לול של תרנגולים הוא מחובר לקרקע (ראה דף קמו.) ובהכרח יש דימוי בין הנידון אם יש בנין בכלים ובין הנידון האם בנין כל-דהו הוי בנין.כח עליון כתב:א"כ מח' רב ושמואל בג' דברים כולם מענין אחד דאין בנין בכלים, א"כ מה הקשו בגמ' על שמואל מקודח דמתני', הלא התם איירי בבנין.
הנידון של הגר"א הוא כלפי השו"ע שלא התיר סתירת חבית שאינה מוסתקי, וכבר ביאר הב"י שלהסוברים שאיסור בנין בכלים הוא רק בעשיית כלי מתחילתו, א"כ זה רק כלפי מלאכת בונה ולא כלפי סותר. ומה"ט כ' הר"ן דמותר לסתור חבית גם אם איננה מוסתקי.כח עליון כתב:כתב הגר"א דפסקינן כהרשב"א והר"ן דאין בנין בכלים (כך כתבו בשבת קמו. וביצה לג:) אך בקב: מבואר ברשב"א והר"ן דבעושה כלי מתחילתו חייב משום בונה (ובתקיעה, אכן הר"ן כתב להדיא דהוא משום מכב"פ, אך ברשב"א מו. ומז. מבואר דהוא משום בונה) וצ"ע
האם הקושיא היא למה הרמב"ם כותב 'אורה' כשבגמ' כתוב 'אויר'? לכאו' ל"ק.כח עליון כתב:אך מ"מ צ"ב מה שנקט (פכ"ג) להכניס אורה ולהוציא ההבל, בשונה ממ"ש קמו. לעיולי אוירא ולאפוקי הבלא.
ז"ל המאירי "וכן שואלים בפטפוט כירה שהרי בנין כלים הוא ותירצו בתלמוד המערב שהקרשים הואיל ומחוברות כאדנים הם ואף בכירה יראה לומר כן שהכירה מחוברת לקרקע היא".כח עליון כתב:ועוד קשה ממ"ש בדף קלח: דפטפוט כירה שנשמטה אסורה להחזירה שמא יתקע וברש"י חייב משום בונה, ומבואר שם דהוא כלי המיטלטל, ומכאן יש להעיר דא"כ קב: דס"ד למילף בנין כ"ש מעשיית פטפוט כירה, היינו מבנין בכלים.
החזו"א הרי טוען לקולא כנגד הב"י והרמ"א להתיר חיבור רפוי אף כשהדרך לתקוע, מכח חלוקה זו בין הסוברים שיש ג' דרגות או לאו. והערה זו מדברי הרמב"ן היא באמת תפיסה על דבריו. ובס' ארחו"ש צירפו את החזו"א לקולא, אף שזה כנגד כל הפוסקים, וגם דלא כהרמב"ן והרשב"א והתוס' וכו'. וצ"ע למעשה.כח עליון כתב:החזו"א כתב דמש"כ תוס' מח. (ד"ה הא) מוכח דלא ס"ל ג' דרגות (רפוי מהודק ותקוע), ותימה דהרמב"ן במלחמות כתב כדברי תוס', והוא ס"ל ג' הדרגות הנ"ל.
עושה חדשות כתב:האם הקושיא היא למה הרמב"ם כותב 'אורה' כשבגמ' כתוב 'אויר'? לכאו' ל"ק.כח עליון כתב:אך מ"מ צ"ב מה שנקט (פכ"ג) להכניס אורה ולהוציא ההבל, בשונה ממ"ש קמו. לעיולי אוירא ולאפוקי הבלא.
עושה חדשות כתב:הרי כבר ציינת לעיל שזו סתירה ידועה בדברי הרמב"ם, (ועמדו בזה הנו"כ, וראה פירוש קדמון בפ"י שם שתי' דמש"כ הרמב"ם דחייב משום בונה הוא כשנתכוין בעשיית הנקב להכניס האור בלבד, אך אם נתכוין להכניס האורה ולהוציא ההבל, חייב משום מכה בפטיש), ולא הבנתי מה הקושיא שנתווספה כאן.
עושה חדשות כתב:לול של תרנגולים הוא מחובר לקרקע (ראה דף קמו.) ובהכרח יש דימוי בין הנידון אם יש בנין בכלים ובין הנידון האם בנין כל-דהו הוי בנין.כח עליון כתב:א"כ מח' רב ושמואל בג' דברים כולם מענין אחד דאין בנין בכלים, א"כ מה הקשו בגמ' על שמואל מקודח דמתני', הלא התם איירי בבנין.
