אני מחפש המקור בדברי תוספות והרמב"ם דלקמן
פני יהושע מסכת קידושין דף יב עמוד ב
תוספות בד"ה ועל דמבטל גיטא. פ"ה כגון השולח גט לאשתו והגיע בשליח כו' ולא נהירא כו' דאטו ברשיעי עסקינן עכ"ל. ולענ"ד יש ליישב שיטת רש"י ז"ל דהא ודאי דחיישינן בכה"ג לרשיעי ואין להאמין לעד אחד בדבר שבערוה משום דחיישינן ליה דמשקר כדאיתא להדיא בריש גיטין דמקשה הש"ס אמאי מהימנינן להשליח כבי תרי ומשמע התם (דף ג' ע"א) דחיישינן לזיופא ואי לאו משום דמדאורייתא לא חיישינן לזיופא ומשום תקנת עגונות ודאי לא הוי מהימן הרי דחיישינן לרשיעי ואפילו בממון לא מהימנינן לעד אחד דשמא משקר וכ"ש בעדות אשה כדאשכחן בעד אחד במלחמה שכתבו התוספות (*) והרמב"ם ז"ל (*) דהטעם הוא שמא משקר ושמא שכרתו האשה, א"כ שפיר מצינן למימר דרב מנגיד להבעל המבטל שהניח הגט ביד השליח ואפשר דאתא לידי תקלה שימסור ליד האשה וזימנין דסניא ליה לבעל ותינשא בו, כן נראה לי בשיטת רש"י ז"ל: