◆ חיפוש מקור ◆

משה דוויק

משה דוויק כתב:הח"ח באהבת חסד.

http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... width=1448

לבנון · הודעהעל ידי **לבנון** » ב' פברואר 11, 2019 1:04 am

לבנון כתב:
משה דוויק כתב:ואברהם זקן מערכת צ' ערך צימאון.איני בקי בהורדה.

תבורך מן השמים

המקור הוא בספר קב הישר פרק נג.
ושם מבואר שמועיל לכפר על עוון דברים בטלים, עדין אני מחפש מקור שמועיל לתיקון כרת.

משה דוויק · הודעהעל ידי **משה דוויק** » ב' פברואר 11, 2019 1:06 am

זה נראה לך הגיוני?

לבנון · הודעהעל ידי **לבנון** » ב' פברואר 11, 2019 1:32 am

משה דוויק כתב:זה נראה לך הגיוני?

לא כל דבר תלוי בהגיון שלנו. אני לא מחפש לקרב את התורה להגיון שלי, אלא משתדל לנסות להבין את השכל של התורה, כפי שחנני ה'.
ועכ"פ שמעתי שמועה זו מפי יהודי גדול בתורה, בר סמכא, ואני מחפש את מקורו.

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ב' פברואר 11, 2019 3:27 pm

האם מצינו גדולי ישראל שהיו מאריכים הילוכם כדי שלא לעבור ברחוב שליד בית תיפלתם ('כנסייה')?

זכור לי רק שהר"א מבעלזא זצ"ל דיבר בשבחה של תל-אביב (בה התגורר) שאין בה כנסייה כלל.

חרסון · הודעהעל ידי **חרסון** » ב' פברואר 11, 2019 4:05 pm

איך נהג הרבי מליובאוויטש? (דומני שבקצה הרחוב של 770 נמצאת כנסיה).

עזריאל ברגר

חרסון כתב:איך נהג הרבי מליובאוויטש? (דומני שבקצה הרחוב של 770 נמצאת כנסיה).

שמעתי (כשמועה מפורסמת וידועה) שהוא תמיד הלך במדרכה הנגדית ולא במדרכה שליד בית תיפלתם.

שמואל דוד

עיין מהרצ״ח חולין סג.

: EDCD035A-90D3-4EE3-B856-F1B78A24F4B5.jpeg (238.72 KiB) נצפה 10853 פעמים

וע״ע ספר כלי גולה חולין שם.
וכמדומני שראיתי בכל ספרי מהרצ״ח שכתב שאין זה לשון הגמרא רק הוספה מרבנן סבוראי.
האם מצינו בעוד מקומות בחז״ל לשון ״ויקרא״ במקום ״תורת כהנים״

סליחות · הודעהעל ידי **סליחות** » ג' פברואר 12, 2019 2:49 am

האם קיים גרמא בקול? (אדם שהשתמש בקולו וכתוצאה מכך אירע דבר וזה נחשב לגרמא) אם כן, היכן מצאנו דבר כזה?

מצטרף להנל

המבעית את חבירו פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים, כיצד תקע באזנו וחירשו פטור, אחזו ותקע באזנו וחירשו חייב. (ב"ק צא, א)

סליחות · הודעהעל ידי **סליחות** » ג' פברואר 12, 2019 3:17 am

במה גרוע עבד מאישה, הרי שניהם לכאורה חייבים במצוות אותו הדבר. האם לעבד פחות מצוות מלאישה?

שברי לוחות

ראיתי מביאים מספר פמשו"ג (פנינים משולחן גבוה) קושיא בשם רבי אבא פוסיבילער אב"ד ווילנא על מה ששלח יוסף יין ישן שדעת זקנים נוחה הימנו, שהוא משבעת המינים שנשתבחה א"י, והיה לו לשלוח מטוב ארץ מצרים. מה מקור הדברים?

בקרו טלה · הודעהעל ידי **בקרו טלה** » ג' פברואר 12, 2019 5:47 am

שברי לוחות כתב:ראיתי מביאים מספר פמשו"ג (פנינים משולחן גבוה) קושיא בשם רבי אבא פוסיבילער אב"ד ווילנא על מה ששלח יוסף יין ישן שדעת זקנים נוחה הימנו, שהוא משבעת המינים שנשתבחה א"י, והיה לו לשלוח מטוב ארץ מצרים. מה מקור הדברים?

קהלת יצחק בראשית פרק מה פסוק כג
ולאביו שלח כזאת עשרה חמורים נושאים מטוב מצרים:
טעם לשבח למה שלח יוסף ליעקב יין ישן ממצרים, והלא עיקר מקום היין הוא בא"י בשם הגאון הגדול תל תלפיות מו"ה אברהם אבלי ז"ל מווילנא
ופירש רש"י ז"ל מצינו בגמרא ששלח לו יין ישן שדעת זקנים נוחה הימנו עכ"ל, וקשה דלא מצינו שנשתבח מצרים כי אם באטון ופשתים (ביחזקאל כ"ז בשבח דסחר צור) ולא ביין, ואדרבה באלו נשתבח ארץ ישראל, שהוא משבעת המינים, וכי תבן הוא מכניס בעפרים ליעקב?.
ושמעתי בשם הגאון הגדול תל תלפיות וכו' מו"ה אברהם אבלי ז"ל מווילנא כן, דהנה זאת ידוע שמצרים נקראת רהב, כדכתיב בישעיה (ל' ז'), לזאת קראתי רהב הם שבת, ואמרו חז"ל במסכת בבא בתרא (צ"ח ע"א) דהמתייהר יינו מחמיץ, שנאמר אף כי היין בוגד גבר יהיר וגו', ואם כן לא יצוייר למצרים יין טוב, וכל שכן בעמדו זמן רב להתיישן, ועל כן שלח לו יוסף יין ישן להוכיח לו, כי לא למד מדרכי מדות מצרים ח"ו, וכי עדיין בצדקתו עומד והא ראיה שיינו לא מחמיץ, ושפיר נקרא זה טוב לגבי מצרים, משום דיין ישן יקר המציאות אצלם, דיינם היה מחמיץ תמיד עבור גאותם וזהו נושאים מטוב מצרים, ודפח"ח וש"י.

צורבא מדרבנן

לבנון כתב:שמעתי בשם אחד מהקדמונים, שמי שעוסק בתורה ועודנו צמא למים, והוא מתאפק ואינו מפסיק ממשנתו להרוות צמאונו, הדבר עולה לו לתיקון כרת.
האם מישהו יודע היכן נזכר דבר זה?
יש"כ

משה דוויק כתב:http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?17693&pageid=S0031.LST
כאן בדברי הגר"א פלאג'י מבואר דמכפר לו עוון.

וציינו שהמקור בספר קב הישר וכך הוא בס' אברהם זקן הנ"ל.

ודברי הרב קב הישר לקוחים מספר ראשית חכמה שער התשובה פ"ו: אם יצמא ביום התענית מחמת הקריאה יחשוב זה לכפרת עונות דברים בטלים, כמו שאמרו במסכת יומא (פרק יום הכפורים) אמר רב נחמן מהכא (ירמיה ב, כב) מנעי רגלך מיחף וגרונך מצמאה מנעי עצמך מן החטא כדי שלא יבא רגלך לידי יחוף, מנעי לשונך מדברים בטלים כדי שלא יבא גרונך לידי צמאה, עד כאן לשונו. ופירש רש"י שלא יבא רגלך לידי יחוף בצאתך בגולה, עד כאן לשונו. ועל דרך זה הוא הצמאה נמצא צמאת הגלות מכפרת על דברים בטלים, והוא הדין לצמאת התענית אדם מקבל עליו לכפרת עונו ובפרט על ידי עסק התורה, דכתיב בה (משלי טו, ד) מרפא לשון עץ חיים:

שברי לוחות

בקרו טלה כתב:
שברי לוחות כתב:ראיתי מביאים מספר פמשו"ג (פנינים משולחן גבוה) קושיא בשם רבי אבא פוסיבילער אב"ד ווילנא על מה ששלח יוסף יין ישן שדעת זקנים נוחה הימנו, שהוא משבעת המינים שנשתבחה א"י, והיה לו לשלוח מטוב ארץ מצרים. מה מקור הדברים?

