מילים של השיר: "טאטאלע קום שוין אהיים"

[ישראליק]

אודה אם יש למישהו המילים של הניגון המרוגש "טאטאלע קום שוין אהיים" שחיבר הרה"ג ר' דן סגל שליט"א

[לענין]

דומני שאלו כל המילים...

[ישראליק]

בהחלט לא. יש בהמילים כמה קטעים של תפילת ימים נוראים, ממקומך מלכינו תופיע, המלאכים מבקשים, כנסת ישראל מבקשים וכו'.

[ר' יונה]

בבקשה

[ישראליק]

בבקשה

רב תודות!

[מטעים]

אפ' להעלות את הניגון?

[לענין]

געגועים עזים עולים בי להזכר בגה''צ שליט''א מזמרו בדבקות עילאית
תודה על העלאת המילים

[עמקן]

אני שמעתי ניגון זה מפי הגרד"ס, והוא אכן שר 'טאטעלע'. אבל תמהתי על זה, שבאידיש זה קצת זילזול, וכמו שאומרים באידיש שהוא ישלם כ'טאטעלע' [מבוסס על הגמ' וכולם כאבות לשלם ממיטב]. כשהמכוון הקב"ה, היה צריך לומר 'טאטע'.

[עקביה]

טאטאלע לא מקביל לאבאל'ה?

גם בשיר שלו "אין עוד מלבדו" שר ר' דן בגירסה העברית "אבאל'ה" ובגירסה היידית "טאטאלע".

[עמקן]

באידיש, כשמוסיפים הסיומת 'לע' הכוונה צורה קטנה של הדבר. משום זה מוסיפים אותה כשרוצים לומר משהו עם נימת זלזול.
לא הייתי מביא ראיות ממקבילות בעברית. הרבה תיבות וצורת דיבור מאידיש נעתקו לעברית ע"י אנשים שלא דברו אידיש היטב, והם שינו המשמעות.

[כרמי שלי]

באידיש, כשמוסיפים הסיומת 'לע' הכוונה צורה קטנה של הדבר. משום זה מוסיפים אותה כשרוצים לומר משהו עם נימת זלזול.

או חיבה

[עמקן]

באידיש, כשמוסיפים הסיומת 'לע' הכוונה צורה קטנה של הדבר. משום זה מוסיפים אותה כשרוצים לומר משהו עם נימת זלזול.

או חיבה

חיבה בבחינת קטנות. יקראו לילד 'משה'לע' מצד חיבה [נכון, שפעמים שם חיבה נדבק ונשאר גם בגדלותו]. אם יקראו ראש ישיבה 'ראש ישיבה'לע' זה בהחלט בכוונה לזלזל בו ולא לשם חיבה.

[ישראליק]

אני שמעתי ניגון זה מפי הגרד"ס, והוא אכן שר 'טאטעלע'. אבל תמהתי על זה, שבאידיש זה קצת זילזול, וכמו שאומרים באידיש שהוא ישלם כ'טאטעלע' [מבוסס על הגמ' וכולם כאבות לשלם ממיטב]. כשהמכוון הקב"ה, היה צריך לומר 'טאטע'.

הכל לפי הזמן והטון... כמאמר העולם "טאטע שיק מיר הויזן" ודוק.

[לבי במערב]

כעיקרון, שם חיבה ד'טאטע' הוא 'טאטעניו'. ולפיכך, גם בעיני יפלא.

[פילווישוק]

ההבדל שבין הצורה 'טאטעניו' ל'טאטאלע' היא כהבדל שבין 'אברמלה' ל'אברמניו' - כינוי חיבה במקומות שונים. כשם שבליטא לא היה נחשב זלזול כינוי 'אברמלה' - כך 'טאטאלע'. סיומת החיבה 'ניו' היתה בשימוש בעיקר בגליציה ואוקראינה.

[סגי נהור]

בכל אופן, טאטאלע, בשני פתחי"ן, זו צורת דיבור ירושלמית בלתי נסבלת...

יש להגות: טאטעלע, בסגול, כמו גם: יאסעלע, מוישעלע וכו'.

[שייף נפיק]

זה הניגון היחידי של רד''ס?

[ישראליק]

בכל אופן, טאטאלע, בשני פתחי"ן, זו צורת דיבור ירושלמית בלתי נסבלת...

יש להגות: טאטעלע, בסגול, כמו גם: יאסעלע, מוישעלע וכו'.

בלתי נסבלת?

עד כדי כך?

[סגי נהור]

ג' הנקודות באו להורות שהדבר נאמר ספק בבדיחותא ספק.ברצינות (וספקו לחומרא).

[צורב מתחיל]

אני שמעתי ניגון זה מפי הגרד"ס, והוא אכן שר 'טאטעלע'. אבל תמהתי על זה, שבאידיש זה קצת זילזול, וכמו שאומרים באידיש שהוא ישלם כ'טאטעלע' [מבוסס על הגמ' וכולם כאבות לשלם ממיטב]. כשהמכוון הקב"ה, היה צריך לומר 'טאטע'.

כיוצ"ב בזה שמעתי להעיר על השיר דו'דלה או משהו כזה שמיוחס לאחד מגדולי הדורות הקודמים. (אינני זוכר את השיר ואת המחבר, אבל בשבע ברכות שלי מספר רבנים זקנים שרו שיר זה לכבוד החתן(...) כ"א לפי נוסח השיר שקיבל מהדורות שלפניו. ושם העיר מאן דהו הערה זו).

[ישראליק]

ג' הנקודות באו להורות שהדבר נאמר ספק בבדיחותא ספק.ברצינות (וספקו לחומרא).

ניחמתני

[ישראליק]

אני שמעתי ניגון זה מפי הגרד"ס, והוא אכן שר 'טאטעלע'. אבל תמהתי על זה, שבאידיש זה קצת זילזול, וכמו שאומרים באידיש שהוא ישלם כ'טאטעלע' [מבוסס על הגמ' וכולם כאבות לשלם ממיטב]. כשהמכוון הקב"ה, היה צריך לומר 'טאטע'.

כיוצ"ב בזה שמעתי להעיר על השיר דו'דלה או משהו כזה שמיוחס לאחד מגדולי הדורות הקודמים. (אינני זוכר את השיר ואת המחבר, אבל בשבע ברכות שלי מספר רבנים זקנים שרו שיר זה לכבוד החתן(...) כ"א לפי נוסח השיר שקיבל מהדורות שלפניו. ושם העיר מאן דהו הערה זו).

ניגון זו מקורה מהרה"ק מבארדיטשוב זי"ע

[סגי נהור]

אני שמעתי ניגון זה מפי הגרד"ס, והוא אכן שר 'טאטעלע'. אבל תמהתי על זה, שבאידיש זה קצת זילזול, וכמו שאומרים באידיש שהוא ישלם כ'טאטעלע' [מבוסס על הגמ' וכולם כאבות לשלם ממיטב]. כשהמכוון הקב"ה, היה צריך לומר 'טאטע'.

כיוצ"ב בזה שמעתי להעיר על השיר דו'דלה או משהו כזה שמיוחס לאחד מגדולי הדורות הקודמים. (אינני זוכר את השיר ואת המחבר, אבל בשבע ברכות שלי מספר רבנים זקנים שרו שיר זה לכבוד החתן(...) כ"א לפי נוסח השיר שקיבל מהדורות שלפניו. ושם העיר מאן דהו הערה זו).

זאת טענה משונה שנובעת לדעתי מאי הבנה. ראשית מדובר בכפל משמעות, כי דודעלע הוא נעימת חליל, והדובר בשיר - הלא הוא הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב זי"ע - פותח באמירה "איך וועל דיר א דודעלע זינגען" (או כדומה, יש כמה גרסאות).
אבל גם בלאו הכי, דודעלע הוא כינויו של השיר, לא הפניה לקב"ה (וכי אפשר לפנות למישהו בכינוי הגוף "אתה'לה"?!).
בקיצור נראה שאותו מאן דהו מעיר ההערה לא הבין כלל מה שניגנו לפניו.

[צורב מתחיל]

אני שמעתי ניגון זה מפי הגרד"ס, והוא אכן שר 'טאטעלע'. אבל תמהתי על זה, שבאידיש זה קצת זילזול, וכמו שאומרים באידיש שהוא ישלם כ'טאטעלע' [מבוסס על הגמ' וכולם כאבות לשלם ממיטב]. כשהמכוון הקב"ה, היה צריך לומר 'טאטע'.

כיוצ"ב בזה שמעתי להעיר על השיר דו'דלה או משהו כזה שמיוחס לאחד מגדולי הדורות הקודמים. (אינני זוכר את השיר ואת המחבר, אבל בשבע ברכות שלי מספר רבנים זקנים שרו שיר זה לכבוד החתן(...) כ"א לפי נוסח השיר שקיבל מהדורות שלפניו. ושם העיר מאן דהו הערה זו).

זאת טענה משונה שנובעת לדעתי מאי הבנה. ראשית מדובר בכפל משמעות, כי דודעלע הוא נעימת חליל, והדובר בשיר - הלא הוא הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב זי"ע - פותח באמירה "איך וועל דיר א דודעלע זינגען" (או כדומה, יש כמה גרסאות).
אבל גם בלאו הכי, דודעלע הוא כינויו של השיר, לא הפניה לקב"ה (וכי אפשר לפנות למישהו בכינוי הגוף "אתה'לה"?!).
בקיצור נראה שאותו מאן דהו מעיר ההערה לא הבין כלל מה שניגנו לפניו.

כפי המשתמע ממה שכתבתי, הנוכחים בגדול לא ידעו אידיש. אמנם המעיר הנ"ל ידע קצת יותר מאחרים אבל עדיין לא משהו.
אבל אם זכור לי נכון היה בסיום השיר דו דו דו דודלע, או משהו כזה. (אגב, הגירסאות הם במנגינות או גם במילים?)

[ישראליק]

לפי הנראה שמי ששפה "אידיש" שפת האם שלו אין לו בעי' לא עם "טאטאלע/טאטעלע" ולא עם "דודאלע" וד"ל

[סגי נהור]

כיוצ"ב בזה שמעתי להעיר על השיר דו'דלה או משהו כזה שמיוחס לאחד מגדולי הדורות הקודמים. (אינני זוכר את השיר ואת המחבר, אבל בשבע ברכות שלי מספר רבנים זקנים שרו שיר זה לכבוד החתן(...) כ"א לפי נוסח השיר שקיבל מהדורות שלפניו. ושם העיר מאן דהו הערה זו).

זאת טענה משונה שנובעת לדעתי מאי הבנה. ראשית מדובר בכפל משמעות, כי דודעלע הוא נעימת חליל, והדובר בשיר - הלא הוא הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב זי"ע - פותח באמירה "איך וועל דיר א דודעלע זינגען" (או כדומה, יש כמה גרסאות).
אבל גם בלאו הכי, דודעלע הוא כינויו של השיר, לא הפניה לקב"ה (וכי אפשר לפנות למישהו בכינוי הגוף "אתה'לה"?!).
בקיצור נראה שאותו מאן דהו מעיר ההערה לא הבין כלל מה שניגנו לפניו.

כפי המשתמע ממה שכתבתי, הנוכחים בגדול לא ידעו אידיש. אמנם המעיר הנ"ל ידע קצת יותר מאחרים אבל עדיין לא משהו.
אבל אם זכור לי נכון היה בסיום השיר דו דו דו דודלע, או משהו כזה. (אגב, הגירסאות הם במנגינות או גם במילים?)

יש שינויים מסוימים גם במנגינה, אבל אני לא מכיר גירסה שמסתיימת כך.
באופן כללי הערה כזאת ממי שלא מסוגל להבין את הניגון (הנפלא והמרגש) נשמעת לי לא כל כך לעניין...

[ונתנו ידידים]

בכל אופן, טאטאלע, בשני פתחי"ן, זו צורת דיבור ירושלמית בלתי נסבלת...

יש להגות: טאטעלע, בסגול, כמו גם: יאסעלע, מוישעלע וכו'.

יתכן שדבריך אינן מוכרחים כי נראה שה'ע' הוא הנקודה של הסיומת ובמקום שהמילה הוא טאטע מסיימים ב'ע', אבל כשהמילה הוא טאטאלע אז מסיימים ג"כ ב'ע' אבל באמצע אפשר לנקד 'א', וגם יוסאלע לא שמעתי מעולם שמישהו יאמר יוסעלע.....

[ונתנו ידידים]

אני שמעתי ממנו גם ביטוי ממ"הלע קום שוין אהיים, וזה אמור להיות מליצה וכיונוי של ר"ת מלך מלכי המלכים

[סגי נהור]

בכל אופן, טאטאלע, בשני פתחי"ן, זו צורת דיבור ירושלמית בלתי נסבלת...

יש להגות: טאטעלע, בסגול, כמו גם: יאסעלע, מוישעלע וכו'.

יתכן שדבריך אינן מוכרחים כי נראה שה'ע' הוא הנקודה של הסיומת ובמקום שהמילה הוא טאטע מסיימים ב'ע', אבל כשהמילה הוא טאטאלע אז מסיימים ג"כ ב'ע' אבל באמצע אפשר לנקד 'א', וגם יוסאלע לא שמעתי מעולם שמישהו יאמר יוסעלע.....

בסביבה דוברת האידיש שאני מכיר אומרים רק יאסעלע (צא ובדוק מה כתוב על תקליטיו של נעים הזמירות ר' יוסלה רוזנבלט).

[ונתנו ידידים]

בכל אופן, טאטאלע, בשני פתחי"ן, זו צורת דיבור ירושלמית בלתי נסבלת...

יש להגות: טאטעלע, בסגול, כמו גם: יאסעלע, מוישעלע וכו'.

יתכן שדבריך אינן מוכרחים כי נראה שה'ע' הוא הנקודה של הסיומת ובמקום שהמילה הוא טאטע מסיימים ב'ע', אבל כשהמילה הוא טאטאלע אז מסיימים ג"כ ב'ע' אבל באמצע אפשר לנקד 'א', וגם יוסאלע לא שמעתי מעולם שמישהו יאמר יוסעלע.....

בסביבה דוברת האידיש שאני מכיר אומרים רק יאסעלע (צא ובדוק מה כתוב על תקליטיו של נעים הזמירות ר' יוסלה רוזנבלט).

איני יודע למה שיהיה יוסעלע יותר מיוסאלע הרי השם השורשי הוא יוסל בלי ע ובלי א והוא או בשוא או בחיריק
בכל אופן יענקאלע יוסאלע אהראלע (מוישה'לע מסופקני אמנם שם השורש הוא שונה ואין להביא ראי'), אני לא יכול להגיד בבטחה כי מושפע אני מאד בענין זה מהירושלמים, ובאמריקע לא שמעתי לא זה ולא זה אלא יענקי יוסי ארי ומוישי. באהרן כמדומני שיש הרבה אומרים אהרעלע. ויש לדון בזה
ומכל זה אין ראי או פירכא להיסוד שיסדתי.

[שמואל שלומוביץ]

אני שמעתי ממנו גם ביטוי ממ"הלע קום שוין אהיים, וזה אמור להיות מליצה וכיונוי של ר"ת מלך מלכי המלכים

ממ"ה היה ביטוי שגור בפי אחד הרבע'ס מהדור הקודם.
לפי הכרותי זה לא מתאים לו. אולי בפורים...

[בן ראובן]

בכל אופן, טאטאלע, בשני פתחי"ן, זו צורת דיבור ירושלמית בלתי נסבלת...

יש להגות: טאטעלע, בסגול, כמו גם: יאסעלע, מוישעלע וכו'.

יתכן שדבריך אינן מוכרחים כי נראה שה'ע' הוא הנקודה של הסיומת ובמקום שהמילה הוא טאטע מסיימים ב'ע', אבל כשהמילה הוא טאטאלע אז מסיימים ג"כ ב'ע' אבל באמצע אפשר לנקד 'א', וגם יוסאלע לא שמעתי מעולם שמישהו יאמר יוסעלע.....

בסביבה דוברת האידיש שאני מכיר אומרים רק יאסעלע (צא ובדוק מה כתוב על תקליטיו של נעים הזמירות ר' יוסלה רוזנבלט).

איני יודע למה שיהיה יוסעלע יותר מיוסאלע הרי השם השורשי הוא יוסל בלי ע ובלי א והוא או בשוא או בחיריק
בכל אופן יענקאלע יוסאלע אהראלע (מוישה'לע מסופקני אמנם שם השורש הוא שונה ואין להביא ראי'), אני לא יכול להגיד בבטחה כי מושפע אני מאד בענין זה מהירושלמים, ובאמריקע לא שמעתי לא זה ולא זה אלא יענקי יוסי ארי ומוישי. באהרן כמדומני שיש הרבה אומרים אהרעלע. ויש לדון בזה
ומכל זה אין ראי או פירכא להיסוד שיסדתי.

אין שום הבדל בין מלה זו לאחרת, ובין שמות אנשים למלים אחרות (כמו "א שטיקעלע"). לפני סיומת ההקטנה "לע" מופיעה תמיד התנועה "ע" (סגול), ורק הירושלמים והמושפעים מהם הפכו אותה ל"א" (פתח).

[גל של אגוזים]

באידיש, כשמוסיפים הסיומת 'לע' הכוונה צורה קטנה של הדבר. משום זה מוסיפים אותה כשרוצים לומר משהו עם נימת זלזול.

או חיבה

חיבה בבחינת קטנות. יקראו לילד 'משה'לע' מצד חיבה [נכון, שפעמים שם חיבה נדבק ונשאר גם בגדלותו]. אם יקראו ראש ישיבה 'ראש ישיבה'לע' זה בהחלט בכוונה לזלזל בו ולא לשם חיבה.

ומה עם רבי זלמ'לה מוואלוז'ין?

אחה"מ, כל הנידון כאן מעלה גיחוך

[לבי במערב]

באסוציאציא עכ"פ, דומה עד־מאד ל'טאטאלאך'...

[סגי נהור]

ההבדל שבין הצורה 'טאטעניו' ל'טאטאלע' היא כהבדל שבין 'אברמלה' ל'אברמניו' - כינוי חיבה במקומות שונים. כשם שבליטא לא היה נחשב זלזול כינוי 'אברמלה' - כך 'טאטאלע'. סיומת החיבה 'ניו' היתה בשימוש בעיקר בגליציה ואוקראינה.

לכאורה הדברים נסתרים מניגונו של מורנו ר' יוסלה ("א געבעט"): גאטעניו, טאטעלע, שענק אונז דיין בליק...

[לי א רוזן]

אודה למי שיעלה ויצרף כאן כל הניגון (לא קטוע)

[אוריאור]

מצ"ב השיר, איך שמקהלת ילדים שרים אותו

[מתגעגע]

זה הניגון היחידי של רד''ס?

הניגון הנפוץ "אין עוד מלבדו, ניטא קיין טבע וכו'" הוא מזמר כסדר ושמעתי שזה לחן שלו לאויט"א

[איש_ספר]

מצ"ב השיר, איך שמקהלת ילדים שרים אותו

אני שומע את זה בלי סוף פעמים. כ"כ מרגש. מי המבוגר המלווה?

[חרט]

מצ"ב השיר, איך שמקהלת ילדים שרים אותו

לצפייה - כשר' דן מתרגש ומזיל דמעות
https://www.youtube.com/watch?v=HC3FAcjHDc0