מהי כדאיות הדפסת ספר

[הפצת המעיינות]

תמיד אפשר לעשות רק עימוד ולא להדפיס בפועל ולתת הספר לאוצר החכמה ויהיה לך מספר גדול של לקוחות אוטומטית

[זאב ערבות]

תמיד אפשר לעשות רק עימוד ולא להדפיס בפועל ולתת הספר לאוצר החכמה ויהיה לך מספר גדול של לקוחות אוטומטית

אומר את האמת, לא משנה לי כמה יקנו את הספר, אין לי שום יומרות לגביו ואיני מצפה ממנו לתהלה פרסומת וכבוד (כלומר אם נניח אחד השבועונים יפנה אלי להתראיין אדחה אותו בשתי ידיים). אין לי בעיה להשקיע 15000 דולר להדפסת הספר, השאלה האם כדאי הדבר וכמה עותקים. בוודאי שלעמד ולשים באוצר החכמה ניתן לעשות, אז מדוע כולם לא עושים זאת וכך היערות ינשמו לרווחה? אז יש ספרים שכדאי, אך ספר בגודל כזה החיפוש בו יהיה מסורבל, ובנוסף, מה יעשו אלה שאין להם אוצר החכמה?
מתי בפעם האחרונה מישהו ניסה להשתמש בקונקורדנציה באוצר? יש ספרים שיותר נח בדפוס.

[אוהב אוצר]

הספר הזה ברור שהוא מיוחד וחריג, ולכן קהל היעד שלו הוא מאד ספציפי וזאת יש לקחת בחשבון.
דעתי העניה, שמי שמחבר ועבד על ספר מתוך הרגשה של שליחות וחיבור ליצירה שלו ולא בכדי ל'חתן את נכדיו' מההכנסות וכך נראה שמשם כב' מגיע - עליו להוציא לאור את חיבורו.
אני מציע קצת לגייס תורמים ולצאת לדרך עם מינימום הוצאות - אבל להדפיס.

[זאב ערבות]

הספר הזה ברור שהוא מיוחד וחריג, ולכן קהל היעד שלו הוא מאד ספציפי וזאת יש לקחת בחשבון.
דעתי העניה, שמי שמחבר ועבד על ספר מתוך הרגשה של שליחות וחיבור ליצירה שלו ולא בכדי ל'חתן את נכדיו' מההכנסות וכך נראה שמשם כב' מגיע - עליו להוציא לאור את חיבורו.
אני מציע קצת לגייס תורמים ולצאת לדרך עם מינימום הוצאות - אבל להדפיס.

אכן הספר כל כך מיוחד וחריג, שפרט לרב משה צוריאל שמכיר אותי שנים רבות ומעצמו הציע הסכמה (אך כידוע לא מקובל כ"כ בציבור החרדי) אף גדול שנגשתי אליו לא נתן (לא שאלתי מדוע), וכן פניתי לכמה וכמה גבירים ואף אחד לא הראה התענינות כלשהיא.
אין לי טענות נגדם

[ידידיה]

הספר הזה ברור שהוא מיוחד וחריג, ולכן קהל היעד שלו הוא מאד ספציפי וזאת יש לקחת בחשבון.
דעתי העניה, שמי שמחבר ועבד על ספר מתוך הרגשה של שליחות וחיבור ליצירה שלו ולא בכדי ל'חתן את נכדיו' מההכנסות וכך נראה שמשם כב' מגיע - עליו להוציא לאור את חיבורו.
אני מציע קצת לגייס תורמים ולצאת לדרך עם מינימום הוצאות - אבל להדפיס.

אכן הספר כל כך מיוחד וחריג, שפרט לרב משה צוריאל שמכיר אותי שנים רבות ומעצמו הציע הסכמה (אך כידוע לא מקובל כ"כ בציבור החרדי) אף גדול שנגשתי אליו לא נתן (לא שאלתי מדוע), וכן פניתי לכמה וכמה גבירים ואף אחד לא הראה התענינות כלשהיא.
אין לי טענות נגדם

איזו בעיה יכולה להיות בהסכמה?
אתה כותב פירושים שלך למילים? לפי המעט שראיתי לעיל הרי הכל רש"י ובהערות הרחבה מהאחרונים.

[זאב ערבות]

הספר הזה ברור שהוא מיוחד וחריג, ולכן קהל היעד שלו הוא מאד ספציפי וזאת יש לקחת בחשבון.
דעתי העניה, שמי שמחבר ועבד על ספר מתוך הרגשה של שליחות וחיבור ליצירה שלו ולא בכדי ל'חתן את נכדיו' מההכנסות וכך נראה שמשם כב' מגיע - עליו להוציא לאור את חיבורו.
אני מציע קצת לגייס תורמים ולצאת לדרך עם מינימום הוצאות - אבל להדפיס.

אכן הספר כל כך מיוחד וחריג, שפרט לרב משה צוריאל שמכיר אותי שנים רבות ומעצמו הציע הסכמה (אך כידוע לא מקובל כ"כ בציבור החרדי) אף גדול שנגשתי אליו לא נתן (לא שאלתי מדוע), וכן פניתי לכמה וכמה גבירים ואף אחד לא הראה התענינות כלשהיא.
אין לי טענות נגדם

איזו בעיה יכולה להיות בהסכמה?
אתה כותב פירושים שלך למילים? לפי המעט שראיתי לעיל הרי הכל רש"י ובהערות הרחבה מהאחרונים.

אתה צודק ויש לי אותה שאלה אך למדוני לא ללחוץ.

[כמעיין המתגבר]

נראה שזה ספר מעניין ויחודי, ויותר מזה, נראה שהושקעו בו שעות רבות ומאמצים רבים, כך שאם יקנו או לא יקנו לענ"ד הוא לא ממש שיקול.
שווה לך להשקיע את ה-20,000$ להדפיס פרוייקט כזה גדול, רק בשביל עצמך, ויותר מזה בשביל אשתך והמשפחה. כמובן שתצטרך לחלק כמות קטנה מזה לקרובים אליך, ותמיד יש כאלה שנותנים בעין יפה אף יותר מהשווי של הספר, וזה כבר מכסה כמה עותקים.
יש עוד אפשרות טובה, לגייס חלק מהסכום כתרומה, מנסיון אנשים תורמים בעין יפה להדפסת ספרים, וזה לא כל כך לא נעים לבקש בשביל זה, בפרט שזה משהו יחודי.

בקשר לכמויות, זה מאוד תלוי באפשרויות האכסון, אם אין לך מקום, 500 זה כבר הרבה, ותמיד אפשר להדפיס עוד מהדורה, בפרט אם כל ה-500 הלכו. אם יש לך מקום פנוי, אפשר להדפיס 1000, שיהיה לך לכמה שנים, ובהשערה תוך 6-7 שנים זה יגמר לך. אבל אל תדפיס יותר מזה, בפרט במהדורה ראשונה, כי יש טעויות שתמצא רק אחרי ההדפסה. וגם תרצה לשפר ולהוסיף דברים וחבל שתתקע עם כמות כשאתה כבר רוצה להוציא מהדורה חדשה.

[002]

האם בציבור הדת"ל לא יהיה לזה יותר ביקוש?

אכן הספר כל כך מיוחד וחריג, שפרט לרב משה צוריאל שמכיר אותי שנים רבות ומעצמו הציע הסכמה (אך כידוע לא מקובל כ"כ בציבור החרדי) אף גדול שנגשתי אליו לא נתן (לא שאלתי מדוע), וכן פניתי לכמה וכמה גבירים ואף אחד לא הראה התענינות כלשהיא.
אין לי טענות נגדם

איני סבור שאיזה מכון ירצה לקחת את הספר תחת חסותו, ואם כן, מן הסתם בתנאים שאיני מעוניין בהם.

1. ברור ופשוט לענ"ד שיש מכונים שיוציאו לאור את הספר בשמחה רבה!
2. מהם התנאים שאתה חושב שמכוני ההוצאה לאור יבקשו, שאינך מוכן להסכים אליהם?
3. למרות מה שכתב על הטעמים שאינך מצרף הסכמות, כדאי מאד מאד, שתתאמץ למצוא כמה וכמה מכתבי הסכמה, או כמו שקראת לזה , "דברי שבח והערכה לעודד ולחזק", שאף אם אתה אינך זקוק לעידוד וחיזוק, מ"מ זה יהיה עידוד וחיזוק לקונים ולרוכשים, ובפרט כיון שספר זה יכול להצליח בס"ד מעל המשוער בציבור הדתי לאומי, בעבודת שיווק נכונה ומאומצת, על כן ראוי מאד שיהיה הסכמות נלהבות מרבנים גדולים, כדי שידעו כולם בבירור שספר זה ראוי שישכון אחר כבוד בבתי המדרש של בני התורה ללא שום פיקפוק.
ויתכן מאד שבלי הסכמות אתה יכול להסתפק ב500 עותקים, ועם כמה הסכמות נלהבות, יוכל להיווצר מצב שהרבה יותר יקנו ואפילו 1000 עותקים ימכרו, ותצטרך להוציא מהדורה נוספת.

[זאב ערבות]

1. איזה מכונים? עד כמה שידוע לי הם רוצים שתוותר על הזכויות שלך לספר ושיכולים לעשות בו כרצונם. יכול להיות שאני טועה אך כך נאמר לי שהמצב בדרך כלל. אם זה תנאי הכרחי איני מוכן.
3. לא הבנת אותי נכון בענין הסכמות. אני כן מצרף הסכמות, אך הצלחתי לקבל רק שלשה: מאת רב זלמן נחמיה גולדברג, רב דוד קאהן ורב משה צוריאל. הסכמתו של רב צוריאל לא נחשבת בציבור החרדי , הסכמת רב דוד קאהן קבלתי רק בגלל השתדלות בנו שהוא ידידי. הוא לא מכיר אותי ורק רפרף בכמה דפים לכמה דקות, כנ"ל הסכמת הגרז"נ גודברג שנתן הסכמה לבקשת רב יואל קטן ועיין בספר כמה דקות. כלומר מבחינתי אלו הסכמות פיקטיביות שאין ממשות מאחריהן. שני אלו אף לא פגשו אותי. מעצמי הלכתי לכמה ת"ח גדולים הידועים בציבור ופטרו אותי בברכה שתהיה לספר הצלחה. אין לי כוונה לסרך רגלי יותר בנדון. מה שיש יש. רש"י לא צריך הסכמות. בכלל איני יודע מי מתייחס היום להסכמות וכולם מבינים שזה לעידוד וחיזוק ותו לא. אני לא קונה ספר בגלל הסכמות, אך לפעמים אני קונה ספר בשביל ההסכמה - יש כמה ספרים למשל שקניתי רק בגלל שיש בהם הסכמה של הגר"ש דבליצקי ושל הרי"ח סופר. איזה פקפוק יכול להיות בספר שכולו בנוי על לשון רש"י?
בכל אופן הספר אינו מכוון לציבור מסויים אלא לכל אחד המתעניין בלשון המקרא והתלמוד. כמדומני שאין מילון המשלב את לשון המקרא והתלמוד - עברית, ארמית ושאר השפות המופיעות בתלמוד - והכל בלשון הזהב של רש"י.

[כדכד]

זה שהרבנים שנתנו הסכמה לא פגשו אותך זה מעיד שההסכמה על תוכן הספר ולאו דווקא על המחבר. למה אתה לא רואה בזה הסכמה אמיתית? כמה דקות כבר צריך כדי להבין את ענינו של מילון הבנוי על דברי רש"י? ובפרט אם המתבונן הוא גאון כאותם הרבנים שהזכרת?

[זאב ערבות]

זה שהרבנים שנתנו הסכמה לא פגשו אותך זה מעיד שההסכמה על תוכן הספר ולאו דווקא על המחבר. למה אתה לא רואה בזה הסכמה אמיתית? כמה דקות כבר צריך כדי להבין את ענינו של מילון הבנוי על דברי רש"י? ובפרט אם המתבונן הוא גאון כאותם הרבנים שהזכרת?

דבריך נכונים כשלעצמם, אך אעיר כמה דברים. מן הסתם לולא התערבות מבחוץ אף הרה"ג גולדברג וקאהן מן הסתם לא היו נותנים אם הייתי סתם דופק על פתחם (כפי שעשיתי בשאר המקרים) בלי שידעו מי אני. אני מצדיק אותם, שכן כידוע כבר אירעו מכשולות עם הסכמות שניתנו ואח"כ התחרטו בגלל סיבות שונות.
אם כדבריך שאדרבה ההסכמות ניתנו כהסכמה אמיתית בלתי משוחדת ומספיק לגאונים שכמותם מספר דקות ספורות להיווכח במעלת הספר, אם היית יודע למי עוד ניגשתי אז אפשר היה לומר על אחת כמה וכמה שתוך כמה דקות שעלעלו בספר היו רואים את מעלתו. ואכן אחד מהם אמר הספר אינו זקוק להסכמה, רש"י אינו זקוק להסכמתי! אך זו טענת שווא שכן מדי יום יוצאים ספרי ליקוטים שאין בהם תוספת מילה על דברי המקור כגון ספריו של ר' ואנונו וכדומה ובכל אופן מקבלים הסכמה.

[כדכד]

עד כמה שידוע לי הגאון הרב זלמן נחמיה גולדברג שליט"א כן נותן הסכמות לרוב המבקשים ממנו וגם בלא התערבות היה נותן לך הסכמה.
באשר למעלתך האישית - אם יש מחלוקת בינך ובינו אני מעדיף לפסוק כמותו

[זאב ערבות]

עד כמה שידוע לי הגאון הרב זלמן נחמיה גולדברג שליט"א כן נותן הסכמות לרוב המבקשים ממנו וגם בלא התערבות היה נותן לך הסכמה.
באשר למעלתך האישית - אם יש מחלוקת בינך ובינו אני מעדיף לפסוק כמותו

איני מכיר את הרה"ג גולדברג פרט לכך שיודע שהוא גאון עצום ויש לי את כל ספריו. גם הגדולים שנגשתי אליהם נותנים הרבה הסכמות אך לא ציפיתי שיתנו ואף לא התאכזבתי כיוון שאינם מכירים אותי.
בקשר לתוארים שמרבים לתת היום לכל אחד, דעתי האישית שזה מוגזם, איש אינו לוקח זאת ברצינות יותר. למשל לפני שבוע שלחתי מכתב לת"ח ידוע שאינו מכיר אותי וענה לכבוד הגאון המופלא... הדבקתי את זה על הקיר ליד השלט שכתוב בו רשכבה"ג. כל מי שנכנס לספריה צוחק.

[עובדיה חן]

מה ידוע לגבי קניית גיוס המונים?

[פרשת_דרכים]

כדאי לשקול היבטים נוספים שבהחלט יועילו להצלחה של ספר מסוג זה:

עימוד וגרפיקה: העימוד הסופי של הדף, לפי העולה מהדוגמה שצורפה, אינו משדר מקצועיות. ניכר כי ההשראה למבנה הדף הוא 'היכל רש"י' המקורי. אבל שם, למרות הכלים המצומצמים שעמדו לרשותו - העימוד, בחירת הגופנים וכו' נעשו בצורה מקצועית ועקבית יותר. כאן לעומת זאת, הדף 'אוורירי' מידי, ונבחרו גופנים מצועצעים המבטאים בעיקר גחמה חולפת של המעצב.

מיפתוח: לענ"ד, ספרי יעץ מסוג זה עיקר כוחם הוא באיתור מהיר לפי סוגיא או פסוק בתנ"ך, ובהתאם לכך יש להוסיף מפתח לפי סדר הפסוקים ומסכתות. כאשר מפתח כזה קיים, ניתן יהיה לשקול מחדש גם את צורת ההגשה: ליקוט מסוג זה יהיה לתעלת ללומדים לפי סדר המסכת, מסוג ליקוטי רש"י הקיים במהדורות החדשות.

[זאב ערבות]

כדאי לשקול היבטים נוספים שבהחלט יועילו להצלחה של ספר מסוג זה:

עימוד וגרפיקה: העימוד הסופי של הדף, לפי העולה מהדוגמה שצורפה, אינו משדר מקצועיות. ניכר כי ההשראה למבנה הדף הוא 'היכל רש"י' המקורי. אבל שם, למרות הכלים המצומצמים שעמדו לרשותו - העימוד, בחירת הגופנים וכו' נעשו בצורה מקצועית ועקבית יותר. כאן לעומת זאת, הדף 'אוורירי' מידי, ונבחרו גופנים מצועצעים המבטאים בעיקר גחמה חולפת של המעצב.

מיפתוח: לענ"ד, ספרי יעץ מסוג זה עיקר כוחם הוא באיתור מהיר לפי סוגיא או פסוק בתנ"ך, ובהתאם לכך יש להוסיף מפתח לפי סדר הפסוקים ומסכתות. כאשר מפתח כזה קיים, ניתן יהיה לשקול מחדש גם את צורת ההגשה: ליקוט מסוג זה יהיה לתעלת ללומדים לפי סדר המסכת, מסוג ליקוטי רש"י הקיים במהדורות החדשות.

מה לא משדר מקצועיות בדוגמא? (בלי להתייחס לכך שזו רק טיוטא מלפני חמש שנים והגופנים וכדומה הם רק דוגמא)? אכן ההשראה לצורת הגשת הדברים היא היכל רש"י, אך זו דרך הגשת מלון בד"כ אלא כאן כיוון שיש צורך בהבאת הערות צריך לשנות קצת וכפי שבד"כ מלונים כגון סוקולוב ומלון המקראי. לגבי בחירת הגופנים, הם נבחרו לאחר הרבה ניסיונות עם גופנים שונים בגלל בעיות טכניות מסוימות הקשורות לגודלו של הספר, כלומר שהגופן יהיה קריא למרות גודלו הקטן יחסית. הם בוודאי לא נבחרו כדבריך לבטאות את הגוזמה החולפת של המעצב, שהוא אברך ת"ח הרחוק כמרחק מזרח ממערב בענין גימיקים עיצוביים הנועדים להרשים את הקורא.
בקשר לענין המיפתוח, כאן הערתך נכונה לספרי עזר באופן כללי אך לא לספר זה באופן פרטי. לפני שהתחלתי בהקלדה נועצתי עם ת"ח ואנשים המבינים בענינים אלו. ספר זה הוא מילון. נקודה. אין מטרתו לספק מ"מ לענינים וסוגיות, או לאיתור מהיר של פסוקים. אי לכך אין צורך במפתח. אך אפילו היה צורך במפתח - הדבר אינו בר ביצוע משני טעמים, אין דרך בשלב זה לעשות מפתחות, ושנית זה יצריך כרך נוסף של מפתחות. אין לי את הזמן והאמצעים לכך. אך כאמור ספר זה הוא מילון ועוד לא ראיתי מלון שיש לו מפתח - אלא הוא עצמו מפתח! מילון נועד להורות משמעותה של מלה או מונח מסויים, על המחפש לדעת איזו מלה הוא מחפש, אם אינו יודע יש הפניות למלים דומות ומקבילות. בנוסף, מלון זה מיועד אך ורק להגדרותיו של רש"י, כך שאם רש"י לא מתייחס למלה מסויימת - לא תמצא הגדרה אלא רק בהערה תבוא איזה מראה מקום למשנה או משהו אחר.
יבוא מישהו אחר ויעשה ליקוט לפי סדר המסכת, ספר זה לא נועד בדווקא ללומדי התורה.

[קו ירוק]

מפתח מיותר אך היות והספר מתפרס על פני עמודים רבים מאוד, ועובי הספר משמעותי,
ניתן לעשות ביום בדפוס, בקלות רבה, צבע אפור מהצד המראה על החלפות אותיות המילון מא' לב' וכן הלאה.
(כך עשו ברמב"ם פרנקל 'זמנים' החדש. ואולי גם בשאר הכרכים לא ראיתי).

[זאב ערבות]

מפתח מיותר אך היות והספר מתפרס על פני עמודים רבים מאוד, ועובי הספר משמעותי,
ניתן לעשות ביום בדפוס, בקלות רבה, צבע אפור מהצד המראה על החלפות אותיות המילון מא' לב' וכן הלאה.
(כך עשו ברמב"ם פרנקל 'זמנים' החדש. ואולי גם בשאר הכרכים לא ראיתי).

בע"ה כשיגיע היום שהספר יהיה מוכן לאחר סיום ההגהה שאני מקווה מאוד שיהיה ממש בזמן הקרוב ועוד לפני פסח, ושגם יהיה את האפשרות הכספית, אגיש אותו שוב לעורך, ר' נפתלי דויטש, ונעבור על כל האופציות היכולות להקל על המעיין ואעלה גם כמה מהרעיונות שהועלו כאן באדיבות החברים.
רוב מילוני השפה העברית מתפרסים על פני עמודים רבים ולפעמים מספר כרכים. מלון לשוני דק מביא בדרך כלל רק דוגמאות.

[פרשת_דרכים]

לגבי העימוד, הייתי שוקל לצופף כל ערך למספר פסקאות מינימלי. שם הערך יכול להפיע באותה שורה עם ההגדרה. ההוראות השונות לכל ערך לא חייבים לקבל פסקה חדשה. כל אלה יכולים לחסוך מקום בדף, ולשוות לו מראה קלאסי של מילון.

כשאני אומר "גחמה חולפת של המעצב", אין כוונתי לערער על שיקול דעתו של מישהו. יש דברים נכונים לשעתם, והם מתאימים לעיצוב בעיתונים ומודעות פרסום. לעומת זאת, עיצוב של ספר שמטרתו לעמוד ימים רבים, חייב לשקף מגמה שמרנית יותר.

המלצותי הנ"ל הינם עניין לטעם וריח, ודווקא ניתן להתווכח.

ההמלצה למפתח נובעת מההבדל בין מילון זה למילון סטנדרטי: במילון שלפנינו, אין ערובה לכך שהמחפש ימצא את הערך המבוקש, מהסיבה הפשוטה: המילון לא מקיף את כלל המילים בשפה (כמו אם היה זה מילון לשפה העברית), אלא רק את הערכים באוצרו של רש"י.

[זאב ערבות]

הסיבה ששם הערך מופיע בשורה מעצמה כיוון שבשונה ממילון רגיל כאן בהרבה מקרים מופיע יותר משם אחד וכן בגלל ריבוי הערכים בעלי שם זהה. בנוסף, כיוון שהספר מביא גם ערכים אנצקלופדיים כגון שמות אשים ומקומות זה דומה קצת יותר לאנצקלופדיה (וכבר העיר מישהוא שראוי לשים אף תמונות היכן שניתן ומישהו אחר אמר להוסיף את תרגום הערך באנגלית וכדומה הצעות מהצעות שונות).
בענין הפסקאות, כאשר ההגדרה שונה היא פותחת פיסקא חדשה. אין המטרה לחסוך מקום בדף ואיני רואה מדוע צריך לשוות לספר מראה קלסי של מילון? תראה את כל המילונים החדשים שמדפיסים היום? או ארטסקרול ששינתה מהנורמה בעיצוב שלהם בפירוש הגמרא וספריהם התקבלו בברכה יותר מאשר עוז והדר שלא שינו, כך שאיני סבור שהעיצוב הוא מה שיגזור את גורלו של ספר. מדוע ספר צריך לשקף מגמה שמרנית? בעבר כל ספרי השו"ת או רוב הספרים היו כתובים בכתב רש"י והיום רק ספרים מעטים בפרט ספרי חסידות. אני סבור שזה דבר מבורך והספרים היום הרבה יותר נוחים לקריאה.
כעת להערתך האחרונה בדבר היקף הערכים בספר זה (שדרך אגב שמו הוחלף ממילון רש"י לאוצר רש"י בעקבות הערת ידידי הטוב הרב יצחק אייזיק שנעלבאג - בנו של בעל שו"ת שרגא המאיר שהשם מילון ידחה את החסידים מהספר וקבלתי את הערתו). ובכן הספר כולל את כל שרשי השפה העברית בין אם רש"י מפרש ובין אם לא. למרבה המזל יש מעט מאוד שרשים שרש"י לא מפרש ובמקומות אלו ציינו את הדבר עם מראה מקום היכן מופיע. כך שניתן לבדוק אצל שאר המפרשים. פעם עלה בדעתי לעשות מלון השוואתי אך נוכחתי לדעת מהר מאוד שזו משימה קשה. עברתי על הקונקורדנציה של אבן שושן וכל ערך המופיע שם מופיע בספר שלפנינו. בקשר למלים שבתלמוד כאן כבר מופיעים רק המלים שרש"י מפרשם בתוספת מגוון מלים מהמשנה אך כאן יש עדיין הרבה מלים שלא הובאו. כמו כן הובאו כל השמות המופיעים בתנ"ך כולל כל שאר העצמים.

[ספרא]

עכשיו ברצינות אולי תעשה פרענומעראנטין פה בפורום בתור התחלה ותקבל מושגים כמה התעניינות יש.

אני קונה בל"נ 2 עותקים.

עיינתי מעט, ועל פניו נראית עבודה נפלאה ביותר. תשואות חן חן!
ויהי רצון שיזכה מחברו להדפיסו בטוב וברווח לתועלת עמלי התורה, אכי"ר.

ושאלה, האם כל העבודה הזו נעשתה ע"י אדם אחד?

[נוטר הכרמים]

ר' זאב ידידנו המרתק ממדינת הים.

למדנו היום בכולל סוגיית בישול אחר צליה, ומתוך העיון בה כתבתי את הקטע הבא על פר' ויגש. נא הוסף מצקלונך המלא כל טוב במגדי רש"י ז"ל.

מה, כו וַיַּגִּ֨דוּ ל֜וֹ לֵאמֹ֗ר ע֚וֹד יוֹסֵ֣ף חַ֔י וְכִֽי־ה֥וּא מֹשֵׁ֖ל בְּכָל־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וַיָּ֣פָג לִבּ֔וֹ כִּ֥י לֹא־הֶאֱמִ֖ין לָהֶֽם.

כתב הרמב"ן, וז"ל,

ויפג לבו - נחלף לבו והלך מלהאמין, לא היה לבו פונה אל הדברים, לשון מפיגין טעמן, לשון משנה (גמ' ביצה יד א), וכמו מאין הפוגות (איכה ג מט), וריחו לא נמר (ירמיה מח יא) מתורגם וריחיה לא פג, לשון רש"י. ואיננו נכון, כי לשון פוגה שביתה וביטול, כמו אל תתני פוגת לך (איכה ב יח), וכן עיני נגרה ולא תדמה מאין הפוגות (שם ג מט), שנגרה תמיד מאין שביתה והפסק, וכן מפיגין טעמן, שמפזרין אותו ומתבטל. וכן על כן תפוג תורה (חבקוק א ד), תבטל ותפסק.

הרי שהרמב"ן מפרש שהמשמעות של 'תפוגה' היא השבתה והפסקה לגמרי, ואילו לפי רש"י המשמעות היא שהדבר חולף ואינו עמוד במקומו כמות שהיה. וכך רש"י מבאר בכל המקומות שהרמב"ן ציין אליהם שזה מלשון חליפין והעברה, ראה בפי' לאיכה שם.

והנה איתא בפסחים (מא, א),

תנו רבנן במים אין לי אלא במים, שאר משקין מניין, אמרת קל וחומר, ומה מים שאין מפיגין טעמן אסורין, שאר משקין שמפיגין טעמן לא כל שכן.

ובפשוטו המכוון הוא שהמשקין בניגוד למים הינם מפיגים ומבטלים את טעם הבשר ע"י הבישול בתוכם, ששוב אין לו את טעמו המקורי. וכן נראה בפירוש רבינו חננאל שם,

ומה מים שאין מפיגין טעם הבשר אסור.

ופירוש זה עולה בקנה אחד עם פירוש הרמב"ן שתפוגה היינו השבתה וביטול.

אולם רש"י שם פירש,

שמפיגין טעמן - שנותנין בו טעם שלהן

. והיינו שע"י שהמשקין נותנים בו את טעמם נמצא טעם הבשר מזדייף ומתחלף לטעם המשקין. וראה עוד בפירושו לביצה (יד, א),

מפיגין טעמן - ממירין טעמן אם ידוכן מאתמול, ריחו לא נמר (ירמיהו מח) מתרגמינן לא פג.

והיינו לשיטתו הנ"ל בפירוש המקרא.

[שייף נפיק]

ר' זאב!
צריכים ספרים כאלו!
תדפיס!
קצת אמונה! וזכותו של רש"י הקדוש יגמור בעדך!
בברכה מרובה

[זאב ערבות]

ר' זאב ידידנו המרתק ממדינת הים.

למדנו היום בכולל סוגיית בישול אחר צליה, ומתוך העיון בה כתבתי את הקטע הבא על פר' ויגש. נא הוסף מצקלונך המלא כל טוב במגדי רש"י ז"ל.

מה, כו וַיַּגִּ֨דוּ ל֜וֹ לֵאמֹ֗ר ע֚וֹד יוֹסֵ֣ף חַ֔י וְכִֽי־ה֥וּא מֹשֵׁ֖ל בְּכָל־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וַיָּ֣פָג לִבּ֔וֹ כִּ֥י לֹא־הֶאֱמִ֖ין לָהֶֽם.

כתב הרמב"ן, וז"ל,

ויפג לבו - נחלף לבו והלך מלהאמין, לא היה לבו פונה אל הדברים, לשון מפיגין טעמן, לשון משנה (גמ' ביצה יד א), וכמו מאין הפוגות (איכה ג מט), וריחו לא נמר (ירמיה מח יא) מתורגם וריחיה לא פג, לשון רש"י. ואיננו נכון, כי לשון פוגה שביתה וביטול, כמו אל תתני פוגת לך (איכה ב יח), וכן עיני נגרה ולא תדמה מאין הפוגות (שם ג מט), שנגרה תמיד מאין שביתה והפסק, וכן מפיגין טעמן, שמפזרין אותו ומתבטל. וכן על כן תפוג תורה (חבקוק א ד), תבטל ותפסק.

הרי שהרמב"ן מפרש שהמשמעות של 'תפוגה' היא השבתה והפסקה לגמרי, ואילו לפי רש"י המשמעות היא שהדבר חולף ואינו עמוד במקומו כמות שהיה. וכך רש"י מבאר בכל המקומות שהרמב"ן ציין אליהם שזה מלשון חליפין והעברה, ראה בפי' לאיכה שם.

והנה איתא בפסחים (מא, א),

תנו רבנן במים אין לי אלא במים, שאר משקין מניין, אמרת קל וחומר, ומה מים שאין מפיגין טעמן אסורין, שאר משקין שמפיגין טעמן לא כל שכן.

ובפשוטו המכוון הוא שהמשקין בניגוד למים הינם מפיגים ומבטלים את טעם הבשר ע"י הבישול בתוכם, ששוב אין לו את טעמו המקורי. וכן נראה בפירוש רבינו חננאל שם,

ומה מים שאין מפיגין טעם הבשר אסור.

ופירוש זה עולה בקנה אחד עם פירוש הרמב"ן שתפוגה היינו השבתה וביטול.

אולם רש"י שם פירש,

שמפיגין טעמן - שנותנין בו טעם שלהן

. והיינו שע"י שהמשקין נותנים בו את טעמם נמצא טעם הבשר מזדייף ומתחלף לטעם המשקין. וראה עוד בפירושו לביצה (יד, א),

מפיגין טעמן - ממירין טעמן אם ידוכן מאתמול, ריחו לא נמר (ירמיהו מח) מתרגמינן לא פג.

והיינו לשיטתו הנ"ל בפירוש המקרא.

כבר ציינתי מספר פעמים לספר רש"י למקרא בפירושו לתלמוד שבו הוא עורך השוואות בין המפרשים השונים למשמעותן של מלים. הספר נמצא באוצר והוא יוצא מן הכלל. מצורף קובץ על הפסוק הנ"ל ובהערה 6 מביא את הרמב"ן הנ"ל. מטרת אוצר רש"י להביא אך ורק את דברי רש"י בלי התייחסות לשאר המפרשים, רק פה ושם יש התיחסות כל מקרה לגופו. אם היה צוות עורכים ניתן היה לעשות זאת ואז היה הופך לאוצר מפרשי לשון המקרא והתלמוד. מישהוא מעוניין?

[נוטר הכרמים]

יישר כח, ר' זאב. שימחת והחכמת.

שבת שלום

[אהרן תאומים]

הנה מה שביצקלוני בענין פג (בתוך הקונטרס על הפסוק ויפג לבו)

[בן ציון46]

אתמול בכנס של עוז והדר באולמי אמרלד הסמוך לבית שמש, אמר הרב לייפער בנאום המרכזי, שמכירת ספר מכסה 20% מההוצאות בלבד.

[איתן]

אתמול בכנס של עוז והדר באולמי אמרלד הסמוך לבית שמש, אמר הרב לייפער בנאום המרכזי, שמכירת ספר מכסה 20% מההוצאות בלבד.

תלוי איזה ספר. יש ספרים שדורשים המון השקעה - למשל שוטנשטיין או ש"ס עוז והדר. ויש ספרים שדורשים רק כתיבה, הגהה ועימוד - למשל ספרות יפה.
יש תפוצה שונה לספרים שונים - יש כאחלו שמודפסים בשלש מאות עותקים ויש כאלו שבמאה אלף עותקים.
יש ספרים שאפשר למכור ביותר כסף ויש שבפחות.

עובדה שבעולם יש הרבה סופרים שמתפרנסים מכתיבה, יש גם הרבה הוצאות לאור. לא שכולם מקבצים תרומות. כמובן, ששוק ספרים היהודי מצומצם יותר מאשר למשל ספרות באנגלית.

[זאב ערבות]

אתמול בכנס של עוז והדר באולמי אמרלד הסמוך לבית שמש, אמר הרב לייפער בנאום המרכזי, שמכירת ספר מכסה 20% מההוצאות בלבד.

זה משפט סתמי ביותר, יש ספרים שלא מכסים כלום ויש ספרים שנמכרים בריווח, אז לאיזה ספר הוא מתכווין? מן הסתם הספר עלינו לשבח ושכמותו ריווחיים אלא אם כן מישהוא מסבסד אותם, וכפי שידוע מספרי הגרח"ק.
שאלתי המקורית לא היתה כדאיות הדפסת הספר מבחינה מסחרית, זאת מובן מאליו שספר זה לא ימכר בכמות שיכסה אפילו עשר אחוז מההוצאות, השאלה היתה האם כדאי להשקיע סכום ניכר בספר שכדאיותו "שימכר" לכתחילה מוטלת בספק, כגון זה שאינו ספר ישיבתי רגיל.

[משה גרוס]

אתמול בכנס של עוז והדר באולמי אמרלד הסמוך לבית שמש, אמר הרב לייפער בנאום המרכזי, שמכירת ספר מכסה 20% מההוצאות בלבד.

עוז והדר לא מממנים את הספרים בעצמם אלא דרך גבירים, אז כל הרווח הוא להוצאה ואין להם הפסד כלל. הם לא נכנסים לפרויקט שאין להם איך לממן אותו, כולל הוצאות נלוות

[ראש]

אני זקוק לעצה מהיודעים.
מה אמור להיות בערך עלות הדפסת ספר של 100 עמודים בגודל הספרים המצויים (נראה לי שנקרא B5) עם כריכה קשה?
מה יהיה המחיר בערך אם זה 100 עותקים או 300?

[חד ברנש]

זה כמובן תלוי הכי הרבה במספר עמודי הספר, בסוג הנייר ומשקלו, סוג הכריכה (פי.יו. או סקאיי), כמה הטבעות על הכריכה, אם יש לך גלופה משלך, אם אתה רוצה דפוס דיגיטלי או עם לוחות ובעוד כמה משתנים.

[זאב ערבות]

בישורון החדש נשאל הגרח"ק מר' בערל ספטימוס אם יכול להניח ספרו טוב הארץ בכניסה לבית הגרח"ק כדי שהציבור יראו שיש כזה ספר (ויקנו אותו). וזה אשר השיב: