מחפש אמירה רבנית

[מצר]

שלו' לחו"ר דפה,
אני מחפש משפט- ציטוט או אמירה עקרונית, כמדומני שבעל האמירה הוא הגר"ח סולוביצ'יק
שאומרת, שעיקר תפקיד הרבנים הוא לחבוש לשבורי לב, לעזור לאחרים, להקשיב, משהו מעין זה.
מי שמכיר או יודע על מה מדובר, ויראני מקום, אודה לו מאוד.

תודה רבה.

[כדכד]

אולי האומר היה הסבא מסלבודקה?
שמעתי שאמר כך כשהקים את הישיבה שעיקר מטרתה של הישיבה היא להחיות רוח שפלם ולהחיות לב נדכאים

[עושה חיל]

המעשה היה, שהגיע הסבא זצוקללה"ה לפני ר' ישראל סלנטר ושאל אותו מה המטרה של הישיבה שיקים?
ענה לו ר' ישראל: 'להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים' ע"פ הפסוק בישעיהו (נז , טו)

[אוהב עמו]

אולי כוונת המחפש למעשה עם אותו רב שנשאל היכן ספריו והראה את פנקסי הצדקה של העיר. (אם זכרוני לא בוגד בי בפעם זו אז זה היה ר' יוסף פיימער מסלוצק)

[פרדכת]

זכור לי או הדברי חיים מצאנז לבעל השואל ומשיב.
או אחד מצאצאיו (הקדושת ציון הי''ד )לנכד החת''ס שהיה רב בקרקא.
ששאלו מה תפקיד הרב ?
הרי לכל תפקיד יש את האחראי מטעם 'המועצה'
א''כ מה נשאר לרב העיר?
תשאל את הסיפור לחסידי באבוב הם יגידו לך את המקור

[לענין]

החזו"א על רא"ח מייזל.

[ליטוואק פון בודאפעסט]

יש סיפור של שלש רבנים ששאלו אותם מהו תפקידו של רב, אולי הרב יצחק אלחנן, האור שמח והגר"ח. אני מחפש המקור ודקדוק הסיפור, אם יש למישהו.

[שמואל_הקטן]

מסתמא לא מה שאתה מחפש, ובכ"ז לכאורה אף רבנים בכלל כל האדם

הקדמת נפש החיים.jpg (33.22 KiB) נצפה 8446 פעמים

[לענין]

זכור לי או הדברי חיים מצאנז לבעל השואל ומשיב.
או אחד מצאצאיו (הקדושת ציון הי''ד )לנכד החת''ס שהיה רב בקרקא.
ששאלו מה תפקיד הרב ?

אאא.PNG (80.98 KiB) נצפה 8427 פעמים

[לענין]

וראו נא את ספרו הנפלא של הרב משה לוונטל
'שררה שהיא עבדות - סוגיות ברבנות הקהילה'.

[בקרו טלה]

ייש"כ
ועי' מענין לענין במכתב הדברי חיים ד"ה והנה טרם

[משלי שועלים]

יש גם את מש"כ האחיעזר שמלכתחילה חשב שלחדש ולכתוב ספרים זה העיקר ולבסוף הבין שזה משחק שעשועים והעיקר לעזור לאלמנות וכו',
יש גם סיפור שאמר שזה כרך נוסף של האחיעזר (אולי כששאלוהו מה עם אחיעזר חלק ה')
כתבתי מהזכרון. אשמח שמישהו יציין למקורם של שמועות אלו ובעיקר שיסביר איך זה מתיישב עם המוסכמה ש'התורה היא מעל הכל'

[בקרו טלה]

-

[כדכד]

אשמח שמישהו יציין למקורם של שמועות אלו ובעיקר שיסביר איך זה מתיישב עם המוסכמה ש'התורה היא מעל הכל'

מו"ק ט' כתיב כל חפצים לא ישוו בה וכתיב כל חפציך לא ישוו בה הא חפצי שמים... לךא קשיא כאן שיכולה ליעשות בידי אחרים כאן שאינה יכולה ליעשות בידי אחרים

[משלי שועלים]

כמובן. אך ישנו הט"ז המפורסם (במרדכי היהודי) שהמעלה הכי גדולה היא שלא מצריכים אותך מן שמיא לעסוק במצוות אלו, אף שאם יגיעו לידך תיאלץ להתבטל מלימודך.
וא"כ הדרא קושיין, איך יאמר האחיעזר שללמוד תורה ביחס לעזור לאלמנות הוא 'צעצועי ילדים'

[משלי שועלים]

ואולי י"ל שכוונתו על חיבור הספרים כמעלה בפני עצמה ולא על עסק התורה, ואת זה השווה לאלמנות

[הכתב והמכתב]

אולי כוונת המחפש למעשה עם אותו רב שנשאל היכן ספריו והראה את פנקסי הצדקה של העיר. (אם זכרוני לא בוגד בי בפעם זו אז זה היה ר' יוסף פיימער מסלוצק)

ר' אליהו חיים מייזל

[שמואל_הקטן]

אשמח שמישהו יציין למקורם של שמועות אלו

הרב י'ל קגן בתוך ספר היובל להפרדס עמ' 330.jpg (202.41 KiB) נצפה 8261 פעמים

[שמואל_הקטן]

ובעיקר שיסביר איך זה מתיישב עם המוסכמה ש'התורה היא מעל הכל'

סוטה מד.
הכן בחוץ מלאכתך זה מקרא ומשנה ועתדה בשדה לך זה גמרא (רש"י: לתת סברא להבין בטעמי המשנה והלכה כדברי מי) אחר ובנית ביתך אלו מעשים טובים.
ובמהרש"א: ומאן דמוסיף על העיקר המעשים טובים. שהוא גמר בנין הבית דתלמוד נמי אינו אלא הכנה למעשים טובים כדאמרינן שהתלמוד מביא לידי מעשה.

אכן שם בהמשך:
ר' אליעזר בנו של ר"י הגלילי אומר הכן בחוץ מלאכתך זה מקרא ומשנה וגמרא ועתדה בשדה לך אלו מעשים טובים אחר ובנית ביתך דרוש וקבל שכר.
ובמהרש"א:
ומאן דמוסיף עוד אל עיקר בנין הבית ותכליתו דרוש וקבל שכר גם שכבר בא לכלל שהביאו לידי מעשים טובים אמר דרוש וקבל שכר בחכמה עיונית שע"ז אמרו כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו כו' דרמזו בזה על חכמה עיונית דאילו חכמת התלמוד ודאי קודמת ליראת חטא שהתלמוד מביא לידי מעשה ואמרו ולא ע"ה חסיד וכדמוכח הכא ודו"ק.

ובתוס' קידושין מ: ד"ה תלמוד:
וי"מ דאדם שלא למד עדיין ובא לימלך אם ילמוד תחילה או יעסוק במעשה אומרים לו למוד תחלה לפי שאין עם הארץ חסיד אבל אדם שלמד כבר המעשה טוב יותר מלימוד:

וכן ראה דברי ר"ח מוולוז'ין המובאים מעלה.

וודאי שיש להביא מקורות רבים לאידך גיסא וסוגיא רחבה היא, ורק להעיר באתי.

[משלי שועלים]

אכן מקורות חשובים וייש"כ.
אך השאלה אצלי רק מתעצמת, משום שלפי מה שאני מבין הביאור הוא כך:
יש שני סוגי לימוד, א. כדי לדעת המעשה. והוא קודם למעשה, אך לא חשוב ממנו, משום שהוא בא למענו ובשבילו. ב. חכמה העיונית, דרוש וקבל שכר, והוא תכלית בפנ"ע וחשוב מכולם (ות"ת כנגד כולם, כל חפציך לא ישוו וכו').
א"כ, ודאי התעסק האחיעזר בחידושים ובספרים עיוניים, והדרן לקושיין, מדוע עדיף לו להתעסק עם אלמנות. (וגם אם לא אפשר ע"י אחרים, הרי זה אילוץ וכביכול מוכרח הוא להפסיד המעלה הגדולה מכולם).
אודה מאוד למי שיפתור לי בעיה זו!

[הרע במיעוטו]

Capture.PNG (617.99 KiB) נצפה 8212 פעמים

[משלי שועלים]

Capture.PNG

לא התקדמנו.
אכן הקב"ה מעדיף מצוות מסוימות ממצוות אחרות. השאלה היא היחס בין תורה למצוות

[חלמישצור]

הרב חיים חייקל גרינברג, מגדולי הדור! במלאת שנה לפטירתו של הגאון רבי יחיאל יעקב וויינברג זצ"ל: פרקים לזכרו וזכרונות אישים מפי גדולי הדור, תל אביב תשכ"ז (במהד' שבאוצ"ח ללא מספרי עמודים, שלושה עמודים מהסוף)

1.png (182.18 KiB) נצפה 8189 פעמים

[שמואל_הקטן]

אך השאלה אצלי רק מתעצמת, משום שלפי מה שאני מבין הביאור הוא כך:
יש שני סוגי לימוד, א. כדי לדעת המעשה. והוא קודם למעשה, אך לא חשוב ממנו, משום שהוא בא למענו ובשבילו. ב. חכמה העיונית, דרוש וקבל שכר, והוא תכלית בפנ"ע וחשוב מכולם (ות"ת כנגד כולם, כל חפציך לא ישוו וכו').
א"כ, ודאי התעסק האחיעזר בחידושים ובספרים עיוניים, והדרן לקושיין, מדוע עדיף לו להתעסק עם אלמנות.

החלוקה אינה פשוטה כמו שסובר מר שהרי בלימוד שקודם המעשה נכלל גם גמרא וכפירש"י: לתת סברא להבין בטעמי המשנה והלכה כדברי מי, וצריך להבין לדברי המהרש"א, מה בין זה ובין חכמה עיונית שאח"ז, ועכ"פ אולי ס"ל לרח"ע שהאחיעזר אינו יותר מ"גמרא" של חז"ל.


ומה שפשיטא ליה ש"הוא תכלית בפנ"ע וחשוב מכולם" יש שאינו פשוט להם כך

המשגיח ר''י לווינשטיין.jpg (193.45 KiB) נצפה 8146 פעמים

ובהרחבה

אור יחזקאל מכתב יד.pdf

(1.18 MiB) הורד 169 פעמים

[חלמישצור]

מורה הנבוכים ג, נד

אמר ירמיה בארבעת השלמויות הללו: כה אמר ה' אל יתהלל חכם בחכמתו, ואל יתהלל הגיבור בגבורתו, ואל יתהלל עשיר בעשרו, כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידע אותי ... והואיל והזכרנו פסוק זה ונפלאות שנכללו בו והזכרנו דברי חכמים ז"ל עליו, נשלים מה שנכלל בו, והוא, שלא הסתפק בפסוק זה בביאור הנעלה שבתכליות שהיא השגתו יתעלה בלבד. כי אילו הייתה זו מטרתו, היה אומר כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידע אותי, ויפסיק הדיבור, או היה אומר השכל וידע אותי כי אני אחד, או היה אומר כי אין לי תמונה, או כי אין כמוני, וכל כיוצא באלה. אלא אמר כי ההתפארות היא בהשגתי ובידיעת תוארי כלומר: מעשי, כעין מה שביארנו באומרו הודיעני נא דרכיך וגו'.

וביאר לנו בפסוק זה כי אותם המעשים אשר חובה לדעת אותם ולהתדמות בהם, הם חסד ומשפט וצדקה. והוסיף עניין אחר חשוב והוא אומרו: בארץ, אשר זהו ציר התורה ... כמו שביאר לנו על ידי אדון החכמים: כי לה' הארץ, אמר כי השגחתו גם בארץ כראוי לה, כמו שמשגיח בשמים כראוי לה, והוא אומרו: כי אני ה' עשה חסד משפט וצדקה בארץ. ואחרי כן השלים את העניין ואמר כי באלה חפצתי נאם ה', רוצה לומר מטרתי שיהא מכם חסד וצדקה ומשפט בארץ, כדרך שביארנו בשלוש עשרה מידות, שהמטרה להתדמות בהן ושיהיו אלה הליכותינו ...

זהו מה שנראה לי להניח במאמר זה ממה שראיתי שהוא מועיל מאוד לכמוך, והנני מאחל לך בעת ההתבוננות המעמיקה שתשיג כל עניין שכללתי בו בעזרת ה' יתעלה. והוא יזכנו וכל ישראל חברים למה שהבטיחנו בו. אז תפקחנה עיני עוורים ואזני חרשים תפתחנה. העם ההלכים בחושך ראו אור גדול ישבי בארץ צלמות אור נגה עליהם. קרוב מאוד האל לכל קורא, נמצא לכל דורש יבקשהו, אם באמת יקרא ולא ישעה, אם יהלך נכחו ולא יתעה, נשלם החלק השלישי בעזרת ה', ובהשלמתו נשלם מורה הנבוכים.

[תבונה1]

שלו' לחו"ר דפה,
אני מחפש משפט- ציטוט או אמירה עקרונית, כמדומני שבעל האמירה הוא הגר"ח סולוביצ'יק
שאומרת, שעיקר תפקיד הרבנים הוא לחבוש לשבורי לב, לעזור לאחרים, להקשיב, משהו מעין זה.
מי שמכיר או יודע על מה מדובר, ויראני מקום, אודה לו מאוד.

תודה רבה.

כך אמר הגר"ח לבנו הגר"מ כאשר נעשה לרב שעיקר תפקידו של רב הוא "צו טאן חסד" וכן אמר הגר"מ לתלמידיו.
זכר לדבר ניתן לראות בספר מוולוזין ועד ירושלים חלק א' עמוד 297

[שומע ומשמיע]

שלו' לחו"ר דפה,
אני מחפש משפט- ציטוט או אמירה עקרונית, כמדומני שבעל האמירה הוא הגר"ח סולוביצ'יק
שאומרת, שעיקר תפקיד הרבנים הוא לחבוש לשבורי לב, לעזור לאחרים, להקשיב, משהו מעין זה.
מי שמכיר או יודע על מה מדובר, ויראני מקום, אודה לו מאוד.

תודה רבה.

איש ההלכה של הרב סולבייצ'יק מבוסטון [כמדומה שר' שמחה זליג העיד לו שכך אמר לו הגר"ח] בשם הגר"ח.
עיין שם האמירה המדויקת.

[מצר]

הרב חיים חייקל גרינברג, מגדולי הדור! במלאת שנה לפטירתו של הגאון רבי יחיאל יעקב וויינברג זצ"ל: פרקים לזכרו וזכרונות אישים מפי גדולי הדור, תל אביב תשכ"ז (במהד' שבאוצ"ח ללא מספרי עמודים, שלושה עמודים מהסוף)

1.png

אפשר תרגום?
תודה.

[חלמישצור]

איני יודע יידיש (נולדתי בעיירת גבול בין תימן לג'רבה...).

הרב פרנקל תאומים קישר לאחרונה באשכול על מר שושני אל אשכול קצר זה.