◆ חיפוש מקור ◆

[משה דוויק]

הגאון הנ"ל שאל אם דברי הגר"א איתנהו בחז"ל?

[אמיר כרמי]

הגאון הנ"ל שאל אם דברי הגר"א איתנהו בחז"ל?

במהדורת הרב פיליפ ציין
ויקרא רבה כב', ב

בראשית רבה טז, ד. שמות רבה ב, ח

[אמיר כרמי]

הגאון הנ"ל שאל אם דברי הגר"א איתנהו בחז"ל?

במהדורת הרב פיליפ ציין
ויקרא רבה כב', ב- אוהב כסף ויכול וכנ"ל ע"י הרב יאיר גמרא במכות י

בראשית רבה טז, ד וזהב הארץ ההיא טוב אין תורה כתורת א"י
. שמות רבה ב, ח

[משה דוויק]

הגאון הנ"ל שאל אם דברי הגר"א איתנהו בחז"ל?

במהדורת הרב פיליפ ציין
ויקרא רבה כב', ב

בראשית רבה טז, ד. שמות רבה ב, ח

אולי יחכימנו מה זה מהדורת הרב פיליפ?

[ההוא דאמר]

במשנה ביכורים [ג, ז] "בָּרִאשׁוֹנָה, כָּל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לִקְרוֹת, קוֹרֵא. וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִקְרוֹת, מַקְרִין אוֹתוֹ. נִמְנְעוּ מִלְּהָבִיא, הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ מַקְרִין אֶת מִי שֶׁיּוֹדֵעַ וְאֶת מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ".
וברע"ב כתב,

נִמְנְעוּ מִלְּהָבִיא. מִפְּנֵי הַבּוּשָׁה שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִקְרוֹת: הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ מַקְרִין. וְאַסְמְכוּהָ אַקְּרָא דִּכְתִיב (דְּבָרִים כו) וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ, וְאֵין עֲנִיָּה אֶלָּא מִפִּי אַחֵר:

מבואר ברע"ב, כי מה שהתיקנו שיכולים להקרות את מי שאינו יודע, זהו משום דאסמכוה אקרא ואין עניה אלא מפי אחר.
וצ"ע, תיפוק ליה משום הכלל הנקוט בידינו בכל דוכתא 'שומע כעונה', ואם כן אף בלא אסמכוה אקרא, ואף בלא תקנה מיוחדת יוכלו להקרות את מי שאינו יודע, כדין שומע כעונה, וצ"ע.
וא"ל א' מראשי הישיבות שליט"א, כי הנצי"ב במשיב דבר מתייחס לשאלה זו, ולא זכיתי למוצאו עד הנה.

[פרנצויז]

אולי יחכימנו מה זה מהדורת הרב פיליפ?

http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=dire ... ase=NNLALL
אולי מישהו יוכל להעלות כאן צילום העמ' במשלי עם ביאור הגר"א מהדורת הרב פיליפ, (משלי י"ז ג') על הפסוק מצרף לכסף וכור לזהב.

[לענין]

ניתן להניח -בזהירות- כי הכוונה למשיב דבר ח"א סי' מ"ז.

[הבטחתי]

כפי שהדבר יותר מעולה כך מרקיב יותר מהר ומסריח יותר, המדבר מהחי, החי מהצומח וכו'.
מחפש מקור לענין בדברי רבותינו

[מה שנכון נכון]

כפי שהדבר יותר מעולה כך מרקיב יותר מהר ומסריח יותר, המדבר מהחי, החי מהצומח וכו'.
מחפש מקור לענין בדברי רבותינו

לגבי ההבדל שבין האדם לבע"ח ראה חו"ה פתיחה לשער עבודת האלהים.

[בקרו טלה]

בירושלמי סוף קידושין איתא דעתיד אדם ליתן דין וחשבון על כל מה שראתה עינו ולא אכל - ולא הסמיכוהו אקרא

בתשב"ץ קטן (סימן שכ) נראה שגרסתו היתה כך:
איתא בירוש' פ"י יוחסין ישמעו ענוים וישמחו א"ר בון עתיד אדם ליתן דין וחשבון על שראה מיני מגדים ולא אכל ר"א הוה מצמצם פריטי למיכל בהון מכל מילי חדש ע"כ (והעירו מהדירי מכון י-ם שבילקוט שמעוני הביאו בתהלים כ"ב על הפסוק 'יאכלו' ענוים וישבעו).

עי' הע' 51

[דרופתקי דאורייתא]

במשנה אבות הולך ואינו עושה שכר הליכה בידו, ולכאו' על מה השכר, הרי לא עסק בתורה כלל. והביאור, שעצם זה שיצא מביתו, ששם יכול לבוא לידי מחלוקת, או איזה עבירות אחרות, שאינם מצויות בביהמ"ד, ועל זה קאי השכר. (בשם אדמו"ר מקאצק?).