קהלת יצחק בראשית פרק מה פסוק כג
ולאביו שלח כזאת עשרה חמורים נושאים מטוב מצרים:
טעם לשבח למה שלח יוסף ליעקב יין ישן ממצרים, והלא עיקר מקום היין הוא בא"י בשם הגאון הגדול תל תלפיות מו"ה אברהם אבלי ז"ל מווילנא
ופירש רש"י ז"ל מצינו בגמרא ששלח לו יין ישן שדעת זקנים נוחה הימנו עכ"ל, וקשה דלא מצינו שנשתבח מצרים כי אם באטון ופשתים (ביחזקאל כ"ז בשבח דסחר צור) ולא ביין, ואדרבה באלו נשתבח ארץ ישראל, שהוא משבעת המינים, וכי תבן הוא מכניס בעפרים ליעקב?.
ושמעתי בשם הגאון הגדול תל תלפיות וכו' מו"ה אברהם אבלי ז"ל מווילנא כן, דהנה זאת ידוע שמצרים נקראת רהב, כדכתיב בישעיה (ל' ז'), לזאת קראתי רהב הם שבת, ואמרו חז"ל במסכת בבא בתרא (צ"ח ע"א) דהמתייהר יינו מחמיץ, שנאמר אף כי היין בוגד גבר יהיר וגו', ואם כן לא יצוייר למצרים יין טוב, וכל שכן בעמדו זמן רב להתיישן, ועל כן שלח לו יוסף יין ישן להוכיח לו, כי לא למד מדרכי מדות מצרים ח"ו, וכי עדיין בצדקתו עומד והא ראיה שיינו לא מחמיץ, ושפיר נקרא זה טוב לגבי מצרים, משום דיין ישן יקר המציאות אצלם, דיינם היה מחמיץ תמיד עבור גאותם וזהו נושאים מטוב מצרים, ודפח"ח וש"י.

ייש"כ, טוב עין הוא יבורך

עזריאל ברגר

סליחות כתב:במה גרוע עבד מאישה, הרי שניהם לכאורה חייבים במצוות אותו הדבר. האם לעבד פחות מצוות מלאישה?

אינו בגיטין וקידושין (ולכן הוא כשר לכתוב גט והיא לא).
אינו במצוות של עריות (לכאורה עבד מותר באמו השפחה, וגרע אפילו מגוי).
אין לו חייס (אין בנו מתייחס אחריו) ולכן אינו במצוות פרו ורבו, אפילו לא כמסייע או כאינו-מצווה-ועושה.
וה"ה בכלל ארור.

מאידך, מעלות העבד על האשה:
חייב במילה.
אסור בגילוח זקן ופאות-הראש (רמב"ם).
יכול להשתחרר ולהתחייב בכל המצוות.

לענין · הודעהעל ידי **לענין** » ג' פברואר 12, 2019 1:36 pm

עזריאל ברגר כתב:
סליחות כתב:במה גרוע עבד מאישה, הרי שניהם לכאורה חייבים במצוות אותו הדבר. האם לעבד פחות מצוות מלאישה?

אינו בגיטין וקידושין (ולכן הוא כשר לכתוב גט והיא לא).
אינו במצוות של עריות (לכאורה עבד מותר באמו השפחה, וגרע אפילו מגוי).
אין לו חייס (אין בנו מתייחס אחריו) ולכן אינו במצוות פרו ורבו, אפילו לא כמסייע או כאינו-מצווה-ועושה.
וה"ה בכלל ארור.

מאידך, מעלות העבד על האשה:
חייב בתפילין.
אסור בגילוח זקן ופאות-הראש (רמב"ם).
יכול להשתחרר ולהתחייב בכל המצוות.

???
א. תו' חגיגה ב' ב'.
ב. שו"ע סי' ל"ח ס"ג.

בברכה המשולשת

סליחות כתב:במה גרוע עבד מאישה, הרי שניהם לכאורה חייבים במצוות אותו הדבר. האם לעבד פחות מצוות מלאישה?

