חיימשה כתב:איתן כתב:חיימשה כתב:לא חשבתי לרגע שמדובר בביסלי, ומה שאמרתי הוא שחברות הביסלי הם שיזמו את ההכשר ובעקיפין מימנו אותו, וע''כ לגיטימי מצד ועד הכשרות להגן עליהם כשותפים שלהם.
גם מש''כ שחב' הפסטה היתה מכפילה, ספק רב אם זה כך.
אינני מלמד זכות על הממסד דווקא, אני חושב שהצד של בעלי העסקים, מנהלי מוסדות, העסקנים ונבחרי הציבור, בקיצור מה שנחשב בציבור שלנו ל''בעלי היכולת'' לא כ''כ טובל בדבש, והנטיה לראות באנשים הנלחמים על השרדותם כ''גנבים ומושחתים'' במקרה העדין, או כפושעים וממזרים ואכזרים, נובעת עפ''י רוב מחוסר ידיעה ששכבת האברכים לוקה בה, ולעתים מתוך מדות מגונות.
[עפ''י רוב ההתמודדות של בעל עסק במחוזותינו קשה עשרת מונים מזו של אברך. די אם נשים לב לעובדה שרוב מוחלט ממקימי עסקים ומפעלים מסיימים במפח נפש תוך שנה שנתיים עם חובות לעשרים שנה]
אני מבקש לא לערבב בין פוליטיקאים ועובדי המגזר הציבורי בכירים (ולאו דווקא) לבין אנשי עסקים.
הפוליטיקה מושחתת מעצם טבעה. יש לפוליטיקאי ופקיד זכות לחלק הטבות, כסף, ג'ובים שלא על חשבוננו האישי. והרבה פעמים בחלוקה הזאת תלוי הקידום והמימון של הפוליטיקאי. מה יעשה הילד ולא יחטא? קשה שלא ללגום קצת מנהר הכספים... יש גם אנשי ציבור ישרים לגמרי, אבל כמה כבר יש כאלו?
אבל אנשי עסקים מנהלים את עסקם לרווחתם ולרווחת הכלל. בד"כ הם עושים את זה רק למענם, ומה בכך? הם לא גוזלים אף אחד (אם זה לא תחום שנתון לרגולציה ממשלתית ומענקים. ואז נוצר קשר הוו-שלטון). והם ניתנים לתחרות עזה והרבה מהם פושטים את הרגל. אני כבר לא מדבר שמדינת הרשע מנסה לסחוט מהם את כל כספם שעמלו עליו רבות. הם מנסים למשוך את הלקוחות ע"י הורדת מחירים והעלת האיכות לרווחת הכולם. גם אם איש עסקים פלוני מתכוון רק להנאת עצמו הוא נמצא מועיל לכולם.
אם הצבעת לפוליטיקאים שמבטיחים לך הטבות על חשבון מישהו אחר, אין לך זכות להתלונן כשהם לוקחים את כספך ונותנים למישהו אחר, כולל לעצמם. (תומאס סואל)
ומה תאמרו על מנהלי מוסדות שהם מטרה קבועה לחיצים?
חשבת פעם מה עובר על מנהל מוסד ביום? התנהלות מול הממסד, מול הורים קפדנים, ומול הורים שרואים בו רוצח על שאינו מקבל את ילדיהם, מול מלמדים ומול מוסדות מתחרים, כמה הוא מרוויח? אם הוא נוסע במיניוואן כבר חושבים שנגמרו לו הדאגות בחיים
אני לא רציתי להיכנס לפרטים. גם איני מומחה למה בדיוק קורה בתוך מוסדות. אבל אפשר לשער מעצם השיטה.
השאלה היא באיזה מוסדות חינוך מדובר, דהיינו עד כמה המדינה מעורבת בהם, באופן ישיר או עקיף. כללו של דבר – כל מקום שהמדינה שולטת בו קללה שולטת בו. וכמה שהדבר יותר ריכוזי כך הוא רע יותר.
אם מי שבונה (או אפילו רק מקצה קרקע) את בתי ספר זה משרד החינוך והעירייה אז לקבוצות לחץ ומפלגות ניתן הכוח להחליט לאיזה קהילה להקצות בנינים. אם הנך רוצה לפתוח בית ספר חדש – תצטרך להיעזר בכוח של לוביסטים, מפלגות ופקידים שדרכם זורם הכסף. מי ששולט – שולט בכיפה. הגדולים יכולים לרמוס את הקטנים. המאורגנים את הבלתי מאורגנים. קבוצות לחץ יכולים להיות יותר חזקים מכלל הציבור. יש מריבות בלתי פוסקות בין מגזרים וקהילות. זה גם אחת הסיבות למה בערים חרדיות מפלגות מגזריות מתחרות בינם לבין עצמם, ולמה כל קהילה מעוניינת בנציג משלה במועצת העירייה. השאלה היא איך מחלקים את העוגה הציבורית השמנה. כך קורה בכל תחום, לא רק בחינוך.
בארץ לעובדי המדינה ניתן כח רב. מצד אחד – קביעות שלא מאפשרת לפטר עובד ותיק. מצד שני – זכות לשבות ולסחוט הטבות. אני כבר לא מדבר על חוקים הרעים של העבודה המאורגנת באר שבהרבה מקרים כופים גם על עובד שאינו מעוניין בכך להצטרף להסתדרות.
זה גרם שעם הזמן עובדי המדינה על זרועותיה (או מונופולים בחסותה) קבלו עוד ועוד זכויות. יש כאלו שיותר – כאלו שיש להם יד על השאלטר ויכולים להזיק חזק ובקלות, כעובדי הנמלים או חברת החשמל. ויש כאלו שהצליחו פחות, אבל גם כן הצליחו…
לא מזמן ראיתי פרסומים של השכר במגזר הציבורי בישראל. עובדי המדינה מרוויחים לא רע… בחינוך השכר נמוך יחסית עם הממוצע קצת מעל 13 אלף ש"ח. אמנם שכר הממוצע כשלעצמו זה דבר די מטושטש. יש לעיין יותר. יש פער גדול בין מורים ותיקים לצעירים. יש את ההיקף השעות לאו דווקא עמוס במיוחד, בלשון המעטה. יש גם כל מיני הטבות חשובות שלא רואים במבט ראשון – חופשת קייץ למשל.
למורה אין שום תמריץ להיות מורה הטוב. השכר שלו תלוי רק בתארים, השתלמויות וותק. אם הוא ישקיע הרבה הוא לא יקבל תוספת במשכורת. אם ישקיע פחות הוא לא יפוטר. יש מורים דפוקים שמקבלים יותר מן הראוי באמת, ויש מורים מצויינים שמקבלים פחות מן הראוי להם. טוב לגרועים ורע לטובים.
בעל מוסד שמתוקצב במישרין על ידי המדינה אינו כבעל העסק שסופר כל פרוטה שיוצאת מכיס שלו. הוא לא יעסיק עובד מיותר או לא-יוצלח, אלא אם כן הוא רוצה לתת צדקה על חשבונו.
מנהל בית ספר מוציא כסף ממשרד החינוך. בציבור החרדי עבודת מורה נחשבת מלאכה קלה, נקיה ומכובדת. במיוחד שהשכר הממוצע אצל חרדים נמוך מאשר אצל חילונים. למנהל יש תמריץ מאד חזק לקבל למורה כלה של מנהל אחר על מנת שהוא בתורו יקבל את בתו. אין לו עניין מיוחד לקבל מורה מוכשרת אך נעדרת קשרים.
