האם יש איסור לצלם תמונה - פרשת יתרו

[גל גל]

בס''ד

פרשת יתרו: האם יש איסור לצלם תמונה

פתיחה

בפרשת השבוע מסופר על התגלות הקב''ה על הר סיני, ועל נתינת עשרת הדברות. מפשט פסוקי התורה משמע, שבני ישראל שמעו את כל עשרת הדברות מפי ה', אך במדרש (שיר השירים רבה, פרשה א') מובאת מחלוקת תנאים האם באמת כך היה, כאשר לדעת ר' יהושע בן לוי שמעו רק שתי דיברות, ולדעת חכמים שמעו את כל העשרה:

''(נחלקו) רבי יהושע בן לוי ורבנן. רבי יהושע אומר ב' דברות שמעו ישראל מפי הקדוש ברוך הוא: 'אנכי' 'ולא יהיה לך'. ורבנן אמרין, כל הדברות שמעו ישראל מפי הקדוש ברוך הוא.''

לא זו בלבד, הרמב''ם במורה נבוכים (ב, לג) סובר, שבני ישראל לא שמעו כלל דיבור בשתי הדברות, אלא קול בלבד, שמטרתו הייתה לחוש את הנוכחות האלוקית. הסיבה שפירש כך היא, שכדי לקבל נבואה צריך הכנה רבה, ולא ייתכן שבני ישראל יכלו לזכות בנבואה תוך שלושה ימי הכנה (ויש שחלקו על דבריו וסברו, שהנבואה יכולה לחול על כל אדם ברצון ה').

באחת הדיברות, מצווה הקב''ה את בני ישראל לא לעשות פסל ומסכה, וכן פסקו הרמב''ם (לא תעשה ד) והסמ''ג (ל''ת כ). בעקבות כך נעסוק השבוע שתי שאלות מרכזיות: א. האם מותר לצלם תמונה של בן אדם במצלמה. ב. האם מותר לצייר או לצלם שמש.

הצורות של רבן גמליאל

הגמרא במסכת ראש השנה כותבת, שכדי שיוכלו לקדש את החודש, היו צריכים שני עדים לבוא לבית דין להעיד שראו את הירח מתחדש. כדי להקל על העדים שלא ידעו להסביר כיצד ראו אותו, היתה לרבן גמליאל הנשיא טבלה, ועליה היו הרבה צורות של ירח בזוויות שונות ובגדלים שונים, והעדים היו מצביעים על דמות הירח שראו (שם, כד ע''א).

הגמרא ממשיכה ומקשה, כיצד לרבן גמליאל היו צורות של ירח? הרי יש איסור דאורייתא לעשות צלמים בצורת בני אדם, שמש ירח וכוכבים! מתרצת הגמרא, שבמקרה של רבן גמליאל אין בעיה, כיוון שגויים עשו לו את הצורות, ובלשון הגמרא:

''תנן התם: דמות צורות לבנות היה לו לרבן גמליאל בעלייתו בטבלה בכותל, שבהן מראה את ההדיוטות ואומר להן: כזה ראיתם או כזה ראיתם. ומי שרי (= וכי מותר לעשות צורת ירח)?! והתניא: לא תעשון אתי - לא תעשון כדמות שמשי המשמשין לפני במרום, כגון חמה ולבנה כוכבים ומזלות! שאני (= שונה המקרה של) רבן גמליאל, דאחרים עשו לו .''

הגמרא ממשיכה להקשות על תירוצה, שהרי לרב יהודה הייתה טבעת עם חותם בולט שעשו אותה גויים, ולמרות זאת שמואל אמר לו שיש להרוס מעט את צורת הטבעת, כדי שלא תהיה בצורת פסל. ולפי מה שראינו בדברי רבן גמליאל יש בכך קושי, שהרי הוא לא עשה את הטבעת אלא גויים עשו אותה. הגמרא מתרצת שיש לחלק בין שני איסורים:

א. איסור דאורייתא של עשיית פסל בצורת אדם, ירח וכוכבים, שאם הגוי עושה אותם אין בכך בעיה. ב. איסור החזקת פסל. גם אם הגוי עשה את הפסל, עדיין יש איסור מדרבנן לשמור אותו, כיוון שההולך ברחוב יכול לחשוב שעובדים באותו בית עבודה זרה.

כאשר שמואל אמר לר' יהודה שהוא צריך להרוס מעט את הטבעת, זה לא היה בגלל עשייתה, שהרי גוי עשה אותה. הסיבה שהוא היה צריך להרוס אותה היא, שלא יחשדו בו שהוא עובד עלכן צריך לפגום את הפסל מעט כמו שציווה שמואל לרב יהודה.

מדוע אם כן לרבן גמליאל היה מותר להשהות צורות ירח בביתו, ולא היה בכך איסור דרבנן מפני החשד? הגמרא מתרצת, שרבן גמליאל היה נשיא, ומטבע הדברים שהו אצלו הרבה אנשים בבית כל הזמן, לכן לא יחשדו בו שהוא עובד עבודה זרה בחשאי, ומותר היה לו להשאיר את צורות הירח בביתו (וכן פסק הרמ''א).

מחלוקת הראשונים

כפי שראינו יש איסור לעשות פסל בצורה של אדם, שמש, ירח או כוכבים. נחלקו הראשונים האם נאסרה רק עשיית צורה בולטת, כמו בפסלים וכדומה, או שאפילו צורה שטוחה כמו בתמונה וציור נאסרה:

א. התוספות (ד''ה והא) הקשו, מדוע כאשר הגמרא הקשתה על רבן גמליאל כיצד הוא עשה צורות ירח וכפי שראינו לעיל, היא תירצה שאת אותן הצורות עשה גוי, ולא תירצו תירוץ יותר בסיסי, שהצורות היו שטוחות, ובעשיית ירח שטוח אין כלל איסור! התוספות תירצו, שמכאן מוכח שאפילו עשיית ירח שטוח נאסרה, ולכן הגמרא לא תירצה שהצורות של רבן גמליאל היו שטוחות.

מעבר להוכחה מדברי הגמרא, התוספות הוסיפו בטעם הדבר, שכאשר מסתכלים על הירח ועל השמש בשמים רואים אותם שטוחים, לכן כאשר נאסר לעשות שמש וירח נאסרה אפילו צורה שטוחה. לעומת זאת, אם יעשו פסל בצורה של בן אדם, אז רק אם הוא יהיה בולט יהיה בכך איסור, כיוון שכאשר רואים בני אדם - רואים בצורת תלת ממדית בולטים, ובלשונם:

''ואם תאמר, אמאי לא משני (= מדוע לא תירצו) דצורת לבנה לא היתה בולטת ולכך עשאה רבן גמליאל? ואומרים ר' יצחק, רבינו תם ור' יצחק בר אשר, כי בחמה ולבנה ומזלות אין חילוק בין בולטים לשוקעים, וכן ברקיע שוקעים הם. ולא מפליג בהכי (= ולא אוסר רק בבולט) אלא גבי פרצופים וכיוצא בהן.''

ב. הריטב''א (ד''ה ושמעינן) חלק על דברי התוספות וטען, שאסור לעשות צורה של שמש וירח רק כאשר הם בולטים, אבל שקועים מותר, לכן גם לשיטתו אין בעיה לצלם שמש וירח, כיוון שבצילום הם שוקעים. בטעם הדבר שחלק על דבריהם הביא שני נימוקים:

ראשית, הוא חלק על דעת התוספות בהגדרת שוקע ובולט. התוספות טענו, שמכיוון שאנו רואים את השמש והירח בצורה שטוחה, גם צורה שטוחה אסורה. הריטב''א טען שגם השמש והירח נחשבים בולטים, ולכן רק צורה בולטת נאסרה ואילו צורה שטוחה מותרת (ככל הנראה לפי שיטתו רק כאשר יש ממש חור זה נחשב שקוע, וכל דבר אחר נחשב בולט).

שנית, כפי שראינו, התוספות הוכיחו שאסור לעשות שמש וירח שקועים, מכך שהגמרא תירצה שאת הירח של רבן גמליאל עשו גויים, ולא משום שהירח היה שטוח. לפי הריטב''א אין מכאן ראיה ,הגמרא לא תירצה שהצורות של רבן גמליאל היו שטוחות, מכיוון שמציאותית הם היו בולטות (לפי שיטתו לעיל בהגדרת בולט), ולכן אין מכאן ראיה לאסור לעשות
צורות שטוחות.

ג. שיטה שלישית והמחמירה ביותר, מופיעה ברמב''ן (ד''ה ואסיקנא) ובר''ן (יט ע''א בדה''ר). שיטתם מורכבת ואין מספיק מקום להסבירה. רק נסכם, שלפי שיטתם לא זו בלבד שאסור לעשות שמש וירח שקועים, אלא אפילו צורת אדם שקועה אסורה.

להלכה

1. ציור וצילום בני אדם

האם מותר לצייר ולצלם בני אדם? דבר זה תלוי במחלוקת הראשונים שראינו לעיל. לדעת התוספות והריטב''א יהיה מותר, כיוון שלשיטתם רק עשיית פסל בולט של בן אדם נאסר, אבל לא צורה שטוחה. לדעת הרמב''ן והר''ן לעומת זאת יהיה אסור, כיוון שגם צורה שטוחה נאסרה. למעשה בפסיקת ההלכה נחלקו האחרונים:

א. השולחן ערוך (יו''ד קמא, ה) פסק כדעת התוספות להתיר, וכן פסק השאילת יעב''ץ (א, קע). ב. הט''ז (שם, יב) חלק על דבריהם ופסק להחמיר כדעת הרמב''ן והר''ן, כיוון שמדובר בספק דאורייתא, וכן פסק החכמת אדם (כלל פה, ח). למעשה, אחרוני האחרונים לא חששו לדעת הט''ז, והתירו לצלם בני אדם מכמה סיבות:

קודם כל, השולחן ערוך (שם, ס''ק ז) פסק בעקבות הרא''ש (ע''ז ג, ה), שהאיסור לעשות פסל של בן אדם נוהג רק כאשר יש את כל צורת הגוף, אבל במידה ועושים רק חלק מהגוף כמו הראש בלבד, אין בכך בעיה (אמנם יש החולקים על כך, ובניהם המהרי''ט (יו''ד סי' לה) והיעב''ץ (א, קע), אבל במידה ולא מצלמים את כל הגוף, אפשר להוסיף את הדעות שמתירות כסניף להקל).

כמו כן, גם כאשר מצלמים את כל הגוף, למעשה נקטו הפוסקים להקל, כאשר הסיבה המרכזית לכך היא מנהג העולם. בעקבות ריבוי האפשרויות להצטלם רבים כך נוהגים, לכן אין לפסוק להחמיר כדעת הט''ז, ואפשר לסמוך על דעת המקילים. כך למשל פסקו הבן איש חי (מסעי ב'), הרב קוק (דעת כהן סו), ועוד, ובלשון הרב עובדיה (יחוה דעת ג, סג):

''מעיקר ההלכה כבר פשט המנהג להקל בזה בכל אופן, ואף שיש חסידים הנמנעים מלהצטלם, ויש לדבריהם מקום בשיטות הפוסקים, מכל מקום ההלכה שנתקבלה בישראל על פי דין השלחן ערוך, שמותר לצלם צילום פוטוגרפי ולצייר צורת אדם בצבע על הלוח, ואין בזה שום איסור מצד הדין כלל (ועיין הערה).''

יש להדגיש, שכאשר יוצרים פסל וכדומה של בן אדם, צריך להוריד ממנו איבר, כדי שלא תיווצר צורה שלמה של אדם, שכפי שראינו שכאשר מדובר בפסל בולט של אדם - כולם מודים שיש בכך איסור.

