התביעה הייצוגית מול רשת 'יש'

[יושב סתר]

נודע לכל נשות האברכים ולבעליהן כי רשת 'יש' נוצחה ע"י מאן דהו בעניין כל דהו בתביעה ייצוגית ומעתה עליה להשיב לציבור סכום של 8 מיליון שקלים. הדרך שבה הוחלט על החזרת הכסף הוא ע"י שבכל רכישה מעל 25 ש"ח יורד מהחשבונית 4 שקלים. [רוצו...]
בחלק מחנויות הרשת יש קופות עם אפשרות לשלם באופן עצמאי. עומדים שם אנשים עדרים עדרים ו'מפצלים' את הקניה, היינו על כל 25 ש"ח הם עוצרים את הקניה, משלמים, מזדכים ב-4 ש"ח, ומתחילים את העברת המוצרים לסיבוב נוסף של 25 ש"ח.
הרשת משום מה מקפידה ע"כ [לא ברור למה, הרי את הסכום המדובר היא תשלם ויהי מה?] תלו מודעות שאוסרים את פיצול הקניות.
בנוסף, אמר לי המנהל המקומי שהרב סילמן פסק שאסור לחלוטין לקחת את 4 השקלים של הזיכוי שהוחלט ע"י ערכאות, "אברכים רבים צדיקים באו אלי ושילמו 4 שקל" כלשונו.
2 שאלות:
1. האם הרב סילמן צודק? [אין לי אפשרות לשאול אותו אם הוא אמר את זה]
2. האם הרשת יכולה לעכב לקוחות מלפצל את הקניות? [אחרי הכל זו החנות שלהם]

[מצטרף להנל]

ביום חמישי שמעתי מהגרמ"מ שפרן שמותר לפצל את הקניות.

יש לציין שלא נאמר לו שהרשת מקפידה שלא לפצל!

[חרסון]

האם העניות כזו גדולה שבעבור ארבע שקלים כדאי לאברכים לעצור את הקופה שוב ושוב ולעכב את הלקוחות העומדים בתור אחריהם?

אסוציאטיבית נזכרתי בברכות כ"ז:...
בלי קשר לעצם השאלה

ולכאורה הרי העצירה שוב ושוב היא עיכוב בעיקר ללקוחות שאח"כ, משא"כ לאברכים אי"ז טרחה גדולה שה"ז תוך כדי קניה. וגם, בקניה גדולה זהו חסכון משמעותי

[החושב]

1. האם הרב סילמן צודק? [אין לי אפשרות לשאול אותו אם הוא אמר את זה]

שאלה מעליבה...
תשמעו סיפור אחר. היה דין תורה בין ראובן לשמעון. ראובן טען ששמעון חייב לו כסף, והרב סילמן פסק שישלם לו חצי. לא ידוע לנו מה הייתה טענתו של ראובן, מה הייתה תשובתו של שמעון וכן לא ידוע מה נימוקו של הרב סילמן. וכעת גאוני ונביאי הפורום נקראים להחליט האם הרב סילמן צדק או שהוא טעה.

2. האם הרשת יכולה לעכב לקוחות מלפצל את הקניות? [אחרי הכל זו החנות שלהם]

לכאורה אינם יכולים לעכב. קניתי פעם אחת, וכעת ברצוני לקנות שוב. אם זו מכירה ביתית, המוכר יכול לומר שהוא פשוט לא רוצה למכור כלל ללקוח זה. אבל בחנות מסודרת זה לא חוקי, מן הסתם.
אבל. וזה 'אבל' גדול ומשמעותי. הגיוני מאוד שמי שרוצה לעשות עוד קנייה, צריך לעמוד בתור מחדש. זה בעלי החנות כן יכולים לומר.

[החושב]

הרשת משום מה מקפידה ע"כ [לא ברור למה, הרי את הסכום המדובר היא תשלם ויהי מה?]

כי זה מעצבן.

[יאיר]

הרשת משום מה מקפידה ע"כ [לא ברור למה, הרי את הסכום המדובר היא תשלם ויהי מה?]

כי זה מעצבן.

יש להם אינטרס שיבואו יותר לקוחות בגלל הזיכוי ואם השמונה מיליון יגמרו יותר מהר יהיו פחות לקוחות
(השאלה אם באמת זה נכון פסיכולוגית והאם הם חשבו על זה)

[ארזי ביתר]

הסיפור לא מובן בעליל.