והאלטרנטיבה? מי אמר שבכלל המדינה חייבת לממן חינוך? פרט לת"תים מתקנת רבי יהושע בן גמלא, וגם שם זה מוטל על הקהילה. ויש מחלוקת האם מממנים לכולם או רק ליתומים ובני עניים. אבל חינוך של מקצועות חול? בשביל להוציא כסף מאזרחים צריך קצת יותר מסברה או רוב קולות. עיין במה שכתב ידידנו הרב רועי הכהו ז’ק
כאן.
בארץ יש תקצוב מטורף לחינוך. מעל 2000 ש"ח בחודש לתלמיד. לא משנה כרגע הסכום המדוייק. מה שוודאי שחינוך מקבל תקציבי עתק, אך התוצאות די עגומות. והכל מפני ריכוזיות, ניהול כושל וחוסר תחרות. אבל גם אם אנשים רוצים שהמדינה תתקצב את החינוך – עדיף לעשות את זה בשיטת שוברים. כמו שפעם הציע מילטון פרידמן. נהוג בצורה מצומצת עם הרבה הגבלות בשוודיה. ובארץ נמצא במצע של מפלגת "זהות".
דהיינו המדינה תתקצב את חינוך, אך תצמצם או תבטל כליל את הפיקוח עליו. שכל הורה יקבל כל חודש שובר ויחליט בעצמו לאיזה בית ספר לשלוח את ילדיו, בלי אזורי רישום וכדומה. משרד החינוך לא יתערב בתכנית הלימודים (או יתערב בצורה מינימלית), בניין בתי ספר, שכר מורים וכדומה. תפריט את בתי הספר הקיימים. משרד החינוך לא יבנה בתי ספר אלא יזמים פרטיים מהכסף שלהם. אם יראו שיש מחסור במקומות לימוד באזור פלוני – ירחיבו בית ספר קיים או יבנו חדש. והכל לפי המרקם האכלסייה המקומי. אז לכל בית ספר יהיה תמריץ חזק לשכנע את ההורים לשלוח את ילדיהם לבית ספרם. תמריץ כלכלי של השובר שביד ההורה. במקום שהעסקנים והפקידים יחליטו מה טוב לילד – ההורים בעצמם יחליטו.
בעל בית הספר שירצה להעסיק כלתו בשכר מוגזם בחצי משרה שחצי מיותרת יוכל, אך זה יהיה על חשבונו האישי. מתחרהו ינהג ביתר תבונה. ההורים יוכלו בנקל לברוח למתחרה שיוכל להציע חינוך יותר איכותי. עם מורות איכותיות, מוכשרות ומשקיעות. המנהל יוכל לחלק פרמיות למורות מצטיינות ובכך לתת תמריץ להשקיע. הוא בנקל יוכל לפטר מורה גרועה. כל מנהל בית ספר יוכל להמציא תוכנית לימודים משלו. למשל לימודי צילום מכיתה א’. או בלי לימודי ספרות, כימיה, פיזיקה וכו’ אלא רק מקצועות מעשיים. ההורים יחליטו מה טוב לילדיהם. בתי ספר שלא יתנהלו בצורה יעילה יסגרו תחת הלחץ של מתחרים שיקחו את כל תלמידיהם או שיאלצו לאמץ את הדפוסים של בתי ספר מוצלחים.
גם הכוח של קבוצות לחץ שונות יבוטל או יצומצם בצורה דרסטית.
חסל על השחיתות, בזבזנות וחוסר יעילות. אני לא אומר שהמצב בבתי ספר מזוויע. אני לא באמת מכיר את המצב. אני רק אומר שמבנה הנוכחי קורא לשחיתות וחוסר יעילות באופן אוטומטי ומתגמל עליה. לא משהו שמיוחד לחינוך. לא משהו שקשור למגזר כזה או אחר. כך זה בכל תחום ריכוזי.
מי שרוצנ יוכל לקרוא על
הכשל של מערכת החינוך בארץ וכן על
הפתרון האפשרי. על הצד התורני כבר שלחתי ל
דברי הרב רועי ז'ק.