◆ חיפוש מקור ◆

מצפה לישועת השם

איפה מובא במקורות, אודות מעלת הצדקה כשהיא ניתנת באופן המועיל לעני להתפרנס משלו, ולא שיהיה תלוי תמיד בחסדי הנותן?
יישר כח!

מה שנכון נכון

מצפה לישועת השם כתב:איפה מובא במקורות, אודות מעלת הצדקה כשהיא ניתנת באופן המועיל לעני להתפרנס משלו, ולא שיהיה תלוי תמיד בחסדי הנותן?
יישר כח!

ראה רמב"ם מתנו"ע י, ז ורש"י בהר כה, לה.

מצפה לישועת השם

מה שנכון נכון כתב:
מצפה לישועת השם כתב:איפה מובא במקורות, אודות מעלת הצדקה כשהיא ניתנת באופן המועיל לעני להתפרנס משלו, ולא שיהיה תלוי תמיד בחסדי הנותן?
יישר כח!

ראה רמב"ם מתנו"ע י, ז ורש"י בהר כה, לה.

מעולה!
יישר כח עצום
אכן צדקה כראוי....

דרופתקי דאורייתא

קבלה שהלומד פרש"י על התורה כל פרשה ישב בישיבה של מעלה עם רש"י (אולי בספר דברי יצחק?)

משה דוויק · הודעהעל ידי **משה דוויק** » א' ינואר 20, 2019 11:52 pm

עיין בהקדמת ספר מלכה של תורה על פירש"י לתורה.
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... width=2036
כאן הדברי יצחק יבואו חכמי ההורדה ויורידו.

דרופתקי דאורייתא

משה דוויק כתב:עיין בהקדמת ספר מלכה של תורה על פירש"י לתורה.
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... width=2036
כאן הדברי יצחק יבואו חכמי ההורדה ויורידו.

מי חכם ויוריד זאת? ושכמ"ה

מצפה · הודעהעל ידי **מצפה** » ב' ינואר 21, 2019 12:45 pm

מי יוכל להנחותני איה מקורו?
(מסתמא על בסיס דברי הגמ' שהיו הימים מתארכים).

משה דוויק · הודעהעל ידי **משה דוויק** » ב' ינואר 21, 2019 1:27 pm

בספר מעגלי צדק (דעעש) מאמרי ט"ו בשבט שנת תרכ"ה.

משה דוויק · הודעהעל ידי **משה דוויק** » ב' ינואר 21, 2019 1:47 pm

דרופתקי דאורייתא כתב:
משה דוויק כתב:עיין בהקדמת ספר מלכה של תורה על פירש"י לתורה.
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... width=2036
כאן הדברי יצחק יבואו חכמי ההורדה ויורידו.

מי חכם ויוריד זאת? ושכמ"ה

מצפה · הודעהעל ידי **מצפה** » ב' ינואר 21, 2019 2:40 pm

משה דוויק כתב:בספר מעגלי צדק (דעעש) מאמרי ט"ו בשבט שנת תרכ"ה.

יישר כחך.
ישנו באוצר?

תם מה הוא אומר

ישנו מעשה שהיה (כמודמה עם הצ"צ מלבוואיטש) שפסק לתלמידו שהיה חולה, שיעלה לא"י, היות והחולי שלו מוגדר בהלכה להרמ"א כטריפה, שאינו יכול לחיות יב"ח, אבל לדעת השו"ע אי"ז נחשב טריפה, ועל כן יעלה לא"י שהיא אתריה דמרן השו"ע ויועיל לו. יש חכם וידע למצוא מקור מעשה זה?

וונדרבר · הודעהעל ידי **וונדרבר** » ב' ינואר 21, 2019 3:43 pm

תם מה הוא אומר כתב:ישנו מעשה שהיה (כמודמה עם הצ"צ מלבוואיטש) שפסק לתלמידו שהיה חולה, שיעלה לא"י, היות והחולי שלו מוגדר בהלכה להרמ"א כטריפה, שאינו יכול לחיות יב"ח, אבל לדעת השו"ע אי"ז נחשב טריפה, ועל כן יעלה לא"י שהיא אתריה דמרן השו"ע ויועיל לו. יש חכם וידע למצוא מקור מעשה זה?

ראה:
viewtopic.php?f=7&t=17894&p=339806&hilit=#p256370
viewtopic.php?f=7&t=17894&p=339806&hilit=#p339806
ובכל האשכול שם

משה דוויק · הודעהעל ידי **משה דוויק** » ג' ינואר 22, 2019 12:10 am

אני מחפש מקורות קדומים,[למען להשכין שלום].
שגם אם אדם ציער את חבירו,והמצער לא ביקש מחילה,נכון למחול לו ולהעביר על מידותיו.
אשמח לכמה שיותר חומר.

בקרו טלה · הודעהעל ידי **בקרו טלה** » ג' ינואר 22, 2019 12:29 am

המקור לנוסח הריני מוחל וכו'

מגילה דף כח ע"א
שאלו תלמידיו את רבי נחוניא בן הקנה במה הארכת ימים אמר להם מימי לא נתכבדתי בקלון חברי ולא עלתה על מטתי קללת חברי וותרן בממוני הייתי, וכו'. ולא עלתה על מטתי קללת חברי כי הא דמר זוטרא כי הוה סליק לפורייה אמר שרי ליה לכל מאן דצערן

דרופתקי דאורייתא

רש"י ר"פ שופטים מביא בשם חז"ל על האיסור בערכאות, שהרי זה מחלל את ה' ומייקר שם ע"ז וכו'. כלשון זו נמצא גם ברמב"ם סוף הל' סנהדרין. - האם ידוע היכן המקור בדברי חז"ל? (לא על עצם ערכאות שזה מפו' בגיטין פח:, יש"כ למסייעים.

דרופתקי דאורייתא

בגמרא סנהד' קד סע"ב, שרצו לדון את שלמה המלך שאין לו חלק לעוה"ב, כל המעשה שם כמה ניסו לעכב ע"ז מן השמים. וביארו הקדמונים הטעם לזה כיון שמה שנפסק בבי"ד של מטה נפסק בבי"ד של מעלה (עצם הדבר שמה שנפסק וכו' - ידוע בכמה מקומות, ועיקרו בירושלמי ועוד. כוונתי דייקא לביאור סוגיא דסנהד' הנ"ל עפי"ז). האם ידוע לאי מי מחו"ר הפורום שליט"א?

שברי לוחות · הודעהעל ידי **שברי לוחות** » ג' ינואר 22, 2019 3:51 am

דרופתקי דאורייתא כתב:בגמרא סנהד' קד סע"ב, שרצו לדון את שלמה המלך שאין לו חלק לעוה"ב, כל המעשה שם כמה ניסו לעכב ע"ז מן השמים. וביארו הקדמונים הטעם לזה כיון שמה שנפסק בבי"ד של מטה נפסק בבי"ד של מעלה (עצם הדבר שמה שנפסק וכו' - ידוע בכמה מקומות, ועיקרו בירושלמי ועוד. כוונתי דייקא לביאור סוגיא דסנהד' הנ"ל עפי"ז). האם ידוע לאי מי מחו"ר הפורום שליט"א?

קובץ מאמרים ואגרות מר' אלחנן ח"ב בהספד על החפץ חיים עמ' פד בשם החפץ חיים

: קובץ.JPG (144.38 KiB) נצפה 9356 פעמים

משה דוויק · הודעהעל ידי **משה דוויק** » ג' ינואר 22, 2019 1:22 pm

יישר כח גדול.

דרופתקי דאורייתא

מה הוא ההבדל בין לשון "ששון" ללשון "שמחה"
בעיקר בשם הגר"א (או בגר"א עצמו) ששון אינה שמחה שלימה ושמחה היא שלימות של שמחה

דרופתקי דאורייתא

אני מנסה לחפש איזה מעשה, שאיני יודע בדיוק תוכנו והוורט שבו, אבל תוכן הדברים היה שכתבה אחת הנשים החכמניות באחת הדורות מכתב, ובו טעתה בין ח' לכ', וכשנשאלה ע"ז שטעתה, אמרה לשואל וכי לא כתיב וקווי ה' יחליפו כ"ח, בין אותיות כ' וח'. אשמח למי שימצא ויבאר הדברים.

