בס"ד
ראיתי בהוצאה נפלאה של עוז והדר על הירושלמי (עבודה נפלאה יישר כח יבורכו מפי עליון), שהביאו בליקוטים בסוף, דברים בשם המנחת אלעזר ממונקאטש. וטעו בזה מאוד.
ואלו תוכן הדברים ואח"כ נאמר מהי הטעות.
ירושלמי ברכות פרק א
דלמא רבי חייא רבא ורבי שמעון בן חלפתא הוו מהלכין בהדא בקעת ארבל בקריצתה וראו איילת השחר שבקע אורה. אמר רבי חייא רבה לר' שמעון בן חלפתא בי רבי כך היא גאולתן של ישראל בתחילה קימאה קימאה כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת. מאי טעמא [מיכה ז ח] כי אשב בחושך ה' אור לי. כך בתחילה [אסתר ב כא] ומרדכי יושב בשער המלך ואחר כך [שם ו יא] ויקח המן את הלבוש ואת הסוס ואחר כך [שם יב] וישב מרדכי אל שער המלך ואחר כך [שם ח טו] ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות ואח"כ [שם טז] ליהודים היתה אורה ושמחה.
והמנחת אלעזר כתב שהציונים הטעו שמדובר על הגאולה העתידה ובאמת מדובר רק על הגאולות ההם אבל הגאולה העתידה תבא יחד בהיסח הדעת וכו'.
ושגו בזה מאוד, כי ישנה הסכמה בלתי כתובה בין המוציאים לאור של ספרי יסוד שלא מביאים ויכוחים אקטואליים בספרים אלו. (רק תתארו לכם שאי מי יוציא כעת ש"ס בבלי ובהערות על הדף (סוטה מד:) "אבל במלחמות חובה הכל יוצאין, אפי' חתן מחדרו וכלה מחופתה" יביא ויכוח בין עץ לדגל...).
ודבר וסף שבמחכ"ת להדיא במדרש תנחומא פרשת דברים שלא כדבריו והבאנו זאת:
אלה הדברים יתברך שמו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא יתברך ויתעלה זכרו שכל הנסים שעשה לישראל במדבר כך עתיד לעשות להם בציון, במדבר כתיב אלה הדברים ובציון כתיב (ישעיה מב) אשים מחשך לפניך לאור ומעקשים למישור אלה הדברים עשיתים ולא עזבתים, במדבר כתיב (שמות כ) וכל העם רואים את הקולות, ובציון כתיב (ירמיה לד) קול ששון וקול שמחה, במדבר ארץ רעשה אף שמים נטפו (תהלים סח), ובציון אני מרעיש את השמים ואת הארץ (חגי ב) במדבר וה' הולך לפניהם יומם (שמות יג), ובציון כי הולך לפניכם ה' ומאספכם וגו', (ישעיה נב), במדבר כי ישוב ה' לשוש עליך (דברים ל), ובציון וגלתי בירושלים וששתי בעמי (ישעיה סה), ישושום מדבר וציה ( מה ראה ישעיה לומר כך אלא לפי שכשעברו ישראל את התורה עמד הושע ואמר ושמתיה כמדבר ושתיה כארץ ציה (הושע ב), לפיכך אמר ישעיה ישושום מדבר וציה, וכל נחמות שאמר ישעיה ישושום מדבר וגו' כפלים הם לפי שלקחה מיד ה' כפלים בכל חטאתיה (ישעיה מ) לפיכך נחומיה בלשון כפלים, נחמו נחמו עמי אנכי אנכי הוא מנחמכם (שם /ישעיהו/ נא) עורי עורי (שם /ישעיהו נ"א/) שוש אשיש (שם /ישעיהו ס"א/) פרוח תפרח ותגל (שם /ישעיהו/ לה) דבר אחר ישושום מדבר וציה מפני מה כתיב כך ללמדך שבשעה שהקב"ה מגלה שכינתו על ישראל אינו נגלה עליהם כאחת מפני שאינן יכולין לעמוד באותה טובה בפעם אחת שאם יגלה להם טובתו כאחת ימותו כלם, ראה מה כתיב (שם /ישעיהו/ סד) ומעולם לא שמעו לא האזינו עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו, צא ולמד מיוסף בשעה שנתודע לאחיו לאחר כמה שנים אמר להם אני יוסף אחיכם מתו כלם ולא יכלו לענות אותו וגו', הקדוש ברוך הוא עאכ"ו אלא מה הקדוש ברוך הוא עושה מתגלה להם קמעא קמעא בתחילה משיש את המדבר שנאמר ישושום מדבר וציה ואח"כ תגל ערבה ותפרח כחבצלת, ואחרי כן פרוח תפרח, ואחרי כן כבוד הלבנון נתן לה, ואח"כ המה יראו כבוד ה' הדר אלהינו, לפיכך אמר דוד (תהלים קב) כי בנה ה' ציון נראה בכבודו, ואומר (ישעיה נב) כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון, ואומר (שם /ישעיהו/ כה) ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו וגו'.