יצג כתב:להבדיל בין ספרי קודש לספרי היסטוריה, כמדומני שיש ע"ז חומר במקורות לתולדות החנוך בישראל של אסף.
יצג כתב:יעויין מהרש"א חידושי אגדות שבת קיט ב, לגנאי : "ביטול תינוקות של בית רבן הוא מצוי בכל קהלה גם הבחורים מבטלין רוב הימים בבין הזמנים והולכים ברחובות בביטולים וטיולים. "
וכן עיין של"ה מסכת שבועות נר מצוה אות כד: "ועיקר הכולל הכל, יהיה נעקר ונשרש מן העולם השם של 'בין הזמנים', לא יזכר ולא יפקד, רק כל העתים שוים לטובה, יתנהגו במנהג אחד לתורה, כמו שכתוב (יהושע א, ח) 'והגית בו יומם ולילה'. "
להבדיל בין ספרי קודש לספרי היסטוריה, כמדומני שיש ע"ז חומר במקורות לתולדות החנוך בישראל של אסף.
מציץ כתב:דבר פלא ראיתי בעלון תל תלפיות (שיצא לאור ע"י ישיבת תורה באהבה בתל ציון) במאמרו של הרב ערבליך שהביא מהשל"ה שבין הזמנים הוא קודש קדשים, וביאר שם עפ"י מה שכתבו בספרי חסידות שגדולה עבודת האכילה מתורה ותפילה, משום שבאכילה לשם שמים הרי הוא מקדש את החומר.
ומאידך ראיתי בספר שיחות התחקות להגרצ"מ זילברברג שליט"א שהביא מהשל"ה (שבועות נר מצוה) שבין הזמנים שמו לא יזכר ולא יפקד, והאריך בזה הגרצ"מ זילברברג שליט"א. וצ"ב הסתירה (ואכן בחיפוש באוצר ובר אילן) לא מצאתי של"ה אלא כמו שהביא הגרצ"מ).
מורה צדק כתב:מציץ כתב:דבר פלא ראיתי בעלון תל תלפיות (שיצא לאור ע"י ישיבת תורה באהבה בתל ציון) במאמרו של הרב ערבליך שהביא מהשל"ה שבין הזמנים הוא קודש קדשים, וביאר שם עפ"י מה שכתבו בספרי חסידות שגדולה עבודת האכילה מתורה ותפילה, משום שבאכילה לשם שמים הרי הוא מקדש את החומר.
ומאידך ראיתי בספר שיחות התחזקות להגרצ"מ זילברברג שליט"א שהביא מהשל"ה (שבועות נר מצוה) שבין הזמנים שמו לא יזכר ולא יפקד, והאריך בזה הגרצ"מ זילברברג שליט"א. וצ"ב הסתירה (ואכן בחיפוש באוצר ובר אילן) לא מצאתי של"ה אלא כמו שהביא הגרצ"מ).
ידועים דבריו של מרן הרב עובדיה, שמי שהמציא את בין הזמנים עתיד ליתן את הדין (כלל הנראה כבר אינו עימנו, אז כנראה הוא כבר נתן את הדין).
ישראל הר כסף כתב:הרי במציאות האברכים לא זוכים לנוח אף פעם. כי גם בנופש הם עסוקים ולא כ"כ לומדים כל היום כמו שדברת. (אין לי מושג לאיפה אתה נוסע. אני אם אני יוצא עם הילדים זה גן חיות, ים וכו' שזה יום שלם של ביטול תורה מוחלט ובערב עייפות מתישה, וסוף כל סוף הבית דורש את שלו).
.
זקן ששכח כתב:בגליון שהגיע היום לכתובתי צוין שמקור 'בין הזמנים' הוא במסכת ברכות, באותם חודשיים ששלחו האמוראים את תלמידיהם הביתה לשם התארגנות כלכלית.
אריה לייב כתב:ובקשר לחשש ביטול תורה בבין הזמנים אברך פעם אמר לי שהוא לא מבין מה הבעיה בבין הזמנים הרי מי שלומד כל השנה באמת ימשיך ללמוד גם בבין הזמנים (והרבה אברכים מנצלים ללמוד מקצועות תורה שאין לומדים בכולל), וגם אם נוסע לבית הארחה וכדו' ימשיך ללמוד גם שם, ומי שאינו לומד בבין הזמנים ומבטל את הזמן יעשה כן גם בתוך הזמן, ונאים הדברים למי שאמרם כי בעיני ראיתי איך שהוא לומד בבית הכנסת בימי ביה"ז משעה 10:00 בבוקר עד 8:00 בערב מעריב כמעט ברציפות.
שמואל מאיר כתב:ישראל הר כסף כתב:הרי במציאות האברכים לא זוכים לנוח אף פעם. כי גם בנופש הם עסוקים ולא כ"כ לומדים כל היום כמו שדברת. (אין לי מושג לאיפה אתה נוסע. אני אם אני יוצא עם הילדים זה גן חיות, ים וכו' שזה יום שלם של ביטול תורה מוחלט ובערב עייפות מתישה, וסוף כל סוף הבית דורש את שלו).
במחילה, ביטול תורה, או מ"ע דאוריתא?
מורה צדק כתב:בשביל זה יש את האשה, שעליה מוטל שגם בבין הזמנים צריכה לדאוג שבעלה יוכל ללמוד בשקט לכל הפחות בחלק מהיום.
מורה צדק כתב:גם בירושלים יש ת"ת כאלה ואני לא רואה שהם מאוד מצליחים.
מורה צדק כתב:זו דרכה של תורה
שגם האשה תישא בעול, ולא תחשוב שבגלל בין הזמנים בעלה פטור מללמוד וצריך לשמור על הילדים.
מורה צדק כתב:יש לך ציטוט מהכתובה לגבי זה?
שמואל מאיר כתב:מורה צדק כתב:יש לך ציטוט מהכתובה לגבי זה?
לך יש ציטוט מהכתובה לגבי זה שהאשה מחויבת לעזור לבעלה ללמוד?
לגבי מצוות היהודי כלפי ביתו, אפשר לצטט את החומש. לא צריך להרחיק עד הכתובה.
יאיר. כתב:אריה לייב כתב:ובקשר לחשש ביטול תורה בבין הזמנים אברך פעם אמר לי שהוא לא מבין מה הבעיה בבין הזמנים הרי מי שלומד כל השנה באמת ימשיך ללמוד גם בבין הזמנים (והרבה אברכים מנצלים ללמוד מקצועות תורה שאין לומדים בכולל), וגם אם נוסע לבית הארחה וכדו' ימשיך ללמוד גם שם, ומי שאינו לומד בבין הזמנים ומבטל את הזמן יעשה כן גם בתוך הזמן, ונאים הדברים למי שאמרם כי בעיני ראיתי איך שהוא לומד בבית הכנסת בימי ביה"ז משעה 10:00 בבוקר עד 8:00 בערב מעריב כמעט ברציפות.
הכל טוב ויפה אבל אם כ"כ קל ללמוד בלי מסגרת בשביל מה צריך בכלל כולל?
שמעתי פעם קל' שקבלתי מידיד ובה רב פלוני (צרפתי) מסביר על שיטת הלימוד שבה מלמד את תלמידי החיידר שלו.
בין שאר הדברים אמר שאין אצלהם חופש כלל כל השנה מלבד ביום כיפור!. אותו ידיד סיפר לי שהרב ותלמידיו היו תקופה מסויימת בארץ אך אחרי שראה הרב את המצב הרוחני בארץ שב עם ישיבתו בחזרה לצרפת. (שם התלמידים יודעים לפחות שיש גוי ויש יהודי ואין קשר בינהם, משא"כ בארץ שיש הרבה שאינם שומרי תו"מ והחשש שילמדו מהם גדול).
(איני זוכר את שם הרב אבל יש לי דרך (לא קלה) לברר זאת).
למאי_נמ? כתב:נראה שצ"ל תשעה באב (במקום יו"כ) כמבואר באו"ח תקנד, א, ובנושאי כלים.
משה ששון כתב:אולי רמ"א יו"ד קע"ט ב' ואולי כבר נידון כאן
בנו של אחד מראשי הישיבות סיפר לי בילדותו שהוא לומד בבין הזמנים כמו בזמן
כלומר באותם שעות, ומשחק בזמני ההפסקות ובזמן לימודי חול
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 270 אורחים