ראיתי בספר ארץ הצבי של הגר"צ שכטר בשם רבו הגרי"ד הלוי מבוסטון שלאשה יש קדושת ישראל מלאה אלא שהקב"ה פטר אותה ממצוות עשה שהזמן גרמא, ואילו לעבד יש רק קדושת ישראל חלקית, כך שלגבי המצוות שהוא פטור מהם דינו כגוי גמור (וגם לפי ר"ת לא יכול יהיה לברך)

מטעים · הודעהעל ידי **מטעים** » ג' פברואר 12, 2019 2:17 pm

עזריאל ברגר כתב:
סליחות כתב:במה גרוע עבד מאישה, הרי שניהם לכאורה חייבים במצוות אותו הדבר. האם לעבד פחות מצוות מלאישה?

אינו בגיטין וקידושין (ולכן הוא כשר לכתוב גט והיא לא).
אינו במצוות של עריות (לכאורה עבד מותר באמו השפחה, וגרע אפילו מגוי).
אין לו חייס (אין בנו מתייחס אחריו) ולכן אינו במצוות פרו ורבו, אפילו לא כמסייע או כאינו-מצווה-ועושה.
וה"ה בכלל ארור.

מאידך, מעלות העבד על האשה:
חייב בתפילין.
אסור בגילוח זקן ופאות-הראש (רמב"ם).
יכול להשתחרר ולהתחייב בכל המצוות.

עבד מקיים אף את מצוות ברית המילה.
(אלא שיש לדון שיתכן שזו מצוה באדון ולא בעבד)

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ג' פברואר 12, 2019 2:30 pm

ראה לשונו הזהב של הרמב"ם בסוף הל' עבדים שמשווה עבדים ל...בהמות,

וראה גם לשונו בהל' מתנות עניים לגבי 'ויהיו עניים בני ביתך' במקום העבדים עיי"ש

[גם בסדר ברכות השחר רואים ש'עבד' הוא דרגת ביניים בין 'גוי' ל'אשה']

ע. דשא · הודעהעל ידי **ע. דשא** » ג' פברואר 12, 2019 4:18 pm

בכתב יד א' שאני מעתיק ממנו [זמנו מלפני כ600 שנה] מצאתי בזה הלשון:
יום א' היה קורא רבי יהושע במדרשו עם תלמידיו, בא אליהו זכור לטוב ונדמה לו כזקן אחד ומצאו עוסק בספר יחזקאל, ונתן לו שלום והחזיר לו. אמר לו באי זה ענין אתה עוסק. אמר לו והבאתי אתכם אל מדבר העמים ונשפטתי אתם שם פנים אל פנים. אמר לו אמתי זה. אמר לו סוד כמוס הוא עם הבורא. אמר לו פתח עיניך והבן מה שכתוב למעלה דכתיב והוצאתי אתכם מן העמים וקבצתים מן הארצות. אימתי בסוף מניין שש תיבות שהן כ"ב אותיות יד חזקה זרוע נטויה חמה שפוכה שהן מניין תתקנ"ה שנים. ואחר כך וברותי מכם המורדים והפושעים בי הם שבט מושלים ששיעבדו על ישראל כל ימי גלותם שנאמר שבר ה' מטה רשעים. שבט מושלים אלו בני עשו שרדו ומשלו בישראל תחת שבטם ומתקבצים בעבר הירדן לפני משיח כדי להתגייר ולהושיבן בארץ ישראל מעורבין עמהם והוא אינו מקבל לשכון באדמת הקודש אבל גרי עשו יושבין בארץ אשור. וגרי ישמעאל בארץ מרים ובאין לחוג את חג הסוכות פעם אחת בשנה ועליהם אמר ישעיה ברוך עמי מצרים. אמר לו מנין לך זה הבא אות לדבריך. אמר לו הנה ישעיה הנביא אומר לכן קראתי לזאת רהב הם שבת עתה בוא כתבה על לוח אתם ועל ספר חוקה ותהי ליום אחרון עם עולם בזה סוד הקץ חשבון של אותיות רהב הם שבת תתקנ"ד שנים עד ביאת בן דוד שהוא בא להקריב קורבן בירושלים בסוף תתקנ"ד לחורבן בית המקדש ואחרי שנה יבנה בית המקדש בסוף תתקנ"ה לחרבן וראיה שנה תמימה אחרת מזכריה הנביא שראה בחזיונו, שנאמר והנה ככר עופרת נושאת וזאת אשה אחת יושבת בתוך האיפה אשה אחת וכו'. . . .
העתקתי לכאן רק חלק מן המאמר. [הקטע לא מוגה].
הסגנון מזכיר קצת את ספר הזוהר, [אך אין לי פנאי לחפש, וגם אין לי תוכנות חיפוש וכו'. . .]
אולי א' מן החכמים שבכאן מכיר את המאמר.

שברי לוחות

בכתבי הגרי"ז פרשת יתרו פירש מה שאמר יתרו ברוך ה' אשר הציל אתכם וכו' מדין ברכת הגומל, ותמהו עליו מדברי הגמרא ברכות שהוא מדין ברכת הניסים.
ושמעתי באומרים לי בשם איזה ספר ששאלו זאת לבנו הגאון רבי מאיר ואף הוא תמה על זה
היכן אפשר למצוא דברים אלו של רבי מאיר

עזריאל ברגר

עזריאל ברגר כתב:
חרסון כתב:איך נהג הרבי מליובאוויטש? (דומני שבקצה הרחוב של 770 נמצאת כנסיה).

שמעתי (כשמועה מפורסמת וידועה) שהוא תמיד הלך במדרכה הנגדית ולא במדרכה שליד בית תיפלתם.

לאור תגובות שקיבלתי בפרטי, ניסיתי לברר את הענין עם אנשים נוספים, והבנתי שלפעמים הרבי עבר במדרכה הנגדית, ולפעמים עבר במדרכה שליד בית התיפלה, ולא יודעים מתי כך ומתי כך.

ואיידי דדליתי חספא (סיפור שהתברר כלא-מדויק) אשכחית מרגניתא, שהביאו שיחה מוגהת (ר"ח אלול תשי"ד, נדפסה גם בלקו"ש) שבה הרבי אומר (מובא כאן בתרגום מתוך "תורת מנחם" - http://www.chabadlibrary.org/books/admu ... tnref_1095 - הדברים הם בתחילת סעיף ח'):

פעם נהגו להזהר שלא לעבור בסמוך לבית-תיפלתם, והיו מעדיפים ללכת מסביב. אמא לא היתה מניחה לבנה להתקרב לבית-תיפלתם, או לראות שתי וערב.

שימו לב שהוא מדבר על מה שנהגו פעם, אבל הוא עצמו - כנ"ל - לא תמיד נזהר בזה. ושמא שמר מרחק ד' אמות וכיו"ב (כידוע שהמדרכות בניו יורק רחבות מאוד...).

יאיר1 · הודעהעל ידי **יאיר1** » ש' פברואר 16, 2019 11:52 pm

בספר דף על דף על מסכת מגילה יג: הביא:
[ע' באסתר רבה א' ג', ויהי בימי אחשורוש הוא אחשורוש, רבנן אמרי אחשורוש עד שלא נכנסה אסתר אצלו הוא אחשורוש משנכנסה אסתר אצלו, לא היה בועל נדות, וע"ש בהגהות רש"ש]

ולא מצאתי שם הגהות רש"ש. מי יכול לסייע

ישראל אליהו

האם מצאנו מקור בחז"ל לכך שמרדכי נקרא "קדש קדשים"?
תודה על כל עזרה.

יהודה בן יעקב

לכא' צ"ל חידושי הרד"ל שם אות יז.

משה דוויק · הודעהעל ידי **משה דוויק** » א' פברואר 17, 2019 1:38 am

ישראל אליהו כתב:האם מצאנו מקור בחז"ל לכך שמרדכי נקרא "קדש קדשים"?
תודה על כל עזרה.

http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?6 ... width=3000
סנסן ליאיר להנאמ"ן.

