הודעהעל ידי לעשות רצונך » ד' פברואר 20, 2019 7:26 pm
מספר נקודות בענין דעת החזון איש בבחירות:
נקודה ראשונה:
1. ראיתי למעלה שהסיכום של אראל מכל מה שנכתב הוא - ש'אין הוכחה' שהוא הכריע שיש חוב קדוש.
בשביל שלא תשתרש טעות זו אצל ההמונים, אני רושם שוב בקיצור נמרץ חלק מההמקורות הידועים שהוא כן אמר חוב קדוש.
א. בן אחיו הגרח"ש קרליץ, שחפץ 'להקל על עצמו' ולא ללכת לבחירות כפסק הבד"ץ, והחזון איש 'החמיר' לו והכריח אותו ללכת.
ב. הגר"א רוטר, החי עמנו, ושמע בעצמו ששאלו את החזון איש אחרי מנחה האם מותר ללכת וענה, מותר? חייבים!!!
ג. הכי חמור מבחינתי, חתימתם של 28 גדולי ישראל ביניהם הרב מטשיביעין ושאר גדולי הדור, שהחזון איש אחז שזה חוב קדוש.
המודעה הזו פורסמה 5 שנים בלבד אחרי פטירתו.
ד. מלבד זאת, שאר הראיות שהבאנו בנפרד.
אין רצוני להאריך, כאן בזה, אבל להוציא מלב ה'מקילים' כתבתי זאת כאן.
נקודה שניה:
מנקודה אישית, כל הרעיון להפוך לדיון מהי דעתו של החזון איש בבחירות, הוא גימיק אדיר שנעשה בשיתוף פעולה (בלי כוונה)
בין חסידי סאטמאר לבין תלמידי החזון איש.
כי הרי מה זה משנה לכל העולם מה אחז החזון איש, גם אם נניח שהוא לא אחז שזה חוב קדוש, אלא רק ש'מותר',
אם מלבדו, כל פוסקי הדור, בכל הדורות, הליטאים והחסידים, אחזו שזה לא רשות אלא חובה?
(ברור שאילו היה פוסק בפירוש שאסור ללכת לבחירות- כל התמונה היתה משתנה).
לפיכך נערכת פעולת הסחה אדירה בכל מערכת בחירות להכניס בראש של האנשים שהחזון איש היה נגד הבחירות.
רק אראל בפורום כאן מסכים לכתוב, שהחזון איש אחז שמותר אבל לא אחז שחובה.
אבל בכל המקומות האחרונים, בפאשקווילים בחוברות, ובכל מקום אפשרי, מאביסים את הציבור בכך
ש'החזון איש' היה נגד הבחירות. ומבחינה שיווקית, עצם יצירת הבלבול הזה הוא רעיון מצויין.
תלמידי החזון איש (לא כוונתי תלמידיו, אלא 'חסידיו' והאחראים על שיווקו) משתפים פעולה עם זה, בגלל שזה מעצים את המודעות על
"גדולי ישראל שנתנו את הטון בקום המדינה" כלשון הדיון הסמוך, בעבר...
נקודה שלישית:
בדורנו היום, אנשים מתקשים באמת להבין מה הפירוש, החזון איש כן התערב, לא התערב, כן פרסם דעתו, לא פרסם דעתו,
הרי הוא כתב כל כך הרבה מכתבים ותורות וכו' ורק בענין אלו לא התערב?
ניסיתי לחשוב על משל, בשביל שאולי ניתן לקרב זאת אל השכל.
נא לא להתקיף אותי על עצם ההשוואה, כי אני מנסה להביא דוגמא, ולא להמעיט או להגדיל מישהו.
כולם זוכרים את הרב וואזנר זצ"ל.
(בואו נניח רגע בצד את קרבתו לסאטמאר ואת הבלאגן עם הרב שך בסיפור הרב לנדא).
מדובר במי שמוכתר כפוסק הדור, יש לו גם תלמידים רבנים מופלגים וגדולי דור לכשלעצמם,
מקובל על החסידים ועל הליטאים, על הספרדים ועל ה'יקים', כותב הלכות בכל חלקי התורה,
אפילו מתריע על פרצות הדור פה ושם.
נשאלת השאלה, איך יכול להיות שלא שואלים אותו אם להיכנס לממשלה?
איך יכול להיות שהוא לא כתב תשובה בהלכה האם מותר ללכת לבחירות?
אך יכול להיות שלא מוצאים ממנו שום מחאה בקשר למרוץ האופניים באשקלון?
וכן הלאה על זה הדרך.
והתשובה, שכל דבר שהוא לא אחז בלהתערב, למרות שהוא פוסק הדור, ועיני הכל אליו נשואות,
זה לגיטימי לגמרי, גם מבחינת שאר מנהיגי הדור, לעשות ולפעול, בלי ללכת אפילו לשאול את חוות דעתו.
וגם מבחינתו האישית, הוא הוקיר והעריך את כל פעולותיהם של גדולי הדור ומנהיגיו האחרים בדורו.
אצל החזון איש הנקודה זהה.
אישית, הוא אפילו התערב יותר (=יותר מהמשל) בבניית הדור, על ידי כך ששלח תלמידים, זירז צעירים, כיוון חקלאים, עודד רבנים וכו'.
מעמדו אצל כל שכבות הציבור היה כמשהו מיוחד במינו.
יתירה מכך, אפילו ניסו לשאול אותו (=ניסו, זה לא רק הכוונה לרוזנהיים ולוין, אלא אפילו לגרח"ע ושאר גדולי הדור) ולערב אותו, ולשמוע ממנו
אבל הוא לא אחז בלעשות זאת. היתה לו את דרכו שלו האישית איך לבנות את היהדות החרדית, ובשאר הדברים לא רצה להתערב.
הוא עצמו הוקיר והעריך את פעולותיה של אגודת ישראל, רבניה ועסקניה, גם אם אחז בנקודה זו או אחרת - אחרת מהם.
למשל לפני הכניסה לממשלה נסע אליו הרב מפרשבורג להתייעצות, והחזון איש הודיע לו שהוא לא מתכונן להתערב בזה.
משל נוסף, ביקשו ממנו פעם (לא זוכר באיזה נושא ברגע זה) לכתוב על משהו או לחתום, והוא אמר שמכיוון וזוהי החלטה שתחת חסותה של מועצת גדולי התורה,
אין הוא מעוניין להתערב.
כך, שלבוא לשאול היום, איך יכול להיות שאין ממנו פסק, למה הוא לא חתם, וכו', מבלי להכיר נקודה זו,
ועוד לבנות מכך תאוריה, שמזה גופא זה ראיה ש'דעתו נוטה' נגד הבחירות, זה חוסר הבנה באיש, והבנה מוחלטת בשיווק, כנ"ל.
