עזרה במס' מילים

[בן ראובן]

אין מקום לתשובות כאלה
טענת שבגלל השווא אין מקום להוסיף י
הוספתי ו המשנה את השווא באותה מידה וטענת שיש הבדל
למה יש הבדל
בנוגע לכללי האקדמיה איני מכיר
במציאות ודאי שכותבים זילזול, תיפלה, פיטפוט, שירשור, פילפול, שיכרות ועוד כהנה וכהנה

במציאות אין כותבים כך, ומי שיכתוב כך כתיבתו דורשת תיקון.

(מלבד תיפלה, שנכתבת כך במיוחד, שלא כדין, כדי להבדילה מתפילה)

[תיקון קל: מסתבר שבמלים במשקל "פלפול" יש מיעוט שנהגו לכתוב בכתיב מלא, כנראה מפאת הדמיון למשקל "פיעול". ואין זה נוגע לענייננו].

בקיצור, ת(י)רוצים תמיד תמצא.
דרשת שאוכיח שכותבים מלים בתוספת י לפני שווא והבאתי לך
כשעל כל ראיה אתה מוצא תירוץ מקומי כבר אין טעם להמשיך להתו(ו)כח ועדיף שאלך לי לבית המ(י)דרש

אני מקווה מאוד שבביהמ"ד אינך אומר בביטחון כה מוחלט הבלים כה גמורים במילתא שאינה רק עבידא לאיגלויי אלא גליא לכולי עלמא.

פתח כל עמוד בכל ספר תורני לא מנוקד, לא משנה מאיזו תקופה, ותמצא עשרות מלים כתובות בכתיב מלא שאינו תואם את כללי הכתיב המנוקד.

[כדכד]

תשובתך אינה לענין
מה שטענתי הוא שבכתיבה החדשה מוסיפים י' גם כשזה לפני שווא ועל כך מצאת תירוצים מדוע רק במלים שהזכרתי זה כך
מה במה שכתבת כעת קשור לזה?
חוץ מזה בבית המ(י)דרש גם אם אומר הבלים עדיין ודילוגו עלי אהבה

[בן ראובן]

תשובתך אינה לענין
מה שטענתי הוא שבכתיבה החדשה מוסיפים י' גם כשזה לפני שווא

קודם כל מה שכתבת אינו נכון (כמו כמעט כל מה שכתבת באשכול הזה). במלים שציינת (אלה שבמשקל "פלפול") אין מוסיפים יו"ד ב"כתיבה החדשה". דוקא בעבר, לפני שהגיעה "הכתיבה החדשה", היו שהוסיפו יו"ד במלים האלה ורק בהן. מעולם לא הוסיפו יו"ד במלים שבמשקל "טרחה" ודומיו.

מה במה שכתבת כעת קשור לזה?

זה היה בהקשר לוויכוח המטופש שלך עם הרב סגי נהור בדברים הגלויים לכל.

חוץ מזה בבית המ(י)דרש גם אם אומר הבלים עדיין ודילוגו עלי אהבה

"ודילוגו עלי אהבה" אינו חל על מי שמשקר ביודעין בדברים הגלויים לכל.

[כדכד]

משקר זה חריף מדי
הרב סגי נהור טען שאני נהנה להתעקש וזה נכון אבל גם בבית המדרש אם מוכיחים לי שטעיתי אני מודה בטעותי

[חיימקה]

צריך לכתוב: "שהדבש אינו ממוצה מגוף הדבורה" או יותר נכון מתמצה ? או לא זה ולא זה?

רא"ש מסכת בכורות פרק א, ב"י יור"ד סי' פא:
אבל דבש דבורים אין מתמצה מגופו.

[כדכד]

חשבתי על הענין ונתתי אל לבי שבדרך כלל מכנים את הספר שלחן ערוך בראשי תבות "שו"ע" והו' הגיעה מהכתיב המלא "שולחן ערוך" בעוד שהשלחן שבפרשת השבוע כתוב חסר וכך גם בשלחן ערוך עצמו וכן ראיות לר(ו)ב אי לכך מודה אני שצדק הרב סגי נהור שהכתיבה בכתיב מלא כשהמילה אינה מנוקדת אולי כדי לחסוך טעויות אינו ח(י)דוש של העברית החדשה אלא היה קיים כבר קודם.
יתכן שכוונתי היתה שהעברית החדשה מ(י)סדה כללים בזה או שחי(י)בה לכתוב כן.