[בקרו טלה]

במשנה אבות הולך ואינו עושה שכר הליכה בידו, ולכאו' על מה השכר, הרי לא עסק בתורה כלל. והביאור, שעצם זה שיצא מביתו, ששם יכול לבוא לידי מחלוקת, או איזה עבירות אחרות, שאינם מצויות בביהמ"ד, ועל זה קאי השכר. (בשם אדמו"ר מקאצק?).

שיח שרפי קודש - עבודת ה'
בשם הרב החסיד המופלג המפורסם מו"ה נטע נח מווישעגראד ז"ל, ולא ידעתי אי אמר בשמו או בשם רבו, והוא הי' מחסידי קאצק, במס' אבות הולך ואינו עושה, שכר הליכה בידו, מה קנה שלימות בהליכה לבד, ואמר שפי' הוא, ההולך מביתו לביהמ"ד קיבל שכר על הפרישה מביתו, וזה הוא מעשה טוב, שכ"ז שהוא קשור בביתו קשה לו ללמוד ולהתפלל, דבר זה אמר להיונגע לייט שלא יהי' קבועים בביתם רק בביהמ"ד ובביהח"ס אף שלא בשעת לימוד, וזהו שכר הליכה בידו מביתו לביהמ"ד (וואס ער גייט אוועק פון דיא היים) והבן:

[דרופתקי דאורייתא]

בשם אדמו"ר מפשיסחא (?) על הראב"ע, שאיך החזיק לחיות בעוה"ז, ולא פרחה נשמתו מרוב התלהטות לבורא יתברך.

פיוט של הראב"ע ז"ל : "נפשי, פעם תשובי, ופעם תשובבי, פעם ליוצרך ופעם ליצרך" (בערך)

[בקרו טלה]

בשם אדמו"ר מפשיסחא (?) על הראב"ע, שאיך החזיק לחיות בעוה"ז, ולא פרחה נשמתו מרוב התלהטות לבורא יתברך.

בקול מבשר ח"ב הביא

אולם נראה לי, על פי דברי קדושת אאמו"ר זצללה"ה זי"ע, על הפסוק, ביום השמיני עצרת תהיה לכם, שאמר בשם רבינו רבי ר' בינם מפרשיסחא זצללה"ה זי"ע, שמגודל היראת שמים והפחד שהיה לו לר' אברהם בן עזרא ז"ל, איננו מבין איך החזיק החיות בקרבו [איך פיר שטייא נישט, וויא דיא פלייצעס זענען עהם נישט ארופ פיר גרויס יראת שמים]. רק באמת, לישראל ניתן הכח הזה, להעציר בקרבו כל אלה, להרגיש הרגשות כאלה ולהחזיקם בקרבו. וזה, עצרת תהיה לכם, כל הקדושה מהיו"ט שעבר עד השמיני עצרת תעצרו בקרבכם. והיינו, כי בהתורה הקדושה נמצא כח הזה המצפין בקרב ישראל, כמו שנאמר, יצפון לישרים תושיה, היינו התורה הקדושה שנקרא תושיה, מצפין בלב הישרים כל הכוחות דקדושה. [ישמח ישראל פ' תרומה, אות א'. ולשמיני עצרת, אות ל"ח].

וכמו שהגיד כ"ק הרבי ר"ב זצללה"ה, שאינו יודע היאך האבן עזרא לגודל חכמתו, היה יכול לחיות כשעה חדא, ולא יצאה נפשו מגודל יראת ה'. עכ"ד. [שם משמואל פ' ויחי, דף שע"ה]:

[בקרו טלה]

פיוט של הראב"ע ז"ל : "נפשי, פעם תשובי, ופעם תשובבי, פעם ליוצרך ופעם ליצרך" (בערך)

בעמ' 2

[דרופתקי דאורייתא]

אדם שמתרחק מהתורה מתרחק מהקב"ה [אריכות על זה כמדומה יש בספרי הגרי"ח סופר, בפרט בשובי השולמית באחד החלקים האחרונים].

[דרופתקי דאורייתא]

מה המקור לזה?

[דרופתקי דאורייתא]

רצה והחליצנו - והחליצנו לשון זירוז, שנהיה זריזים לעבודת השי"ת.

[בקרו טלה]

רצה והחליצנו - והחליצנו לשון זירוז, שנהיה זריזים לעבודת השי"ת.

רש"י עירובין דף לט ע"א
החליצנו - זרזנו, והחליצנו כמו נחלץ חושים.

[דרופתקי דאורייתא]

תפלה לשון חיבור, מה המקור?

[דרופתקי דאורייתא]

על יסורי חבלי לידה, התורה אומרת "בעצב" תלדי בנים, סה"כ לשון עצב, ואם כן כ"ש וק"ו מצות ואהבת את ה"א, בכל לבבך וכו', כמה גדולה צריכה להיות האהבה

[עזריאל ברגר]

תפלה לשון חיבור, מה המקור?

כמדומני שהמקור הקדום ביותר הוא החיבור בין שני הפירושים ברש"י על "נפתולי אלוקים נפתלתי".

[ישראליק]

שלום

האם יש כזו חז"ל שאיזה תנא או אמורא ראה צעיר אחד לומד תורה בשקידה, ואמר הלואי שבני ילמוד כך, ואחר כח נתודע לו שזה אכן בנו.

תודה רבה.

[הבטחתי]

כתובות סב ע"ב

[ישראליק]

כתובות סב ע"ב

יישר כחכם!

[עתניאל בן קנז]

מפורסמת האימרה:
'אין דבר העומד בפני הרצון'

האם ידוע המקור/הבסיס לאמרה זו?


(האם הופיע אי פעם בפורום דיון על כך?).

[דמשק]

הרבה ציינו לדברי הזוה"ק פר' תרומה (קסב:) כל מלין דעלמא לא תליין אלא ברעותא.
(אבל אינני בטוח שזהו אכן כוונת הזוה"ק).

[עתניאל בן קנז]

תודה רבה.
אכן ראיתי זאת. אולם דעתי מסכמת לדעתך, שככל הנראה אין זה כוונת הזוה"ק

[שם כנראה הכוונה ל'רצון' מלשון התרצות, אנו דנים אודות רצון כ'חשק'].

המקור הקדום, שמצאתי (על פי צדקת הצדיק רמט), 'בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו'.

אולם אני מבקש מקור הקרוב ביותר בלשונו/ או ברוחו לאימרה האמורה.

[מיללער]

בספר אחד שנערך כעת נמצא כתוב בשם הטור ביושן משפט כדברים האלו: בביאור ההבדל שבין מלת 'לנו' למלת 'עלינו', כי הוראת מלת 'לנו' הוא, שיהיה הכל בשוה אין יתרון לאחד על רעהו, והוראת מלת 'עלינו' שיהיה לאחד יתרון על זולתו, ושיהיו האחרים כפופים לו.

האם יודע מישהו איפה בטור - או אולי בספר אחר - כתוב ההבדל הזה בין מלת לנו לעלינו?

[ישראליק]

שלום לחברים היקרים.

איפה נמצא בכתבי האריז"ל שכשאדם מתחתן נמשך עליו צלם אלקים?

תודה לכל העוזרים

אולי יחוס אולי ירחם... אני צריך ת'מקור דחוף

[דרופתקי דאורייתא]

בזוהר מובא כי אדם שאינו נשוי הוא "פלגא דגופא", אם כן אינו "צלם אלוקים" שהוא דוקא "גוף שלם". אולי אם תחפש לפי איזכור דברי הזור הנ"ל תמצא משהו.

[דרופתקי דאורייתא]

המעשה הידוע של מהרש"ם בבית דין של מעלה עם הכסף משנה, היכן מובא? [במקום שציינו הכסף משנה].

[דמשק]

המעשה הידוע של מהרש"ם בבית דין של מעלה עם הכסף משנה, היכן מובא? [במקום שציינו הכסף משנה].

בהקדמת בנו לתכלת מרדכי http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... t=&pgnum=8

[משה דוויק]

האם יש מקור שאין צורך לאכול פירות האדמה בט"ו בשבט? נא לא לציין נט"ג כבר היה למראה עיני.

[456456]

ההגיון אומר כך.
מה עניין פירות האדמה לט"ו בשבט?

[משה דוויק]

לשבח את הבורא ית' על הכל הבריאה.

[לבנון]

את זה אפשר לעשות גם בי"ג חשון

[לענין]

האם יש מקור שאין צורך לאכול פירות האדמה בט"ו בשבט? נא לא לציין נט"ג כבר היה למראה עיני.

בתוך השלשים פירות שמנה מהרח"ו מופיעים 'מאוזי"ז', בננות למיטב ידיעתי.

[לייבעדיג יענקל]

הרוקח כותב בפירוש התפילה שמעל הכסא יש רקיעים כמניין בראשי"ת. האם נמצא בידינו מקור קדום יותר שכותב כך?

[אישצפת]

האם יש מקור שאין צורך לאכול פירות האדמה בט"ו בשבט? נא לא לציין נט"ג כבר היה למראה עיני.

בתוך השלשים פירות שמנה מהרח"ו מופיעים 'מאוזי"ז', בננות למיטב ידיעתי.

אחר המחילה. אמנם כך תירגם כמדומני רבי יעקב רקח זצ"ל אבל הרב יוסף זליכה זצ"ל בספרו פרי חדש העיר על זה וכתב שהתרגום הנכון הוא: אגוז האלה.