2. ציור צילום שמש וירח

האם מותר לצייר שמש וירח? השולחן ערוך (שם, ד) המשיך במגמתו לפסוק כדעת התוספות, אך כפי שראינו לעיל, למרות שהתוספות התירו לצייר אדם כיוון שהדמות שוקעת, בשמש אין הדין כך, ולשיטתם יש איסור לצייר שמש וירח שוקעים, וכן פסקו להלכה רוב כלל הפוסקים (למעט הרב עובדיה, ביביע אומר יו''ד י, נח) ובניהם הרב משה פיינשטיין (אג''מ או''ח ה, ט), ובלשונו:

''בדבר התינוקות שמציירים בדיו ובצבע צורת לבנה וחמה. אם בציור יש ממש דמיון להלבנה ולחמה, שאנשים גדולים יאמרו שהוא צורת חמה ולבנה, יש לאוסרם לאלו שבאו לגיל חינוך. בשביל זה לא טוב ללמד לתינוקות לעשות ציורי חמה ולבנה, דרוצים שילמדו ברוב זמן לעשות ציורים הדומות ממש לשמש וירח, שזה הוא דבר אסור.''

יש להוסיף, שנראה שהאיסור לצלם נוהג רק כאשר מפתחים את התמונה, אבל כאשר היא רק על המסך - אין בכך איסור, כיוון שאין באמת בדבר ממשות (ועיין שבט הלוי ז, קלד). אמנם במנחת יצחק (י, עב) אסר גם כך, ולכן אסר להקרין שמש על הקיר בברקו (ויש בכך לשיטתו איסור דאורייתא), אך טעם הדבר לא ברור. אמנם, כאשר מציריים לצורך לימוד החודש וכדומה - לכולי עלמא מותר.

חצי שמש

א. מספר פוסקים ובניהם הרב וואזנר (שבט הלוי שם) והרב יעקב אריאל (משיחה איתו) טענו, שהאיסור לצייר שמש נוהג רק כאשר מציירים שמש שלמה, אבל כאשר מציירים שמש חצויה, אין בכך איסור.

ראייתם מבוססת על דברי השולחן ערוך שראינו לעיל, שהתיר לעשות צורת אדם אם היא לא שלמה. לשיטתם כשם שאדם מותר חצוי, כך גם שמש יהיה מותר לצייר במידה והיא לא שלמה. הסברא בדבריהם היא, שכמו שבמציאות אין אדם חצוי, לכן הותר לצלמו כך, אין איסור לצייר שמש, כי אין במציאות שמש חצויה (אך ירח נאסר, כי חלק מהחודש הוא נראה לעיננו חצוי).

ב. דעה זו קשה משתי פנים, מגמרא ומסברא. קודם כל, אם אכן מותר לעשות חצי שמש, מדוע הרא''ש והשולחן ערוך לא הזכירו התר זה, וכפי שהזכירו את ההיתר לצייר חצי אדם?! אלא מוכח שגם חצי שמש נאסרה, וכן פסקו להלכה המנחת יצחק (שם), המהרי''ט (יו''ד סי' לה), המהר''ם אלשיך (סי' עז), השואל ומשיב (ג, עא) ועוד.

גם בסברא פסק המתירים קשה. השולחן ערוך התיר לעשות צורה חלקית של אדם, כי אין מציאות של אדם חצוי, אין ראש שמתהלך לבד ברחוב, ממילא רק ציור של צורת אדם שלמה נאסרה. לעומת זאת, כאשר השמש עולה בזריחה, אז רואים אותה בצורה חלקית ודבר זה מתרחש באופן תמידי, וכמו שאסור לכולי עלמא לצייר חצי ירח, כיוון שחלק מהחודש הירח נראה חצוי.

לא זו בלבד, הגמרא במסכת ברכות (ז ע''א) כותבת, שדווקא כאשר השמש הייתה זורחת והיא הייתה נראית בצורה חלקית, כל מלכי מזרח ומערב היו משתחווים לה, לכן מסתבר לאסור עשיית צורה של שמש גם אם היא בצורה חלקית מחשש עבודה זרה.

שבת שלום! קח לקרוא בשולחן שבת, או תעביר בבקשה הלאה על מנת שעוד אנשים יקראו ...

[אוצר החכמה]

הדיון האחרון על צולם ולא פותח שייך רק בצילום על גבי סרט צילום פילם. במצלמות הדיגיטליות של היום אין כמובן מקום לזה.

[יושב ירושלים]

הדיון האחרון על צולם ולא פותח שייך רק בצילום על גבי סרט צילום פילם. במצלמות הדיגיטליות של היום אין כמובן מקום לזה.

זה תלוי בשאלה עד כמה כיתוב/תמונה שע"ג המסך נחשבים לדבר ממשי, האם גם במקרין תמונה על הקיר פשוט לך כנ"ל?
ובמנחת יצחק המצויין לעיל אכן אוסר גם בהקרנה על הקיר.

[איש-אחד]

האם יצירת תמונה בתלת-מימד נחשב שטוח או בולט?
לכאורה כל הסברא של בולט, הוא סברא שהמציאות נראית בבליטה - דהיינו בתלת-מימד.
אך אף אי נימר דתלת-מימד הוי כבולט, מ"מ אפשר דיש לחלק בין אם צריך לשם כך משקפיים מיוחדים כדי לראות את התלת-מימד לבין אם גם בעין רגילה נראה כתלת-מימד.

[אוצר החכמה]

הדיון האחרון על צולם ולא פותח שייך רק בצילום על גבי סרט צילום פילם. במצלמות הדיגיטליות של היום אין כמובן מקום לזה.

זה תלוי בשאלה עד כמה כיתוב/תמונה שע"ג המסך נחשבים לדבר ממשי, האם גם במקרין תמונה על הקיר פשוט לך כנ"ל?
ובמנחת יצחק המצויין לעיל אכן אוסר גם בהקרנה על הקיר.

לא תלוי בזה.
תמונה המאוכסנת בפילם לא מפותח יש בה דמיון מסויים למי למילין ויש מקום לדון אי מיקרי תמונה.
תמונה המאוכסנת בזכרון המחשב (מצלמה וכולי) אין לה שום קשר לתמונה.

[יושב ירושלים]

מתחילה לא הבנתי את כוונתך [חשבתי שהתכוונת שדיגטלי חמור יותר], עכ"פ לכאורה להמנח"י שאסר הקרנה על הקיר יאסור צילום במצלמה דיגטלית, ולא בגלל השמירה בכרטיס, אלא בגלל שהיא מופיעה על המסך בשעת הצילום [ובעצם אפי' לפני הצילום].

