מידותיהם הנאצלות של גדולי אומתנו

[ארזי ביתר]

שלמא רבא אל מע"כ חו"ר אתרא קדישא הדין שליט"א!

לצורך עבודה כלשהי, אני תר אחר מעשיות אודות זהב מידותיהם של גדולי אומתנו מהדורות האחרונים. אודה לכם מאוד, אם תואילו בטובכם הגדול להביא הנה ממיטב ידיעותיכם. קישורים להודעות באשכולות במרחבי הפורום, יתקבלו אף הם בברכה מרובה.

[אבני גזית]

א. ספריו של הרב טובולסקי מלאים מזן אל זן.

ב. החומר על נושא זה רחב כשבעה ימים וארבעה נהרות המקיפין את ארץ ישראל, אולי כדאי שכבודו ימקד את נקודות החיפוש המרכזיים.

ג. ניסוח השאלה הזכיר לי את ספרי מקור ברוך עפשטיין...

ד. תוכל לגלות עד כמה החברים כאן ישמחו לסייע לך בחומר, ואז תגלה עוד מזהב מידותיהם של גדולי אומתינו, הששים לסייע בחומר, בעצה ובתבונה.

[ארזי ביתר]

א. תודה.

ב. נקודות החיפוש המרכזיות, ממוקדות לפי שערי הספר 'ארחות צדיקים'.

ג. תודה על המחמאה?

ד. אני ממתין. על אף שאני בטוח בכך.

[זאב ערבות]

שלמא רבא אל מע"כ חו"ר אתרא קדישא הדין שליט"א!

לצורך עבודה כלשהי, אני תר אחר מעשיות אודות זהב מידותיהם של גדולי אומתנו מהדורות האחרונים. אודה לכם מאוד, אם תואילו בטובכם הגדול להביא הנה ממיטב ידיעותיכם. קישורים להודעות באשכולות במרחבי הפורום, יתקבלו אף הם בברכה מרובה.

האם אתה מעוניין שנכתוב עבורך את הספר? תגש לכל חנות ספרים למדור ספרי הסיפורים כגון עלינו לשבח או ביוגרפיות ותרווה נחת. ניתן גם לראות בפורום ראה ויספרה:)

[ארזי ביתר]

הספר הוא ליקוט מכמה ספרים קדמונים בענייני מידות. נתבקשתי להוסיף מעט סיפורים, זעיר פה זעיר שם. אכן בכל חנות ספרים אוכל למצוא, אך היות וקצר הזמן ובעל הבית דוחק, אמרתי לנפשי, אבקשה נא מאת ידידים ורעים המלאים מזן אל זן בארחות צדיקי הדורות, לסייע בידי מעט. וזאת עשיתי.

בפורום ראה ויספרה? אנא מכבודו לקשרני למקומות המדויקים...

[דרומי]

בדרך כלל בכאלה דברים סיפור מביא סיפור. כתוב סיפור אחד לדוגמא וזה יגרור עוד. או שתפרט יותר מידה ספציפית זו או אחרת.

[זאב ערבות]

איני מבין, אתה כותב: הזמן קצר ובעל הבית דוחק, אמרתי לנפשי אבקשה נא מאת ידידים ורעים... לסייע בידי מעט ומה עם הזמן היקר והדחוק של ידידך ורעיך? כלומר בגלל שזמנך דחוק אתה רוצה שיכתבו עבורך את הספר? לשם כך יש בעלי מקצוע שמשלמים להם טבין תקילין. אך יש כבר ספרים לרוב של ליקוטים בעניני מדות ומה באת להוסיף? ליקוט בתר ליקוט? איני בא לזלזל ח"ו בעבודתך רק מנסה להבין מה הצורך בעוד ספר שיש כבר רבים כמוהו כפי שאני תוהה כיצד כמעט כל שבוע יוצא ספר בענינ י הלכות שבת, הלכות נדה, הלכות סופרים, הלכות ערובין...

[מאיר סובל]

אולי גם הרב ארזי תוהה ותמה בדיוק כמו הרב זאב,
אבל התשובה היא שזה מפרנס, מה זה משנה אם זה פירנס מישהו אחר לפני שנה?

