דבר פלא: עוף שמוליד ע"י ראיה בלבד

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ג' מאי 15, 2018 10:33 am

כמו שהוזכר, הדברים מפורשים בכמה מקורות ובראשם בדברי האריז"ל בעץ חיים. ואף היעב"ץ בסידורו (פירוש למעמדות יום א') מביא ענין זה ומאריך בזה. וכן הוא בפי' הרמ"ז לזהר ח"ב רכה, ב. ועוד.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ג' מאי 15, 2018 10:47 am

דרומי כתב:אמר לי מאן דהו שכמדומה לו שבאחד העלונים של 'עלים לתרופה' הרחיבו את היריעה בענין זה. השאלה היא איך אפשר למצוא.

העלון המצוין הזה (באמת) יש בו מדור קדמי שתחביב עורכו (ת"ח מופלג!) לאסוף את הדברים הכי מתמיהים, מפליאים ובלתי מושגים בשכל אנושי, מילקוט ראובני, מחמאת החמדה ומקב הישר ועוד. כל המופלא מחבירו, מקודש מחבירו, זכה לו וזכו קוראי הגליון.

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ג' מאי 15, 2018 10:48 am

מה זה 'חמאת החמדה'?

חד ברנש · הודעהעל ידי **חד ברנש** » ג' מאי 15, 2018 10:56 am

'חמאת החמדה' הוא ספרו של ר' שת הרופא בן יפת מארם צובה, שפעל במאה השלישית לאלף הנוכחי (אם אני זוכר היטב את מש"כ במבוא).

ובנוגע לבת היענה והבטתה, עי' אלפא ביתא תניתא, בערכו.

ברוז · הודעהעל ידי **ברוז** » ג' מאי 15, 2018 10:59 am

איש_ספר כתב:
דרומי כתב:אמר לי מאן דהו שכמדומה לו שבאחד העלונים של 'עלים לתרופה' הרחיבו את היריעה בענין זה. השאלה היא איך אפשר למצוא.
העלון המצוין הזה (באמת) יש בו מדור קדמי שתחביב עורכו (ת"ח מופלג!) לאסוף את הדברים הכי מתמיהים, מפליאים ובלתי מושגים בשכל אנושי, מילקוט ראובני, מחמאת החמדה ומקב הישר ועוד. כל המופלא מחבירו, מקודש מחבירו, זכה לו וזכו קוראי הגליון.

בעלים לתרופה הרחיבו את היריעה בגליון האלף שלהם על האגדה המובאת לראשונה בשבט מוסר על עוף הזמירה שמשורר להקב"ה עד שכרסו נבקעת מגודל השירה. כמדומה שלזה נתכוין המאן דהוא. ככל הזכור לי לא האריכו שם בענין שלפננו.

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ג' מאי 15, 2018 11:00 am

את שני הספרים - חמאת החמדה ואלפא ביתא תנינתא - איני מכיר וכנראה מעולם לא ראיתי. אם יש אפשרות להעלות את מ"ש בספר 'אלפא ביתא' אשמח.

תוכן · הודעהעל ידי **תוכן** » ג' מאי 15, 2018 1:20 pm

החושב כתב:עזבו אותו. הוא הרי אמר שבורח מכאן, ובטח כבר ברח.
וכי ראוי להתייחס לכל שוטה או טרול משועמם?

למה שוטה או טרול? הוא העלה הצעה מעניינת, שחיות אלו שמולידות ללא זכר, מולידות ממבט של זכר, דהיינו שהמבט גורם לגוף שלהם להתעבר. זו סברא מעניינת, ואולי יש בזה ליישב דברי חכמים. ושוב אני שואל, למה שוטה או טרול?

(לפי מה שזכור לי, התעברות ללא זכר קורה דוקא כשאין זכר באיזור, ויש לעיין.)

מה שנכון נכון

שבענו מטובך כתב:אולי כתב הבן איש חי את דבריו (המובאים בתחילת האשכול) בהשפעת דברי הקב הישר פרק ב, שכתב שהעוף 'ראה' מזנה בראייתו. ועל סמך זה כתב הבא"ח שהוא מזדווג ומוליד ע"י ראייה.
וכבר העיר עליו הרב שער החצר סי' תקצו שאינו יודע מקורו.

וכנראה מהקב הישר לקח החמ"י שובבים פ"ב (מהדו"ח עמ' רמג). שניהם בשם האר"י (ותוספת זו לא נמצאת בשער הגלגולים הק' כב, כדהעיר שעה"ח).

מה שנכון נכון כתב:למען הדיוק: בבת היענה מדובר על חימום הביצים ע"י ראיתם, וכאמונת הקדמונים שהראות הוא דבר שי"ב ממש הנמשך מן העין, (וזה א' הטעמים להנחת ביצי היענה בבה"כ), ולא על הזדווגות ע"י ראית הנקבה.

וכאן נראה שחוברו שני הענינים.

: דרך משה ליום טז.PNG (31.75 KiB) נצפה 9553 פעמים

וכנראה שזה מקור דברי הבניהו, שכך כתב בספר בן יהוידע שבת סד ע"א:

והא דנקיט לשון הזנה נ"ל יבא לשון זה נכון ע"פ מ"ש המקובלים ז"ל המסתכל בנשים נקרא ג"כ מזנה, ולכך ברא הקב"ה עוף ששמו בת היענה אשר בת זוגו מתעברת בראיה בלבד, ולכן היענה אותיות העינה שפועלת בראיה בלבד עכ"ד.

החושב · הודעהעל ידי **החושב** » ג' מאי 15, 2018 3:20 pm

תוכן כתב:
החושב כתב:עזבו אותו. הוא הרי אמר שבורח מכאן, ובטח כבר ברח.
וכי ראוי להתייחס לכל שוטה או טרול משועמם?

למה שוטה או טרול? הוא העלה הצעה מעניינת, שחיות אלו שמולידות ללא זכר, מולידות ממבט של זכר, דהיינו שהמבט גורם לגוף שלהם להתעבר. זו סברא מעניינת, ואולי יש בזה ליישב דברי חכמים. ושוב אני שואל, למה שוטה או טרול?

(לפי מה שזכור לי, התעברות ללא זכר קורה דוקא כשאין זכר באיזור, ויש לעיין.)

דיברתי על אותו אחד שראה חובה לעצמו לצאת במחאה נמרצת נגד 'המלעיגים' שהעזו להטיל ספק בדבר בקיאותם של רבותינו האחרונים בזואולוגיה.

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » ג' מאי 15, 2018 3:21 pm

דרומי כתב:את שני הספרים - חמאת החמדה ואלפא ביתא תנינתא - איני מכיר וכנראה מעולם לא ראיתי. אם יש אפשרות להעלות את מ"ש בספר 'אלפא ביתא' אשמח.

הובא כאן:
viewtopic.php?p=122531#p122531

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ג' מאי 15, 2018 3:27 pm

יישר כח. הכל צריכין למרי חטיא

002 · הודעהעל ידי **002** » ג' מאי 15, 2018 5:03 pm

תוכן כתב:
החושב כתב:(לפי מה שזכור לי, התעברות ללא זכר קורה דוקא כשאין זכר באיזור, ויש לעיין.)

בגמ' ביצה דף ז. "אמר רבינא גמירי כל היכא דאיכא זכר לא ספנא מארעא ועד כמה אמר רב גמדא משמיה דרב כל היכא דשמעה וכו' ".

ארי שבחבורה · הודעהעל ידי **ארי שבחבורה** » ג' מאי 15, 2018 6:56 pm

מה שנכון נכון כתב:אני מכיר מי שמוכיח מד' הרמב"ם הללו שמה שאומרים טפשי אומה"ע שעלו לירח הוא שקר ודמיון.

ומפורסמים דבריו של ר' יעקב קמינצקי בענין זה.

עקביה · הודעהעל ידי **עקביה** » ה' יוני 21, 2018 5:01 pm

עקביה כתב:
הים הגדול כתב:ושעריך לאבני אקדח, כי הא דיתיב רבי יוחנן וקא דריש עתיד הקב"ה להביא אבנים טובות ומרגליות שהם שלשים על שלשים וחוקק בהן עשר על עשרים ומעמידן בשערי ירושלים. לגלג עליו אותו תלמיד השתא כביעתא דציצלא לא משכחינן כולי האי משכחינן, לימים הפליגה ספינתו בים חזא מלאכי השרת דיתבי וקא מינסרי אבנים טובות ומרגליות שהם ל' על ל' וחקוק בהן עשר ברום עשרים, אמר להו הני למאן, אמרו ליה שעתיד הקב"ה להעמידן בשערי ירושלים. אתא לקמיה דרבי יוחנן אמר ליה דרוש רבי לך נאה לדרוש כאשר אמרת כן ראיתי, אמר לו ריקא אלמלא (לא) ראית לא האמנת, מלגלג על דברי חכמים אתה, נתן עיניו בו ונעשה גל של עצמות.

ל'ים הגדול' באמת אין צורך להתייחס, אבל לגמ' שהביא כן ראוי להתייחס.
מי שחושב שמשם מוכח שהכרח לקבל את כל דברי חכמים (גם באגדתות רבב"ח) כפשוטם ממש, אינו אלא טועה.
גם מאגדה זו אין צורך להבין שהאבנים טובות של ל' על ל' הם כפשוטם ממש. בהחלט ניתן לפרש שרבי יוחנן התכוון לאיזה סוד, שאותו ביטא במשל זה, והתלמיד, שלא עמד על דעת רבו חשב שכוונתו כפשוטו ולגלג, ולימים, כאשר העמיק התלמיד (מה שמתואר כ"הפליגה ספינתו בים"), עמד על סודו של רבו והבין את כוונתו ואז קיבל את דבריו.
וכ"כ כתב שם הריטב"א:
חידושי הריטב"א מסכת בבא בתרא דף עה עמוד א
הפליגה ספינתו בים וראה מלאכי השרת וכו'. פירוש שנראה לו במראית החלום, וי"א שהעמיק בחכמה והשיג הענין.

הדברים דלהלן תמוהים ומוקשים בעיניי, ומ"מ להשלמת התמונה הריני מביאם.

בני יששכר מאמרי חודש סיון מאמר ה - מעלת התורה
והנה אבאר לך את אשר כתבנו באריכות במקו"א, והוא, שאנחנו בני ישראל עם י"י אלה זה כל פרי מעשינו להתנהג באמונה אשר היא ירושה לנו וטבע קיים לנו בני ישראל דוקא עפ"י התורה וחלילה לחקור בחקירות, דהנה תראה אפילו בדברי חכמים מחוייבים להאמין מבלי מופת, הלא תראה את אשר דרש ר' יוחנן עתיד הקדוש ברוך הוא להביא אבנים טובות ומרגליות שהם שלשים על שלשים וחוקק בהן עשר על עשרים ומעמידן בשערי ירושלים, לגלג עליו אותו תלמיד השתא כביעתא וכו', לימים הפליגה ספינתו בים חזא מלאכי השרת דיתבי וקא מנסרי וכו', אמר להם הני למאן, אמרו לו שעתיד הקדוש ברוך הוא להעמידן בשערי ירושלים, אתא לקמיה דר' יוחנן אמר ליה רבי דרוש ולך נאה לדרוש כאשר אמרת כן ראיתי, אמר לו ריקא אלמלא לא ראית לא האמנת מלגלג על דברי חכמים אתה נתן בו עיניו ונעשה גל של עצמות, ע"כ [סנהדרין ק א], הנך רואה אשר ר' יוחנן לא ראה בעת לגלוגו היינו בשעת הדרשה דאילו ראה שמלגלג היה לו תיכף לענשו, והנה כיון שלא ראה בלגלוגו איך אמר לו מלגלג על דברי חכמים אתה.
אך הוא כיון שראה בו ר' יוחנן אשר לא האמין כל כך בלב שלם בשמעו את דברי חכמים כמו שנתפעל בראותו בחוש הראות אזי קראוהו מלגלג על דברי חכמים וענש אותו במיתה, הנך רואה אפילו בדברי חכמים ואפילו בדברים שאינם נוגעים לעיקרי הדת (ואפילו אומרים בדבריהם דברים המנגדים לשכל האנושי כמו שאמר אותו תלמיד השתא כביעתא וכו') אעפי"כ מחויבים אנחנו להאמין כל כך בשמיעה כמו בראיה בלי שום חילוק, ולא תפעל ותחקוק הראיה פעולה בלב יותר מן השמיעה, והנה אם כך הוא חובתינו בדברי חכמינו מכל שכן בדברים המבוארים בתורה, ובפרט בדברים הנוגעים לעיקרי הדת, מציאות הש"י, אחדות, שכר ועונש, חלילה וחלילה לחקור על זה בחקירות אפילו אם כוונתו כדומה לשם שמים ויאמר שכוונתו כדי שיתאמתו לו הענינים במופת השכליי ותתחזק בזה אמונתו עד שאפילו יכריחנו איזה מכריח ח"ו להעביר על דת לא יפעול בו מאומה, זה לא יעלה על הדעת נשתקעו הדברים ולא נאמרו ותהי להיפך.*)

ובהערה שם מוסיף

בני יששכר מאמרי חודש סיון - הערות מאמר ה - מעלת התורה הערה *
*) הג"ה ואל תשיבני מן הקדושים אשר בארץ החיים המה הלא בספרתם, ר' סעדיה גאון בספר אמונות ודעות, והחסיד הקדוש בספר חובת הלבבות, והרמב"ם, כי יש בזה סוד כמוס שהוצרכו לקיים את הדור באלף החמישי שהיה בבחינת חשך והיתה הוראת שעה, כענין אברהם אבינו שהוצרך לעמוד על האמונה בחקירות להראות לבאי עולם ולהעמידם על האמת במחקר האנושי כיון שהיה הדור בחשכות, והנה בחרו הש"י לחלקו ואמר לו התהלך לפני והיה תמים בלא חקירות, והבן.

יקוב · הודעהעל ידי **יקוב** » ב' נובמבר 19, 2018 6:11 pm

בשם משמואל יתרו תרע"ב: וכמו שספרו הטבעים שיש עוף המחמם ביצים בהבטתו. מי זה ?

ישראליק · הודעהעל ידי **ישראליק** » ב' נובמבר 19, 2018 6:18 pm

יקוב כתב:בשם משמואל יתרו תרע"ב: וכמו שספרו הטבעים שיש עוף המחמם ביצים בהבטתו. מי זה ?

הבת היענה, כידוע

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ג' נובמבר 20, 2018 10:17 am

והיה על זה אשכול ארוך

דמשק · הודעהעל ידי **דמשק** » ג' נובמבר 20, 2018 10:35 am

viewtopic.php?f=7&t=40104

חפציאלי · הודעהעל ידי **חפציאלי** » ד' נובמבר 21, 2018 8:51 pm

בקובץ המצורף מבואר עי המשנה שכיר שזה עוף הראה

אבני גזית · הודעהעל ידי **אבני גזית** » ה' נובמבר 22, 2018 5:19 pm

חפציאלי כתב:בקובץ המצורף מבואר עי המשנה שכיר שזה עוף הראה

היכן פורסם?

חפציאלי · הודעהעל ידי **חפציאלי** » ה' נובמבר 22, 2018 6:09 pm

אבני גזית כתב:
חפציאלי כתב:בקובץ המצורף מבואר עי המשנה שכיר שזה עוף הראה

היכן פורסם?

בעיתון הדרך

עקביה · הודעהעל ידי **עקביה** » ה' פברואר 14, 2019 2:09 pm

אמש קראתי בספר 'באר הגולה' למהר"ל עם באור 'בארה של מרים' של הרב נויגרשל.
בעמ' 494 שם מביא המהר"ל את האגדה דלעיל (הוא אינו עוסק שם בבאורה), ובביאורו מקשה הרב נויגרשל את הקושיא דלעיל, מדוע רק בסופו של דבר נזף והעניש ר"י את תלמידו, ולא מתחילה כשלגלג.
ותירץ, שמתחילה כנראה חשב ר"י שהתלמיד חולה ב"מחלת הספק", קרי, הוא מסתפק בכל, גם בדברים הברורים ביותר. אבל כשראה ר"י שלמראה עיניו הוא מאמין, מדוע א"כ לא האמין כבר כששמע מר"י?! אין זאת אלא שדברי חכמים אינם ברורים בעיניו כמראה עיניים, א"כ הוא מלגלג על דברי חכמים, ולכן הענישו.
הוה אומר שמה שחכמים אומרים ע"פ קבלתם, ויהיה הדבר מוזר ככל שיהיה, עדיף על מראה עיניים.

כשלעצמי הריני דוחה הסבר זה בסוגיא בשתי ידיים, ובוחר במש"כ לעיל viewtopic.php?t=40104#p456768

ישנו · הודעהעל ידי **ישנו** » ה' פברואר 14, 2019 2:18 pm

יש בטיעון הזה כשל לוגי, אם אדם לא אמור לסמוך על מראה עיניו כ"ש שהוא לא אמור לסמוך על קבלת חז"ל, שהרי מי אמר שחז"ל אמרו כך, אלא ששמע באוזניו, ולמה לסמוך על משמע אוזניו יותר ממראה עיניו?

עקביה · הודעהעל ידי **עקביה** » ה' פברואר 14, 2019 2:24 pm

היות ולא מדובר שהוא מסתפק האם שמע או לא, אלא האם חכמים צודקים או לא, עם הלוגיקה הוא דווקא בסדר.

ישנו · הודעהעל ידי **ישנו** » ה' פברואר 14, 2019 2:28 pm

הוא גם לא מסתפק אם הוא ראה או לא, ואומרים לו אל תהיה בטוח במה שאתה רואה יותר מן המסורת, ואם כך הוא יחזור ויטען אולי לא שמעתי טוב.

עקביה · הודעהעל ידי **עקביה** » ה' פברואר 14, 2019 2:29 pm

עקביה כתב:
אוצר החכמה כתב:אני תמיד למדתי את הגמרא הזאת שר"י לא ידע שהוא לגלג (אולי אפילו לגלג רק בלבו) ורק מהסיפור שסיפר לו הבין שמתחילה לגלג. וזה הפירוש נצרך גם אם נסביר את הגמרא לגמרי כפשוטו.

יכול להיות.

למען האמת, במחשבה שניה, לדבריך, מאין לו לר"י שהתלמיד לגלג, אולי הוא רק הסתפק?

עקביה · הודעהעל ידי **עקביה** » ה' פברואר 14, 2019 2:34 pm

ישנו כתב:הוא גם לא מסתפק אם הוא ראה או לא, ואומרים לו אל תהיה בטוח במה שאתה רואה יותר מן המסורת, ואם כך הוא יחזור ויטען אולי לא שמעתי טוב.

חוששני שאיני מבין.
אין לתלמיד שום סיבה לחשוב, לא שלא ראה טוב ולא שלא שמע טוב. הטענה עליו, לדברי הר' נ', היא שלאחר ששמע את הדברים מר"י הם אמורים להתיישב על לבו באופן בטוח יותר מאשר ע"פ מראה עיניו. לא בגלל ששמיעה עדיפה על ראיה, אלא בגלל שהאמונה בדברי חכמים אמורה להתקבל כאמת גדולה יותר.

