יחסו של המשנ"ב לגר"ז

מעיין · הודעהעל ידי **מעיין** » ג' דצמבר 21, 2010 8:34 pm

מה זה שבכמה ספרים מכונה הגר"ז בלשון רז"ש ביניהם מסגרת השלחן על הקש"ע, קהלת יו"ט על החיי אדם.
ואם הכוונה לר' זלמן שניאור למה הפכו השם, ואם הכוונה לשם משפחה "שניאורי", צ"ע שהוא ז"ל נתכנה ברוכאוויטש ורק בנו האדמו"ר האמצעי ז"ל נתכנה בשם שניאורי.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ג' דצמבר 21, 2010 8:45 pm

אמרתי אחכמה כתב:
איש_ספר כתב:בנוגע לכינוי הגר"ז, ראיתי כתוב שבספר תולדות אברהם יוסף לר' אברהם יוסף מאיגרא, קראקא תרצ"ח, התמרמר שאינו כינוי של כבוד (?)

לא נכון.
כל טענותיו הוא רק על הכינוי רש"ז, שלדעתו אינו כינוי של כבוד.
הוא לא מביא כלל הכינוי הגר"ז, ועל כינוי כזה לכאורה לא היה מתמרמר.
וכמו שכותב שם אודות הגאון:
"והלא כל חבריו של הגאון מווילנא קוראים בשם הגר"א שזה ר"ת הגאון ר' אליהו, ולא רק ר' אליהו מווילנא, כי כמה ר' אליהו היו בווילנא".

כאמור לא ראיתי הספר מעולם רק מה שנרשם ממנו. ותודה על התיקון.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ב' אוגוסט 29, 2011 3:18 am

איש_ספר כתב:והנה דבריו של ר"ז גייגר בדברי קהילות עמ' 338:
"בפרנקפורט ובכל המדינות הנוהגות מנהג אשכנז אין מקיפים בשמחת תורה עם ס"ת לא בלילה ולא ביום אך עתה חדשים מקרוב באו להקיף בבהכ"נ
כמנהג פולין לאור הנר אבל אין זה דין ישן שדעת זקנים נוחה ממנו כי הם אומרים מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש
ולא תחת החזן ולא תחת הרב בתוך חבורה הנוהגת כשורה ומחזקת התורה הכתובה והאמורה הלא מחכמי אשכנז גזורה 'לא תקיפו בשירה ובזמרה כי זה
מחקי אנשי אמונה טפלה לעבודתם הזרה ובארצכם לא תעשו כן בעבודתכם היקרה הקדושה והטהורה כי אם לכו בדרך הישרה' וגם אנכי מוסיף להזהיר ולהטיף
אף אם החנוני מקיף כל הישר הולך לא ילך אחריו להקיף אך ילך בדרך אבותיו וירבו ימיו ושנותיו"

אכן מסתמא היה יום שמח"ת יום שמחה גם בלא ההקפות, וממילא לא נראה שכונת הבכור"י לזה אלא מחוורתא כדברי אתנחתא.

שמעתי הערב מפלוני ואמר זאת כדבר ידוע, שהביטוי החנוני מקיף מתייחס לרש"ר הירש שהחזיק במנהג הקפות. הרש"ר הירש היה חנווני פרק זמן מסוים בחייו.
לגבי דברי הבכורי יעקב. הנה בספר הישיבה הרמה בפיורדא, בפרק בו נאספו כל תקנות הקונסיסטואר במלכות וועסטפליא, נמנה גם ביטול הקפות שכפי המובן מזה, התפשטו באותו זמן בחבל אשכנז זה. ואולי הד לכך הם דברי הבכורי יעקב כעבור שנים.
וכבר הבאנו מדבריו בבנין ציון בגנות תקנה אחת של הקונס' והיא אמירת קדיש ביחד.

שבטיישראל

כפי המקובל הרי כוונת רש"ז גייגר ז"ל אכן היה לרש"ר שהנהיג מנהג הקפות בפפד"מ, רש"ז גם התרעם על רש"ר כשהנהיג מנהג קבלת שבת שג"כ לא היה נהוג מעולם בפפד"מ
ועי' במנהגי אמשטרדאם (מהדורת מכו"י) שג"כ ביטלו שם מנהגים פולניים מסויימים בשמחת תורה שחדרו לאמשטרדאם במשך השנים.

