לענין כתב:ו בבד,צ העדה החרדית אומרים שיש לירקן רשות להניח דברים לפני החנות, ולכן יש כאן קנין חצר,
יואל שילה כתב:ג- תקלות קורות לא מעט.
לענין כתב:ב. מינו את המשגיח - כאשר הפירות עדיין לא באו לעולם - השליחות לא חלה.
ג. מי מינה את המשגיח? כאשר לא מדובר במכולת קטנה, אלא ברשת גדולה שהיא חברה בע"מ, מי צריך למנות את המשגיח לשליח? הדירקטוריון? המנכ"ל? בכל מקרה, המשגיח לא ראה מעולם אף אחד מהם...
תקלות מחוסר שיתוף פעולה: תקלות רבות נובעות מחמת חוסר שיתוף פעולה של בעל המפעל או החנות שאינו באמת מעונין שהמוצרים יהיו כשרים אלא מעונין רק בתוספת ההכנסה הנובעת מהשלט המעיד על הכשרות [כגון כשבעל הפירות נותן למשגיח פירות רקובים (הפטורים מהפרשה) או ישנים (שכבר הפרישו מהם) כדי שהם יהיו התרומות, או שמשווק תוצרת שנלקחה ממקומות שאינם מאושרים, או שמשווק פירות שהגיעו לחנות לאחר שהמשגיח הלך, ועוד]; המציאות הוכיחה שחשש זה קיים גם כאשר הסוחר הוא שומר מצוות באופן עקרוני.
תקלות מחוסר התאמת המשגיח: תקלות רבות נובעות מחמת חוסר אחריות של המשגיח או מתמימותו או מחוסר יכולתו להשגיח כראוי [כגון כשמפריש כמות מעטה מדי, אין לו מטבע שאפשר לחלל עליה, המטבע התמלאה, אינו משתמש בנוסח מתאים, מעלים עין מטעויות שקרו, אינו מקפיד לערוך ביקורות פתע, אין לו זמן פנוי כדי להגיע בעת פריקת הסחורה, ועוד].
תקלות מחוסר אחריות של ועדת הכשרות: תקלות רבות נובעות מחמת חוסר אחריות של נותני ההכשר [כגון אי הסרת ההשגחה במקרים מסוימים, אי הקפדה עקרונית על פרטים מסוימים, בחירת משגיח כשרות שאינו מתאים לתפקידו (כגון שנחשב חשוד [אינו מקפיד לעשר את מה שאוכל מוכר וקונה או שמתארח אצל עם הארץ בלי דוחק - שפירותיו נחשבים ספק טבל], נחשב עם הארץ [קל דעת במצוות - שפירותיו נחשבים דמאי], אינו בקי בהלכות, אינו מסוגל להיות תקיף, אינו מכיר את הרמאויות הנהוגות אצל הסוחרים, אין לו זמן להשגיח כראוי [חייב ללכת בשעה מסוימת או אינו מסוגל להגיע מוקדם], אין לו סבלנות להשגיח כראוי, אינו רואה טוב [ולכן אינו מסוגל לברור קטניות]), ועוד].
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 115 אורחים