שייף נפיק · הודעהעל ידי **שייף נפיק** » ה' פברואר 14, 2019 2:38 pm

אוצר החכמה כתב:
עקביה כתב:
אוצר החכמה כתב:גם לדעתי פשוט שאין הדברים כפשטן. רק אני מבין שהתלמיד כן הבין על מה דברי ר"י נסובים ועליהם הוא לגלג (כי גם מהצד הסוד יש אפשרות ללגלג) ואז הראו לו (בחלום בעיון מחזה או במה שתרצה) את צדקת ר"י בסוד ועל זה נענש שלגלג.

אם כדבריך, מדוע לא הענישו ר"י מיד אלא רק לאחר שהודה לדבריו?
אני חשבתי שאולי מלכתחילה סבר ר"י שאותו תלמיד אינו בר הכי להבין את כוונתו, ולכן פטרו בלא כלום, אבל לאחר שראה שכן השיג את סודו, נמלך ר"י שמלכתחילה לא היה ראוי לו לתלמיד ללגלג, אלא להבין שעליו לעמול כדי לעמוד על דעת רבו.

אני תמיד למדתי את הגמרא הזאת שר"י לא ידע שהוא לגלג (אולי אפילו לגלג רק בלבו) ורק מהסיפור שסיפר לו הבין שמתחילה לגלג. וזה הפירוש נצרך גם אם נסביר את הגמרא לגמרי כפשוטו.

מו"ר הגר"י שוורץ אמר ששמע מורו ורבו הגר"ח שמואלביץ ביאר שהטענה היתה דוקא על מה שאמר לבסוף, שהסכים לדברי רבו רק בגלל שראה כן, ובלי זה לא. זאת אומרת, זה שאדם לא מקבל דברים אפשר עוד ללמד זכות, אבל כשאומר שמקבל רק בגלל שראה כן זאת אומרת שהוא בשיטה לא מקבל את דברי רבותיו. ולכן אז נענש. וזהו מלגלג על ד"ח.

ישנו · הודעהעל ידי **ישנו** » ה' פברואר 14, 2019 2:48 pm

עקביה כתב:
ישנו כתב:הוא גם לא מסתפק אם הוא ראה או לא, ואומרים לו אל תהיה בטוח במה שאתה רואה יותר מן המסורת, ואם כך הוא יחזור ויטען אולי לא שמעתי טוב.

חוששני שאיני מבין.
אין לתלמיד שום סיבה לחשוב, לא שלא ראה טוב ולא שלא שמע טוב. הטענה עליו, לדברי הר' נ', היא שלאחר ששמע את הדברים מר"י הם אמורים להתיישב על לבו באופן בטוח יותר מאשר ע"פ מראה עיניו. לא בגלל ששמיעה עדיפה על ראיה, אלא בגלל שהאמונה בדברי חכמים אמורה להתקבל כאמת גדולה יותר.

איך אדם יכול לקבל את דברי חכמים כאמת גדולה יותר ממה שהוא רואה, מה יכול להיות אמת "יותר גדולה" ממה שהוא רואה?
הטיעון המובלע הוא שדברי חכמים הם אמת מוכרחת, ועל ראייה יש מה להסתפק, (אולי הוא מדמיין אולי לא הבין וכיוצ"ב), וכביכול האמינות של דברי חז"ל גדולה מתפיסה דרך החושים, ועל כך אמרתי שגם את דברי חז"ל תופסים דרך החושים ולכן זה לא יכול להיות אמין יותר.

שייף נפיק כתב:מה עם האילן שמגדל צפרים? לא כתבו מזה עדיין?
ידוע המסורת שעל יד קבר הרמב"ם היה אילן שכזה כמדומה שהרב יילוז מרבני טבריה לפני כמאה שנה העיד כן.

כתבו על זה באריכות גדולה בפורום הזה.

