מקדש מלך כתב:כבר חשבתי לעזוב את העיסוק בנושא, באשכולות החוזרים על עצמם שוב ושוב.
אך לדעתי הענייה, הצטברו אצלי חומר ותובנות בנושא, אשר עשויים להועיל מאוד למתענינים, ועל כן לא אמנע טוב מבעליו, ואשרבט מעט עלי מקלדת.
ובפתיח דבריי. איני מתכוין בשום אופן להיכנס לדיונים בלשונות הראשונים וכו', לא בדיוקים טובים ולא בדקדוקי עניות, כי האומר הבא מן החדש אינו בזה.
וכמו כן אין לי שום יומרה לשכנע את האיתנים בדעתם, אלא רק את החדשים בנושא.
סוגיית זמני היום היא מרתקת מאוד, ואין הרבה סוגיות שמעוררות אמוצייה כמותן. ברם הפלא הגדול הוא שככל שמעמיקים בנושא יותר, מגלים שהמידע העומד לציבור, פשוט מופרך מיסודו. וכמו כן מגלים שנימוקי המחלוקת הנסתרים (כידוע שבכל מחלוקת מעורבות לא מעט שאלות של 'שלחן ערוך חמישי') שונים לחלוטין ממה שנראה בתחילה. וזו נקודה חשובה מאוד.
אינני הולך לפרוס בכאן את יסודות שיטת רבינו תם המפורסמת, לאשר ודאי הם מוכרים לכל אחד ואחד, אלא לקבוע שמימות עולם לא היה אף אדם שבדק מתי השמש שוקעת ואחרי זה מנה ארבע מילין, אלא כולם הסתכלו רק על הכוכבים.
הסיבות לכך פשוטות בתכלית, כיון ששעונים לא היו ברשותו של אף אחד. לשקיעת גלגל החמה (אליבא דרבינו תם) לא היתה שום משמעות הלכתית. ולכן היו מסתכלים על הכוכבים, ולא סופרים ארבע מילין מהשקיעה. כך גם מוכח מלשונם של הראשונים שמצריכים 'כוכבים קטנים' וכדומה. כך גם מוכח מדברי התוספות (שבת לה) שאפילו התנאים לא היו בקיאים בדיוק בשיעור ארבע מילין הלז, ועוד. ובהמשך הדברים יתבארו הוכחות ברורות ונוספות לכך.
כמו כן, ברור במאה אחוז שכל קשר בין הכוכבים ל'ארבע מילין' הוא מקרי בהחלט, הן מכיון שבאירופה השיעור הוא כפול כנודע. והן מכיון שהשיעור משתנה בין עונות השנה. מה שמביא אותנו למסקנא ברורה שהם חיכו, או פחות מארבע מילין או יותר. למעשה הם אפילו לא ידעו מכך, מכיון שלא היתה להם מסורת ברורה מהי בדיוק 'שקיעת החמה', שכן לא היה בזה נפקא מינה לדינא, וגם כל מי שינסה לצפות בשקיעת השמש יבין שבלתי אפשרי לדעת מתי היא שוקעת, הן מפני הערפילים (שבאירופה הם חזקים פי כמה), והן מפני ההרים והגבעות. למעשה כמעט תמיד השמש נעלמת מעינינו 5 או דקות לפני השקיעה. כשנוסיף לזה את היעדרם המוחלט של השעונים, נקבל תמונת מציאות די ברורה.
ישאל השואל, ממתי נחתה על עם ישראל שיטת ה72 דקות וספיחיה. התשובה ברורה. מיד כשהומצאו השעונים, פתאום נהייתה אופציה פשוטה לחשב את צאת הכוכבים לפי השקיעה, וזה היה נח יותר יחסית, מכיון ששקיעת הכדור היא דבר ברור וחד משמעי יותר מאשר כוכבים, שהיו בהם כל מיני מסורות סותרות. ולכן מיד שמו לב שהנתונים לא מסתדרים זה עם זה, וענו לכך תשובות דחוקות (כמו המנחת כהן למשל, או בדורינו בעל ספר 'יום ולילה של תורה', שטוען שהשקיעה מתחילה הרבה זמן לפני היעלמות השמש, ואין כאן מקום לדון בשיטתו ובקושיות והתירוצים שעליה), עד שברבות השנים קמו 'מחמירים' שציוו לחכות 72 דקות כפי פשטות ההלכה. והם היו מיעוט, כי למרות שאף אחד לא ידע כיצד להתמודד עם טענותיהם ההלכתיות, הרוב לא שינו ממסורת אבותיהם (פרט לארצות הצפוניות מאוד, שממילא חיכו תמיד פחות או יותר לשיעור הזה, כי באמת לא ראו כוכבים מקודם לכן), וכיום אנחנו רואים עד כמה הם צדקו.
אבל עדיין לא ענינו על השאלה, האם בתקופת הראשונים חיכו יותר מ72 דקות או פחות. וכאן מתפלגות הדעות. יש טוענים שבזמנם חיכו יותר, עד שהשמים החשיכו לחלוטין (72 דקות לפי מעלות), ויש טוענים, שהם חיכו לאותם שלוש כוכבים שאנחנו מחכים פחות או יותר, מה שאומר בעצם שהם לא חיכו 72 דקות אלא פחות.
נתבונן תחילה בשיטה הטוענת שבזמנם חיכו '72 לפי מעלות'. שיטה זו נתקלת בבעיה חריפה. שכן אין ספק שמאות שנים לא נשמע כדבר הזה בכל עם ישראל. ולהיפך, ידוע בבירור שרוב הקהילות חיכו פחות מ72 דקות (עובדה שבעלי 'שיטת רבינו תם' אוהבים להצניע, אבל מדובר בעובדה היסטורית, איני יכול להאריך בכך, אבל הדברים נתבררו באר היטב בספר יום ולילה של תורה, בעדויות מוצקות, וכן בעוד ספרים) וגם אם היו כאלו שהחמירו, לא נמצא אף אחד שהחמיר 72 דקות לפי מעלות, ויוצא אם כן שכל כלל ישראל חיללו שבת ולא שמרו את מצוות התורה כראוי. אך אני לא ארצה לדון במשמעות ההשקפתית של העניין (למרות שאין לי ספק שהוא 'משחק תפקיד חשוב אצל בעלי ההחלטות'), ואדון כמו חוקר קר, האם יתכן שחל שיבוש היסטורי בעם ישראל שגרם לכך.
וזאת למודעי. אין לך דבר שיש בו מסורת יומיומית כמו זמן צאת השבת, כי כל סדר היום והמצוות נקבעים על פי זה, ומדובר בדבר של פרהסיא הכי גדול שיש. ולכן, אם נטען שעם ישראל לא יודע לשמור מסורת בדבר כזה, אז אולי גם החליפו לנו את התלמוד הבבלי בלי ששמנו לב? שלא לדבר על החיות והבהמות שאנחנו אוכלים, שכנראה נתחלפו מי יודע כמה פעמים?
וכאן מציעים לנו בעלי השיטה תאורייה נחמדה. לדבריהם, הראשונים גרו בדרום אירופה, בה לא היתה כל בעייה לשמור 'רבינו תם לפי מעלות'. לאחר מכן היגר עם ישראל צפונה, למקומות שבהם אם נשמור רבינו תם לפי מעלות לא יהיה כלל לילה בקיץ (ככה זה אכן כל השליש הצפוני של אירופה! זה מה שמוכיח בבירור שרבינו תם לפי מעלות לא היה קיים כלל לפחות 500 שנה) משכך, חל בלבול בזמני היום. כי המהגרים לא היו מודעים לכך שהמציאות האסטרונומית באותם ארצות שונה, ולכן היו בטוחים שהכוכבים הגדולים הם הם הבינונים, כי הרי אחרת אין כלל לילה!
אבל לדעתי התיאוריה הזו מופרכת לחלוטין, הן מכיון שגם בזמן הראשונים היה מושב יהודי גדול, עם הרבה בעלי תוספות מצפון ללונדון, וכן בעיר מגדינבורג שבצפון אשכנז, וגם שם לא שמענו מעולם על היעדר הכוכבים. ואפילו אם נאמר שאותם מיעוט ראשונים אכן טעו כבר אז באותה טעות שטעו כל המהגרים 200 שנה אחר כך, הרי לא יתכן שבאותו זמן נהגו כמה מאות קילומטר דרומה 'רבינו תם לפי מעלות', והטעות היתה קיימת רק שם, שהרי קיים גם 'רצף התיישבותי', וגם רצף של נסיעות מהכא להתם ולהיפך, ולא יתכן שהיו להם שתי לילות שונים לחלוטין מבלי שהאחד יידע על רעהו. שלא לדבר על כך שגם במקומות הדרומיים יותר מדובר בקיץ על לילה מאוחר להפליא, שקשה להניח שמציאותו נעלמה לחלוטין מתודעת כל המהגרים הצפוניים 200 שנה לאחר מכן.