טברייני · הודעהעל ידי **טברייני** » א' פברואר 17, 2019 2:26 am

בשבת קראתי בעלון של אחד הסמינרים בצפון (גור חצור) שהמנהג של 'שלום זכר' יש הסוברים שהוא מדין 'הקבלת פני רבו'. (אינני זוכר במדוייק, מקוה שלא שגיתי)

אודה במאד מאד למי שיש בידו מקור לדברים או תוספת הבהרה.
ואקדמנו בתודה.
עמוס.

שבענו מטובך

חפש באוצה"ח שלום-זכר [ה]מטרוניתא, ותמצא מבוקשך.

טברייני · הודעהעל ידי **טברייני** » א' פברואר 17, 2019 10:05 am

שבענו מטובך כתב:חפש באוצה"ח שלום-זכר [ה]מטרוניתא, ותמצא מבוקשך.

תודה רבה.

מיני ומינך

משה דוויק כתב: סנסן ליאיר להנאמ"ן.

[כמדומני שחל טעות סופרים בהפני', ומסתמא הכוונה לזאת]

סנסן ליאיר.PDF: (120.27 KiB) הורד 296 פעמים

ובכדי לא להשאיר חס וחלילה הגליון חלק, אצרף בענין מה שהובא שם בהע' הפסוק בדברי הימים גבי אהרן הכהן, הקשור לפרשת תצוה דמיני' קאזלינן

אוצרותיהם של צדיקים.PDF: (259.86 KiB) הורד 283 פעמים

ישראל אליהו

משה דוויק כתב:
ישראל אליהו כתב:האם מצאנו מקור בחז"ל לכך שמרדכי נקרא "קדש קדשים"?
תודה על כל עזרה.

http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?6 ... width=3000
סנסן ליאיר להנאמ"ן.

הוא כלל לא הביא מקור שמרדכי נקרא "קדש קדשים", רק הביא על אחרים.
וריה"ל לא עושה סתם 'העתק הדבק' מאחד למשנהו, אלמלא ראה כן באיזה מדרש.
[אגב, ניתן לקבל שראה במדרש שנעלם כעת מעינינו].

משה דוויק · הודעהעל ידי **משה דוויק** » א' פברואר 17, 2019 2:28 pm

ישראל אליהו כתב:
משה דוויק כתב:
ישראל אליהו כתב:האם מצאנו מקור בחז"ל לכך שמרדכי נקרא "קדש קדשים"?
תודה על כל עזרה.

http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?6 ... width=3000
סנסן ליאיר להנאמ"ן.

הוא כלל לא הביא מקור שמרדכי נקרא "קדש קדשים", רק הביא על אחרים.
וריה"ל לא עושה סתם 'העתק הדבק' מאחד למשנהו, אלמלא ראה כן באיזה מדרש.
[אגב, ניתן לקבל שראה במדרש שנעלם כעת מעינינו].

ריה"ל איננו מקור בשבילך?

ישראל אליהו

אני חיפשתי בחז"ל [היינו תנאים או אמוראים].
כי ריה"ל לא מחדש דברים על דעת עצמו, וכמו שתראה בכל הפיוט הנפלא ששלחת אליו, שיש מקור בחז"ל לכל דבר שכתב שם.
ומעניין היכן ריה"ל ראה ענין זה.

משה דוויק · הודעהעל ידי **משה דוויק** » א' פברואר 17, 2019 2:38 pm

http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?6 ... width=1303
אם מאן דהוא יוכל להוריד הקישור ולפי"ז נפל פיתא בבירא.

ישראל אליהו

דבריו דחוקים במחכ"ת.
הוא מפרש שהכוונה היא על העץ שלקח המן לתלות את מרדכי, שהיה מק"ק.
אבל הפייטן כתב "לתלות עליו קדש קדשים". היינו לתלות על העץ מישהו שמכונה "קדש קדשים".

בקרו טלה · הודעהעל ידי **בקרו טלה** » א' פברואר 17, 2019 2:46 pm

משה דוויק כתב:אם מאן דהוא יוכל להוריד הקישור ולפי"ז נפל פיתא בבירא.

או' טז

שייף נפיק · הודעהעל ידי **שייף נפיק** » א' פברואר 17, 2019 3:55 pm

טברייני כתב:בשבת קראתי בעלון של אחד הסמינרים בצפון (גור חצור) שהמנהג של 'שלום זכר' יש הסוברים שהוא מדין 'הקבלת פני רבו'. (אינני זוכר במדוייק, מקוה שלא שגיתי)

אודה במאד מאד למי שיש בידו מקור לדברים או תוספת הבהרה.
ואקדמנו בתודה.
עמוס.

דוחק לומר שיקרא גדול זה הזוכה בתורה הבאה לו מבלי עמלו. ועוד כי שכחה... ויצאה ממנו. ואולי מכח מצות הברית הבאה לרגלו. ושבת שקודם הברית מישך שייכא לו.

פרנצויז · הודעהעל ידי **פרנצויז** » א' פברואר 17, 2019 8:31 pm

ישראל אליהו כתב:
משה דוויק כתב:
ישראל אליהו כתב:האם מצאנו מקור בחז"ל לכך שמרדכי נקרא "קדש קדשים"?

סנסן ליאיר להנאמ"ן.

הוא כלל לא הביא מקור שמרדכי נקרא "קדש קדשים", רק הביא על אחרים.
וריה"ל לא עושה סתם 'העתק הדבק' מאחד למשנהו, אלמלא ראה כן באיזה מדרש.
[אגב, ניתן לקבל שראה במדרש שנעלם כעת מעינינו].

בקרו טלה כתב:
משה דוויק כתב:אם מאן דהוא יוכל להוריד הקישור ולפי"ז נפל פיתא בבירא.

כרמי שלי
או' טז

בענין מש"כ ריה"ל בפיוט 'מי כמוך ואין כמוך' לשבת זכור "יעצוהו עשות עץ גבוה חמשים, לתלות עליו קדש קדשים", וציינו למש"כ בסוף ספר כרמי שלי - קידושין, קדמת אשור מערכת ע' אות ט"ז, שפירש שהתואר קדש קדשים מתייחס לעץ, עיי"ש.

: קדמת אשור מערכת ע אות טז - בסוף כרמי שלי קידושין.jpg (100.28 KiB) נצפה 11433 פעמים

יש להוסיף שמש"כ בקדמת אשור (כרמי שלי) שהמקור הוא "נחל אשכול" על מגילת אסתר (ממרן החיד"א) בשם תוספתא שבמנות הלוי, כוונתו שנוסח מכירת המן לעבד למרדכי הוא מתוספתא דתרגום שהובא במנות הלוי (אסתר ה' י"ג). אך המקור שהעץ שהמן הכין למרדכי היה מבית קדש הקדשים, אינו במנות הלוי, ומקורו מפרקי דר"א סוף פרק נ', ובילקוט שמעוני אסתר רמז תתרנ"ט (והובא בס' דברים אחדים דרוש י"ג, ד"ה ובאופן אחר אפשר).

: נחל אשכול אסתר אות כח - אסתר ד ז.jpg (110.57 KiB) נצפה 11433 פעמים

: דברים אחדים דרוש יג1.jpg (44.51 KiB) נצפה 11433 פעמים

: דברים אחדים דרוש יג2.jpg (20.13 KiB) נצפה 11433 פעמים

[מש"כ בנחל אשכול "מה מהנה היא זו", הוא ט"ס, וצ"ל: "מה מתנה היא זו"].

ישראל אליהו

פרנצויז כתב:בענין מש"כ ריה"ל בפיוט 'מי כמוך ואין כמוך' לשבת זכור "יעצוהו עשות עץ גבוה חמשים, לתלות עליו קדש קדשים", וציינו למש"כ בסוף ספר כרמי שלי - קידושין, קדמת אשור מערכת ע' אות ט"ז, שפירש שהתואר קדש קדשים מתייחס לעץ, עיי"ש.

לענ"ד זה פירוש דחוק. וכלל לא נכנס במילים.
אין דרכו של ריה"ל בכך.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר