קיש קיש קריא כתב:4)הקראת פסוקי ברכת כהנים לכהנים שזה חלק מחזרת הש"ץ והציבור לא שומע את זה כלל.
איסתרא בלגינא כתב:קיש קיש קריא כתב:4)הקראת פסוקי ברכת כהנים לכהנים שזה חלק מחזרת הש"ץ והציבור לא שומע את זה כלל.
מה פתאום חלק מחזרת הש"ץ? זה מדיני ברכת כהנים ונלמד מהפסוק אמור להם. לכאורה אין ענין שהעם ישמעו, (מלבד משמעות דברי המאירי)
ברים כתב:מנהג הרבה חזנים כשמקרים ברכת כהנים, מקרים אותה בלחש, עד שלפעמים הכהנים אינם שןמעים. האם יש לכך מקור או טעם כלשהו?
כלי יקר במדבר פרק ו פסוק כג
אמור להם. מכאן למדו חז"ל (ספרי ו קמג) שהחזן מקריא לכהנים מלה במלה נוסח הברכות. וטעמו של דבר שהחזן הוא הסרסור המושך שפע צינור ממקור הברכות תחילה ומוריק אותם על ראש הכהנים יחולו, כי הוא אומר תחילה אל הכהן יברכך ה' כדי לעשות את הכהן תחילה כלי גדוש ומלא ברכת ה', ואחר כך כשהכהן אומר לישראל יברכך ה' הוא מוריק מן כלי מלא על כלי ריקן, אבל אם לא היה הכהן מתברך תחילה היה מוריק מכלי ריקן אל כלי ריקן. ובזה מיושב מה שנאמר (בראשית יב ג) ואברכה מברכך ומקללך אאור, והוה ליה לומר ואאור מקללך כדרך שאמר ואברכה מברכך. אלא שרצה לומר שהכהן המברך את ישראל אני מברכו תחילה כדי לעשות את הכהן כלי מלא וגדוש ויוריק מן כלי מלא ברכת ה' על ישראל אבל בקללה אין שייך לומר כן אלא אחר שיקללם אאור אותו ולא קודם, לכך נאמר ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם תחילה (עיין חולין מט א) על ידי שיאמר החזן לכהן תחילה יברכך ה':
כלל וכלל לא.איש גלילי כתב:ראיתי הרבה בעלי תפלות חסידי חב"ד שמקפידים לומר בקול נמוך. האין איזו הנהגה בענין זה מאדמו"ר מוהרמ"מ מליובאוויטש? . .
איש גלילי כתב:ראיתי הרבה בעלי תפלות חסידי חב"ד שמקפידים לומר בקול נמוך. האין איזו הנהגה בענין זה מאדמו"ר מוהרמ"מ מליובאוויטש?
(אני כותב בספקנות, כי הייתי מצפה שחסידי חב"ד שבינינו כבר יעירו בזה, ומשלא עשו כך - נשמע שאין לזה יסוד אמתי)
עזריאל ברגר כתב:איש גלילי כתב:ראיתי הרבה בעלי תפלות חסידי חב"ד שמקפידים לומר בקול נמוך. האין איזו הנהגה בענין זה מאדמו"ר מוהרמ"מ מליובאוויטש?
(אני כותב בספקנות, כי הייתי מצפה שחסידי חב"ד שבינינו כבר יעירו בזה, ומשלא עשו כך - נשמע שאין לזה יסוד אמתי)
א. הרבי (עכ"פ מאז שהתמנה לאדמו"ר) מעולם לא היה מקריא לכהנים (הוא היה ניגש כחזן רק בזמנים בהם הוא היה "חיוב", ובימים שיש בהם מוסף - אין האבל עומד חזן, וימי היארצייט - לא חלו ביו"ט, ובחו"ל יש ברכת כהנים רק ביו"ט).
ב. מנהג חב"ד בנשיאת כפים במוסף דיו"ט - שהחזן מנגן באריכות כל מילה, והכהנים אחריו.
ג. פעם הייתי חזן בבית חב"ד באילת ביום חול או בשבת רגילה, והקראתי לכהנים בקול נמוך, ואחרי התפילה ניגש אלי מרא דאתרא הרב יוסף העכט, והעיר לי שרגילים להקריא בקול רם.
(אמנם אילת היא חו"ל, אך בבית חב"ד מתפללים גם יהודים שאינם חסידי חב"ד לגמרי, והם נושאים את כפיהם אפילו בימות החול).
ברוב בתי הכנסת החב"דיים (באה"ק ת"ו) הכהנים נושאים כפיהם מדי שבת בשבתו,חיימשה כתב:הרבה מחסידי חב''ד נוהגים לא לשאת כפים גם באר''י, כחיקוי לנהוג ב770, ואלו שכן נו''כ אינם בקיאים במנהגים והלכות [הכוונה בעיקר לבעלי תפילה ישראלים] בגלל שרגילים מחו''ל שאין נו''כ.
לבי במערב כתב:ברוב בתי הכנסת החב"דיים (באה"ק ת"ו) הכהנים נושאים כפיהם מדי שבת בשבתו.
עזריאל ברגר כתב:לבי במערב כתב:ברוב בתי הכנסת החב"דיים (באה"ק ת"ו) הכהנים נושאים כפיהם מדי שבת בשבתו.
וראיתי ברוב-ככל המקומות שהחזן מקריא בקול רם.
עושה חדשות כתב:וגם זה טעות לכאו', שהש"ץ מחכה לציבור האומר מודים דרבנן עד שיסיימו, בכדי להתחיל "ועל כולם". כביכול המודים דרבנן הוא מקביל למודים של הש"ץ רק עד "מעולם קיוינו לך".
וכפי שכבר ציין זאת כת"ר במק"א.עושה חדשות כתב:וגם זה טעות לכאו', שהש"ץ מחכה לציבור האומר מודים דרבנן עד שיסיימו, בכדי להתחיל "ועל כולם".
כביכול המודים דרבנן הוא מקביל למודים של הש"ץ רק עד "מעולם קיוינו לך".
נכב"ב.פרנקל תאומים כתב: . . כיצד יתכן לומר ''מודים דרבנן'' בו זמנית עם הש''ץ, הלא א''כ אין עשרה שומעים לברכת הש''ץ?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 248 אורחים