שברי לוחות כתב:'משמע' ולא ברור, 'שפסקו' הם, ולא שמזה יש הכרח שכך הוא ההלכה
דעת נעימה כתב: (יש להעיר שבמחלוקות רמב"ם - ש"ס פעמים רבות הערוך השלחן דוחק את הגמרא לדעת הרמב"ם או פוסק לפי הרמב"ם ולאו דווקא לפי הנכתב בש"ס. אך כאן בגלל שזה נאמר בתפילה, ברור שסדר התפילה תהא כמו ההלכה.)
עזריאל ברגר כתב:כמדומני שבענין זה עצמו, אנו אומרים בסדר העבודה דיוה"כ כרבנן ודלא כאבא שאול, ומכאן ראיה ברורה שלא הקפידו לנסח את התפילות לפי ההכרעה ההלכתית.
יש להעיר:דעת נעימה כתב:בערוך השלחן העתיד כתב: בסידורים נסדר הך ד'אביי מסדר מערכה משמא דגמרא ואליבא דאבא שאול', ומשמע שפסקו כן להלכה.
וּמַה שֶּׁעָשָׂה רַבֵּנוּ אֵלִיָּהוּ הַזָּקֵן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בָּאַזְהָרוֹת שֶׁלּוֹ 'טְבִילָה בִּזְמַנָּהּ וְעַל אַרְבַּע גְּדִילִים, יָתֵד עַל אֲזֵנֶךָ תְּכַסֶּה הַגְּדוֹלִים', מִנְהָגוֹ הָיָה שֶׁלֹּא הָיָה מַקְפִּיד לִכְתֹּב כְּהִלְכָתָן, כְּמוֹ שֶׁיָּסַד עַל סְתַם נִסְקָלִים 'דַּנְתֶּם וְנִתְחַיֵּב תִּסְקְלוּהוּ, וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ תְּלֻהוּ', וְהַיְנוּ כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּפֶרֶק נִגְמַר הַדִּין 'כָּל הַנִּסְקָלִין נִתְלִין', וּדְלָא כְּרַבָּנָן דְּאָמְרִי 'אֵין נִתְלֶה אֶלָּא מְגַדֵּף וְעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה'.
בברכה המשולשת כתב:דעת נעימה כתב: (יש להעיר שבמחלוקות רמב"ם - ש"ס פעמים רבות הערוך השלחן דוחק את הגמרא לדעת הרמב"ם או פוסק לפי הרמב"ם ולאו דווקא לפי הנכתב בש"ס. אך כאן בגלל שזה נאמר בתפילה, ברור שסדר התפילה תהא כמו ההלכה.)
מה?
איפה מצאנו מחלוקת בין הרמב"ם לגמרא?
מאיר סובל כתב:מענין לענין באותו נושא: הגרי"ז אמר כמה פעמים כשהיו שאלות ופלפולים על ההלכה במקורות הפוסקים בזה"ל: "אבל ההלכה היא כמו שכתוב בסידור".
מסתמא אפשר למצוא ע"י חיפוש משפט כזה, ומחוסר זמן לא חיפשתי.
דעת נעימה כתב:מאיר סובל כתב:מענין לענין באותו נושא: הגרי"ז אמר כמה פעמים כשהיו שאלות ופלפולים על ההלכה במקורות הפוסקים בזה"ל: "אבל ההלכה היא כמו שכתוב בסידור".
מסתמא אפשר למצוא ע"י חיפוש משפט כזה, ומחוסר זמן לא חיפשתי.
הלכה בענייני נוסח התפילה או הלכות תפילה או הלכות הקשורות לעניינים אחרים?
מאיר סובל כתב:מענין לענין באותו נושא: הגרי"ז אמר כמה פעמים כשהיו שאלות ופלפולים על ההלכה במקורות הפוסקים בזה"ל: "אבל ההלכה היא כמו שכתוב בסידור".
מסתמא אפשר למצוא ע"י חיפוש משפט כזה, ומחוסר זמן לא חיפשתי.
דעת נעימה כתב:בברכה המשולשת כתב:דעת נעימה כתב: (יש להעיר שבמחלוקות רמב"ם - ש"ס פעמים רבות הערוך השלחן דוחק את הגמרא לדעת הרמב"ם או פוסק לפי הרמב"ם ולאו דווקא לפי הנכתב בש"ס. אך כאן בגלל שזה נאמר בתפילה, ברור שסדר התפילה תהא כמו ההלכה.)
מה?
איפה מצאנו מחלוקת בין הרמב"ם לגמרא?
רפרפתי עכשיו ואביא מספר מקורות, כי יש הרבה אז פשוט פתחתי אקראית (מתוך הערוך השלחן העתיד קדשים):
1. סימן סח סעיפים ח-ט. (ערל וטמא משלחין קרבנותיהן לפי הרמב"ם, בעוד מובא בש"ס [וכן נפסק ברמב"ם במקום אחר] שאם אי אפשר לסמוך אין להביא הקרבן.)
2. סימן עח סעיף יב (הרמב"ם כותב שדם הניתד מבגד לבגד שני, הבגד השני אינו טעון כיבוס. בעוד מסקנת רבא בגמרא היא כדעת רבנן שטעון כיבוס כנגד דעת רבי אליעזר הסובר שאינו טעון כיבוס.)
3. סימן פב סעיפים יח-יט (הרמב"ם כותב שקרבן ציבור שהוקרב בטומאה על ידי טמאים, טמאים אינם חולקים עם הטהורים לאכול לערב. בעוד בש"ס דין זה מובא בסיוג שטהורים הקריבו אותו.)
4. סימן ק סעיפים כו-כז (הרמב"ם כותב קיבל דמה בשתי כוסות אחת בפנים ואחת בחוץ חייב, בעוד מפורש במשנה בזבחים שכוס ראשונה עושה דיחוי לכוס שני ופטור.)
5. סימן קד סעיפים א-ט (הרמב"ם סובר שהוצאת הדשן מהעזרה אינה מצוה כלל, בעוד דעת חכמים ורבי יוחנן בש"סים [בבלי וירושלמי] שהוצאה היא עבודה.)
יש להעיר כי פעמים רבות כאן הוא מנסה לתרץ את הדברים ולעשות אוקימתא ולהעמיד את הדברים, אך לא תמיד ולפעמים הערוך השלחן מסתפק בהבאת סברא לרמב"ם גם אם זה לא מתיישב עם הגמרא.
(כלל המקורות היו מחלק קדשים ב כי הספר ההוא היה לידי ובו אני אוחז כעת, ולא כי לדעתי יש שם יותר או פחות ממקומות אחרים.)
בברכה המשולשת כתב:דעת נעימה כתב:בברכה המשולשת כתב:דעת נעימה כתב: (יש להעיר שבמחלוקות רמב"ם - ש"ס פעמים רבות הערוך השלחן דוחק את הגמרא לדעת הרמב"ם או פוסק לפי הרמב"ם ולאו דווקא לפי הנכתב בש"ס. אך כאן בגלל שזה נאמר בתפילה, ברור שסדר התפילה תהא כמו ההלכה.)
מה?
איפה מצאנו מחלוקת בין הרמב"ם לגמרא?
רפרפתי עכשיו ואביא מספר מקורות, כי יש הרבה אז פשוט פתחתי אקראית (מתוך הערוך השלחן העתיד קדשים):
1. סימן סח סעיפים ח-ט. (ערל וטמא משלחין קרבנותיהן לפי הרמב"ם, בעוד מובא בש"ס [וכן נפסק ברמב"ם במקום אחר] שאם אי אפשר לסמוך אין להביא הקרבן.)
2. סימן עח סעיף יב (הרמב"ם כותב שדם הניתד מבגד לבגד שני, הבגד השני אינו טעון כיבוס. בעוד מסקנת רבא בגמרא היא כדעת רבנן שטעון כיבוס כנגד דעת רבי אליעזר הסובר שאינו טעון כיבוס.)
3. סימן פב סעיפים יח-יט (הרמב"ם כותב שקרבן ציבור שהוקרב בטומאה על ידי טמאים, טמאים אינם חולקים עם הטהורים לאכול לערב. בעוד בש"ס דין זה מובא בסיוג שטהורים הקריבו אותו.)
4. סימן ק סעיפים כו-כז (הרמב"ם כותב קיבל דמה בשתי כוסות אחת בפנים ואחת בחוץ חייב, בעוד מפורש במשנה בזבחים שכוס ראשונה עושה דיחוי לכוס שני ופטור.)
5. סימן קד סעיפים א-ט (הרמב"ם סובר שהוצאת הדשן מהעזרה אינה מצוה כלל, בעוד דעת חכמים ורבי יוחנן בש"סים [בבלי וירושלמי] שהוצאה היא עבודה.)
יש להעיר כי פעמים רבות כאן הוא מנסה לתרץ את הדברים ולעשות אוקימתא ולהעמיד את הדברים, אך לא תמיד ולפעמים הערוך השלחן מסתפק בהבאת סברא לרמב"ם גם אם זה לא מתיישב עם הגמרא.
(כלל המקורות היו מחלק קדשים ב כי הספר ההוא היה לידי ובו אני אוחז כעת, ולא כי לדעתי יש שם יותר או פחות ממקומות אחרים.)
ייש"כ.
זו לא מחלוקת בין הרמב"ם לגמרא, כמובן, זה פשוט פסיקות ברמב"ם שצריך ליישבן כי יש קושיא עליהם ממה שנראה מהסוגיות, כמו בשאר חלקי ההלכה.
מחלוקת זה אם הרמב"ם היה כותב- אמנם רבותינו אמרו כך אבל אני פוסק אחרת.
דעת נעימה כתב:עזריאל ברגר כתב:כמדומני שבענין זה עצמו, אנו אומרים בסדר העבודה דיוה"כ כרבנן ודלא כאבא שאול, ומכאן ראיה ברורה שלא הקפידו לנסח את התפילות לפי ההכרעה ההלכתית.
אשמח אם תוכל בבקשה להביא את המקור לכך.
עזריאל ברגר כתב:דעת נעימה כתב:עזריאל ברגר כתב:כמדומני שבענין זה עצמו, אנו אומרים בסדר העבודה דיוה"כ כרבנן ודלא כאבא שאול, ומכאן ראיה ברורה שלא הקפידו לנסח את התפילות לפי ההכרעה ההלכתית.
אשמח אם תוכל בבקשה להביא את המקור לכך.
מצו"ב דיון קצר עם כמה מ"מ בענין סתירה זו - מתוך ספרו של הרלוי"צ רסקין "סידור רבינו הזקן עם ציונים והערות".
עזריאל ברגר כתב:מצו"ב.
פלוריש כתב:
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 316 אורחים