בן המחבר · הודעהעל ידי **בן המחבר** » ב' אוגוסט 29, 2011 12:03 pm

ביקורתו של רש"ז גייגר על רש"ר הירש - כולל ענין 'והחנווני מקיף' - נידונה באריכות במאמרו של הרב בנימין שלמה המבורגר, "המקהלה והחזן של רבינו שמשון רפאל הירש", ירושתנו ספר חמישי (תשע"א), עמ' רלט-רמ, בהערה 76.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ב' אוגוסט 29, 2011 12:25 pm

אגב, בספרו של הרבש"ה על ישיבת פיורדא, בפרק המוקדש לתקנות ושינוי הקונס', הוא אוסף את כל השינויים שהנהיגו, ומציע מתחת לכל אחד מהם, את הרקע על מנת להבהיר את ההסתייגות מהשינוי. רק במקו"א (ועוד מקום על הבאת קטנים לביהכנ"ס) הוא ממלא פיו מים: כשמגיע לתקנת הקונס' לבטל את ההקפות, שם הוא כותב רק שורה אחת: שמדובר במנהג של אוסטרייך פולין שחדר למקומות מסוימים בגרמניה. הוא לא יכל להסתייג מדבר שהוא עצמו שותף לו...

חיימקה · הודעהעל ידי **חיימקה** » א' ספטמבר 04, 2011 3:13 am

אמרתי אחכמה כתב בלמדי 'הלכות שבת', הבחנתי דבר מעניין מאד!
לע"ע, לא מצאתי מי שקדמני ב'גילוי' זה.

הנה:
בזכרוני מונח לי, ג' מקומות ב'הלכות שבת',
שה'משנה ברורה' מפריך את דברי הגר"ז בהדיא, (דהיינו - לא סתם שסובר אחרת, רק שמביא שיטתו ומקשה עליו),
ובכל אחד מאלו הג', לא מביא מי עומד מאחורי שיטה זו, רק סתם 'אחד מן האחרונים' וכדומה.

לע"ע אני לא נזכר רק בב':

1. 'ביאור הלכה' סי' שלו סעיף יג, ד"ה ומותר ליגע באילן:
"והחיי אדם ועוד אחד מאחרוני זמננו פירשו באופן אחר".

וכוונתו לשו"ע הרב - סי' שלו סעיף כא.

2. 'ביאור הלכה' סי' שמ סעיף יג, ד"ה אין שוברין:
ומה שרצה אחד מן האחרונים להוציא מזה, דלא שייך שם קורע וכו'".

וכוונתו לשו"ע הרב - סי' שמ סעיף יז. עכ"ל. המקום הג' הוא בסימן רמב ס"ק ד שם כתב להתיר ללוות בריבית לצורך סעודת שבת ע"י גוי או מישראל בדרך היתר ובשעה"צ שם ס"ק טו כתב דלא כמה [כך במקור]שראיתי לאחד שהתיר בריבית דרבנן והוא בשו"ע הרב שם ס"ט .
נ.ב. בבה"ל שם ד"ה "כדי" הביא שוב את הדין ללוות בריבית לצורך סעודת שבת וכתב שם ע"ז שהוא כמ"ש במ"ב וכן בשעה"צ שם ציין לבה"ל הנ"ל ולכאורה לא חידש בבה"ל דבר ולמה כווונתו???

אמרתי אחכמה

תודה רבה 'חיימקה'.

תוך כדי דיבור

[כדאי לסדר באופן ברור יותר את הציטוט מדברי אחרים]. לגבי הך דסי' רמ"ב אשאלה להעתיק מש"כ בגליון:

משנ"ב ס"ק ד': "לווין בריבית לצורך סעודת שבת או סעודת מצוה, והינו מאינו יהודי או מישראל בדרך היתר". ושעה"צ שם: "תוספת שבת ופמ"ג ונתיב חיים ולבושי שרד, וכ"כ במאמר מרדכי, עיי"ש, ודלא כמה שראיתי לאחד שהתיר בריבית דרבנן". יש להוסיף שגם במחצית השקל כתב כשאר האחרונים. ואותו אחד שהתיר וכו', כוונתו כפי הנראה לש"ע הרב (סעיף ט'). אבל באמת אין הוא יחידאי, שגם החת"ס (בחידושיו לביצה ט"ו ע"ב) כתב כן, עיי"ש; וע"ע בשו"ת שבט הלוי (ח"ח סי' קפ"ט) שהעלה שגם דעת הגר"א כן. ועיין באו"ז הל' צדקה סי' ל' ובמרדכי ב"מ רמז תפ"ז ובתשובות מיימוניות משפטים סי' י"ד בשם ר"י, דפירשו דאדרבא, הירושלמי (שהוא מקור דין זה) מיירי בריבית דאורייתא, אלא שהוא מטעם דאין ריבית בהקדש (עיי"ש), וא"כ אין ראיה להתיר כאן אפילו דרבנן. אבל אפש"ל שהשיבולי הלקט שהביא הירושלמי לעניין שבת (והביאו המג"א), חלוק על שאר הראשונים בזה.

קטן שהגיה · הודעהעל ידי **קטן שהגיה** » ד' נובמבר 23, 2011 7:59 pm

לכבוד הרב זרח והרב אמרתי אחכמה.
הלומד ספרי לקוטי הלכות לרבינו הח"ח יודע שמביא פעם או פעמיים [ואולי יותר] דברי הירושלמי החדש, וכנראה שזה כוונת בנו שאחר ששמע החשד על הספר לא הזכירו עוד היינו לא הזכירו בספריו. כך מסתבר. א"כ יתכן מאוד שהתחיל להניח תפילין דר"ת כש"נתגלה" הירושלמי כיון שסבר לתומו כמו כמה גדולי ישראל אחרים שזה אוטנטי, עד שהגיע דר. ריטטר והראה ששזה זיוף כידוע.

