בספק ראשונים שייך קרבן אשם תלוי?

[סליחות]

אם נחלקים הראשונים באיזו הלכה שהשוגג עליה צריך להביא קרבן חטאת, וחצי מהראשונים קובעים כך וחצי מהם קובעים כך. כשייבנה בית המקדש ויהיה שייך להביא קרבנות, האם זה נחשב חטא שצריך להביא עליו קרבן אשם תלוי?

[מקדש מלך]

להלכה צריך איקבע איסורא (חתיכה משתי חתיכות), וזה לא שייך במחלוקת ראשונים כמובן

[עזריאל ברגר]

כשיבנה ביהמ"ק - יישבו הסנהדרין ויכריעו ולא יהיה מקום למחלוקת (אף למ"ד דלא בעינן חתיכה משתי חתיכות).

[סליחות]

יישר כוח

[באג2000]

כשיבנה ביהמ"ק - יישבו הסנהדרין ויכריעו ולא יהיה מקום למחלוקת (אף למ"ד דלא בעינן חתיכה משתי חתיכות).

א. יש מקור לכך שעבודת הקרבנות לא תחודש לפני הסנהדרין, או מסברא?
ב. בתוספות סנהדרין נא ע"ב ד"ה הלכתא למשיחא יש 4 תירוצים על הלכתא למשיחא (דעת יחיד של רב יוסף שלא שואלים, נשאל בשביל לדמות להלכות הנוהגות, למשיחא בצירוף עם עבירה לא פוסקים שלע"ל יהיו כולם צדיקים, רק כשזה לפירוש מימרא בלי שום נפקמ לא שואלים) ולכאורה לפי 3 מהם השאלה צריכה לקבל תשובה כבר בימינו.

[החושב]

כשיבנה ביהמ"ק - יישבו הסנהדרין ויכריעו ולא יהיה מקום למחלוקת (אף למ"ד דלא בעינן חתיכה משתי חתיכות).

היו תקופות בעם ישראל שהיה סנהדרין והיו מחלוקות שלא הוכרעו. סמיכה ביום טוב ועוד.

[החושב]

להלכה צריך איקבע איסורא (חתיכה משתי חתיכות), וזה לא שייך במחלוקת ראשונים כמובן

איזה שתי חתיכות יש בבין השמשות? והאם בין השמשות זה לא ספיקא דדינא?

[החושב]

כשיבנה ביהמ"ק - יישבו הסנהדרין ויכריעו ולא יהיה מקום למחלוקת (אף למ"ד דלא בעינן חתיכה משתי חתיכות).

א. יש מקור לכך שעבודת הקרבנות לא תחודש לפני הסנהדרין, או מסברא?
ב. [...] השאלה צריכה לקבל תשובה כבר בימינו.

ברור שמבחינת ההלכה ניתן לחדש את העבודה לפני הקמת סנהדרין. והשאלה כאן היא לא בהבנת הנבואות או בליבון ההשקפה הטהורה, אלא היא שאלה הלכתית - האם לחדש עבודה לפני או לא. כך שהשאלה לגבי ההתייחסות להכרעות ההלכה (לא סנהדרין) בנוגע לקרבנות - היא במקום. השאלה היא לא רק לגבי האשם (שבזה, אכן מסתבר שלא מביאים בפלוגתא דדינא - כמו שכתב 'מקדש מלך'), אלא היא שאלה לגבי הרבה דברים נוספים.
בהלכות בורר, למשל, אנחנו נוקטים להלכה לחומרא בהרבה עניינים, אבל זה לא אומר שאפשר להקריב חטאת.

[מקדש מלך]

להלכה צריך איקבע איסורא (חתיכה משתי חתיכות), וזה לא שייך במחלוקת ראשונים כמובן

איזה שתי חתיכות יש בבין השמשות? והאם בין השמשות זה לא ספיקא דדינא?

ראה את לשון הרמב"ם בהלכות שגגות פרק ח הלכה ב, ויתיישב לך.