ולא עוד, אלא שיש לנו ברי מה היה מנהג הראשונים בלונדון, ומאידך אנחנו בשמא על מנהג שאר הראשונים, וברי ושמא ברי עדיף. וזה חוץ מ'חזקה דהשתא', שמאתיים שנה לאחר מכן אין פוצה פה ומצפצף בכל אירופה שיש ויש לילה, הן בקיץ והן בחורץ, הן בהונגריה והן בוילנא, וכאן נמצא וכאן היה (השימוש במונחים התלמודיים 'ברי ושמא' ו'חזקה דהשתא', נועד כמובן כמטאפורה בעלמא. אני מתכוון רק לסבירות ההגיונית מה היה מנהג קודם לכן).
חוץ מזה שאין שום הסבר איך הגיעו אותם מהגרים לקצה השני, של פחות מ72 דקות. שכן לו יהי שאם תחכו כמו אבותיכם לא יהיה לכם לילה, אבל מדוע אינכם מחכים לפחות 72 דקות? והרי אבותיכם חיכו לכוכבים קטנים בהרבה? ולהגיד שזה סתם השתנה זה מופרך, כי לא ידוע לנו מי שינה, ולא ידוע לנו את נימוקיו. והרי מדובר במנהג מופרך לכאורה! בשלמא זה שקמו מידי פעם מחמירים ששמרו 72 דקות בניגוד למנהג זה ברור מאוד, כי הם צרחו ככרוכיה שככה מבואר בראשונים, וכתבו על כך תשובות ומכתבים ברורים ומפורטים, אבל כיצד יתכן שקהילות שלמות של גדולי ישראל משנים לקולא בשתיקה גמורה, נגד המפורש בראשונים? ועל כרחך שסמכו על המנהג דקדמת דנא.
אלא שצועקים עלינו כל בעלי 'רבינו תם לפי מעלות', הכיצד אתם מעיזים לחלוק על הראשונים, והרי אין בדבריהם הסבר חוץ ממה שאנחנו מציעים? והם אכן צודקים, כי תירוצו של בעל 'מנחת כהן' למנהג מופרך אסטרונומית, וגם שאר ההסברים שמציע בעל ספר 'יום ולילה של תורה' דחוקים מאוד, כפי שיראה כל מעיין. והתשובה פשוטה שלהיפך, אנחנו יודעים בבירור שמנהג הראשונים היו בדיוק כפי שאנחנו נוהגים, ושבקיה לקרא דאיהו דחיק ומוקי אנפשיה. ולהיפך, הם אלו החולקים על הראשונים (זאת חוץ מהפליאה - בלשון עדינה - לבטל מנהג כל ישראל מאות שנים).
ובקשר לשאלה שהרי הדברים מופרכים בחוש, שהרי מחכים פחות מ72 דקות, ודברי המנחת כהן הוכחו כאינם מתאימים למציאות האסטרונומית, התשובה פשוטה, הרי אין כאן מחלוקת בינינו לראשונים (כי הראשונים כאמור נהגו בדיוק כמונו), אלא גם אנחנו וגם אתם פשוט חולקים על הראשונים, אתם מציעים '72 דקות לפי מעלות' שזה נגד הראשונים, ואנחנו מציעים 'שיטת הגר"א והגאונים' שזה נגד הראשונים. אז מה עדיף? ברור שעדיף שיטת הגר"א והגר"ז, שקרובה יותר למנהג ישראל, וגם מתיישבת הרבה יותר טוב בדברי הגמרא, שכן לפיה שקיעת החמה היא כפשוטה וכו'.
ואם כבר נרצה להידחק וליישב את שיטות הראשונים באופנים שאינם מסתברים (מה שאנו אכן עושים, מהכרת גדולתם וקדושתם), הרי עדיף לנו ליישב אותם כפי שנהגו הם עצמם, ולהיזדקק לתירוצים הדחוקים של בעל 'יום ולילה של תורה' וכדומה, מאשר להבין את דבריהם יותר מאשר הם עצמם. ואם נרצה לשמור אמונים להבנה שלנו ולחלוק עליהם, הרי מוטב לנו לנטות לשיטת הגר"א, הגאונים, מהר"ם אלשקר, ועוד.
ואכן לא פלא, ששני גדולי ישראל הגר"א והגרש"ז ששמו ליבם על המחזה הגדול הזה, נטו קו מיד לכיון הזה. והרי לא היתה להם בעייה ללכת לכיון השני של 'לפי מעלות', אלא שזו הכחשת כל כלל ישראל באופן הכי גס שיכול להיות. ואם כבר חולקים על כל מסורת ישראל והראשונים בכללם, למה שלא ניישב דבר על מכונו בפשטות, ובשיטה שכבר הועלתה על ידי רבים מקודם לכן?