[זאב ערבות]

אדרבה, אני מעודד את הרב ארזי שיגדיל תורה ויאדיר, אך הוא מבקש שנעשה עבורו את מלאכתו כיון שזמנו דחוק. אולי אם יעלה קובץ של עבודתו נוכל לעזור יותר. ובענין רבוי ספרים הנה קטע מספרו של רב ר"ר דברים בעתם

[ארזי ביתר]

בדרך כלל בכאלה דברים סיפור מביא סיפור. כתוב סיפור אחד לדוגמא וזה יגרור עוד. או שתפרט יותר מידה ספציפית זו או אחרת.

אביא כמה סיפורים שכבר ליקטתי [חלקם מפורומנו]:

בשלהי חייו של הגר"ש דבליצקי זצ"ל, נכנס אדם למעונו וביקש את ברכתו, באמרו: "אני רוצה ברכה מפה שלא דיבר לה"ר חמישים שנה". חייך הגר"ש ובירכו במיטב הברכות.
כשיצא אותו אדם מהחדר שמע את הגר"ש צוחק בקול רם. עודו עומד משתאה לשמע הצחוק, נשמע אדם שהיה עם הגר"ש בחדר שואל אותו לפשר הצחוק. נענה הגר"ש ואמר: "היה פה עכשיו יהודי שאמר שלא דברתי לה"ר חמישים שנה. הוא לא יודע, זה כבר שבעים שנה"!!
ואכן נודע הדבר, שהגרמ"מ שולזינגר זצ"ל אמר בשמו שנים רבות קודם לכן, שכבר נ"ז שנים שלא דיבר לשון הרע. וכששאל הגרמ"מ את הגר"ש, מנין לו מספר השנים המדויק הלז, ענה הגר"ש 'לפני נ"ז שנים רכשתי את הספר חפץ חיים ולמדתי אותו, ומאז לא הוצאתי ולא שמעתי דבר לשון הרע כלל'.

---------------------------------------------

כששחו לפני מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי שליט"א על דבר מופת שאירע עם מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל, נענה ואמר: "המופת הכי גדול שלו הוא, שמציקים לו כל כך הרבה שנים והוא אינו משיב למחרפים דבר".

---------------------------------------------

כאשר הזמינו את מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל לדרוש אודות מצות כיבוד אב ואם, ציפו שכדרכו בכל מקומות שמוזמן אליהם לצורכי חיזוק, ייענה מיד בחיוב. אלא שהפעם כאשר שמע את בקשתם, ננסך דוק של עצבות על פניו, ושתיקה שררה בחדר.
ואז פתח מרן זצוק"ל את פיו ואמר: "אינני יודע אם הפעם אוכל להשתתף אתכם" ושקע בהרהורים. לאחר מכן המשיך ואמר: "הרי אתם מעוניינים כי אבוא לומר דברי חיזוק על מצות כיבוד אב ואם; רצוני באמת לומר דברי חיזוק, אולם עלי לשקול בדעתי האם אני עצמי מושלם במצוה זו, כי אם אינני מושלם בכך, כיצד אוכיח אחרים?! שכן בהיותי ילד כבן עשר, הכינה אמי אורז לארוחת ערב... ואני לא אהבתי אורז. אמא טרחה על הבישול ובקשה ממני שאוכל, וכיון שלא אהבתי, התחמקתי ולא אכלתי... אם כך", נאנח מרן ואמר, "אולי לא אוכל להשתתף אתכם".

---------------------------------------------

לאחר הסתלקות הרבנית הצדקנית מרת תמר שטיינמן ע"ה, הביע בעלה הגדול מרן ראש הישיבה זצוק"ל בפני בני הבית, את רצונו להשתמש בחג הפסח במים שהוכנו מערב פסח בלבד.
בני הבית תמהו, מה היה עד השתא? הלוא מעולם לא הקפיד מרן על כך. אך מרן הסביר להם, כי בחיי הרבנית לא יכול היה לנהוג בחומרא זו, אף שרצה בה, כיון שחומרה כזו מכבידה מאוד על עקרת הבית, ולכן נמנע מכך, אולם כעת לאחר פטירתה, אם לאחרים קל יותר לדאוג לכך, רצונו להדר גם בחומרה זו.

---------------------------------------------

רבים המהדרים במצוות, אופים את מצותיהם בחבורה. מסיבות כאלו ואחרות, פעמים רבות אין מפרישים חלה מן המצות מיד לאחר אפייתן, אלא עושים זאת בערב החג.
הגה"צ רבי אריה לוין זצוק"ל נהג בליל יו"ט ראשון של חג הפסח, להתפלל בבית כנסת מרוחק ממקום מגוריו. כאשר נשאל ע"י אחד מנכדיו, על מה ראה להרחיק ולשנות את מקום תפילתו בלילה זה, נענה ואמר, 'כך אני מספיק לפגוש אנשים רבים יותר בערב החג, ולהזכיר להם להפריש חלה מן המצות, אם טרם עשו זאת [שהרי אסור להפריש חלה בחג]'.

---------------------------------------------

אחד מיקירי ירושלים דליטא היה רבי אריה ליב ברבי דוב בר. תורה וגדולה התאחדו על שולחנו. פעם אחת היתה שנת בצורת ולא היה להשיג אתרוגים כי אם אחד בעיר ושנים במשפחה. אותו חג לא נמצאו בכל וילנא הגדולה כי אם שני אתרוגים, אחד שהיה מיועד לכל הקהל ואתרוג שני שקנה ר' ליב במחיר עצום.
בראשון של החג משכים ר' ליב כדי לקיים בהשכמת הבוקר את מצות אתרוג שהשקיע בה הון תועפות. בראות משרתו היהודי כי אדונו משכים, הזדרז הלה בלא ידיעת ר' ליב על מנת להקדימו ולברך על ארבעת המינים. בזריזות נכנס המשרת לסלון והוציא את האתרוג מקופסת הכסף, והתחיל אומר את ה"יהי רצון" שקודם ברכת לולב. תוך כדי אמירתו והנה שומע קול צעדי אדונו שנכנס. מרוב בהלה, נפל האתרוג מידו ונשבר הפיטם.
ר' ליב בכניסתו לסלון רואה את התמונה המדהימה: המשרת עומד ופניו כסיד, והאתרוג היקר שהשקיע בו הון עתק, שוכב פצוע על הארץ. התגבר ר' ליב על כאבו, לא הוכיח ואף לא העיר למשרת איך נחפז ללא רשותו לקחת את האתרוג, חייך ואמר "נו, אם אין אתרוג אין ברכה..."

---------------------------------------------

רבי יוסף שאול נתנזון גאב"ד לבוב בעל "שואל ומשיב" ערך ויכוח הלכתי עם רב אחד. הלה היה מחונן בכח הדיבור ובטון גבוה, התווכח והתפלפל ולא פסק. ר' יוסף שאול דחה דבריו בראיות מבוססות ואיתנות, אך הלה לא נכנע ולא עוד אלא שהגביר את צעקותיו מתוך ריתחא דאורייתא. הפסיקו ר' יוסף שאול ואמר לו: בגמרא נאמר שלעתיד לבוא שואלים את האדם "פלפלת בחכמה", ואילו "פלפלת בגבורה ובצעקות" לא ישאלו... ללמדך כי בהכות ופילפול צריך ההגיון והשכל לשלוט ולא הצעקות והעקשנות...

---------------------------------------------

רבי שמחה זיסל זיו - הסבא מקלם, התקין תקנה לעצמו, שלא יכעס בשום פנים ואופן בכל מקרה שבעולם, אלא אם כן ילבש תחילה בגד מיוחד לכך...

[אבני גזית]

קח סיפור טרי ששמעתי כעת - זהירות בממון כשר

הג"ר עובדיה הדאיה כיהן כחבר בית הדין העליון, מלבד היותו ראש ישיבת המקובלים בית אל.
מתוקף תפקידו היה זכאי לנסיעות מונית מדי יום מבית לבית הדין.
במשך תקופה ארוכה נסע רק ארבעה ימים בשבוע, כאשר יום אחד העדיף לעשות רגלי.
ומדי חודש, עת הייתה נכנסת המשכורת מבית הדין, הפריש מתוכה שווי ארבע נסיעות במונית והשיבם לידי גזבר בית הדין בתואנה שאינו זכאי לחסוך לעצמו את מה שהלך רגלי ולא במונית...

[נוטר הכרמים]

סיפורים על 'מידות' באיכות ובכמות נדירה בספרים על ר' איסר זלמן ועל ר' אריה לוין.
וכמובן גם על גדולי המוסר, 'המאורות הגדולים', תנועת המוסר, מרביצי תורה ומוסר ועוד.