גילוי · הודעהעל ידי **גילוי** » ו' נובמבר 25, 2011 2:17 am

העירו כאן הערה נפלאה וידועה שהמ"ב מעתיק קטעים שלמים בלא לציין שהם מהגר"ז, לא ניתנה פרשנות להערה זו, האמת מה הנפק"מ?
לדעתי בדרך כלל מדובר לא בחידושי דינים אלא בפרשנות של הגר"ז לדברי הקודמים ודו"ק
על מה שהעירו למה מכנה בכינוי חדש גר"ז, הדבר פשוט כפי שכבר ביארו כאן, שלא יכל לכתוב שו"ע הרב

בן המחבר · הודעהעל ידי **בן המחבר** » ו' נובמבר 25, 2011 2:50 am

גילוי כתב:העירו כאן הערה נפלאה וידועה שהמ"ב מעתיק קטעים שלמים בלא לציין שהם מהגר"ז, לא ניתנה פרשנות להערה זו, האמת מה הנפק"מ?
לדעתי בדרך כלל מדובר לא בחידושי דינים אלא בפרשנות של הגר"ז לדברי הקודמים ודו"ק
על מה שהעירו למה מכנה בכינוי חדש גר"ז, הדבר פשוט כפי שכבר ביארו כאן, שלא יכל לכתוב שו"ע הרב

המשנ"ב מזכיר את שו"ע הגר"ז כאלף פעמים ברחבי ספרו, ופעם אחת בשם המפורש שו"ע הרב, ואם כן למה לו להסתיר?
אגב, מאימתי אכן נקרא שו"ע הרב?

ועוד אגב, המשנ"ב רגיל להעתיק הרבה בלי לציין שם אומרו. למשל מערוך השלחן:

משנה ברורה סימן תרנב ס"ק ו כתב:מ"מ כתבו אחרונים דכהיום מחזי כיוהרא אם לא מי שמפורסם למדקדק במעשיו מיהו זה נוהגין גם היום שמוליכין הלולב בבקר בעצמו לביהכ"נ וכן מחזיר לביתו בעצמו:

ומקורו בערוך השולחן סימן תרנב סעיף ד, שם כתב:וכתבו דאם אינו מדקדק תמיד במעשיו מיחזי כיוהרא אם עושה כן [ט"ז] ונ"ל דאין זה אלא על להחזיקו בשעת התפלה דמיחזי כיוהרא שבטוח הוא שהמצוה לא יטרידנו אבל לעניין להביאו בעצמו לביהכ"נ ולהחזירו לביתו מבהכ"נ וודאי דבזה לא שייך יוהרא כמו שמטלטל הטלית והסידור ודבר זה על כל אדם לעשות וכך חובתינו וכך יפה לנו:

גילוי · הודעהעל ידי **גילוי** » ו' נובמבר 25, 2011 3:45 am

אין שום סיבה מחייבת להניח שהעתיק מדברי הערוך השלחן הרי הוא רק מעיד על מנהג וכי אין שני נביאים מתנבאים...
לגבי הגר"ז אני יחזור שנית על דברים ידועים המ"ב דרכו להעתיק אחרונים בלא להזכיר את שמם אולם ביחס לגר"ז יש בז\ה שיטתיות

תוך כדי דיבור

אין שום אפשרות שהמשנ"ב יעתיק מערוה"ש, מאחר שכל חלק מקביל של הערוה"ש ראה אור רק לאחר או באותו הזמן לחלק המקביל של המשנ"ב.

לגבי השיטתיות, כבר הערתי בעמוד הקודם שמי שיעקוב בהלכות שבת ימצא שבאותה מידה הוא מעתיק מהלבושי שרד (עד סי' ש"כ ששם נגמר הלבושי שרד), כך שההעתקה מהגר"ז אינה תופעה מיוחדת.

בן המחבר · הודעהעל ידי **בן המחבר** » ו' נובמבר 25, 2011 11:41 am

תוך כדי דיבור כתב:אין שום אפשרות שהמשנ"ב יעתיק מערוה"ש, מאחר שכל חלק מקביל של הערוה"ש ראה אור רק לאחר או באותו הזמן לחלק המקביל של המשנ"ב.

כנים דבריך. ח"ג של ערוך השולחן אורח חיים נדפס בתרס"ט, בעוד משנ"ב ח"ו הסתיימה עריכתו בתרס"ז. סמכתי על הרישום המטעה בהיברובוקס, שם נאמר שנדפס תרס"ה.

עכשיו ראיתי שמאן דהו הרעיש בויקיפדיה בערך משנה ברורה:

למרות שהלימוד במשנה ברורה התפשט אף לחצרות החסידיות מפאת השאלות והתשובות ועיון ההלכה שאפשר להוציא ממנו, בנוגע לפסיקת ההלכה נשאר בחצרות החסידויות ואף בכמה קהילות שאינם חסידיות שאת פסיקת ההלכה לוקחים דווקא מהשולחן ערוך הרב ולא מהמשנה ברורה.

יש לציין שחלקים גדולים מן המשנה ברורה נלקחו מילה במילה משולחן ערוך הרב, ויש אף סעיפים שלמים שנלקחו משולחן ערוך הרב (ראה לדוגמה: שו"ע הרב סימן תצ"ד, וראה את הביאור הלכה במשנה ברורה על סימן תצ"ד סעיף ג' שמעתיק ממש סעיפים שלמים. וראה גם סימן ע"ד סעיף א', וסימן ק"י סעי' ט' ורמ"ב סעי' א' ועוד), רק פעמים בודדות מציין זאת בעל המשנה ברורה בשם אחרונים, או בשם יש מן האחרונים, ולא בשמו של בעל שולחן ערוך הרב, זאת ועוד אשר במראי מקומות וציונים בתחתית הדף אפשר למצוא ציון ל"הגר"ז" פירוש= הגאון רבי זלמן- בעל מחבר ספר שלחן ערוך הרב, אך בכמה מן ההוצאות החדשות, (ההוצאה שבתמונה) הושמטו ראשי תיבות אלו מכמה מקומות בגוף הספר, ואף מן לוח ראשי התיבות שבתחילת הספר.

מקור: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7% ... 7.A8.D7.91

הכותבים אוהבים משום מה להתעלם מן העובדה שהמשנ"ב טרח להזכירו כאלף פעמים ברחבי ספרו, דבר הניתן לבדיקה במאגרים השונים.

חצקל · הודעהעל ידי **חצקל** » ב' נובמבר 28, 2011 1:17 am

בישיבת "אדרת אליהו" - זילברמן בעיר העתיקה מאד לא אוהבים את זה שהמשנ"ב מצטט כ"כ הרבה משו"ע הרב ומשתדלים להגיע למסקנת ההלכה לבד בלי להשתמש במשנ"ב.
שיהיו בריאים

יגל · הודעהעל ידי **יגל** » ב' נובמבר 28, 2011 7:46 am

חצקל כתב:בישיבת "אדרת אליהו" - זילברמן בעיר העתיקה מאד לא אוהבים את זה שהמשנ"ב מצטט כ"כ הרבה משו"ע הרב ומשתדלים להגיע למסקנת ההלכה לבד בלי להשתמש במשנ"ב.
שיהיו בריאים

viewtopic.php?f=7&t=3298#p24604

חצקל · הודעהעל ידי **חצקל** » ב' נובמבר 28, 2011 8:15 pm

שבטיישראל כתב:שמועה שמעתי שאנשי כת "זילברמן" אינם משתמשים במשנ"ב כיון שמביא את דברי שו"ע הרב

האם יש אמת בדברים אלו ?

במחילה מכבודך בספרות שתחת ידינו לעת עתה המושג "כת" מופיע רק לגבי הקהילה שאתה משתייך אליה, כואב מאד אבל זה המצב.
אנשי זילברמן הם יראים ושלמים, מדקדקים בקלה כבחמורה באופן שכנראה אף קהילה בעולם לא מתקרבת לזה.
בקשר לשאלתך, כתבתי כאן כבר שיש אמת בדברים אם כי לא לגמרי. הדבר קצת מעורר תמיהה אבל זאת זכותם לנהוג כהבנתם.

טפח · הודעהעל ידי **טפח** » ב' נובמבר 28, 2011 8:54 pm

חצקל כתב:בישיבת "אדרת אליהו" - זילברמן בעיר העתיקה מאד לא אוהבים את זה שהמשנ"ב מצטט כ"כ הרבה משו"ע הרב ומשתדלים להגיע למסקנת ההלכה לבד בלי להשתמש במשנ"ב.
שיהיו בריאים

באוזני שמעתי כמה מזקני החסידים (בעיקר חסידויות ליטאיות) המסתייגים מלימוד משנ"ב.

יגל · הודעהעל ידי **יגל** » ג' נובמבר 29, 2011 7:32 am

הייתי מציע למר חצקל להכנס לביהמ"ד אדרת אליהו ולמנות מהם הספרים שיש מהם את מספר העותקים הרב ביותר, והבלויים ומשומשים ביותר, קודם שימחזר כאן אגדות אורבניות עבשות.

אברשע · הודעהעל ידי **אברשע** » ג' נובמבר 29, 2011 12:59 pm

מעניין לעניין, מאידך גיסא המ"ב אינה מרבה לצטט מחברים חסידיים, כמו את המסגרת השולחן לרבי חיים ישעי' הכהן הלברסברג ז"ל למרות שהמסגרת השולחן התפרסם והתקבל מאוד, ובעקבותיו רבי שלמה גאנצפריד הוציא מהדורה מתוקנת.