לבנון · הודעהעל ידי **לבנון** » ג' ינואר 22, 2019 8:14 pm

דרופתקי דאורייתא כתב:בגמרא סנהד' קד סע"ב, שרצו לדון את שלמה המלך שאין לו חלק לעוה"ב, כל המעשה שם כמה ניסו לעכב ע"ז מן השמים. וביארו הקדמונים הטעם לזה כיון שמה שנפסק בבי"ד של מטה נפסק בבי"ד של מעלה (עצם הדבר שמה שנפסק וכו' - ידוע בכמה מקומות, ועיקרו בירושלמי ועוד. כוונתי דייקא לביאור סוגיא דסנהד' הנ"ל עפי"ז). האם ידוע לאי מי מחו"ר הפורום שליט"א?

נמצא בכל כתבי החפץ חיים, דוגמא משיחות אבי, במהדורות החדשות עמ' ס'

משה דוויק · הודעהעל ידי **משה דוויק** » ג' ינואר 22, 2019 8:43 pm

דרופתקי דאורייתא כתב:מה הוא ההבדל בין לשון "ששון" ללשון "שמחה"
בעיקר בשם הגר"א (או בגר"א עצמו) ששון אינה שמחה שלימה ושמחה היא שלימות של שמחה

עיין ביאור הגר"א לאסתר עה"פ ליהודים היתה וגו'.
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... =&pgnum=38

מה שנכון נכון

דרופתקי דאורייתא כתב:אני מנסה לחפש איזה מעשה, שאיני יודע בדיוק תוכנו והוורט שבו, אבל תוכן הדברים היה שכתבה אחת הנשים החכמניות באחת הדורות מכתב, ובו טעתה בין ח' לכ', וכשנשאלה ע"ז שטעתה, אמרה לשואל וכי לא כתיב וקווי ה' יחליפו כ"ח, בין אותיות כ' וח'. אשמח למי שימצא ויבאר הדברים.

ראה בשרי המאה. הסיפור מסופר על אחותו של ר' ישעיה ברלין אשת הזכרון יוסף.

בקרו טלה · הודעהעל ידי **בקרו טלה** » ד' ינואר 23, 2019 2:58 am

מה שנכון נכון כתב:ראה בשרי המאה. הסיפור מסופר על אחותו של ר' ישעיה ברלין אשת הזכרון יוסף.

מה שלא נכון, לא נכון.
...יחליפו [מצא את ההבדלים]
עי' במעגל טוב לחיד"א, ועי' בחכמי ישראל [שהעתיק משרי המאה]

חבר פורום אוצר החכמה

א. בבעל הטורים מגנה הרמת קול, וכתב קול רם בגימטריא עשו

ב. בספר חובת הלבבות מזהיר לדבר אמת

מה שנכון נכון

בקרו טלה כתב:
מה שנכון נכון כתב:ראה בשרי המאה. הסיפור מסופר על אחותו של ר' ישעיה ברלין אשת הזכרון יוסף.

מה שלא נכון, לא נכון.
...יחליפו [מצא את ההבדלים]
עי' במעגל טוב לחיד"א, ועי' בחכמי ישראל [שהעתיק משרי המאה]

תודה על התיקון.
מצאתי גם בספר הישיבה הרמה בפיורדא ח"ב עמ' 177-8 שהעיר על הטעות שבשרי המאה.
בחכמי ישראל הביא את שתי הגרסאות בסמיכות: בעמ' קנד על אחות רי"ב וחילוף כ-ק, ובעמ' קסא על אחות ר' שאול וחילוף ח-כ.

לבנון · הודעהעל ידי **לבנון** » ד' ינואר 23, 2019 9:25 am

היכן נזכר בדברי חז"ל שכל החדשים נעשה בהם נס, זולת כסלו וטבת. אלא שאח"כ כסלו לקח את חלקו, ונשאר טבת.
יש"כ

לבנון · הודעהעל ידי **לבנון** » ד' ינואר 23, 2019 10:23 am

ראיתי בספר קדום שמביא דרשת חז"ל על הפסוק 'מכל משכנות יעקב' שמשכנות הוא מלשון עוני. (אולי דרשו 'מסכנות')
האם ידוע למאן דהוא היכן נמצאת דרשה זו או כיוצא בה ?
יש"כ

דרופתקי דאורייתא

מקור בחז"ל (אולי בירושלמי?) כי מבטלין אפי' עבודת בהמ"ק לשמחת חתן וכלה. ייש"כ למסייעים.

תם מה הוא אומר

השפעת וגילוי סודות התורה היו באים ממקום המקדש, והוא עיקר החורבן הגדול בגלות, הידוע מקור לזה? מהגר"א, (או מישהו מוסמך אחר). בתודה מראש.

לבנון · הודעהעל ידי **לבנון** » ד' ינואר 23, 2019 12:21 pm

תם מה הוא אומר כתב:השפעת וגילוי סודות התורה היו באים ממקום המקדש, והוא עיקר החורבן הגדול בגלות, הידוע מקור לזה? מהגר"א, (או מישהו מוסמך אחר). בתודה מראש.

בתחילת תיקוני זוהר עם ביאור הגר"א, יש ליקוטים מהגר"א על האידרא, ושם הוא כותב שכשנחרב ביהמ"ק, נחרב גם עמוד התורה.

לבנון · הודעהעל ידי **לבנון** » ד' ינואר 23, 2019 12:23 pm

בגמ' בשבת כתוב שאסור לאדם לישן יחידי. היכן נזכר שיש הקפדה נוספת בזה על ת"ח כי החיצונים מתקנאים בו?
יש"כ

עדיאל ברויאר

התבקשתי להעלות כאן:

אשמח לדעת אם יש מקור כתוב לשני הציטוטים בשמו של הרש"ר הירש:
א. מי שמדבר על הפרימיטיביות של הריגת בהמות (קרבנות), עוד יהרוג הרבה בני אדם.
ב. נער יהודי צריך רחוב יהודי.

בקרו טלה · הודעהעל ידי **בקרו טלה** » ד' ינואר 23, 2019 1:25 pm

לבנון כתב:בגמ' בשבת כתוב שאסור לאדם לישן יחידי. היכן נזכר שיש הקפדה נוספת בזה על ת"ח כי החיצונים מתקנאים בו?
יש"כ

ברכות דף נד ע"ב
אמר רב יהודה שלשה צריכין שימור ואלו הן חולה חתן וכלה במתניתא תנא חולה חיה חתן וכלה ויש אומרים אף אבל ויש אומרים אף תלמידי חכמים בלילה.
וברש"י חתן וכלה ותלמידי חכמים. מקנאתו מתגרה [השד שהובא בד"ה הקודם] בהם.
ועי' בהגהות יעב"ץ דמיירי בישן

מקדש מלך · הודעהעל ידי **מקדש מלך** » ד' ינואר 23, 2019 1:35 pm

מחפש מקור בזוהר לכך שברית הלשון מכוון כנגד ברית המעור, והמספר לשון הרע גורם לפגם הברית.
המשפט מוכר, אך כמדומה שמקורו העיקרי הוא מספר יצירה. יש מקור בזוהר?

דרופתקי דאורייתא

יש מעשה שמספרים על החזו"א שבע"ש העיר לאברך שלמד בביהמ"ד, שיילך לביתו כי אי"ז זמן של לימוד, אלא לקיים המשנה עשרתם ערבתן הדליקו את הנר [מצאתי כיו"ב על רבנים אחרים אבל אני מחפש דייקא על החזו"א].

וונדרבר · הודעהעל ידי **וונדרבר** » ד' ינואר 23, 2019 3:42 pm

דרופתקי דאורייתא כתב:בגמרא סנהד' קד סע"ב, שרצו לדון את שלמה המלך שאין לו חלק לעוה"ב, כל המעשה שם כמה ניסו לעכב ע"ז מן השמים. וביארו הקדמונים הטעם לזה כיון שמה שנפסק בבי"ד של מטה נפסק בבי"ד של מעלה (עצם הדבר שמה שנפסק וכו' - ידוע בכמה מקומות, ועיקרו בירושלמי ועוד. כוונתי דייקא לביאור סוגיא דסנהד' הנ"ל עפי"ז). האם ידוע לאי מי מחו"ר הפורום שליט"א?

ראה ס' "דברי תורה" (מהאדמו"ר ממונקאטש בעל מנחת אלעזר) מהדורה ה' אות כ'.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =27&hilite
[הובא בס' מרגליות הש"ס (פרלוב) מנהדרין קד:]

ארי שבחבורה

האם מישהו מכיר מקור בחז"ל או בראשונים שבו נאמר שהנבואה של כל הנביאים היתה יוצאת מבין שני הכרובים בקדש הקדשים כדוגמת נבואת משה?
בתודה מראש.

מה שנכון נכון

אם גם אחרונים טוב - ראה מש"ח ר"פ אחרי מות, ולמד זאת מיונה ע"ש.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר