ראשית בכל הכנות אני מעריך את תגובתך הרצינית.
ולגופו של דיון, כל דבריך מופלאים בעיני מתחילה ועד סוף.
ואשמח להציג את הדברים.
נתחיל עם מה שכתבת כאן
אבק פורח כתב:רש"י ור"ת נחלקו אם פותח בית הצואר הוא שהיה מחובר לגמרי מתחילה או שפתחו האומן וחזר ותפרו כדרך האומנים. בדברי רש"י לא נתבאר כמובן מפני מה הוא חולק על ר"ת אבל הראבי"ה כתב שהטעם הוא דתפירה שאינה של קימא לא חשיבא חיבור והביאוהו הפוסקים ---- אתה סבור שמחלוקת רש"י ור"ת היא בהלכות מכה בפטיש ולא בהלכות חיבור, וזו טעות גמורה למעיין בראבי"ה.
אני לא יודע היכן מצאת כך בדברי ראבי"ה.
ראבי"ה סי' רו (=רבינו יואל) מתייחס למה שאמרו בגמ' שם (הוא קורא לזה "ברייתא") מתירין בית הצואר, ופירש"י מקשר של כובסין. ומביא שנחלקו ראשונים, אם דוקא להתיר מקשר של כובס מותר או גם מתפירות מותר, ויסוד הספק הוא האם תפירה שאינה של קיימא חשובה תפירה או אינה חשובה תפירה כקשר (שמהטעם הזה הותר הרי לפתוח את הקשר של הכובס) ושוב ממשיך בנידון של הפרדת מנעלים שנתפרו זה לזה שגם הוא לדבריו תלוי באותו נידון. כך גם באור זרוע סי' סח. בשרידים מתוס' ריב"א שבתו' ר"י הזקן שבת שם ובהגמ"ר ריש פ' במה טומנין.
בכולם אין זכר למתקן מנא. וכולם לא טרחו ליישב שאלה פשוטה שכל מעיין תמים יתקשה בה מיד. אם מותר לפתוח בית הצואר שנתפר על מה אמר רב יהודה שהפותח חייב חטאת?
השתיקה הזו שבד' ראבי"ה וסיעת מרחמוהי העסיקה את הלומדים, ראה למשל בבנין שבת עמ' שכא, שתמה בסגנונו, איך ראבי"ה ותלמידיו לא ידעו שמה שהם דנים מצד תפירה שאינה של קיימא לר"ת הוא בחטאת משום מתקן מנא! (ועי"ש שהוא מחלק בין סוגי התפרים, ולא נראה בעיני אחרי העיון באו"ז).
התשובה היא כמו שכתבתי. ראבי"ה לא הוצרך לשום הסבר. פותח בית הצואר שהוא הכיר בגמ' זה כמו רש"י (ועוד ראשונים אשכנזים): עשיית פתח מחדש ולא זולת.
בא נסכם את הקטע הזה
רש"י ור"ת חולקים בפי' הסוגיא האם פותח בית הצואר שחייבים עליו משום
מתקן מנא (כדמפורש בדבריהם) הוא באופן של פתח מחדש או פתח שנסגר.
ראבי"ה וסיעתו חולקים בפתח שנסגר בתפרים שאש"ק אם מותר לחתכו.
והיינו משום קורע, אין שם מילה על מתקן מנא. אין שם הסבר למה רש"י מיאן בר"ת (שלא בטוח שהם בכלל ידעו על שיטתו). יש כאן דיונים מקבילים ונפרדים לחלוטין.
אפשר בהחלט למתוח קו ולומר שאם תפירה שאש"ק חשובה חיבור אז הו"ה שיש מכ"ב ואפשר לומר שאין קשר.
מה שברור שכל הקשר בין המחלוקות הוא על אחריותנו בלבד. ראבי"ה וסיעתו לא דנו כלל בגדר מכ"ב אלא בגדר קורע/סותר ולא שום דבר אחר. לא תמצא את המילה מתקן מנא בכל המקורות שהזכרתי (ראבי"ה/או"ז/ריב"א/הגמ"ר אע"פ שהם לא מקצרים שם כלל בלשונם. וכבר עמד ע"כ בתהל"ד סי' שי"ז שדברי הראשונים האשכנזים לא קשורים כלל למתקן מנא עד שהוא תמה על הרמ"א (והב"י) שם שזיווגם. עיין בדבריו.
בנוגע למחלוקת רש"י ור"ת, אכן אין לנו ידיעה למה רש"י מיאן בדר"ת. אפשר שבכלל הם לא חולקים, ולא נחלקו אלא בפי' הסוגיא (ומ"מ לרש"י נשארנו בלי מקור שיש חיוב בפתח שנסגר וכו') ואפשר שיש בינהם מחלוקת יותר יסודית וברוך היודע. אני משער יותר שרש"י מיאן בדר"ת, שכן פירושו קשה מאד כמו שהעירו הראשונים (ואני הק' מוסיף מן הצד שהוא דחוק קצת גם מהטעם הזה: בברייתא כתוב מתירין בית הצואר אבל אין פותחין. לר"ת יש כאן הנגדה קרובה. מתירין מקשר אבל לא פותחין מתפרים לרש"י זה קצת רחוק יותר, מתירין אבל לא מייצרים פתח...) וכנראה שרש"י העדיף להדחק ולא לפרש כר"ת משום שהוא חולק עליו לדינא. עכ"פ אין לי מקור לזה.
אכן מהרש"ל בעמודי שלמה ברור ופשוט שכשהוא כותב דוקא פתח מחדש הוא בא לאפוקי ממישהו, ובא לאפוקי מר"ת/הרי"ו, ו"פתח מחדש" בכל הראשונים העוסקים שם בענין משמעו עשיית פתח, עיין עליהם. ומד' מהרש"ל נראה שאכן יש כאן פלוגתא ממש בין רש"י לר"ת.
אני חייב לסיים כעת ---
כפל תודה וברכה
הכחל והשרק הם לא דברי האחרונים ביש"ש, שעולים שם יפה (והם נכונים לכשעצמם אם לא בדעת רש"ל אז בדעת רמ"א) אלא הנסיון לדחוק את דבריהם בדברי רש"ל בעמודי שלמה מה שלא עלה על דעתם. בכל מקרה אני מתנצל על התגובה שלא היה לה מקום.