הם צריכים לשלם את זה בשני מיליון רכישות [של 25 ש"ח ומעלה]. לא עדיף להם לסיים עם הסיפור?

בינינו, קשה להאמין שרשת "שופרסל" הענקית [זה בכל הרשת!], צריכה 'פרסום שלילי' מהסוג הזה. שאנשים יבואו לקנות שם, בגלל שהרשת חוייבה לשלם פיצוי בגין תביעה ייצוגית.

[יאיר]

סיבת הזיכוי: הרשת (שופרסל) חייבה לקוחות במחיר מלא גם כשהיו מבצעים על מוצרים שרכשו.

במקרה כזה, מה הדין?

[יאיר]

הדיין, הגאון רבי יהודה קנר, ממודיעין עילית, פסק בשיעורו כי אין לחלק את הקניות בצורה הזו והעושה כן עובר בגזל.

לדברי הרב קנר: "המטרה של החזר הכספים היא לעשות תיקון לכלל הלקוחות ולשלם לכמה שיותר לקוחות החזר של ארבעה שקלים ובכך לפצות את הרבים, כך שהעושה כן, פוגע ברצון הבעלים של הרשת לפצות את כלל הציבור".

עם זאת, הוסיף הגר"י קנר, כי מי שכבר עבר ועשה כן - אין צריך להחזיר לרשת ולא כלום.

[דלי דלות]

בסניף 'יש' במקום בו אני מתגורר, הקופאים עצמם מסכימים בשמחה לפצל את הקניה, וכן לא ראיתי תולה בשום מקום איסור על פיצול הקניה.
לא מובן לי בכלל למה זה אמור להיות איכפת לבעלי הרשת, הרי לא מדובר כאן במבצע שהם עושים כדי למשוך לקוחות אלא בקנס שקנס עליהם בית המשפט.
הדיון היחיד לדעתי הוא, התארכות התור לאחרים המחכים לתור שלהם לפצל את הקניה שלהם...
יש כן אולי גם משום 'עין טובה', לפרגן את הפיצול לכמה שיותר אנשים.

[סגי נהור]

לו אני בעל הרשת זה היה בהחלט אכפת לי, במכ"ש מכך שאכפת לי ומפריע לי רק לקרוא על כך.

למה? כי כל ניצול של מצב שלא לפי כוונתו המקורית הוא כיעור וחוסר יושר. בעולם מתוקן הכסף היה מוחזר ללקוחות בדרך הישר בדיוק כפי שנקבע בהחלטה, באופן שמרבה צדק, והמאמץ של הלקוח הפרטי לצאת נשכר באופן אישי מההזדמנות ללא קשר לכוונה המקורית הוא תזכורת לכך שהעולם לא מתוקן, תזכורת שמפריעה או לפחות צריכה להפריע.

[אבני גזית]

שמעתי ששאלו בזה את הגר"נ בן שמעון והורה שלדעתו אסור לקחת את ההזדכות הזו, מאחר שהערכאות כפו על החנות לעשות זאת, ולפי דין תורה אינם חייבים, נמצא שהלוקח את הכסף הזה, כסף גזילה בידו.

[חיימשה]

בהחלט יש מתירים לתבוע ולקבל דמי תביעה ייצוגית, אני בעצמי קיבלתי היתר כזה מדיינים חשובים.

[אבני גזית]

מה הסברא בזה?

אם התורה לא מקנה לך את הכסף הזה, ורק בחוקותיהם אתה יכול להוציא, למה אין זו גזילה?

[בברכה המשולשת]

אולי במקרה של הרב חיימשה היה מדובר שהתורה"ק כן מקנה לו את הכסף

[סגי נהור]

במקרה של שופרסל מדובר בפשרה ולא בפסק דין, ויש לדון אם זה משפיע על ההלכה בענין (מאחר שהחברה התרצתה לעשות זאת).

[בברכה המשולשת]

במקרה של שופרסל מדובר בפשרה ולא בפסק דין, ויש לדון אם זה משפיע על ההלכה בענין (מאחר שהחברה התרצתה לעשות זאת).

היא התרצתה בגלל חרב פסק הדין, הלא כן?

[חיימשה]

סיבת הזיכוי: הרשת (שופרסל) חייבה לקוחות במחיר מלא גם כשהיו מבצעים על מוצרים שרכשו.

במקרה כזה, מה הדין?

אנשים לא בודקים את החשבונית?

מי שהגיש את התביעה הוא אחד מאלה שכן בדקו את החשבונית, ועשה את העבודה עבור כל אלו שלא בנויים לעשות את זה בעצמם.

[חיימשה]

בהחלט יש מתירים לתבוע ולקבל דמי תביעה ייצוגית, אני בעצמי קיבלתי היתר כזה מדיינים חשובים.

מה הסברא בזה?

אם התורה לא מקנה לך את הכסף הזה, ורק בחוקותיהם אתה יכול להוציא, למה אין זו גזילה?

אולי במקרה של הרב חיימשה היה מדובר שהתורה"ק כן מקנה לו את הכסף

יש כמה התירים. חברות סלולרי כי הם חתומים על תנאי רישיון, ועוד.
נראה לי שבבסיס ההיתר יש טעמא דקרא, שלא יהיו יהודים חרדים למרמס בגלל שהם מחויבים חד צדדית לד''ת, אבל זה רק השערה שלי.

[סגי נהור]

במקרה של שופרסל מדובר בפשרה ולא בפסק דין, ויש לדון אם זה משפיע על ההלכה בענין (מאחר שהחברה התרצתה לעשות זאת).

היא התרצתה בגלל חרב פסק הדין, הלא כן?

ואעפ"כ מסברא יש מקום לחלק בין פסק דין לפשרה.

[חיימשה]

לו אני בעל הרשת זה היה בהחלט אכפת לי, במכ"ש מכך שאכפת לי ומפריע לי רק לקרוא על כך.

למה? כי כל ניצול של מצב שלא לפי כוונתו המקורית הוא כיעור וחוסר יושר. בעולם מתוקן הכסף היה מוחזר ללקוחות בדרך הישר בדיוק כפי שנקבע בהחלטה, באופן שמרבה צדק, והמאמץ של הלקוח הפרטי לצאת נשכר באופן אישי מההזדמנות ללא קשר לכוונה המקורית הוא תזכורת לכך שהעולם לא מתוקן, תזכורת שמפריעה או לפחות צריכה להפריע.

בעולם מתוקן דנים עפ''י דין תורה, ומסתמא גם בי''ד הגדול היו קונסים בדיני המלכות ומכים למי שמאנה את הציבור בכוונה תחילה.

אני מעריך את רגישות המופלגת לחוסר יושר וכיעור.

אני מכיר מקרוב את העולם הזה,
לא השופטים, לא עורכי הדין, ולא המחוקקים, מעוניינים בצדק, אפילו לא ככסות עינים.
רק משתדלים שהפרוטוקול יראה סביר איכשהו.
התובעים - חלקם מעוניין מלכתחילה בצדק, וכאשר נכנסים לעובי הקורה ורואים שהם הצדיקים היחידים בסדום - מוותרים מהר מאד על הצדק.
מי שנמצא בסדום אינו מוכן להפסיד כסף בגלל תזכורת שהוא בסדום...
וכונותיה ורצונותיה של הרשת אינה מענייננו כלל. יעשו את מה שחייבו אותם וישפילו עיניהם הגזלניות לארץ.

[ברוך00]

תשובת הגר"י זילברשטיין:

מעיקר הדין מותר, אך יש לשאול את מנהל הרשת מה התכוון בפשרה, האם לתת להרבה לקוחות, או שרצה בעיקר להתפטר מהתביעה, ואם יאמר שאינו יודע, מותר לעשות זאת.

מקורות ונימוקים

לכאורה מותר להשתמש עם הכסף, שאמנם אם היה מחייבים אותם שלא ברצונם, היה אסור לקבל את הכסף, שכסף שנתבע בערכאות, והוציאו מהם מעות יותר מהדין, כתב הרע"א (גליון על השו"ע) ובנתי' (שם סק"ב) שהמעות גזל בידו, ואינו יכול לקדש בו אשה, וחייב להחזיר את הממון. אמנם בעניננו שהם הגיעו לפשרה, ונתנו את זה מרצונם, מותר לקבל זאת.

וכיון שהם נתנו את הכסף מרצונם דרך פשרה, אם כן צריך לשאול את המנהל של הרשת למי התכוון לתת את הכסף, האם למה שיותר לקוחות, או שלא איכפת לו להעביר את הכסף גם למי שמחלק את הקניה שלו, שהרי בוודאי הוא לא היה רוצה שיהודי יבוא עם כל ילדיו, וכל אחד יעביר חלק מהקניה, או שיבא כמה פעמים כדי לחלק את הקניה, ואם כן אולי גם לא איכפת לו שיהודי יחלק את הקניה שלו ויקבל סכום גדול יותר, ואם יאמר שאינו יודע, וככל הנראה שעיקר כוונתו היתה כדי להתפטר מהתביעה, מותר לעשות זאת.

ומה שטוענים הלקוחות שהוא מעכב את התור אינם צודקים, שהרי אינו עושה זאת לחינם, אלא רוצה להרויח קצת, ומותר לאדם להרויח לעצמו, גם כאשר זה מעכב קצת את התור, כי הרי הם לא באמת ממהרים, כי אילו היו עומד שם עם עשרה מילדיו והיה מחלק את הקניה לכמה חלקים, לא היה להם טענות, ורק שאנשים מאבדים את סבלנותם כשעומדים וממתינים כאילו ללא תועלת, וכעת יש בזה תועלת גדולה, שישמחו שבזכות המתנתם בסבלנות, יהודי מרויח כסף, ובמקום לרטון על עיכוב התור, שיתנו הודאה להשי"ת שזיכה יהודי בכמה עשרות שקלים מתנה.

[סגי נהור]

לו אני בעל הרשת זה היה בהחלט אכפת לי, במכ"ש מכך שאכפת לי ומפריע לי רק לקרוא על כך.

למה? כי כל ניצול של מצב שלא לפי כוונתו המקורית הוא כיעור וחוסר יושר. בעולם מתוקן הכסף היה מוחזר ללקוחות בדרך הישר בדיוק כפי שנקבע בהחלטה, באופן שמרבה צדק, והמאמץ של הלקוח הפרטי לצאת נשכר באופן אישי מההזדמנות ללא קשר לכוונה המקורית הוא תזכורת לכך שהעולם לא מתוקן, תזכורת שמפריעה או לפחות צריכה להפריע.

בעולם מתוקן דנים עפ''י דין תורה, ומסתמא גם בי''ד הגדול היו קונסים בדיני המלכות ומכים למי שמאנה את הציבור בכוונה תחילה.

אני מעריך את רגישות המופלגת לחוסר יושר וכיעור.

אני מכיר מקרוב את העולם הזה,
לא השופטים, לא עורכי הדין, ולא המחוקקים, מעוניינים בצדק, אפילו לא ככסות עינים.
רק משתדלים שהפרוטוקול יראה סביר איכשהו.
התובעים - חלקם מעוניין מלכתחילה בצדק, וכאשר נכנסים לעובי הקורה ורואים שהם הצדיקים היחידים בסדום - מוותרים מהר מאד על הצדק.
מי שנמצא בסדום אינו מוכן להפסיד כסף בגלל תזכורת שהוא בסדום...
וכונותיה ורצונותיה של הרשת אינה מענייננו כלל. יעשו את מה שחייבו אותם וישפילו עיניהם הגזלניות לארץ.

קרא שוב בבקשה. התייחסתי להודעה שמעלי שעסקה בשאלת פיצול הקניה, לא בעצם הפיצוי.

[בברכה המשולשת]

במקרה של שופרסל מדובר בפשרה ולא בפסק דין, ויש לדון אם זה משפיע על ההלכה בענין (מאחר שהחברה התרצתה לעשות זאת).

היא התרצתה בגלל חרב פסק הדין, הלא כן?

ואעפ"כ מסברא יש מקום לחלק בין פסק דין לפשרה.

אני הקטן לא סבור כן.

[בברכה המשולשת]

בהחלט יש מתירים לתבוע ולקבל דמי תביעה ייצוגית, אני בעצמי קיבלתי היתר כזה מדיינים חשובים.

מה הסברא בזה?

אם התורה לא מקנה לך את הכסף הזה, ורק בחוקותיהם אתה יכול להוציא, למה אין זו גזילה?

אולי במקרה של הרב חיימשה היה מדובר שהתורה"ק כן מקנה לו את הכסף

יש כמה התירים. חברות סלולרי כי הם חתומים על תנאי רישיון, ועוד.
נראה לי שבבסיס ההיתר יש טעמא דקרא, שלא יהיו יהודים חרדים למרמס בגלל שהם מחויבים חד צדדית לד''ת, אבל זה רק השערה שלי.

א. כמדומני ששאלה זו נדונה במאמרים שנכתבו בעקבות פרשת רמדיה
ב. למיטב ידיעתי ההיתר של תנאי רישיון הוא אכן דעת הגראז"ו שליט"א, אך רבים חולקים עליו.
ג. הטעמא דקרא שמעתי מכו"כ דיינים, אך אין דעתי נוחה ממנו (והיה לי ויכוח על זה עם דיין אחד שליט"א ביותר מאחד מהכנסים)

[סגי נהור]

במקרה של שופרסל מדובר בפשרה ולא בפסק דין, ויש לדון אם זה משפיע על ההלכה בענין (מאחר שהחברה התרצתה לעשות זאת).

היא התרצתה בגלל חרב פסק הדין, הלא כן?

ואעפ"כ מסברא יש מקום לחלק בין פסק דין לפשרה.

אני הקטן לא סבור כן.

בינתיים הביאו תנא דמסייע...

[בברכה המשולשת]

במקרה של שופרסל מדובר בפשרה ולא בפסק דין, ויש לדון אם זה משפיע על ההלכה בענין (מאחר שהחברה התרצתה לעשות זאת).

היא התרצתה בגלל חרב פסק הדין, הלא כן?

ואעפ"כ מסברא יש מקום לחלק בין פסק דין לפשרה.

אני הקטן לא סבור כן.

בינתיים הביאו תנא דמסייע...

אכן, גברא רבה קא חזינא, אך לא ראיתי בדבריו התייחסות לסברא שהעליתי (ואיננה חידוש שלי. למיטב זכרוני היא נדונה באחד מהכנסים, אך לא מצאתי כעת)

[חיימשה]

בהחלט יש מתירים לתבוע ולקבל דמי תביעה ייצוגית, אני בעצמי קיבלתי היתר כזה מדיינים חשובים.

מה הסברא בזה?

אם התורה לא מקנה לך את הכסף הזה, ורק בחוקותיהם אתה יכול להוציא, למה אין זו גזילה?

אולי במקרה של הרב חיימשה היה מדובר שהתורה"ק כן מקנה לו את הכסף

יש כמה התירים. חברות סלולרי כי הם חתומים על תנאי רישיון, ועוד.
נראה לי שבבסיס ההיתר יש טעמא דקרא, שלא יהיו יהודים חרדים למרמס בגלל שהם מחויבים חד צדדית לד''ת, אבל זה רק השערה שלי.

ב. למיטב ידיעתי ההיתר של תנאי רישיון הוא אכן דעת הגראז"ו שליט"א, אך רבים חולקים עליו.

כן פוסק כמדומני גם הגרממ''ש ועוד

[חיימשה]

לו אני בעל הרשת זה היה בהחלט אכפת לי, במכ"ש מכך שאכפת לי ומפריע לי רק לקרוא על כך.

למה? כי כל ניצול של מצב שלא לפי כוונתו המקורית הוא כיעור וחוסר יושר. בעולם מתוקן הכסף היה מוחזר ללקוחות בדרך הישר בדיוק כפי שנקבע בהחלטה, באופן שמרבה צדק, והמאמץ של הלקוח הפרטי לצאת נשכר באופן אישי מההזדמנות ללא קשר לכוונה המקורית הוא תזכורת לכך שהעולם לא מתוקן, תזכורת שמפריעה או לפחות צריכה להפריע.

בעולם מתוקן דנים עפ''י דין תורה, ומסתמא גם בי''ד הגדול היו קונסים בדיני המלכות ומכים למי שמאנה את הציבור בכוונה תחילה.

אני מעריך את רגישות המופלגת לחוסר יושר וכיעור.

אני מכיר מקרוב את העולם הזה,
לא השופטים, לא עורכי הדין, ולא המחוקקים, מעוניינים בצדק, אפילו לא ככסות עינים.
רק משתדלים שהפרוטוקול יראה סביר איכשהו.
התובעים - חלקם מעוניין מלכתחילה בצדק, וכאשר נכנסים לעובי הקורה ורואים שהם הצדיקים היחידים בסדום - מוותרים מהר מאד על הצדק.
מי שנמצא בסדום אינו מוכן להפסיד כסף בגלל תזכורת שהוא בסדום...
וכונותיה ורצונותיה של הרשת אינה מענייננו כלל. יעשו את מה שחייבו אותם וישפילו עיניהם הגזלניות לארץ.

קרא שוב בבקשה. התייחסתי להודעה שמעלי שעסקה בשאלת פיצול הקניה, לא בעצם הפיצוי.

דברי התייחסו גם לגבי פיצול הקניה. כשבסדום נופלים תפוחים עליך לרכון ולאסוף, ותו לא.

[חיימשה]

דבר פשוט שמי שעיניו בראשו עושה את פיצול הקניה בזמן ובמקום שאינו מעכב עיר שלמה מאחריו, אני בעצמי עשיתי כן ברגע רגוע ובקופות לשרות עצמי כדי שלא להטריח הקופאיות.
כל דבריו שי הגרי'ז על דעת מנהל הרשת מנותקים לגמרי מהמציאות העסקית.

[זאב ערבות]

תשובת הגר"י זילברשטיין:

מעיקר הדין מותר, אך יש לשאול את מנהל הרשת מה התכוון בפשרה, האם לתת להרבה לקוחות, או שרצה בעיקר להתפטר מהתביעה, ואם יאמר שאינו יודע, מותר לעשות זאת.

מקורות ונימוקים

לכאורה מותר להשתמש עם הכסף, שאמנם אם היה מחייבים אותם שלא ברצונם, היה אסור לקבל את הכסף, שכסף שנתבע בערכאות, והוציאו מהם מעות יותר מהדין, כתב הרע"א (גליון על השו"ע) ובנתי' (שם סק"ב) שהמעות גזל בידו, ואינו יכול לקדש בו אשה, וחייב להחזיר את הממון. אמנם בעניננו שהם הגיעו לפשרה, ונתנו את זה מרצונם, מותר לקבל זאת.

וכיון שהם נתנו את הכסף מרצונם דרך פשרה, אם כן צריך לשאול את המנהל של הרשת למי התכוון לתת את הכסף, האם למה שיותר לקוחות, או שלא איכפת לו להעביר את הכסף גם למי שמחלק את הקניה שלו, שהרי בוודאי הוא לא היה רוצה שיהודי יבוא עם כל ילדיו, וכל אחד יעביר חלק מהקניה, או שיבא כמה פעמים כדי לחלק את הקניה, ואם כן אולי גם לא איכפת לו שיהודי יחלק את הקניה שלו ויקבל סכום גדול יותר, ואם יאמר שאינו יודע, וככל הנראה שעיקר כוונתו היתה כדי להתפטר מהתביעה, מותר לעשות זאת.

ומה שטוענים הלקוחות שהוא מעכב את התור אינם צודקים, שהרי אינו עושה זאת לחינם, אלא רוצה להרויח קצת, ומותר לאדם להרויח לעצמו, גם כאשר זה מעכב קצת את התור, כי הרי הם לא באמת ממהרים, כי אילו היו עומד שם עם עשרה מילדיו והיה מחלק את הקניה לכמה חלקים, לא היה להם טענות, ורק שאנשים מאבדים את סבלנותם כשעומדים וממתינים כאילו ללא תועלת, וכעת יש בזה תועלת גדולה, שישמחו שבזכות המתנתם בסבלנות, יהודי מרויח כסף, ובמקום לרטון על עיכוב התור, שיתנו הודאה להשי"ת שזיכה יהודי בכמה עשרות שקלים מתנה.

מעכב "קצת" את התור! כמה זה קצת? מנין לו שהם לא ממהרים? והאם לעמוד שם עם עשרה מילדיו כן צודק? ומי אומר ששמחים בזכות ההמתנה בסבלנות שיהודי אחר מרוויח כסף? היכן הטרחא דציבורא? לפי מהלך זה שיתנו הודאה לה' שזיכה יהודי בכמה עשרות שקלים ניתן להרחיב את היריעה:
כאשר יהודי קבל כיבוד ואתה לא... להודות שה' שזיכה יהודי בכיבוד.
כאשר יהודי קבל משרה בכולל ואתה נדחית... להודות לה' שההוא קבל את משרה.
כאשר יהודי עשה שידוך עם בחור שפיצי ואתה שידוך עם לא מי יודע מה... להודות לה' שהוא זכה לשידוך השפיצי.

[אריה מרדכי]

מבירור שערכתי דעת כמה דינים גדולים שאין כל איסור ליטול את הכסף שבא מאותה תביעה יצוגית משום שכל הפותח עסק הוא על דעת מנהג המקום וכללי החוק והמסחר [כגון החוק שאומר שמחירו של מוצר נקבע לפי המחיר הנקוב עליו אע"פ שפעמיים רבות יש הבדל משמעותי מהמחיר האמיתי, ורובם של החוקים הגיוניים וסבירים שמטרתם למנוע עושק וכו'].
בענין חילוקי הקניות נחלקו בזה הדיינים וחלק מן הסברות אמורים לעיל.

[סגי נהור]

דברי התייחסו גם לגבי פיצול הקניה. כשבסדום נופלים תפוחים עליך לרכון ולאסוף, ותו לא.

כמדומני שיש חוט מקשר בין הודעה זו לעוד מהודעותיך, כגון בשבח הפרוטקציה או במעלת העסקנים העושים לביתם אגב עסקנותם. את הרהוריי על גישה זו אשאיר לעצמי.

[שמש]

לענ"ד פשוט כמ"ש ר' אריה מרדכי ועוד שכל המקים עסק (ובפרט חברה בע"מ) שכל חיותו והתנהלותו הם מכוח החוק הוא מקבל על עצמו להיות כפוף לכל פסיקות בתי המשפט (ולכל החלטות הממונים השונים מרשות המסים ועד רישוי העסקים) ומן הסתם אם יטרח אי מי לחפש את תקנון החברה יש שם אף סעיף מפורש ברוח זו (כך מקובל, בד"כ מציינים לאיזה בימ"ש ספציפי יש לפנות).
לגבי הפיצול זו אולי התנהגות קטנונית ו'דקדוקי עניות' אבל לא נ"ל שיש בזה איזה איסור, אם רצו יכלו ברשת למנוע זאת (נניח שכל אחד יוכל לקבל רק הנחה אחת ביום וכד') ומשלא מנעו בפועל לא נ"ל ששלט של מנהל סניף מקומי משנה משהו.

[יושב ירושלים]

לכאורה לפי האוסרים ליטול את הכסף, אדם שבא לקנות שם קניה גדולה שומה עליו לפצל את קניותיו כמה שיותר ולהשיב את הכסף, מדין השבת אבידה [ואפרושי מאיסורא מהבאים אחריו?].

[יוצא פוניבז']

שאלת תם: אלו ש"מחזירים" את הכסף, למי הם מחזירים, והאם הם מקבלים על כך חשבונית?

[חיימשה]

דברי התייחסו גם לגבי פיצול הקניה. כשבסדום נופלים תפוחים עליך לרכון ולאסוף, ותו לא.

כמדומני שיש חוט מקשר בין הודעה זו לעוד מהודעותיך, כגון בשבח הפרוטקציה או במעלת העסקנים העושים לביתם אגב עסקנותם. את הרהוריי על גישה זו אשאיר לעצמי.

אכן יש חוט מקשר... לא מה שכב' חושב.
אך הודעה כגון זו אינה אלא סוג של מכה רעהו בסתר.

[חיימשה]

לכאורה לפי האוסרים ליטול את הכסף, אדם שבא לקנות שם קניה גדולה שומה עליו לפצל את קניותיו כמה שיותר ולהשיב את הכסף, מדין השבת אבידה [ואפרושי מאיסורא מהבאים אחריו?].

אכן אין כל דרך מעשית או חוקית להחזיר את הכסף, וכדברי היושב ליושב.
[אולי אפשר לשלם על משהו ולא ליטלו].

[שומע ומשמיע]

אם אפשר להסביר לי כמה דברים:
א] יש היגיון שצריך שהכסף יגיע לכמה שיותר אנשים? הרי אף אחד לא יודע איך בדיוק התחלק הכסף הגזול.
ב] למה מניחים כאן שהפשרה היא לא על פי דין תורה, הרי כך שנינו שמי שגזל את הרבים יעשה צורכי רבים.

[סגי נהור]

אם אפשר להסביר לי כמה דברים:
א] יש היגיון שצריך שהכסף יגיע לכמה שיותר אנשים? הרי אף אחד לא יודע איך בדיוק התחלק הכסף הגזול.

יש הגיון שהכסף יגיע לכלל לקוחות הרשת עד כמה שאפשר, ויחולק ביניהם בהתאם להרגלי הקניה הטבעיים שלהם, ללא נסיונות לחלוב אותו באופן מלאכותי. וכל זה כלול בהודעתו של הרב החושב בטעם הפסול שבהתנהגות זו:

כי זה מעצבן.