וכאשר תבדקו בעצמכם באוצה"ח אצל מלקטים אחרונים מהחוגים הליטאים תווכחו לדעת שגם הם נמנעו מלצטט את המסגרת השולחן ואת התהלה לדוד שלא לדבר ע"ז שאין בהם ולו אחד שטורח להבין את הקונטרס אחרון להגר"ז ועוד כהנה

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ג' נובמבר 29, 2011 1:44 pm

אברשע כתב:מעניין לעניין, מאידך גיסא המ"ב אינה מרבה לצטט מחברים חסידיים, כמו את המסגרת השולחן לרבי חיים ישעי' הכהן הלברסברג ז"ל למרות שהמסגרת השולחן התפרסם והתקבל מאוד, ובעקבותיו רבי שלמה גאנצפריד הוציא מהדורה מתוקנת.

וכאשר תבדקו בעצמכם באוצה"ח אצל מלקטים אחרונים מהחוגים הליטאים תווכחו לדעת שגם הם נמנעו מלצטט את המסגרת השולחן ואת התהלה לדוד שלא לדבר ע"ז שאין בהם ולו אחד שטורח להבין את הקונטרס אחרון להגר"ז ועוד כהנה

איזה חסיד היה מסגרת השלחן? ואיך לפי התיאוריה שלך מוסבר מה שכמעט לא הביא מקיצשו"ע שאינו חסיד?
וסוף דבריך על השמטת התלה"ד והמסגרת מספרי המלקטים, הם באמת הבלים מוחלטים. אחר המחילה.
[אגב, הראו שבבה"ל מזכיר פעם אחת דרך פיקודך]

היא שיחתי · הודעהעל ידי **היא שיחתי** » ג' נובמבר 29, 2011 2:24 pm

את הספר מנורה הטהורה המשנ"ב מזכיר?

ובאותו עניין דומני שהתהל"ד מזכיר מנורה הטהורה ושו"ע הרב בלי פרופורציה לספרים אחרים כיון שהיו חסידים, מה דעתכם?

חיים · הודעהעל ידי **חיים** » ג' נובמבר 29, 2011 2:37 pm

היא שיחתי כתב:את הספר מנורה הטהורה המשנ"ב מזכיר?

ובאותו עניין דומני שהתהל"ד מזכיר מנורה הטהורה ושו"ע הרב בלי פרופורציה לספרים אחרים כיון שהיו חסידים, מה דעתכם?

הבה נתקדם:
אחרי עיון ושיקול דעת, לא נותר אלא לשער שהמשנ"ב החליט כמשקל נגד להפלות את המחברים החסידיים, אפלייה מתקנת.

אברשע · הודעהעל ידי **אברשע** » ג' נובמבר 29, 2011 3:08 pm

איש_ספר כתב:
אברשע כתב:מעניין לעניין, מאידך גיסא המ"ב אינה מרבה לצטט מחברים חסידיים, כמו את המסגרת השולחן לרבי חיים ישעי' הכהן הלברסברג ז"ל למרות שהמסגרת השולחן התפרסם והתקבל מאוד, ובעקבותיו רבי שלמה גאנצפריד הוציא מהדורה מתוקנת.

וכאשר תבדקו בעצמכם באוצה"ח אצל מלקטים אחרונים מהחוגים הליטאים תווכחו לדעת שגם הם נמנעו מלצטט את המסגרת השולחן ואת התהלה לדוד שלא לדבר ע"ז שאין בהם ולו אחד שטורח להבין את הקונטרס אחרון להגר"ז ועוד כהנה

איזה חסיד היה מסגרת השלחן? ואיך לפי התיאוריה שלך מוסבר מה שכמעט לא הביא מקיצשו"ע שאינו חסיד?
וסוף דבריך על השמטת התלה"ד והמסגרת מספרי המלקטים, הם באמת הבלים מוחלטים. אחר המחילה.
[אגב, הראו שבבה"ל מזכיר פעם אחת דרך פיקודך]

המסגרת היה חסיד במלוא מובן המילה ואולי אפי' תלמידו של החוזה מלובלין.

זה שהמ"ב אינו מזכיר את הקיצור שו"ע זה באמת פלא, ואולי משום שהיה עליו הרבה טענות כמו
המסגרת ועוד רבים וטובים בשעתו, שביקשו ממנו לשנות והוא התנגד בכל תוקף, ועד כמה שזכור לי הוא גם השאיר צוואה שאין להדפיס את הקיצור יחד עם המסגרת, אך גדולי הדור לאחר פטירתו קבעו שאין לשמוע בקולו, ואכן הקיצור עם המסגרת הופיע רק לאחר פטירתו, ובעודו בחיים המסגרת הופיע כספר בפני עצמו.

ובנוגע לתהילה לדוד אינו רוצה להזכיר בשמות אך אצל הרבה ת"ח מהחוגים הליטאים הס מהזכירו, והדברים בדוקים.

דרך אגב: זכרוני שהמ"ב פעם אחת מזכיר את רבי ישעי' הכהן ואיני זוכר כעת מקומו.

היא שיחתי · הודעהעל ידי **היא שיחתי** » ג' נובמבר 29, 2011 3:18 pm

אברשע כתב:ובנוגע לתהילה לדוד אינו רוצה להזכיר בשמות אך אצל הרבה ת"ח מהחוגים הליטאים הס מהזכירו, והדברים בדוקים.

קשה לי להאמין לזה
האם למישהו יש מקור?

אברשע · הודעהעל ידי **אברשע** » ג' נובמבר 29, 2011 3:31 pm

ראיתי בהסכמה שהגה"צ רבי משה הלברשטם כותב על המסגרת שהיה חסיד שינאווא אך לדעתי טעה בזה וזכור לי שהיה תלמידו של המגיד מטריסק.

(וטעיתי במש"כ לעיל מזה תלמידו של החוזה)

משום מה בנו של רבי משה שטרנבוך שליט"א עשה פירוש ארוך על סידור ישועות ישראל, שם מציין לדברי המ"ב, והוא כנראה לא ידע שהמסגרת היה חסיד.

אברשע · הודעהעל ידי **אברשע** » ד' נובמבר 30, 2011 10:14 am

אברשע כתב:מעניין לעניין, מאידך גיסא המ"ב אינה מרבה לצטט מחברים חסידיים, כמו את המסגרת השולחן לרבי חיים ישעי' הכהן הלברסברג ז"ל למרות שהמסגרת השולחן התפרסם והתקבל מאוד, ובעקבותיו רבי שלמה גאנצפריד הוציא מהדורה מתוקנת.

בקישור הבא
http://jpress.org.il/Repository/getFile ... ID=Ad00807

ובקישור הבא
בעל הקישו"ע מתנגד שידפיסו את המסגרת יחד עם הקיצור
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... t=&pgnum=3

אגב, חיפשתי באוצה"ח ולא מצאתי מהדורה זו של המסגרת

ארי במסתרים

התהל"ד היה חסיד של אחד מהאדמורי"ם לבית רוז'ין ועד היום שמו מוזכר בסילודין כאחד מחשובי החסידים.
שמעתי סיפור שהוא בכלל לא חשב על רעיון להוציא ספר ויום אחד רבו הורה לו להוציא ספר ואף נקב לו בשם "תהלה לדוד".

(אגב, אני לומד הרבה בספר הזה ואני רואה שיש לו ייחודיות לחשבן חשבונות בנישות שאף אחד לא נכנס אליהם. יש משהו בהגדרה הזו?)

חצקל · הודעהעל ידי **חצקל** » ה' דצמבר 01, 2011 2:59 am

יגל כתב:הייתי מציע למר חצקל להכנס לביהמ"ד אדרת אליהו ולמנות מהם הספרים שיש מהם את מספר העותקים הרב ביותר, והבלויים ומשומשים ביותר, קודם שימחזר כאן אגדות אורבניות עבשות.

הרב יגל, הייתי בישיבה הקדושה כמה עשרות פעמים ויותר משהייתי דברתי עם הלומדים בה. המסקנה שלי הגיעה בעקבות דבריהם, יתכן שלא הבנתי נכון

אמסטרדם · הודעהעל ידי **אמסטרדם** » א' ינואר 19, 2014 3:25 am

מעיין כתב:מה זה שבכמה ספרים מכונה הגר"ז בלשון רז"ש ביניהם מסגרת השלחן על הקש"ע, קהלת יו"ט על החיי אדם.
ואם הכוונה לר' זלמן שניאור למה הפכו השם, ואם הכוונה לשם משפחה "שניאורי", צ"ע שהוא ז"ל נתכנה ברוכאוויטש ורק בנו האדמו"ר האמצעי ז"ל נתכנה בשם שניאורי.

גם הבני יששכר כותב מהרז"ש. ושיערתי השערה רחוקה שלא רצו לכתוב הצירוף "ש"ז" דזה מזכיר טומאה חמורה - להבדיל בין הקודש לחול.

היא שיחתי · הודעהעל ידי **היא שיחתי** » א' ינואר 19, 2014 8:30 pm

ארי במסתרים כתב:(אגב, אני לומד הרבה בספר הזה ואני רואה שיש לו ייחודיות לחשבן חשבונות בנישות שאף אחד לא נכנס אליהם. יש משהו בהגדרה הזו?)

לגמרי, יש לו כישרון למדני יוצא מגדר הרגיל לפתוח נושאים חדשים

אמסטרדם · הודעהעל ידי **אמסטרדם** » א' ינואר 19, 2014 11:48 pm

יצויין מה שכותב בהקדמתו שבע"ה כל הלומד בספר ימצא בכל קטע [!] פנינה לאמיתה של תורה [לא זוכר הלשון בדיוק]. ו'אתודה' שאני הקטן הערתי על דבריו כמה פעמים כדרכה של תורה ועם יתחילו הרבנים להעלות הערותיהם על ספר הנ"ל [שעדיין לא י"ל עם הגהות והערות] - אולי באשכול אחר - אצטרף בע"ה עמהם.