אברם · הודעהעל ידי **אברם** » ה' פברואר 14, 2019 3:11 pm

ישנו כתב:איך אדם יכול לקבל את דברי חכמים כאמת גדולה יותר ממה שהוא רואה, מה יכול להיות אמת "יותר גדולה" ממה שהוא רואה?
הטיעון המובלע הוא שדברי חכמים הם אמת מוכרחת, ועל ראייה יש מה להסתפק, (אולי הוא מדמיין אולי לא הבין וכיוצ"ב), וכביכול האמינות של דברי חז"ל גדולה מתפיסה דרך החושים, ועל כך אמרתי שגם את דברי חז"ל תופסים דרך החושים ולכן זה לא יכול להיות אמין יותר.

זהו כמובן הבל גמור. מליוני אנשים בעולם ראו איך חותכים אנשים לשנים והופכים מטפחות ליונים ועוד כהנה וכהנה והם יודעים שלא להאמין למראה עיניהם אלא לשכלם היודע שאין הפלאים האלו אמיתיים.
ראיית השכל היא המכרחת ובכלל שיקוליה גם ראיית החושים.
ואב לכולם אבינו אברהם אשר ראה בשכלו שבעל הבירה מסתתר.

חלמישצור · הודעהעל ידי **חלמישצור** » ה' פברואר 14, 2019 3:11 pm

אוצר החכמה כתב:
שייף נפיק כתב:מה עם האילן שמגדל צפרים? לא כתבו מזה עדיין?
ידוע המסורת שעל יד קבר הרמב"ם היה אילן שכזה כמדומה שהרב יילוז מרבני טבריה לפני כמאה שנה העיד כן.

כתבו על זה באריכות גדולה בפורום הזה.

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... ilit#p6634
viewtopic.php?f=7&t=1251&p=394591&hilit

ישנו · הודעהעל ידי **ישנו** » ה' פברואר 14, 2019 3:22 pm

אברם כתב:
ישנו כתב:איך אדם יכול לקבל את דברי חכמים כאמת גדולה יותר ממה שהוא רואה, מה יכול להיות אמת "יותר גדולה" ממה שהוא רואה?
הטיעון המובלע הוא שדברי חכמים הם אמת מוכרחת, ועל ראייה יש מה להסתפק, (אולי הוא מדמיין אולי לא הבין וכיוצ"ב), וכביכול האמינות של דברי חז"ל גדולה מתפיסה דרך החושים, ועל כך אמרתי שגם את דברי חז"ל תופסים דרך החושים ולכן זה לא יכול להיות אמין יותר.
זהו כמובן הבל גמור. מליוני אנשים בעולם ראו איך חותכים אנשים לשנים והופכים מטפחות ליונים ועוד כהנה וכהנה והם יודעים שלא להאמין למראה עיניהם אלא לשכלם היודע שאין הפלאים האלו אמיתיים.
ראיית השכל היא המכרחת ובכלל שיקוליה גם ראיית החושים.
ואב לכולם אבינו אברהם אשר ראה בשכלו שבעל הבירה מסתתר.

ומיליוני אנשים שמעו דברים והתברר שזה טעות,
אם אדם הגיע להכרה בשכלו זה משהו אחד,
כאן מדובר באדם ששמע ממישהו אחר, ואם הוא מדמיין כשהוא רואה, יכול להיות שהוא מדמיין כשהוא שומע.

(וסתם כך הטיעון הזה בעייתי מאוד, הרבה יותר אנשים טועים בשכלם אחרי אמונות הבל, מאשר אנשים שמדמיינים בעיניהם).

אברם · הודעהעל ידי **אברם** » ה' פברואר 14, 2019 8:30 pm

לא קשור!
אתה רק מוכיח שיתכן טעות בהפעלת השכל יותר ממה שיתכן טעות בהפעלת העיניים.
אבל האדם אשר לא טעה בהפעלת שכלו ודאי זה הוא השיקול היחיד לאמוד ממנו המציאות ומראה העיניים הוא רק כלי עזר.

יקים · הודעהעל ידי **יקים** » ה' פברואר 14, 2019 8:55 pm

אגב ראיית העיניים.
אתמול דיברתי עם אחד (חילוני) שלמד באוניברסיטה (לדבריו) שיטת רפואה ע"י העפעפיים. (אולי מישהו כאן יודע יותר פרטים)
שאלתי אותו אם הוא ראה בעיניו איך שחולים מתרפאים ע"י זה (עפעפי המטפל), והוא טען לי שכן בודאי!

שמש · הודעהעל ידי **שמש** » ה' פברואר 14, 2019 10:09 pm

תנוח דעתך, אין כזה דבר...

חלמישצור · הודעהעל ידי **חלמישצור** » ה' פברואר 14, 2019 10:34 pm

התעיף עיניך בו - עמיץ ופתח - ואיננו...

בן מיכאל · הודעהעל ידי **בן מיכאל** » ה' מרץ 07, 2019 11:40 pm

עקביה כתב:
עקביה כתב:
הים הגדול כתב:ושעריך לאבני אקדח, כי הא דיתיב רבי יוחנן וקא דריש עתיד הקב"ה להביא אבנים טובות ומרגליות שהם שלשים על שלשים וחוקק בהן עשר על עשרים ומעמידן בשערי ירושלים. לגלג עליו אותו תלמיד השתא כביעתא דציצלא לא משכחינן כולי האי משכחינן, לימים הפליגה ספינתו בים חזא מלאכי השרת דיתבי וקא מינסרי אבנים טובות ומרגליות שהם ל' על ל' וחקוק בהן עשר ברום עשרים, אמר להו הני למאן, אמרו ליה שעתיד הקב"ה להעמידן בשערי ירושלים. אתא לקמיה דרבי יוחנן אמר ליה דרוש רבי לך נאה לדרוש כאשר אמרת כן ראיתי, אמר לו ריקא אלמלא (לא) ראית לא האמנת, מלגלג על דברי חכמים אתה, נתן עיניו בו ונעשה גל של עצמות.

ל'ים הגדול' באמת אין צורך להתייחס, אבל לגמ' שהביא כן ראוי להתייחס.
מי שחושב שמשם מוכח שהכרח לקבל את כל דברי חכמים (גם באגדתות רבב"ח) כפשוטם ממש, אינו אלא טועה.
גם מאגדה זו אין צורך להבין שהאבנים טובות של ל' על ל' הם כפשוטם ממש. בהחלט ניתן לפרש שרבי יוחנן התכוון לאיזה סוד, שאותו ביטא במשל זה, והתלמיד, שלא עמד על דעת רבו חשב שכוונתו כפשוטו ולגלג, ולימים, כאשר העמיק התלמיד (מה שמתואר כ"הפליגה ספינתו בים"), עמד על סודו של רבו והבין את כוונתו ואז קיבל את דבריו.
וכ"כ כתב שם הריטב"א:
חידושי הריטב"א מסכת בבא בתרא דף עה עמוד א
הפליגה ספינתו בים וראה מלאכי השרת וכו'. פירוש שנראה לו במראית החלום, וי"א שהעמיק בחכמה והשיג הענין.

נחלקו הראשונים בדבר זה, הר"ן כתב בדרשותיו (דרוש ה) כי מגמרא זו מוכח כי יש 'לא תסור' אף על אגדות חז"ל.

שייף נפיק · הודעהעל ידי **שייף נפיק** » ב' יוני 24, 2019 12:22 pm

מה הכוונה בר"ן?
ומה אם אם אחד יבוא ויבאר על אגדה שאינה כפשטה יעבור על לא תסור?

אבא יודן · הודעהעל ידי **אבא יודן** » ב' יוני 24, 2019 3:41 pm

מה שנכון נכון כתב:
אוצר החכמה כתב:אני לא מבין אתם גם טוענים שהשמש והירח באמת מונחים על כיפה העשויה מגשם חמישי כי זה מה שכתוב ברמב"ם?

אני מכיר מי שמוכיח מד' הרמב"ם הללו שמה שאומרים טפשי אומה"ע שעלו לירח הוא שקר ודמיון.

ורבי יעייקב מהם

: אמת ליעקב.jpg (302.16 KiB) נצפה 7965 פעמים

פורום אוצר החכמה

מי מחובר