עושה חדשות כתב:הנידון של הגר"א הוא כלפי השו"ע שלא התיר סתירת חבית שאינה מוסתקי, וכבר ביאר הב"י שלהסוברים שאיסור בנין בכלים הוא רק בעשיית כלי מתחילתו, א"כ זה רק כלפי מלאכת בונה ולא כלפי סותר. ומה"ט כ' הר"ן דמותר לסתור חבית גם אם איננה מוסתקי.כח עליון כתב:כתב הגר"א דפסקינן כהרשב"א והר"ן דאין בנין בכלים (כך כתבו בשבת קמו. וביצה לג:) אך בקב: מבואר ברשב"א והר"ן דבעושה כלי מתחילתו חייב משום בונה (ובתקיעה, אכן הר"ן כתב להדיא דהוא משום מכב"פ, אך ברשב"א מו. ומז. מבואר דהוא משום בונה) וצ"ע
ייש"כעושה חדשות כתב:ז"ל המאירי "וכן שואלים בפטפוט כירה שהרי בנין כלים הוא ותירצו בתלמוד המערב שהקרשים הואיל ומחוברות כאדנים הם ואף בכירה יראה לומר כן שהכירה מחוברת לקרקע היא".כח עליון כתב:ועוד קשה ממ"ש בדף קלח: דפטפוט כירה שנשמטה אסורה להחזירה שמא יתקע וברש"י חייב משום בונה, ומבואר שם דהוא כלי המיטלטל, ומכאן יש להעיר דא"כ קב: דס"ד למילף בנין כ"ש מעשיית פטפוט כירה, היינו מבנין בכלים.
יש בעיה ברמב"ם, שלגבי מלאכת בונה הוא מזכיר שהנקב בלול נעשה בכדי שיכנס אורה, ולגבי מלאכת מכה בפטיש הוא מזכיר שהנקב נעשה בכדי להכניס אורה ולהוציא הבל. ע"ז צריך לחפש תירוץ, ולעיל ציינתי לדוגמא את התי' של ה'פירוש-קדמון'. חוץ מזה, יש שינוי בין הגמ' להרמב"ם האם הנקב מכניס אויר או אורה, וזו לא קושיא גדולה כי יתכן והכוונה לאותו דבר.כח עליון כתב:אולי כוונתך שאורה ואויר חד הוא, ומפרק י' הבאתי שנראה לא כך (ממה ש'אורה' לבד הוא בונה ולא מכב"פ).
אז אולי בכל זאת תפרט.
ההוכחה שהבאתי מלול של תרנגולין באמת אין בה הכרח, וכדבריכם. אבל ההסבר עצמו עדיין עומד. והרי כבר בפירוש רבינו חננאל כ' דהפלוג' של רב ושמואל לגבי עייל שופתא וכו' היא האם יש בנין בכלים או לאו. וא"ת אז מה הדימוי לקודח כ"ש, וי"ל דבנין כל שהו בקרקע שווה הוא לבנין גמור בכלים, וכדרך הגמ' לדמות כעין זה.כח עליון כתב:איך להגר"א שתלה שורש מחלוקת רב ושמואל ב'בנין בכלים' אפשר להכריע מחלוקתם מ'קודח'.
עושה חדשות כתב:ההוכחה שהבאתי מלול של תרנגולין באמת אין בה הכרח, וכדבריכם. אבל ההסבר עצמו עדיין עומד. והרי כבר בפירוש רבינו חננאל כ' דהפלוג' של רב ושמואל לגבי עייל שופתא וכו' היא האם יש בנין בכלים או לאו. וא"ת אז מה הדימוי לקודח כ"ש, וי"ל דבנין כל שהו בקרקע שווה הוא לבנין גמור בכלים, וכדרך הגמ' לדמות כעין זה.כח עליון כתב:איך להגר"א שתלה שורש מחלוקת רב ושמואל ב'בנין בכלים' אפשר להכריע מחלוקתם מ'קודח'.
עושה חדשות כתב:כיון שאתה מונח בסוגיא עדיין, אולי תעזור לי להבין מהי הפלוג' המובאת בשו"ע בסעיף ז, "אסור להסיר הצירים שקורים גונזי"ש שאחורי התיבות אם נאבד המפתח ויש מתירים", מה שורש הנידון, האם הצירים האלו תקועים בחוזק או ברפיון, והאם רגילים להוציאם, וכו'. [מקופיא זה נראה לי אולי נוגע לנידון בס' ארחות שבת עמוד רעט הערה סד על הרכבה חזקה המתפרקת בקלות, ושם התירו בשופי].
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 62 אורחים