[אוצר החכמה]

אני לא מכיר את המנחת יצחק. אני לא מבין איך זה יכול להיות חמור יותר משל פרקים שמותר כמבואר בגמרא שם.

[יושב ירושלים]

אני לא מכיר את המנחת יצחק.

המנח"י צויין לעיל ע"י הרב גלגל וציינתי אליו בדבריי לעיל.

אני לא מבין איך זה יכול להיות חמור יותר משל פרקים שמותר כמבואר בגמרא שם.

אולי ע"פ הראשונים שמפרשים שם שאי"ז היתר לעשייה רק לשהיה משום חשד [עי' ריטב"א שם, ור"ן ע"ז יט.].

[אוצר החכמה]

זה לא עונה על השאלה. עדיין הפעולה הזו היא פחותה מהרכבת הפרקים.

ראיתי שציינו לא הספקתי לעיין.

[יושב ירושלים]

ישנם ב' סברות אפשריות להסביר את היתר הרכבת הפרקים: א. שכיון שזה מתפרק לא חשיב עשיה ולפי סברא זו יש להתיר גם עשיה ולא רק שהיה, וק"ו שיהי מותר צורה שאין לה קיום כלל כגון ע"ג מסך או קיר. ב. אמנם הצורה גם כשהיא מפרקים נחשבת צורה אלא שאין בה משום חשד, ולפי"ז צ"ל שהטעם שהותר להרכיבה הוא שחיבור פרקי צורה קיימת לא נחשב לעשיה [ודוק: לא מפני שהצורה ראויה להתפרק (שא"כ תותר גם עשיית הפרקים והרכבתם) אלא שהצורה נחשבת עשויה גם ללא הרכבתה], להיתר זה לענ"ד אין שום שייכות לצורה שע"ג מסך.

[אוצר החכמה]

לעניין שבת גם תגיד את הסברא השנייה? אם לא, צריך להסביר את ההבדל.

[יושב ירושלים]

לענין שבת איני יודע [יש את הסוגיא של מטה של טרסיים שמותר ברפוי אבל לכאו' הוא ענין אחר]. אבל לגבי טומאה מצינו בכמה מקומות שכיון שאפשר להחזיר הפרקים, גם כשהכלי מפורק עדיין טומאתו עליו.

[חשבונות רבים]

נקטו להלכה לאסור שמש חלקית, המהרי''ט (יו''ד סי' לה), המהר''ם אלשיך (סי' עז) השואל ומשיב (ג, עא) ועוד.

האם תוכל לצטט את הלשון? כי לא מצאתי כך באף אחד מהמקורות שהוזכרו, אולי המהר"ם אלשיך אוסר בחמה כפי שהוא אוסר בלבנה אבל השו"מ למד בו שהוא מתיר אפילו בלבנה.

[חשבונות רבים]

הרב יושב ירושלים,
הגמרא משתמשת בתירוץ של פרקים במקום התירוץ שאחרים עשו לו ומוכח שגם עשיית הפרקים מותרת.

[אוצר החכמה]

לענין שבת איני יודע [יש את הסוגיא של מטה של טרסיים שמותר ברפוי אבל לכאו' הוא ענין אחר]. אבל לגבי טומאה מצינו בכמה מקומות שכיון שאפשר להחזיר הפרקים, גם כשהכלי מפורק עדיין טומאתו עליו.

מיטה של תרסיים מותר כי קיי"ל שאין בנין וסתירה בכלים ורק גזרינן שמא יתקע וברפוי לא גזרינן.

ובכלל אין זה דומה לבונה אלא אם משהו דומה לו הוא מלאכת כותב ולא בונה.
אבל אתה יכול לטעון שמיירי בפרקים כאלה שכל אחד מהם יש לו כבר צורת לבנה ורק הרכיבם להראות מלאה וחסרה אבל היה לו כבר צורת לבנה קודם.
וקושיית הרב חשבונות רבים קשה. וצ"ע בדברי הראשונים שהבאת.
מכל מקום גם הרב עין משפט לא הבין כדבריך שהרי ציין על פרקים את דברי השו"ע שחלק מהצורה מותר והיינו כמו הצד הראשון דכתבת.

[יושב ירושלים]

הרב יושב ירושלים,
הגמרא משתמשת בתירוץ של פרקים במקום התירוץ שאחרים עשו לו ומוכח שגם עשיית הפרקים מותרת.

זה בדיוק הויכוח בין הראשונים, האם זה במקום התירוץ שאחרים עשו לו או במקום התירוץ 'כיון דנשיא הוא שכיחי רבים גביה', וז"ל הריטב"א שם:

איבעית אימא דפרקים הוה. פי' לתירוצא קמא קאי, דלעולם ר"ג הוא עצמו עשה וכיון דפרקים הוה שרי שהרי אינו דמות חמה ולבנה, ומינה נמי דליכא משום חשדא דלעבדה לא עבדי לה לפרקים, ויש מפרשים דהאי (פרכא) [אפירכא] דחשדא קאי, אבל בעשיה אפילו דפרקים אסור, ואכתי קיימינן כפירוש קמא דאחרים עשו לו, ולא נהירא מדהדר אמרינן איבעית אימא להתלמד עבד וההיא ודאי למישרי אף בעשיה הוא וכיון דכן דכוותה דפרקים באיבעית אימא קמא, אעפ"כ למעשה ראוי להחמיר.

[חשבונות רבים]

במילותיו האלמותיות של רבינו הש"ך: לא הבנתי כלום.
לפי דעת הריטב"א עצמו התירוץ של פרקים בא במקום אחרים עשו לו, וא"כ גם עשיית הפרקים וגם חיבורם זל"ז מותר.
לפי דעת הי"מ בריטב"א אין שום היתר בשל פרקים לעניין עשיה אלא רק לעניין שהיה כי אין עובדים לשל פרקים. ולפי זה צורות הלבנה היו עומדות מחוברות כל העת אצל ר"ג שהרי אסור לו לפרק ולחבר אותם או שבכל פעם שבאו עדים היה בא הגוי לחבר את הפרקים.
אבל לפי איזו דעה כתבת אתה לעיל את החידוש המופלא שעשיית צורות הפרקים עצמן אסורה אבל אח"כ מותר לפרק ולהרכיב אותן כי הרי הן כאילו הצורה בנויה ועומדת?