הוא היה חסיד באיאן ודיין בעיר בארדיטשוב. משפחת דרברימדיגר - צאצאי הקדו"ל מבארדיטשוב ז"ל הם כולם חסידי באיאן בזכותו [היינו אלו שנצלו משואה הרוחנית].

פלוני אלמוני

בספר שערי בינה - שער הציון החדש להגאן ר' חיים לייב כ"ץ אבד"ק סערדעהעלי [מראה מקומות וביאורים למ"ב] ציין הרבה לדברי המ"ב שמקורם משו"ע הרב בעה"ת [הגר"ז].
שמעתי שמועה לא נאמנה שזה היה היוזמה שלו לעשות את הספר.
אגב זה חידוש גדול לתלמיד חכם חסיד שיעשה עבודה כ"כ מקיפה על ספר מ"ב, מי שמכיר את המחבר ואת היראה הוראה שלו יבין שהספר נעשה ע"י עבודה מפרכס את הגוף של שנים רבים בלימוד בעיון את דברי המ"ב להראות את מקור דברי המ"ב ואת הפוסקים ההולכים בהכרעתו. ידועה את אדיקתו בספרי חסידות, ותמוה על מה ולמה בחר דוקא בעבודה זו.

אמסטרדם · הודעהעל ידי **אמסטרדם** » ג' ינואר 21, 2014 7:33 am

פלוני אלמוני כתב:שמעתי שמועה לא נאמנה שזה היה היוזמה שלו לעשות את הספר.

איזה ספר?

אמסטרדם · הודעהעל ידי **אמסטרדם** » ג' ינואר 21, 2014 7:35 am

בן המחבר כתב:עכשיו ראיתי שמאן דהו הרעיש בויקיפדיה בערך משנה ברורה:
למרות שהלימוד במשנה ברורה התפשט אף לחצרות החסידיות מפאת השאלות והתשובות ועיון ההלכה שאפשר להוציא ממנו, בנוגע לפסיקת ההלכה נשאר בחצרות החסידויות ואף בכמה קהילות שאינם חסידיות שאת פסיקת ההלכה לוקחים דווקא מהשולחן ערוך הרב ולא מהמשנה ברורה.

יש לציין שחלקים גדולים מן המשנה ברורה נלקחו מילה במילה משולחן ערוך הרב, ויש אף סעיפים שלמים שנלקחו משולחן ערוך הרב (ראה לדוגמה: שו"ע הרב סימן תצ"ד, וראה את הביאור הלכה במשנה ברורה על סימן תצ"ד סעיף ג' שמעתיק ממש סעיפים שלמים. וראה גם סימן ע"ד סעיף א', וסימן ק"י סעי' ט' ורמ"ב סעי' א' ועוד), רק פעמים בודדות מציין זאת בעל המשנה ברורה בשם אחרונים, או בשם יש מן האחרונים, ולא בשמו של בעל שולחן ערוך הרב, זאת ועוד אשר במראי מקומות וציונים בתחתית הדף אפשר למצוא ציון ל"הגר"ז" פירוש= הגאון רבי זלמן- בעל מחבר ספר שלחן ערוך הרב, אך בכמה מן ההוצאות החדשות, (ההוצאה שבתמונה) הושמטו ראשי תיבות אלו מכמה מקומות בגוף הספר, ואף מן לוח ראשי התיבות שבתחילת הספר.

הכותבים אוהבים משום מה להתעלם מן העובדה שהמשנ"ב טרח להזכירו כאלף פעמים ברחבי ספרו, דבר הניתן לבדיקה במאגרים השונים.

ההוצאה שבתמונה לא ניתן לראות שם כי אין שם תמונה - אולי תודיעני באיזה הוצאה מדובר?

לעומקו של דבר

שמעתי היום משפט ששבה את ליבי, אמרתי לשתפו עמכם כאשר ייעדתי מקודם. שמעתיו ממי ששמע ממי ששמע מת"ח גדול אחד שליט"א.

אמר החזו"א שמהספר שו"ע הגר"ז אפשר ללמוד על ערך רבותיו

והכוונה כמובן להבעש"ט והה"מ.

וחשבתי לעצמי אני השפל והדל, שזה "קוק" של מתנגד או ("ליטאי"), הוא עובד את עבודת השי"ת כמו הגר"א וכמו המסורת המתנגדית, לכן ליקוטי אמרים (הן של הה"מ והן של בעה"ת) או "תניא" עדיין לא יגרמו לו להערכה.
אבל שו"ע הגר"ז זה אכן דבר שמוכיח את ערכם של הבעש"ט והה"מ.

ותרחמו עלי כתבתי כי קיוויתי שבאמת זה לא ירגיז אף אחד מאף צד.

לעומקו של דבר

ולהשלמת העניין לתהילתו של הגר"ז בקהל מתנגדים,
אביא מה שהביא נוטר הכרמים פעם

נוטר הכרמים כתב:עם זאת, מתוך חרדה לכבוד רבינו הרב בעל שו"ע, ברצוני להביא כאן אפיזודה קטנה, גם על מרן הגרי"ז, שסופרה ע"י הגר"ש אויערבאך שליט"א.

פעם הראו לפניו את דברי הגאון מוהר"ר אלעזר משה הלוי הורוויץ מפינסק בהגהותיו לשבת קיט,ב שמביא את דברי שו"ע הגר"ז בדבר דין מצוה בו יותר בשלוחו המיוחד לכבוד שבת ומקלסם מאוד. תוך שצויין כי יש בזה מן החידוש שהגרא"מ שהיה מגדולי המתנגדים בדורו מזכירו ביחס כזה. הגיב הגרי"ז בקפידא: שו"ע הרב דארף ניט הסכמה...

והוסיפו ע"ז

סעדיה כתב:
אולם ראיתי לאחד מיוחד מגדולי הדור שלפנינו הוא ניהו הרב מלאדי ז"ל
אהל משה ח"ב סי' נ"ג וע"ע שם סי' צ"ב

שלמה בן חיים

לעומקו של דבר כתב:ולהשלמת העניין לתהילתו של הגר"ז בקהל מתנגדים,
אביא מה שהביא נוטר הכרמים פעם

נוטר הכרמים כתב:עם זאת, מתוך חרדה לכבוד רבינו הרב בעל שו"ע, ברצוני להביא כאן אפיזודה קטנה, גם על מרן הגרי"ז, שסופרה ע"י הגר"ש אויערבאך שליט"א.

פעם הראו לפניו את דברי הגאון מוהר"ר אלעזר משה הלוי הורוויץ מפינסק בהגהותיו לשבת קיט,ב שמביא את דברי שו"ע הגר"ז בדבר דין מצוה בו יותר בשלוחו המיוחד לכבוד שבת ומקלסם מאוד. תוך שצויין כי יש בזה מן החידוש שהגרא"מ שהיה מגדולי המתנגדים בדורו מזכירו ביחס כזה. הגיב הגרי"ז בקפידא: שו"ע הרב דארף ניט הסכמה...

והוסיפו ע"ז
סעדיה כתב:
אולם ראיתי לאחד מיוחד מגדולי הדור שלפנינו הוא ניהו הרב מלאדי ז"ל
אהל משה ח"ב סי' נ"ג וע"ע שם סי' צ"ב

כמה נקודות הקשורות לכמה מן הכותבים לעיל.
א. בספר על הגדול ממינסק שהוא ספר הנחשב מאד מדוייק כתוב שספר שו"ע בגר"ז לא מש מעל שולחנו כמו שלא מש מעל שולחנם של שאר הרבנים... אני לא מצטט בדיוק אבל זה מה שכתוב שם. פירושו של דבר שהרבנים הליטאים היו משתמשים בספר שו"ע בגר"ז באופן קבוע.
והאמת שאין צריך לראיות על זה כי זה דבר פשוט. וכל הנידון כאן נובע מבורות לגבי היחס האמיתי של המתנגדים לכל הענין הזה. הנני בא ממשפחה ליטאית שורשית ואני יודע היטב מה היה היחס שם לעניינים אלו. לא היתה התנגדות פעילה כל כך ב100 שנים האחרונות בליטא וודאי לא מהסוג הזה של לא להסתכל בספרו של הגר"ז דברים אלו החלו בארץ על ידי הגיבורענערס ליטווקעס...
ב. ספר תהלה לדוד ספר נפלא ביותר ומה שנכתב לעיל שלא נלמד על ידי ליטאים כי הוא היה חסיד, שקר וכזב. מי שלא לומד בו או משום שלא ידע על קיומו או משום שלא מסתכל באחרונים יותר מידי ולא הגיע לזה זה הכל. בשם מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל שמעתי שמאד מאד שיבח את הספר.

מחולת המחנים

שמעתי פעם בשם הג"ר שמואל דוד מונק מחיפה שאמר כי בכל המשנ"ב מובא שו"ע הרב רק ביחד עם עוד ספר, ואף פעם אינו מביאו לבדו.
כמדומני שאין זה נכון, ובזכרוני שמצאתי פעמים שהמשנ"ב מזכירו לבדו, (אולי הכוונה לסמוך עליו להלכה).

ואגב, ר' מאיר ליברמן סיפר שהחסידים בווארשא (כנראה חסידי גור) רדפו את ר' ליב בנו של הח"ח על שום שנטה למזרחי (וכפי שמתבטא גם מרוח כתביו).

פורום אוצר החכמה

מי מחובר