[בברכה המשולשת]

תשובתך אינה לענין
מה שטענתי הוא שבכתיבה החדשה מוסיפים י' גם כשזה לפני שווא

קודם כל מה שכתבת אינו נכון (כמו כמעט כל מה שכתבת באשכול הזה). במלים שציינת (אלה שבמשקל "פלפול") אין מוסיפים יו"ד ב"כתיבה החדשה". דוקא בעבר, לפני שהגיעה "הכתיבה החדשה", היו שהוסיפו יו"ד במלים האלה ורק בהן. מעולם לא הוסיפו יו"ד במלים שבמשקל "טרחה" ודומיו.

מה במה שכתבת כעת קשור לזה?

זה היה בהקשר לוויכוח המטופש שלך עם הרב סגי נהור בדברים הגלויים לכל.

חוץ מזה בבית המ(י)דרש גם אם אומר הבלים עדיין ודילוגו עלי אהבה

"ודילוגו עלי אהבה" אינו חל על מי שמשקר ביודעין בדברים הגלויים לכל.

לפי כללי דרך ארץ בסיסיים, הרי שבדיון כלשהו (אפילו אם איננו תורני) אין להאשים את הצד שכנגד בשקר, אא"כ ידוע הדבר בוודאות. (ודברי הערוך על מדגילים אינם ממין דרך הדיון היום, כידוע)
זאת, אפילו אם לא היה מדובר בת"ח מופלג, כמו הרה"ג כדכד שליט"א (כניכר מכתיבתו באשכולות רבים בפורום) וק"ו
ואינני קובע מסמרות בגוף העניין כלל, אלא רק מעיר על צורת ההתבטאות הראויה בדיון.

[בן ראובן]

אני חוזר בי מהמלה הנ"ל ומבקש את סליחת הרב כדכד.

[בן ראובן]

חשבתי על הענין ונתתי אל לבי שבדרך כלל מכנים את הספר שלחן ערוך בראשי תבות "שו"ע" והו' הגיעה מהכתיב המלא "שולחן ערוך" בעוד שהשלחן שבפרשת השבוע כתוב חסר וכך גם בשלחן ערוך עצמו וכן ראיות לר(ו)ב אי לכך מודה אני שצדק הרב סגי נהור שהכתיבה בכתיב מלא כשהמילה אינה מנוקדת אולי כדי לחסוך טעויות אינו ח(י)דוש של העברית החדשה אלא היה קיים כבר קודם.
יתכן שכוונתי היתה שהעברית החדשה מ(י)סדה כללים בזה או שחי(י)בה לכתוב כן.

מגוחך שנזקקת לר"ת "שו"ע" כדי להיווכח בטעותך.

רק במשנה הראשונה בש"ס, כפי שנדפסה בש"סין שלנו, יש שלוש מלים שנכתבו בכתיב מלא שאינו דקדוקי ("לאכול", "חייבין", "העבירה").

[כדכד]

לגבי חייבין והעבירה כבר התייחסתי קודם למלים דומות (חייב וחבירו) וכתבתי למה אינן קשורות לדיון. לגבי ו' במלה לאכול לא שמתי לב שכתיב מלא בשם פעולה מנוגד לכללי הדקדוק ויתכן שגם בזה טעיתי. בכל אופן לאחר שכבר כתבתי שהודיתי שטעיתי מה אתה רוצה שאעשה? שאודה עוד מקודם שטעיתי?

[סגי נהור]

לגבי חייבין והעבירה כבר התייחסתי קודם למלים דומות (חייב וחבירו) וכתבתי למה אינן קשורות לדיון.

כל המלים הללו קשורות לדיון, או שאינך מבין מהו כתיב מלא.

[כדכד]

איך זה קשור?
האני כתבתי שהעברית החדשה חידשה לכתוב מלים בכתיב מלא כשהן נכתבות בלא ניקוד אתה הוכחת מהגמרא שכתוב "חבירו" שהחידוש הזה היה גם בגמרא ואני דחיתי את ראייתך שהכתיב הזה אינו קיים היום כך שכשכתיבת המלה חבירו בגמרא באופן הזה אינה קשורה לדיון הזה.
"קיים" ו"חייב" זה עוד יותר לא קשור כי זו לא כתיבה בכתיב מלא אלא תוספת אות כדי להראות שזו אות נשמעת ולא אם קריאה

זה מה שכתבתי שם
אם מה שכתבתי שם נכון או לא אני לא יודע אבל זה לא שאיני מבין מהו כתיב מלא אלא שצ(י)מצמתי את הדיון שלי לפחות כלפי מלים שנכתבות כיום בכתיב מלא בעוד שבכללי הכתיב המנוקד היו אמורות להיות כתובות בכתיב חסר

[בן ראובן]

כל המלים הנ"ל נכתבות כיום בכתיב מלא ("עבירה" אפילו מוזכרת במפורש בכללי האקדמיה המעודכנים).

[כדכד]

זה באמת ח(י)דוש בשבילי!
כלומר, את כללי האקדמיה כבר כתבתי שאיני מכיר, אבל זה שבפועל כיום "עבירה" נכתבת בי' ו"חבירו" לא זה באמת היה חידוש בשבילי עם כי אני משער שהסיבה לכך היא לא להחליף בין עבירה לעברה בע' סגולה וזה הגיוני.

[אוהב אוצר]

כנס נא לאתר זה - הקש שם בשורת החיפוש, ועיניך תחזנה בכתיב המלא והחסר הראויים.

https://hebrew-academy.org.il/

אין משהו יותר מוצלח, דהיינו יותר פשוט לאנשים כמוני? שאכתוב מילה כמו 'למיניהם' ולראות אם הי' מיותרת? שם זה לא עוזר לי.

[סגי נהור]

כנס נא לאתר זה - הקש שם בשורת החיפוש, ועיניך תחזנה בכתיב המלא והחסר הראויים.

https://hebrew-academy.org.il/

אין משהו יותר מוצלח, דהיינו יותר פשוט לאנשים כמוני? שאכתוב מילה כמו 'למיניהם' ולראות אם הי' מיותרת? שם זה לא עוזר לי.

"למיניהם" נכתבת כך גם בכתיב חסר.

[יוצא פוניבז']

דוגמא לזהירות בענינים אלו
במשנ"ב סי' תרצא סק"ח:

גם שיהי' רוחב העמוד ג' למשפחותיכם

במשנ"ב המנוקד הוצאת לשם, אחר שניקדו את תיבת למשפחותיכם, הסירו את הוי"ו שאחר החי"ת, וכפי שנכון ע"פ כללי הדקדוק וכפי שהוא בפסוק.
אולם לא שמו לב שנתנו בכך הכרעה לדינא... (שלפי זה רוחב העמוד סגי בכ"ז אותיות, ולא שלושים כנפסק בשו"ע).
[לשון השו"ע (יו"ד סי' רעב ס"ב) "אורך כל שיטה שלשים אותיות, כדי לכתוב למשפחותיכם ג' פעמים"].
הדבר תוקן במהדורה החדשה.

[אוהב אוצר]

הגיע אלי ספר שעורך אחד כתב את המילים הבאות בשתי יוד"ין כך:
מייד
הכול
עליי
שמיים
הייתה
מניין
חבריי
אימא
אליי

אכן כך עדיף?

[סגי נהור]

הגיע אלי ספר שעורך אחד כתב את המילים הבאות בשתי יוד"ין כך:
מייד
הכול
עליי
שמיים
הייתה
מניין
חבריי
אימא
אליי

אכן כך עדיף?

זה הכתיב לפי כללי האקדמיה. האם עדיף? בספר שמיועד לציבור החרדי, לטעמי, לא.

[אוהב אוצר]

הגיע אלי ספר שעורך אחד כתב את המילים הבאות בשתי יוד"ין כך:
מייד
הכול
עליי
שמיים
הייתה
מניין
חבריי
אימא
אליי

אכן כך עדיף?

זה הכתיב לפי כללי האקדמיה. האם עדיף? בספר שמיועד לציבור החרדי, לטעמי, לא.

כך גם הקטן אנכי חושב, רק רציתי לוודא שאני עדיין בסדר...
אז למעשה: ניתן להוריד את היודים הכפולים?

[סגי נהור]

הגיע אלי ספר שעורך אחד כתב את המילים הבאות בשתי יוד"ין כך:
מייד
הכול
עליי
שמיים
הייתה
מניין
חבריי
אימא
אליי

אכן כך עדיף?

זה הכתיב לפי כללי האקדמיה. האם עדיף? בספר שמיועד לציבור החרדי, לטעמי, לא.