ועוד נקודה חשובה שכבר העלה כאן הרב החושב, וגם אני הקטן הארכתי בזה באשכול הנעול על שיטת רבינו תם, שלפי ההסבר שלהם לא שייך כלל '3 כוכבים', שכן הרקיע מלא במאות כוכבים, וכיצד ניתן לקבוע בדיוק על 3 כוכבים מסוימים שהם הבינונים? אין אלו אלא דברי תימא מופרכים. חוץ מהעובדה שלפי רוב הראשונים יש הפרש של הילוך חמישים אמה בין הופעת כוכב אחד למשנהו (שזה בין השמשות דרבי יוסי, ואכמ"ל), והדבר לא יתכן באותו זמן, שהכוכבים יוצאים במאותיהם ואלפיהם, והרבה מהם בעת ובעונה אחת.
עד כאן לבינתיים. אקווה שעוד יבואו השלמות בסייעתא דשמיא.
בס"ד.
ברצוני להעיר הערה כללית על התאוריה שלך, מקדש מלך, ידידיה ושאר החברים.
וכך; כל עוד ולא תגבו את התאוריה שלכם עם מקורות ברורים דבריכם יישארו בגדר תאוריה בלבד!
אתם מנסים מאוד מאוד לשדר לקוראים כאילו כך היה המנהג - כהמנחת כהן, ואתם עושים זאת בביטחון בהפגנתיות.
אז בשבילכם ובשביל כל הבאים החדשים בתחום נציין כמה דברים אשר הם יסודות שאין ניתן לזוז מהם: לא משנה מה נגיד כך או כך, אלו הם יסודות מוצקים וחזקים כסלע איתן:
1. הכסיף הוא השחיר! כך קבעו כל הראשונים. [ולזה הסכים המנחת כהן לגמרי. ובספרו הוא כותב בכמה מקומות להלכה, שהלילה ההלכתי הוא כשהחשיך אור היום לגמרי לגמרי ולא נשאר כל אור. והוא מדגיש ומפרט ממש כך].
וכן הגאונים והראשונים (והקדמונים בפרט) רגילים להשתמש בביטויים של החשיך היום, חשך היום, משחשיכה וכו' בלי כל הסבר על איזה רמת ומידת חשיכה הם מתכוונים, האם על זו של 30 דקות או על זו של 40 דקות או על זו של 50 דקות וכן הלאה. כי הם לא ציינו אף שיעור זמן אחר וגם לא הזכירו כוכבים. אשר כל הלשונות הללו מראים לנו שלדעתם כל עוד שלא החשיך אור היום כפשוטו, לחלוטין, שאין זה הלילה לדעתם. (אם אנו אומרים שכל מי שכתב "שקיעה" מבלי לפרש את כוונתו כר"ת אזי כוונתו היא על השקיעה כפשוטה - אם כך הוא הדין שכל מי שכתב חושך/משחשיכה/חשך היום וכדומה כוונתו היא כפשוטו
חושך!).
וממילא לא יתכן על פי ההלכה להקדים את הלילה לפני שהחשיך אור היום לגמרי.
2. למנהג יש כללים מאוד ברורים. בפרט לדאורייתא. הכללים הם הערובה היחידה לשמירת מנהג נכון ולהסרת מנהג מתחקה או משובש. אילולי הכללים לא הייתה לנו כיום תורה!!!!! (ועוד אלף סימני קריאה!). והמנהג דידן איננו עומד בהם כידוע.
3. אין אחד מאיתנו שהיה חי בתקופת הראשונים וגם לא האחרונים. החיים דאז היו שונים בתכלית מתקופת האחרונים וכל שכן מהמאה השנים האחרונות. אי לכך, התאוריה שלכם אינה יכולה להיות שלמה וחזקה.
4. עשרות אחרונים כותבים בפירוש שניתן להוסיף תוספת בערב שבת במשך ג' מילין ורביע שזה כשעה לאחר השקיעה. והם אומרים בפירוש שכל משך הזמן הזה הוא יום גמור ממש. ועצם שהם כותבים כך מבלי לקחת אחריות שמא בזמן זה כבר יש כוכבים של המנחת כהן (ומה שבאמת כן יש) זה אומר שהם לא חיו לפי התאוריה שאתם מנסים למכור השכם והערב. (אז לפי איך הם התנהגו? - בוודאי שלא לפי התאוריה שלכם - המנחת כהן).
5. מאוד מאוד סביר שאנשים יטעו בזמן תחילת הלילה לפי ר"ת, שכן קשה מאוד לעמוד על ההכסיף. ועלות השחר שנהגו אז יוכיח כן! וממילא אין ראיה מכך שהקילו לחשוב את הלילה לפני 72 מאחר והדבר קשה מציאותית. אזי האם מכן נסיק עובדות שאינם אמיתיות?
6. בהרבה גאונים וראשונים ישנם תיאורים די מפורשים כיצד נהגו בתחום זה: שהם לא הוציאו את השבת לפני (שהיה נדמה לכל הפחות) שהחשיך היום. קיימים לשונות ברורים המספרים על מעשיהם כן.
7. בכל התאוריה הזו שמנסים למכור לנו עדיין לא מצאנו בו אחידות, שהוא נתון משמעותית מאוד מאוד. כי אם אתם רוצים לבסס דעה על פי מנהג שנהגו - אתם לא יכולים לבסס את הדעה כשאין הסכמה ברורה; כי כשאין הסכמה ברורה הרי שזה מצביע בהכרח על שינויים שנכנסו בו והשתנו עם השנים מכפי שהיה. לדוגמא: אולי נהגו צאת הכוכבים בשיעור של 50 דקות? ואולי בשיעור של 60 דקות? מניין לנו הביטחון שנהגו רק כשיעור המנחת כהן??? (כי כולנו יודעים שישנם הרבה גדלי כוכבים בשמים. ולכן שמא בחרו כוכבים יותר קטנים?).
8. הנה לגבי עלות השחר ישנם עדויות של רבנים (מלבד הלוחות) המספרים לנו את השיעור של העלות השחר שנהגו אז בזמנם, ולפי החשבון, זה יוצא בין כ-12 - ל-14 מעלות לפני הנץ. וכמו שכיום אנו לא מקבלים זאת כלל, מאחר ופשוט לנו שהייתה להם טעות אופטית שלא באשמתם; וכן שכולנו יודעים שעל פי ההלכה היום מתחיל מיד עם הופעת האור הראשון - לכן אין אנו מקבלים את מנהגם כלל. ורואים אותו כמנהג טעות ומבטלים אותו. כך על אותו המשקל בדיוק שייך שלא לקבל את הנוהג המוטעה שהיה כבמאתיים השנים האחרונות: מחמת שני הטעמים: א. כי גם הם מסכימים שכל שלא חשך היום לגמרי אינו צאת הכוכבים. ב. מאחר והיה להם מאוד קשה לעמוד על המתרחש. וממילא הם אינם אשמים ונוהג שנוצר באופן לא מכוון איננו מנהג, ולא יכול להתקרות כן. הגע בעצמך, כשנוהגים בדבר מחסרון ידיעה קשה האם יהיה סיבה הגיונית להחשיבו כמנהג???
9. עם התאוריה כמו שלכם הפכתם את הלומדים והרבנים (בעבר ובהווה) לטמבלים (וסליחה על הביטוי) שלא מבינים פשט גמרא וראשונים מפורשים. הפכתם אותם לעם הארץ, כי לפי המנהג - שלשיטתכם הוא הקובע
והוא זה שהיה מאז היותנו לגוי - ממילא ייצא שכל מה שכתבו האחרונים והבינו הלומדים כדוגמא שהכסיף הוא 'השחיר כפשוטו' ושאז הוא הלילה מהתורה - זה אינו נכון בכלל והוא טעות ברורה וגסה מהשורש!!! שצריך לומר שהראשונים לא התכוונו להשחרה ממשית אלא למשהו של השחרה בערך, לשליש ולרביע.
ובקיצור יש לנו שני ברירות להגיד; או שהיה המנהג כדבריכם מימות הראשונים והגאונים ועד לתנאים ומשה רבינו עליו השלום וכל האחרונים והלומדים טעות טעות שרק בורים יכולים לטעות בה. וברוך ה' כיום בזכותכם נפתחו להם המאורות והבינו את טעותם ומשגם הענק שרק ילד יכול לטעות בו.
או להגיד שכל הלומדים והאחרונים הבינו את הדברים נכון לאשורם כנ"ל, ולפי זה פשוט וברור בתכלית הפשטות "שאם נהגו שלא כן" שהוא מנהג טעות, (כמו לגבי עלות). וממילא מה שנותר לנו להסביר הוא איך זה נוצר ולמה זה נוצר, שאז זה הכי הגיוני שיש ולא נצטרך לעקם כל פעם תירוצים ויישובים אחרים.