[גל גל]

הדיון האחרון על צולם ולא פותח שייך רק בצילום על גבי סרט צילום פילם. במצלמות הדיגיטליות של היום אין כמובן מקום לזה.

זה תלוי בשאלה עד כמה כיתוב/תמונה שע"ג המסך נחשבים לדבר ממשי, האם גם במקרין תמונה על הקיר פשוט לך כנ"ל?
ובמנחת יצחק המצויין לעיל אכן אוסר גם בהקרנה על הקיר.

אפשר שזה תלוי בשאלה, האם כתיבה בשבת במחשב יש בה איסור דאורייתא. נראלי שנחלקו בכך האחרונים, יש מי שסבר שאין בזה ממשות, ולכן זה רק איסור דרבנן, ויש מי שסבר, שמכיוון שכך הדרך הרגילה לכתוב בזמן הזה, זה נחשב איסור דאורייתא.

[יושב ירושלים]

במילותיו האלמותיות של רבינו הש"ך: לא הבנתי כלום.
לפי דעת הריטב"א עצמו התירוץ של פרקים בא במקום אחרים עשו לו, וא"כ גם עשיית הפרקים וגם חיבורם זל"ז מותר.
לפי דעת הי"מ בריטב"א אין שום היתר בשל פרקים לעניין עשיה אלא רק לעניין שהיה כי אין עובדים לשל פרקים. ולפי זה צורות הלבנה היו עומדות מחוברות כל העת אצל ר"ג שהרי אסור לו לפרק ולחבר אותם או שבכל פעם שבאו עדים היה בא הגוי לחבר את הפרקים.
אבל לפי איזו דעה כתבת אתה לעיל את החידוש המופלא שעשיית צורות הפרקים עצמן אסורה אבל אח"כ מותר לפרק ולהרכיב אותן כי הרי הן כאילו הצורה בנויה ועומדת?

המקור הוא בר"ן על הרי"ף [ע"ז יט.]:

ואיבעית אימא דפרקים הוה. כלומר של חוליות ולא היה מחברה אלא בשעת בדיקת העדים וכל יומא לא חזו לה וליכא חשדא:

ואני כמובן מסכים אתך לגמרי שזה חידוש מופלא.

[אוצר החכמה]

אבל בר"ן שם לא מבואר שהיינו דווקא כשאחרים עשו לו. ואפשר שהבין שבשל פרקים שרי לעשות כדברי הריטב"א עצמו ושאר הראשונים ורק ביאר את הגמרא שהתשובה עונה גם על שאלת חשדא שיכולה להתעורר בפרקים. שהיינו שאע"פ שאין איסור לעשות אבל יש חשד שעובדה וע"ז תירץ שלא היה מצוי בביתו כי היה מפרק ולכן לא חשדו בו.

[יושב ירושלים]

אבל בר"ן שם לא מבואר שהיינו דווקא כשאחרים עשו לו. ואפשר שהבין שבשל פרקים שרי לעשות כדברי הריטב"א עצמו ושאר הראשונים ורק ביאר את הגמרא שהתשובה עונה גם על שאלת חשדא שיכולה להתעורר בפרקים. שהיינו שאע"פ שאין איסור לעשות אבל יש חשד שעובדה וע"ז תירץ שלא היה מצוי בביתו כי היה מפרק ולכן לא חשדו בו.

הרב 'חשבונות רבים' חיפש מקור שמותר להרכיב פרקים לצורה שלימה וזה מוכח בר"ן.
[הנידון שבינינו היה האם אפשר להביא ראיה מהגמ' ד'פרקים' שצורה שאינה מתקיימת מותרת ועל זה האתי שאפר לפרש הגמ' לגבי חשדא וכמו הי"מ בריטב"א].

[חשבונות רבים]

קודם כל, זה לא ר"ן אלא רש"י שם בעבודה זרה.

אני הייתי מפרש דברי רש"י שהוא סובר שהתירוץ פרקים עונה גם על איסור עשיה ורש"י בא רק לפרש כיצד מתורץ על פי זה גם הקושיא דחשדא, וכמ"ש הרה"ג אוצה"ח. (ולא הבנתי מה ענה אותו היושב בעיה"ק תובב"א.)
אמנם הבוקר ראיתי שהריטב"א בעבודה זרה מפרש שלרש"י התירוץ דפרקים אינו מתיר עשייה ואכתי צ"ל שאחרים עשו לו, ולענ"ד פירוש דבריו שאחרים הרכיבו לו את הפרקים בכל פעם. וכתב הריטב"א שזה דוחק ושהתוס' כתבו דפרקים מתיר אף עשיה. ומעתה אני חוזר בי ממה שכתבתי לעיל בפירוש דברי הריטב"א בר"ה אלא היש מפרשים בריטב"א הוא שיטת רש"י דאחרים עשו לו וליכא חשדא מפני שלא היה משהה אותם אלא מפרקים ומרכיבים ולשיטת התוס' דפרקים מתיר איסור עשייה כתב הריטב"א שאין דרך לעבוד בפרקים ולכן ליכא חשדא דלדידהו בהכרח אין דרך לעבוד כן דאם היה דרך לעבוד כן היה אסור בעשיה כמ"ש התוס' ביומא נ"ד ע"ב בסוף העמוד וא"כ א"צ לחידוש של רש"י דלזמן קצר ליכא חשדא.

ומ"מ לא מצאנו מי שסובר שאסור להכין הפרקים אבל מותר לחברם זל"ז.

[יושב ירושלים]

קודם כל, זה לא ר"ן אלא רש"י שם בעבודה זרה.

אני הייתי מפרש דברי רש"י שהוא סובר שהתירוץ פרקים עונה גם על איסור עשיה ורש"י בא רק לפרש כיצד מתורץ על פי זה גם הקושיא דחשדא, וכמ"ש הרה"ג אוצה"ח. (ולא הבנתי מה ענה אותו היושב בעיה"ק תובב"א.)
אמנם הבוקר ראיתי שהריטב"א בעבודה זרה מפרש שלרש"י התירוץ דפרקים אינו מתיר עשייה ואכתי צ"ל שאחרים עשו לו, ולענ"ד פירוש דבריו שאחרים הרכיבו לו את הפרקים בכל פעם. וכתב הריטב"א שזה דוחק ושהתוס' כתבו דפרקים מתיר אף עשיה. ומעתה אני חוזר בי ממה שכתבתי לעיל בפירוש דברי הריטב"א בר"ה אלא היש מפרשים בריטב"א הוא שיטת רש"י דאחרים עשו לו וליכא חשדא מפני שלא היה משהה אותם אלא מפרקים ומרכיבים ולשיטת התוס' דפרקים מתיר איסור עשייה כתב הריטב"א שאין דרך לעבוד בפרקים ולכן ליכא חשדא דלדידהו בהכרח אין דרך לעבוד כן דאם היה דרך לעבוד כן היה אסור בעשיה כמ"ש התוס' ביומא נ"ד ע"ב בסוף העמוד וא"כ א"צ לחידוש של רש"י דלזמן קצר ליכא חשדא.

ומ"מ לא מצאנו מי שסובר שאסור להכין הפרקים אבל מותר לחברם זל"ז.

צודק. עכשיו אני שם לב שלא הבנתי את כוונתך ואת כוונת הרב אוצה"ח.
סוף דבר: אכן לא מצינו [לפי ביאור הריטב"א ברש"י] מי שיאמר כסברא שהצעתי למעלה, וכיון שכל דבריי לא נאמרו אלא לתרץ את הראשונים מעתה דבריי בטלים ומבוטלים.
אך עדיין לעיקר נידוננו האם יש להביא ראיה מהגמ' דפרקים להתיר עשיית צורה שאינה מתקיימת הרי זה תלוי במח' הראשונים הנ"ל.
ויישר כחך שהעמדתני על האמת.

[גל גל]

יש להוסיף את דעתו של הרב עובדיה (יבי''ע יו''ד י, נח) שכתב שיש להקל לצלם תמונה שלמה של שמש, מכל מקום זה רק בשעת הדחק, ורק מי שכבר נהג להקל...

[פלוריש]

כפרפרת לדיון, בהקדמת "הנשקפה כמו שחר" של הרב יצחק דדון על מגילת אסתר, הביא סיפור מעניין, שהיתה תקלה במחשב ולא הצליחו להדפיס את הכריכה, עד שחשב על כך שעל הכריכה תמונה של שמש ואולי מונעים אותו מן השמים, ואכן, לאחר שפגם את צורתה הכל עבד בהצלחה

[גל גל]

נקטו להלכה לאסור שמש חלקית, המהרי''ט (יו''ד סי' לה), המהר''ם אלשיך (סי' עז) השואל ומשיב (ג, עא) ועוד.

האם תוכל לצטט את הלשון? כי לא מצאתי כך באף אחד מהמקורות שהוזכרו, אולי המהר"ם אלשיך אוסר בחמה כפי שהוא אוסר בלבנה אבל השו"מ למד בו שהוא מתיר אפילו בלבנה.

מהרי''ט: כשאין כל הצורה שלמה כתב הרא"ש שם בהצלמי' והא דאמרי' צורת אדרקון דוקא בגול' שלם אבל צורת הראש בלא גוף שלם מות' ולא תעשון אתי דרשינן וגם ליכא חשדא אם אין כל הדמו' שלם עכ"ל וקשיא לי דהא תנן מצא תבנית יד תבנית רגל אסורים מפני שכיוצא בהם נעבד וכשעומ' על בסיסן פיר' שמושבן רחב שניכר שנעש' לכך בתחלה שאל"כ שברי צלמים הם אלמא עובדים לאברי' כל שכן עיקר הכרת פנים דהיינו פרצוף פנים עם החוטם ותו אי בעינן גולם שלם לא היה לנו לאסור בצור' בולט' שאינו גולם שלם ומדאסרינן בחותמה בולט אלמא לאו גולם שלם בעינן ועוד פרצופו' המקלחות מים בדרכי' מסתמא פרצוף פנים לבד היא שעושים על פי הצינור שמקלח מפיו ומדברי התוספו' בפ' הוציאו לו שהן דברי רבינו מאיר מרוטנבורק ז"ל מוכח דלא סביר' ליה הך דהרא"ש שכת' דפרצוף אדם לחודיה אסור וד' פרצופי' נמי אסור ולעבור עליו בשתים משום פרצוף אדם ומשום ד' פרצופין בהדי הדדי ואם איתא להא דהרא"ש משום פרצוף אדם לא מחייב בפרצוף לחודיה אם לא יהא גוף האדם שלם וגוף החיה לא היתה תמונת האדם שהרי להן ד' כנפים וכף רגליהם ככף רגל עגל והר"ן תירץ בע"א דארבעה פנים בהדי הדדי לא מחייב אלא תעשון אתי לפי שאין זה צורת אדם שהרי יש לו ד' פנים ואעפ"י שלדברי הרא"ש א"ש דאצטריך למיסר דמות ד' פנים בהדי הדדי לפי שאין שם גולם תבנית האדם שלם מ"מ למדנו שמהר"ם רבו ורבינו נסים ז"ל חלוקים עליו בדין זה ובאיסור ע"א דאורייתא אזלינן לחומרא הנראה לעניות דעתי יוסף בכמהר"ר משה מטראני זלה"ה.

מהר"ם: הנה מפסוק זה עצמו שמוציא חמה וכו' שהן ממדור התחתון הוא הפסוק עצמו שהבאתי לך לאסור עשיה לשבמדור העליון מבריתא דלא תעשון אתי וכו' כגון אופנים ושרפים וכו' הנה שהשוו זה לזה וכמו ששל מדור העליון אין ציורם שלם ואסור כן של התחתון ואין מקום עתה לומר לא אסרה תורה אלא שבמדור העליון שהרי בבריתא זו מוציא מאותו הפסוק חמה וכו' שהן מהתחתון הנה שאפי' חסרה אסורה .

[חשבונות רבים]

הציטוט שהבאת מהמהרי"ט לא נוגע לעניין כי הוא מדבר על דמות הפנים בלי הגוף ולא על צורה חסרה.

מהר"ם אלשיך בא לאסור בצורת לבנה שעושה אותה חסרה כפי שהיא נראית לבני אדם בשעת חידושה ואסור אע"פ שבמרום היא שלמה. הוא מדמה את זה לעשיית צורת מלאכים ושרפים שעושה אותם כפי יכולת בני אדם לצייר אע"פ שאינו יכול לציירם בשלימות כפי שהם באמת.
יש לחלק בין זה לצורת חמה חסרה שהיא נראית לבני אדם שלמה והוא עושה אותה חסרה, אבל מלשונו של האלשיך נראה קצת שהוא משווה אותם ולכן כתבתי לעיל שיתכן שהוא אוסר בזה כמו בצורת לבנה. כפי שציינתי, השואל ומשיב הבין שהאלשיך מתיר אף בצורת לבנה חסרה, ולא הבנתי איפה הוא ראה את זה באלשיך.

[גל גל]

הציטוט שהבאת מהמהרי"ט לא נוגע לעניין כי הוא מדבר על דמות הפנים בלי הגוף ולא על צורה חסרה.

מהר"ם אלשיך בא לאסור בצורת לבנה שעושה אותה חסרה כפי שהיא נראית לבני אדם בשעת חידושה ואסור אע"פ שבמרום היא שלמה. הוא מדמה את זה לעשיית צורת מלאכים ושרפים שעושה אותם כפי יכולת בני אדם לצייר אע"פ שאינו יכול לציירם בשלימות כפי שהם באמת.
יש לחלק בין זה לצורת חמה חסרה שהיא נראית לבני אדם שלמה והוא עושה אותה חסרה, אבל מלשונו של האלשיך נראה קצת שהוא משווה אותם ולכן כתבתי לעיל שיתכן שהוא אוסר בזה כמו בצורת לבנה. כפי שציינתי, השואל ומשיב הבין שהאלשיך מתיר אף בצורת לבנה חסרה, ולא הבנתי איפה הוא ראה את זה באלשיך.

כי זה היינו הך... הרעיון הוא אותו רעיון... השאלה אם יש משמעות לצורה חסרה

[חשבונות רבים]

כי זה היינו הך... הרעיון הוא אותו רעיון... השאלה אם יש משמעות לצורה חסרה

אם זה דחיה לחילוק שכתבתי, לא הבנתי אותה.
אם זה הסבר בשואל ומשיב, ג"כ לא הבנתי.

[עקביה]

האם יש התייחסות בפוסקים לציור/צילום תמונת נוף, הכוללת שמש/ירח ועוד פרטים רבים אחרים?

לכאורה י"ל שמעשיו מוכיחים שאינו נותן חשיבות לשמש או לירח, והתמונה עצמה מפקיעה מכוונת ע"ז, וא"כ זה צריך להיות מותר.

[עקביה]

האם יש התייחסות בפוסקים לציור/צילום תמונת נוף, הכוללת שמש/ירח ועוד פרטים רבים אחרים?

לכאורה י"ל שמעשיו מוכיחים שאינו נותן חשיבות לשמש או לירח, והתמונה עצמה מפקיעה מכוונת ע"ז, וא"כ זה צריך להיות מותר.

בסדר. אז אין התייחסות. אבל מה דעתכם לגופה של סברא?

[אוצר החכמה]

אני מניח שאתה מתבסס על המהרי"ט כהנחת יסוד?

[עקביה]

אני מניח שאתה מתבסס על המהרי"ט כהנחת יסוד?

כן. ועל מה שכתבתי כאן viewtopic.php?f=17&t=43570&p=514835#p515223 בהסבר דברי הש"ך המתיר ציור מזלות בסידור.

[עושה חדשות]

חצי שמש

א. מספר פוסקים ובניהם הרב וואזנר (שבט הלוי שם) והרב יעקב אריאל (משיחה איתו) טענו, שהאיסור לצייר שמש נוהג רק כאשר מציירים שמש שלמה, אבל כאשר מציירים שמש חצויה, אין בכך איסור.

ראייתם מבוססת על דברי השולחן ערוך שראינו לעיל, שהתיר לעשות צורת אדם אם היא לא שלמה. לשיטתם כשם שאדם מותר חצוי, כך גם שמש יהיה מותר לצייר במידה והיא לא שלמה. הסברא בדבריהם היא, שכמו שבמציאות אין אדם חצוי, לכן הותר לצלמו כך, אין איסור לצייר שמש, כי אין במציאות שמש חצויה (אך ירח נאסר, כי חלק מהחודש הוא נראה לעיננו חצוי).

אכן את הלבנה ודאי אסור לצייר דמותה גם באופן חלקי, והרי אלו היו הצורות של ר"ג, אבל אם הטעם הוא מפני שבחלק מהחודש הוא נראה לעינינו חצוי, אז החמה ג"כ נראית לעינינו חצויה כל יום בשעת הזריחה ובשעת השקיעה.

[עקביה]

האם יש התייחסות בפוסקים לציור/צילום תמונת נוף, הכוללת שמש/ירח ועוד פרטים רבים אחרים?

לכאורה י"ל שמעשיו מוכיחים שאינו נותן חשיבות לשמש או לירח, והתמונה עצמה מפקיעה מכוונת ע"ז, וא"כ זה צריך להיות מותר.

חיפשתי בפרויקט השו"ת על צילום שמש וירח, ומצאתי שהמנחת יצחק (ח"י סי' עב) אוסר, ואילו בשו"ת עשה לך רב (ח"ו סי' נד) מתיר.

כעת עלתה בדעתי סברא להתיר את הצילום, ואשמח לשמוע חוו"ד עליה.

בגמ' (ר"ה כד.: ע"ז מג.:) איסור עשיית חמה ולבנה וכו' נלמד מהפסוק 'לא תעשון אתי' - לא תעשו כדמות שמשי וכו'. והנה מתחילה היה פשוט לאביי שאין איסור אלא על עשיית כלים בתבנית כלי המקדש. לאחמ"כ מתברר ע"פ ברייתא שאסור לעשות כדמות שמשים המשמשים במרום, ואז פשוט לאביי שכל מה שאסור זה דמות חיה שיש לה פני שור, אדם, אריה ונשר, כדמות חיות הקודש. לאחמ"כ מתברר שהאיסור כולל לעשות דמות אופנים, שרפים, חיות הקודש ומלאכי השרת. ואז פשוט לאביי שאין בעיה לעשות צורת חמה ולבנה, עד שבהמשך מתברר שהאיסור כולל גם שמשים המשמשים במדור תחתון, כלומר חמה ולבנה כוכבים ומזלות.

מכל זה נראה כדבר פשוט שאיסור עשיית חמה ולבנה אינו קשור לאיסור ע"ז ואינו סייג לו, שכן אילו מחמת חשש ע"ז אתינן עלה - הדבר הראשון שמסתבר לאסור הוא צורת חמה ולבנה, שעבודתן מצויה יותר מכל שאר השמשים הנזכרים כאן - אלא האיסור הוא מחמת שיש כמין פחיתות כבוד לאדון כשעושים את צורת שמשיו.

אם כל זה נכון, יש אולי מקום לומר שדווקא 'עשייה', כלומר ציור של חמה ולבנה יש בו את הבעיה הנ"ל, ולא צילום, שכן בצילום רואים את הדבר עצמו כפי שיצר אותו הקב"ה, ואין זו יצירה אנושית המחקה את דמות שמשיו.

[מעיין]

לחלק בין צילום לציור, זה לא נראה לענ"ד, אפשר לדון מדין דפוס אי הוי כתיבה או גרמא וכו', אבל לא מצד עצם הסברא כיון שהוא צילום שמבוסס על אור חוזר מהשמש ממש, כידוע בחכמת האפטיק, זה יהי' מותר כיון שמקורו משמש האמתי שברא הקב"ה.
אבל במה שהעלית לשאול אם אפשר להתיר נוף שהשמש הוא חלק מהנוף ויש גם שאר דברים, נראה לי שהוא מחלוקת הראשונים, והט"ז מחמיר שלא לסמוך ע"ז, והש"ך בספרו ובנקוה"כ נראה שאין דוחה דעה זו. ולמעשה צ"ע אם יש להקל למעשה אדעה זו בדאורייתא, כיון דאיכא תירוצים אחרים, ועכ"פ לימוד זכות הוא.
ואעתיק לשון הש"ך סי' קמ"א ס"ק כ"א שהוא בנוי על דעת התוס' והר"ן.

וכן צורת אדם לבדו. נפקא מדכתיב לא תעשון אתי אותי כלומר דמות שאני מתראה בו לנביאים והיינו אדם וא"ת הא דאמרינן לעיל דד' פנים להדדי אסור תיפוק ליה משום אדם כבר תירצו התוס' בע"ז (דף מ"ג מ"א) ובר"ה (דף כ"ד) בד"ה לא תעשון אתי דאתי לחיובא אף כשמוצא צורת אדם והשלים לד' פנים וכן תירץ בהגהת סמ"ק סי' קס"ב, א"נ לעבור בשני לאוין, ובר"ה תירצו עוד דסד"א דאם עשה ד' פנים גרע מאדם לבדו וכן תירץ הר"ן והרמ"ך הביאו הכ"מ ספ"ג מהל' עבודת כוכבים וע' בס"ק ל':

וזה לשון הט"ז שם ס"ק ז'

כגון ארבעה פנים. א"ל הא אמר אח"כ דצורת אדם אפילו לבדה אסורה תירץ הר"ן דכאן גרע טפי שצירף שאר צורות לצורות אדם וסלקא דעתך דשרי שאין זה צורת אדם וכן מלאכי שרת לפי שיש להם כנפים קא משמע לן, וק"ל דאם כן אלו עשה צורת אדם עם פרצוף אחד או ב' מהנהו ארבעה ה"נ דשרי לפי שאין כאן צורת אדם ולא צורת ארבעה פנים וזה לא נראה להתיר דחידוש כזה ודאי לא היו להפוסקים לשתוק ממנו ולהודיע שהוא מותר.

וכתב על זה בנקוה"כ

אישתמיטתיה דכדברי הר"ן כתבו התוס' בר"ה דף כ"ד ע"ב והרמ"ך ומביאו בכסף משנה וכמ"ש בש"ך ס"ק כ"א.

ולכאורה לא מיבעי' באופן שכתב הר"ן במלאכי שרת שזה צורת אדם עם כנפים שלולי שדומה למלאכי השרת הי' מותר, אלא הוא הדין באדם עם דבר אחד אם עשה קודם את הדבר אחר ואח"כ האדם אפשר דמותר, ואין להקשות מה שייכות אחד להשני וצריך לומר שעושה אותן על רקע אחד שנראה שיש להם שייכות, ולי זה מותר לפסול אדם רוכב על סוס וכדומה.
וה"ה לצלם נוף נאה שהשמש הוא חלק מהצורה או נוף שרואין בה בנינים וגם הלבנה, הרי נצטייר כמה דברים ברגע אחד ומותר לדעה זו, ובאופן שאם ישאל לאחד לא יאמר שיש כאן צורת חמה או לבנה רק נוף נאה, ואפשר שגם אם מצלם שקיעה בנוף שיש בה הרים ואילנות, באופן שאם אחד ישאל מה זה יזהה ויאמר שיש כאן צילום של שקיעה נאה אבל כל ענין שקיעה מתבטא בהנוף שיש בהן מראה זהרורית בעננים שזה דבר אחר חוץ מצורת השמש, וגם כמעט בכל שקיעה יש גם אילנות והרים הגם שאין זה עיקר התמונה מ"מ אפשר דמותר לדעה זו, ובזה יש ללמד זכות גם על העושין צורת חמה ולבנה וכוכבים ואלומות לנוי סוכה אצל יוסף, ודוחק לומר דהוי כמו להתלמד, אבל לפי דברינו באם עושה האלומות לפני הכוכבים והחמה והלבנה אפשר ללמד זכות מטעם זה.