כך גם הקטן אנכי חושב, רק רציתי לוודא שאני עדיין בסדר...
אז למעשה: ניתן להוריד את היודים הכפולים?

בספר תורני הייתי מסיר הכל, בספר לא תורני הייתי משאיר את "מניין" (וכיוצא בו) ואולי גם את "חבריי" (שמסייע להבדיל בין לשון יחיד לרבים).

[אוהב אוצר]

מדובר בספר סיפורים של השגחה ואמונה

[פלגינן]

הגיע אלי ספר שעורך אחד כתב את המילים הבאות בשתי יוד"ין כך:
מייד
הכול
עליי
שמיים
הייתה
מניין
חבריי
אימא
אליי

אכן כך עדיף?

אני מתמרן בדרך כלל - במלים נפוצות מאוד שמוכרות לנו מכל פינה במקורות צריך להשתמש בכתיב המסורתי [ולא הכול, אימא, כוהנים וכדו'], במלים פחות נפוצות או במלים שאפשר לטעות בהן, וכאשר אין הדבר מגוחך למדיי, אעדיף את כללי האקדמיה, ולכן אכתוב כך בדרך כלל [גמיש]:
מיד, הכל, עלי, שמים, הייתה, מניין, חבריי, אמא, אליי.

[סגי נהור]

מדובר בספר סיפורים של השגחה ואמונה

אם כן הייתי משאיר כבהודעתי הקודמת.

[אוצר החכמה]

הייתה ?
מניין
חבריי ???
אמא
אליי ?????

[דודי צח]

מדריגה או מדרגה? (הכוונה למדרגה רוחנית)

[כדכד]

מה זה משנה מה הכ(ו)ונה? יש סיבה לא לכתוב מדרגה בלי י'?

[סגי נהור]

מדריגה או מדרגה? (הכוונה למדרגה רוחנית)

זאת דוגמא הפוכה, שבה בכתיבה תורנית מקובל לכתוב ביו"ד ובכתיבה מודרנית לא.

[דודי צח]

זאת היתה בעצם שאלתי, האם בכתיבה תורנית אין לכתוב בלא י' ?

[סגי נהור]

ענין של טעם. לענ"ד בכל כיוצא בזה מה חשוב הוא האחידות, שלא יהיה פעם כך ופעם כך.

[סגי נהור]

מה זה משנה מה הכ(ו)ונה? יש ס(י)בה לא לכת(ו)ב מדרגה בלי י'?

[כדכד]

מילא סבה, ב"לכתוב" הו' הא חלק מהמלה, או שגם בזה אני טועה?

[סגי נהור]

מקובל ששם הפועל נכתב בלא וא"ו. כמדומני שזה לא כלל מוחלט (שהרי בצורת המקור יש וא"ו). יבואו הבקיאים ויוסיפו.

[בן ראובן]

מקובל ששם הפועל נכתב בלא וא"ו. כמדומני שזה לא כלל מוחלט (שהרי בצורת המקור יש וא"ו). יבואו הבקיאים ויוסיפו.

אין קשר בין צורת המקור ("מקור מוחלט") לשם הפועל ("מקור נטוי"). שם הפועל נכתב תמיד בחולם חסר.

[סגי נהור]

יישר כח.

[עזריאל ברגר]

הר'ב מרדכי שוסטערמאן בספר זכרונותיו (למען ידעו בנים יולדו) מספר שפעם הכין לדפוס מאמר של א' האדמו"רים לפרשת שמות, ובכל מקום שבכתב-היד (מעתיק?) הי' כתוב 'לבינה' או 'לבינים' וכיו''ב - השמיט את היו''ד, כמתחייב ע''פ דקדוק.
כשראה את זה הרבי מליובאוויטש (האחרון) - אמר לו 'יו''ד איז א גלייכע זאך!' [=יו"ד זה דבר טוב...]

[כרם]

בכותרות דפוס וילנא למסכת חולין, חלק מהדפים "אלו טרפות" בלא יו"ד, וחלק "אלו טריפות" עם יו"ד.

[פלגינן]

בכותרות דפוס וילנא למסכת חולין, חלק מהדפים "אלו טרפות" בלא יו"ד, וחלק "אלו טריפות" עם יו"ד.

כנראה שהייתה תקלה בסקריפט של התוכנה שם...