המשך מהודעהזוביאור הגר"אדברי הגר"א עם פירוש הדמשק אליעזר:על דברי הרמ"א שאסור לפתוח תפירה שתפר האומן כתב הגר"א וז"ל כמו שכתב רש"י שם ד"ה מגופה שהרי וכו' (לינטל עומדת) הא בלאו הכי לא. ועיין הגהות מרדכי שם. עכ"ל הגר"א. ופירש בדמשק אליעזר דר"ל שהאוסרים הם כרש"י שפירש דמגופת חבית אין בה מכה בפטיש לפי שאינה חיבור וממילא הכל תלוי אי תפירה של קיימא היא חיבור או לא כמו שנסתפק בזה בהגהות מרדכי. [ואפשר לומר גם שהציון להגה"מ אינו רק להספק אי תפירה שאש"ק היא חיבור או לא אלא למה שסיים שם בהגהות מרדכי שגם המתירים פירשו כרש"י דמגופת חבית מותר מפני שאינה חיבור רק דס"ל שה"ה לתפירה שאש"ק.]
ועל מה שכתב הרמ"א ולכן אסור לנתק מנעלים, כתב הגר"א מדאמרינן ביו"ט ל"א ב' מתיר אבל לא כו' (מפקיע ולא חותך) וכתב רש"י מפני שאינו של קיימא ואפילו הכי לא מפקיע כו'. עכ"ל הגר"א. וכתב על זה בדמשק אליעזר דמוכח שקשר שאינו של קיימא אסור לנתק.
ועל מ"ש הרמ"א ויש מתירין בתפירה שאינה של קיימא, כתב בביאור הגר"א שס"ל לדחות הראיה לאסור תפירה שאש"ק דמה שאמרו מתיר אבל לא מפקיע הקשר אינו של קיימא אבל הקליעות עומדות להתקיים. ופירש בדמשק אליעזר שלחתוך במקום הקשר באמת יהיה מותר דבמקום הקשר אינו עומד להתקיים אבל שלא במקום הקשר הוא של קיימא ולכן אסור לנתק שם.
ואח"כ הביא הגר"א את דברי הר"ב ממגנצא שהובא בהגמ"ר דמפרש הסוגיא כהיראים דמגופת חבית חיבור אחר גמר מלאכה ולכן אין בה מ"ב ובית הצואר אינו חיבור אלא מעיקרא היה בבגד ויש בו מ"ב. וביאר בדמשק אליעזר שבא הגר"א בזה לדחות דברי המתירים שהוכיחו ממגופת חבית שאינו חיבור מפני שעומד לינטל דה"ה תפירה שאש"ק שאינה חיבור מפני שעומדת לינטל, דיש לפרש הסוגיא כמו ר"ב ממגנצא והיראים דאדרבה מגופת חבית היא חיבור וכן תפירה שאינה של קיימא היא חיבור ורק מה שנעשה אחר גמר מלאכה אין בו מכה בפטיש. וכן הוא בלשון ההגמ"ר שכתב דרשב"ם שהוכיח ממגופת חבית לתפירה שאינה של קיימא פירש דפותח בית הצואר חיבור. ור"ל שפירש כרש"י ולא כר"ב והיראים.
סיכום השיטות להגר"א ע"פ הדמשק אליעזר:שיטת רש"ילרש"י חיבור לעניין מכה בפטיש שווה לחיבור לעניין תופר וקורע, דאם תפירה שאש"ק היא חיבור יש בניתוקה משום מ"ב ומשום קורע ואם אינה חיבור אינה בה מ"ב ולא קורע.
שיטת ר"ב והיראיםפתח שנסגר לאחר גמר מלאכה אין מ"ב בפתיחתו אפילו אם הסגירה חיבור. מגופת חבית נחשבת חיבור וה"ה לתפירה שאש"ק.
לכן אסור לפתוח בית הצואר שנפתח ותפרו אומן וכן אסור לנתק מנעלים.
ויש לעיין לדעת הגר"א אם רש"י חולק על היראים ואוסר גם בסגירה אחר גמר מלאכת הבגד אם היא חיבור או דרש"י מודה לזה. וכן יש לעיין להיפך אם היראים מודה לרש"י ובמקרה שלא תהיה הסגירה חיבור יהיה מותר לפתחה אפילו אם נסגרה קודם גמר מלאכת הבגד.
דברי הרי"ו ומהרש"להגר"א ביאר את דברי הרי"ו שהביא הרמ"א דתפירה שאש"ק היא חיבור ולפי צ"ל שגם נקשרו המשיחות הוא חיבור דאל"כ אין בזה איסור מכה בפטיש וזה סותר לדברי המהרש"ל שכו"ע מודים בנתקשרו המשיחות.
ומה שתירץ המג"א הוא על פי שיטת היראים דאחר גמר מלאכה אין מ"ב וצריך לומר דמה שנתקשרו המשיחות נקרא חיבור הוא רק לעניין מ"ב ולא לעניין מתיר וקורע, ואכמ"ל.
יש לעיין אם מה שכתב הגר"א דבמקום שהקליעות עומדות להתקיים ורק הקשר עשוי להיפתח נקרא לכו"ע תפירה של קיימא אינו סותר לדברי המהרש"ל בעניין כתונת שנתקשרו, וצריך לחלק באיזה אופן.