-----

אינני יודע אם זה בא בחשבון במצבינו כיום, בספרי על מו"ר הגר"ש אויערבאך זצ"ל ישנם לא מעט סיפורים מדהימים, בעיקר בפרק 'צריכים ללכת באש עבור השני', עמ' ריא ואילך.

[ארזי ביתר]

ישנם ברשת?

[נוטר הכרמים]

אם כוונתך על הספרים על גדולי המוסר, הגרא"ז, והצדיק ר' אריה, אין לי מושג, חפש, באוצרינו בודאי תמצא.
ספרי יוכנס אי"ה לאוצר לאחר הפסח. אם אתה מעוניין לצטט ממנו, אשלח לך באישי אי"ה.

[אבני גזית]

כפילות

[אבני גזית]

אודות הג"ר ראובן שרבאני זצ"ל, איש פלא

מתוך ספר דברי יהושע

[אבני גזית]

עוד

[אבני גזית]

ואחרון לבינתיים

אקווה שהייתי לתועלת לבני אומתנו

[קרית מלך]

בס"ד
אברך צעיר אחר נישואיו נכנס לחדר רבו כ"ק האדמו"ר העקבי אבירים מסאדיגורה זצוק"ל, בתשובה לשאלת רבו האם זוגתו עובדת לפרנסת הבית השיב שהיא למדה מסלול גננות, אך לא השיגה בינתיים עבודה בתחום, מיד נענה ואמר לו האדמו"ר זצוק"ל בבני ברק מתגוררת פלונית שתפקידה הוא מפקחת על הגנים של אגו"י, הבא נא בבקשה את ספר הטלפונים מהחדר הסמוך ואתקשר אליה לבקש שתסייע בענין, אך האברך לא מצא את ספר הטלפונים המבוקש, האדמו"ר לא הרפה וחייג בעצמו ל-144 בכדי לבקש את מספר הטלפון של הגב' הנ"ל, האברך לא ידע את נפשו, וכי האדמו"ר צריך להתקשר עבורו ל144? וביקש מהאדמו"ר שהוא יברר עבורו את המספר, נענה האדמו"ר ואמר לאברך כשעושים טובה ליהודי יש לעשות זאת בשלמות!

[לענין]

בספרים על ר' אברהם גניחובסקי - כמו אגן הסהר - תמצא אלפים של סיפורים מדהימים !
[כמו הסיפור על זה שראה ילדים תקועים לבד בבית, והביא סולם לעמוד לידם מבחוץ ליד הסורגים... או שפעם מישהו צלצל לו בפעמון בשבת בטעות, ולא פתח אלא רק אחרי הרבה זמן עם פיג'מה ועינים מנומנמות...].

בעיני, הסיפור הכי חזק על מרן זיע"א, הוא הסיפור עם הבננה.
הגראי"ל זצ"ל, היה מקפיד לעשר כל דבר שנכנס הביתה, מיד.
עוד היה מקפיד, שלא לאכול בננות, מחשש ערלה.
מכיון שהרבנית היתה מקפידה שלא ישארו חצאי בננות (מפני שאז הם משחירות במקום החתך), היה תמיד מקפיד שכשהוא מעשר את הבננות, לתת את החתיכה שנשארה לנכד וכיו"ב, בכדי שלא תשחיר הבננה.
פעם אחת, וכאן מתחיל הסיפור, לא היה אף אחד בבית! ולא היה מי שיאכל את הבננה!
מה עשה מרן?
אכל אותה בעצמו!
גדלות נפש מבהילה!

מזכיר את הסיפור שפעם הרבנית שכחה ובישלה בפסח במים מהברז, היא מאד התפדחה, אז הרב אמר לה שלא נורא, הוא בדיוק באמת חשב להפסיק עם החומרא הזו. ואכן עד סוף ימיה לא הכין מים לפסח!

הארכתי מפני הכרת הטוב לרב היקר ארזי ביתר, שכולנו נהנים לאורו, חכמתו הישרה מאירה את המקום.

[אבני גזית]

קטע נפלא נוסף שהכנתי ופספסתי, גם הוא מהג"ר ראובן שרבאני, מהספר דברי יהושע

[דרומי]

viewtopic.php?f=28&t=27039#p455172

[ארזי ביתר]

הארכתי מפני הכרת הטוב לרב היקר ארזי ביתר, שכולנו נהנים לאורו, חכמתו הישרה מאירה את המקום.

יישר כח גדול!

[שייף נפיק]

לפני כמה שנים הלכתי לבקש מהגר"א גניחובסקי שאלות לקובץ שהוצאתי, זה היה בשעות (שהיה אמור להיות..) המנוחה שלו, בהתחלה הוא לקח אותי לאוצר (זה אוצר נעול היה לו מפתח) אח"כ הכניס אותי לחדר שלו בפנימיה, ואז נזכר שיש קובץ מסוים שיוצא על ידי אחד ממקורביו ועלה איתי למשרדי הישיבה (כשלוש קומות..) וכל זה בשעת המנוחה שלו, כמובן שלא היה לי נעים בכלל אבל הוא אמר לי שזה בסדר גמור וזה לוקח רק רגע, ושם ביקש רשות להשתמש בטלפון, (אני כבר לא זוכר אם הוא זכר את המספר בעל פה או חיפש בספר טלפונים, אולי שהיה לו איזה סימן כזה לזכור דרך המקשים) והתקשר אל ההוא ולקח את הפאקס, ואחר כמה ימים כבר זה הגיע אלי.

שמעתי פעם ממישהו שבאמצע שיעור רצה להראות משהו בהלכות ר"ח ושלח להביא וחשש שההוא לא יודע איפה זה בכלל, ואז התחיל לחשוב בקול.. איפה יכול להיות הלכות ר"ח, זה לא בחלק א' כי זה על הבוקר ועל תפילה.. לא בב' כי זה עד מעריב, וג' זה שבת, אה, אולי בחלק ד?

לית דין בר נש

[ארזי ביתר]

שמעתי פעם ממישהו שבאמצע שיעור רצה להראות משהו בהלכות ר"ח ושלח להביא וחשש שההוא לא יודע איפה זה בכלל, ואז התחיל לחשוב בקול.. איפה יכול להיות הלכות ר"ח, זה לא בחלק א' כי זה על הבוקר ועל תפילה.. לא בב' כי זה עד מעריב, וג' זה שבת, אה, אולי בחלק ד?

לית דין בר נש

נורא נוראות!!!

[אבני גזית]

שמעתי פעם ממישהו שבאמצע שיעור רצה להראות משהו בהלכות ר"ח ושלח להביא וחשש שההוא לא יודע איפה זה בכלל, ואז התחיל לחשוב בקול.. איפה יכול להיות הלכות ר"ח, זה לא בחלק א' כי זה על הבוקר ועל תפילה.. לא בב' כי זה עד מעריב, וג' זה שבת, אה, אולי בחלק ד?

לית דין בר נש

סיפור מיוחד.

ואני הייתי מסיים אותו -

"דין בר נש"!

[כדכד]

דומני שאלו שתי גירסאות בגמרא שבה מקור הדברים לית דין בר אינש)

[עזריאל ברגר]

דומני שאלו שתי גירסאות בגמרא שבה מקור הדברים לית דין בר אינש)

אכן.
שבת דף קיב ב (ועד"ז בעירובין כד,א):

קרי עליה לית דין בר אינש איכא דאמרי כגון דין בר אינש אמר ר זירא אמר רבא בר זימונא אם ראשונים בני מלאכים אנו בני אנשים וכו'

[תפוזי]

פלא שעוד לא הזכירו את הגרש"ז אויערבך זצ"ל, שסיפורים רבים מספור ישנם על מידותיו ורגישותו לזולת. ונכתוב כמה גרגירים:

פעם פנה אליו ילד, בצורה שלדעת הנוכחים לא היתה מספיק מכובדת.
אחד מהם גער בו: "וכי הרב הוא חבר שלך?!"
הרב מיהר להגן על הילד באומרו: "כן, אני חבר שלו!"...

ובדומה לכך אמר לאחד התלמידים שהיה באבל ועוד לא הסתפר: "כתוב שצריך להימנע מלהסתפר 'עד שיגערו בו חבריו', אז אני חבר שלך, ואני אומר שאתה צריך להסתפר"...

ידוע סיפור נורא שהגיע לבית החולים מיד לאחר פטירת רעיתו ע"ה, ובמעלית נפגש עם אחד מתלמידיו שנולד לו בן, ובירכו ברכות חמות במאור פנים.

ומפורסמים דבריו בשעת הלווייתה: "את יודעת שאין לי על מה לבקש סליחה..."

ועוד ועוד