אינו חייב באשם תלוי עד שיהיה שם איסור קבוע, כיצד אכל חלב וספק אם היה כזית או פחות מכזית, או שהיתה לפניו חתיכת חלב וחתיכת שומן ואכל אחת מהן ואין ידוע אי זה מהן אכל, אשתו ואחותו עמו בבית בעל אחת מהן ואין יודע אי זו מהן בעל, שבת וחול ועשה מלאכות באחד מהם ואין ידוע באי זה יום עשה, או שעשה מלאכה בשבת ולא ידע מעין אי זו מלאכה עשה, הרי זה מביא אשם תלוי וכן כל כיוצא בזה, אבל אם היתה לפניו חתיכה אחת ספק שהיא חלב ספק שהיא שומן ואכלה פטור שהרי אין כאן איסור קבוע, וכל האוכל חלב הכוי פטור מאשם תלוי שהרי אין כאן איסור קבוע, וכן הבא על אשה שהיא ספק נדה או ספק ערוה של קירוב בשר פטור מאשם תלוי, לפיכך האשה שנמצא דם על עד שלה לאחר זמן והנושא יבמתו בתוך שלשה חדשים וילדה ואין ידוע אם בן תשעה לראשון או בן שבעה לאחרון הרי אלו פטורין מן הקרבן, וכן כל כיוצא באלו שהרי אין שם איסור קבוע.

ולגבי המשך דברי הרמב"ם שלפי חלק מהמפרשים מדובר לכאורה בספק רגיל שלא הוקבע איסורא, כבר תמהו האחרונים.
ואעתיק מספר יוסף חי

ולכאורה היה נראה לתרץ בדעת רבינו דמ"ש או שעשה מלאכה ולא ידע מעין איזו מלאכה עשה היינו לומר שלא ידע איזו מלאכה אם מלאכה שחייב עליה או מלאכה שפטור עליה כמו רדיית הפת ותקיעת שופר וכיוצא ומצאתי להרב בעל לח"מ שפי' כן ואכתי לא מרווחא לי בהכי דאי הכי הו"ל לא איקבע איסורא והא דומיא למ"ש רבינו אם היתה לפניו חתיכה אחת ספק שהיא חלב ספק שהיא שומן ואכלה פטור שהרי אין כאן איסור קבוע ודוחק לומר דהכא מיירי שהיה לפניו רדיית הפת ומלאכה אחרת ולא ידע איזו עשה דהשתא הוקבע איסורא דלא שייך הכא למימר הכי ועוד דלישנא דרבינו לא משמע בכה"ג כלל:

וראה עוד בספר המפתח לשבתי פרנקל.

[החושב]

להלכה צריך איקבע איסורא (חתיכה משתי חתיכות), וזה לא שייך במחלוקת ראשונים כמובן

איזה שתי חתיכות יש בבין השמשות? והאם בין השמשות זה לא ספיקא דדינא?

ראה את לשון הרמב"ם בהלכות שגגות פרק ח הלכה ב, ויתיישב לך.

ישר כח. אבל עדיין לא התיישב לי. איך אתה מכריח מכאן שבמחלוקת ראשונים לא יכול להיות איקבע איסורא?
אחד שעושה מלאכה בצאת השבת 30 דקות אחרי השקיעה. לדעת הגאונים זה כבר ודאי יום חול. לדעת רבינו תם זה ודאי שבת. למה זה לא עונה להגדרת הרמב"ם "שבת וחול ועשה מלאכות באחד מהם ואין ידוע באי זה יום עשה" ?

[מקדש מלך]

בגלל שהספק אינו בין איסור ודאי להיתר ודאי, אלא בין שיטה אוסרת לשיטה מתרת.
לפי המתירים אין כאן שמץ של איסור ולפי האוסרים אין כאן שמץ של היתר.
כשהספק הוא מציאותי מתי בדיוק היתה המלאכה, אנו מתייחסים ל'שבת' ול'חול' כאל שני ימים שנתערבו. ואם כן יש כאן ודאי היתר וודאי איסור, והשאלה על מה הוא נפל.

[החושב]

בגלל שהספק אינו בין איסור ודאי להיתר ודאי, אלא בין שיטה אוסרת לשיטה מתרת.
לפי המתירים אין כאן שמץ של איסור ולפי האוסרים אין כאן שמץ של היתר.
כשהספק הוא מציאותי מתי בדיוק היתה המלאכה, אנו מתייחסים ל'שבת' ול'חול' כאל שני ימים שנתערבו. ואם כן יש כאן ודאי היתר וודאי איסור, והשאלה על מה הוא נפל.

לפי מה שאני מבין, אתה טוען שבספיקא דדינא לא שייך לומר איקבע איסור. נכון?
אם כן, זהו מה ששאלתי בהתחלה. הרי בין השמשות (שלושת רבעי מיל) - זה ספיקא דדינא. אז למה מביאים אשם תלוי על מלאכה בבין השמשות?

[מקדש מלך]

הבנת נכון.
אבל מי קבע שבין השמשות הוא ספיקא דדינא ולא ספק מציאותי? (אני זוכר שבספר הזמנים בהלכה כותב בזה, ואיני זוכר מה).

בכל מקרה, ראוי להפריד בין המקרה הראשון שעליו דיברתי למקרה שאתה העלית.
אני כתבתי על מחלוקת ראשונים רגילה, שאינה בגדר איקבע איסורא.
אתה הקשית לשאול, שיתכן מקרה מסוים של מחלוקת ראשונים שאפשר לקרוא לה איקבע איסורא, כשהספק הוא בין חול לשבת.
מסברא נראה לי שגם זה לא ייקרא איקבע איסורא. אבל גם אם כן, עיקר דבריי היו אמורים על מקרים אחרים, שהספק אינו בין שבת לחול אלא פשוט, האם המלאכה מותרת או אסורה.

[החושב]

הבנת נכון.
אבל מי קבע שבין השמשות הוא ספיקא דדינא ולא ספק מציאותי? (אני זוכר שבספר הזמנים בהלכה כותב בזה, ואיני זוכר מה).

בכל מקרה, ראוי להפריד בין המקרה הראשון שעליו דיברתי למקרה שאתה העלית.
אני כתבתי על מחלוקת ראשונים רגילה, שאינה בגדר איקבע איסורא.
אתה הקשית לשאול, שיתכן מקרה מסוים של מחלוקת ראשונים שאפשר לקרוא לה איקבע איסורא, כשהספק הוא בין חול לשבת.
מסברא נראה לי שגם זה לא ייקרא איקבע איסורא. אבל גם אם כן, עיקר דבריי היו אמורים על מקרים אחרים, שהספק אינו בין שבת לחול אלא פשוט, האם המלאכה מותרת או אסורה.

מה כוונתך בזה שבין השמשות הוא ספק במציאות? אם הדברים ברורים לכולם, ש5:30 זה יום, והוא מסתפק אם עשה מלאכה ב5:30 או ב6:30 - זה ספק במציאות. אבל כאשר ברור שעשה מלאכה ב5:30, ואנחנו לא יודעים אם זה יום או לילה - זה ספק בדין.

אני כתבתי על מחלוקת ראשונים רגילה, שאינה בגדר איקבע איסורא.
אתה הקשית לשאול, שיתכן מקרה מסוים של מחלוקת ראשונים שאפשר לקרוא לה איקבע איסורא,

אכן זו הייתה כוונתי. אבל עכשיו עשיתי חיפוש קטן וראיתי שגם בספק בסברא לפעמים יש לומר שזה איקבע איסורא.

רמב"ם הלכות שבת פרק יח הלכה כז
הוציא כגרוגרת לאכילה וצמקה וחזרה ותפחה קודם הנחה הרי זה ספק אם נדחה או לא נדחה, זרק כזית אוכלין לבית טמא והשלים כזית זה לאוכלים שהיו שם ונעשה הכל כביצה הרי זה ספק אם נתחייב על כזית מפני שהשלים השיעור לענין טומאה או לא נתחייב.

אור שמח הלכות שבת פרק יח
[כז] ה"ז ספק.
וכן לעיל הלכה ט', ה"ז ספק, כוונתו דגם בספיקא דדינא מביא אשם תלוי, לכן כתב דהדבר ספק, דהוי כמו איקבע איסורא, דהספק לפניך, ואזיל רבינו לטעמיה, דבעד אחד אומר אכלת חלב ואחד אומר לא אכלת חלב מביא אשם תלוי, כיון דיש לפנינו מי שאומר כן, ה"נ בספק בעי', כיון דשתי הסברות לפנינו, יעו"י פ"ח מהלכות שגגות בזה, אולם בספק בעי' גבי אסורי לאוין יעו' הלכות מאכלות אסורות פרק ב' הלכה כ"ב ופרק ה' הלכה ח' כתב בלשון אחר, יעו"ש ודו"ק, ויעו' גיטין דף ע"ד ע"א בעילתה ספק כו', ולקמן פרק כ"ז (ה"ג) גבי תחומין כתב ספק, משום דיש ספק בדבר תורה בג' פרסאות, ובד"ס למיל, ובזה מחמירין ובזה מקילין.

[מקדש מלך]

הדברים מחודשים עבורי, ויישר כח על הבאתם.
עשיתי גם אני חיפוש קטן באוצר החכמה וראיתי שיש בזה מבוכה.
יש שכתבו שלכאורה לא שייך בזה אשם תלוי (לדוגמא שדי חמד חלק ז כללים פאת השדה מערכת ב סימן טז), ויש שהביאו דוגמאות שחייב (ובזה כבר הבאת).
ועכ"פ אני רואה שיש מבוכה בנושא.

[עזריאל ברגר]

קיי"ל שהמגורשת בספק גירושין וטעתה ונבעלה (כסבורה שהיא גרושה ודאית) - חייבת אשם תלוי.
ולכן אפשר בקלות להעמיד את השאלה במחלוקות האם גט כלשהו הוא בטל או כשר (כגון הגט מקליווא, או הגט שניתן לאחרונה לאשתו של ה"צמח").

[אליהו בן עמרם]

מה כוונתך בזה שבין השמשות הוא ספק במציאות? אם הדברים ברורים לכולם, ש5:30 זה יום, והוא מסתפק אם עשה מלאכה ב5:30 או ב6:30 - זה ספק במציאות. אבל כאשר ברור שעשה מלאכה ב5:30, ואנחנו לא יודעים אם זה יום או לילה - זה ספק בדין.

אני כתבתי על מחלוקת ראשונים רגילה, שאינה בגדר איקבע איסורא.
אתה הקשית לשאול, שיתכן מקרה מסוים של מחלוקת ראשונים שאפשר לקרוא לה איקבע איסורא,

אכן זו הייתה כוונתי. אבל עכשיו עשיתי חיפוש קטן וראיתי שגם בספק בסברא לפעמים יש לומר שזה איקבע איסורא.

רמב"ם הלכות שבת פרק יח הלכה כז
הוציא כגרוגרת לאכילה וצמקה וחזרה ותפחה קודם הנחה הרי זה ספק אם נדחה או לא נדחה, זרק כזית אוכלין לבית טמא והשלים כזית זה לאוכלים שהיו שם ונעשה הכל כביצה הרי זה ספק אם נתחייב על כזית מפני שהשלים השיעור לענין טומאה או לא נתחייב.

אור שמח הלכות שבת פרק יח
[כז] ה"ז ספק.
וכן לעיל הלכה ט', ה"ז ספק, כוונתו דגם בספיקא דדינא מביא אשם תלוי, לכן כתב דהדבר ספק, דהוי כמו איקבע איסורא, דהספק לפניך, ואזיל רבינו לטעמיה, דבעד אחד אומר אכלת חלב ואחד אומר לא אכלת חלב מביא אשם תלוי, כיון דיש לפנינו מי שאומר כן, ה"נ בספק בעי', כיון דשתי הסברות לפנינו, יעו"י פ"ח מהלכות שגגות בזה, אולם בספק בעי' גבי אסורי לאוין יעו' הלכות מאכלות אסורות פרק ב' הלכה כ"ב ופרק ה' הלכה ח' כתב בלשון אחר, יעו"ש ודו"ק, ויעו' גיטין דף ע"ד ע"א בעילתה ספק כו', ולקמן פרק כ"ז (ה"ג) גבי תחומין כתב ספק, משום דיש ספק בדבר תורה בג' פרסאות, ובד"ס למיל, ובזה מחמירין ובזה מקילין.

כמה הערות לדברי מר:
א. מהרעק"א ברכות דף ב' משמע דס"ל, דספק בין השמשות הווי ספיקא דדינא.
ב. מהשב שמעתתא-שמעתא א' פרק ג' בסופו, משמע שחולק על האור שמח, וס"ל, שספק דאוריתא הנובע ממחלוקת הפוסקים לא חשיב "איקבע איסורא". מזה שרצה ליישב את קושיית הרמב"ן על הרמב"ם, מדוע כל מחלוקת הפוסקים בדרבנן (ספיקא דדינא) איננה ספק דאוריתא לחומרא מצד ספק "לא תסור"? ותירץ כיון דהרמב"ם ס"ל, דספק דאוריתא - מדאוריתא לקולא, א"כ הספק לא נאסר מן התורה, ורבנן הקילו כאשר שורש הספק מתחיל מדרבנן. ולכאורה, אם ספיקא דדינא נחשב ל"איקבע איסורא", הרי הש"ש עצמו הביא דברי הפרי חדש בתחילת שמעתתא א', שהיכא ד"איקבע איסורא" גם הרמב"ם מודה שספיקא דאוריתא - מדאוריתא לחומרא. ולפי זה כל תירוצו הנ"ל לכאורה נדחה.
ג. דברי האור שמח צריכים עיון מדברי הרמב"ם עצמו בהלכות שגגות פרק ח'. אם נימא שכל ספיקא דדינא, וגם "בין השמשות" נחשב ל"איקבע איסורא", מדוע כתב הרמב"ם בהלכה ב', "וכל האוכל חלב הכוי פטור מאשם תלוי שהרי אין כאן איסור קבוע". מאי שנא הספק של כוי מספק של בין השמשות?
והרי הרמב"ם בפירוש המשניות ביכורים פ"ב משנה ח' כתב: "וכן אמרו "כוי בריה בפני עצמה היא", ולא הכריעו בו חכמים אם מין בהמה או חיה היא, ונתנו עליו חומרי בהמה וחומרי חיה"

[אליהו בן עמרם]

להלכה צריך איקבע איסורא (חתיכה משתי חתיכות), וזה לא שייך במחלוקת ראשונים כמובן

איזה שתי חתיכות יש בבין השמשות? והאם בין השמשות זה לא ספיקא דדינא?

ראה את לשון הרמב"ם בהלכות שגגות פרק ח הלכה ב, ויתיישב לך.

ישר כח. אבל עדיין לא התיישב לי. איך אתה מכריח מכאן שבמחלוקת ראשונים לא יכול להיות איקבע איסורא?
אחד שעושה מלאכה בצאת השבת 30 דקות אחרי השקיעה. לדעת הגאונים זה כבר ודאי יום חול. לדעת רבינו תם זה ודאי שבת. למה זה לא עונה להגדרת הרמב"ם "שבת וחול ועשה מלאכות באחד מהם ואין ידוע באי זה יום עשה" ?

העושה מלאכה בצאת השבת בזמן שהוא ספק בגלל מחלוקת הפוסקים, לכאורה ייחשב ל"איקבע איסורא" כמו ההלכה גבי ספק גירושין, דכתב הרמב"ם בהלכות שגגות פרק ח': "וכן כל הבא על אשת איש שעד אחד אומר מת בעלה ועד אחד אומר לא מת חייב באשם תלוי והוא הדין לספק מגורשת שהרי נקבע האיסור". כלומר בגלל שהיה בעבר וודאי אסור, ויש לפנינו עכשיו ספק שמא בטל האיסור או לא, מכל מקום נחשב ל"איקבע איסורא" בגלל העבר הוודאי. ומה אכפת לי שהספק עכשיו נובע ממחלוקת הפוסקים?