למה נקרא שמה מזוזה?

[דרומי]

כשלמדתי עם מישהו והוא נחשף לראשונה לפסוק 'ושמתם על שתי המזוזות ועל המשקוף' - שאלני שאלה פשוטה:

אם צדי הדלת נקראים בעצמם בשם 'מזוזות', מה טעם נקרא הקלף שכותבים ושמים עליהם בשם 'מזוזה', ולא נתנו לו שם מיוחד בפני עצמו?

כלומר, כמו שקוראים לתפילין בשם מיוחד - 'תפילין' ולא אומרים 'ראש' או 'יד' (אלא 'תפילין של יד' או 'תפילין של ראש'), כך היו צריכים לקרוא להקלף בשם מיוחד, כגון 'קלף שעל המזוזה', ולא לקרוא לו בעצמו בשם 'מזוזה'.

במבט ראשון זה נראה לי שאלה טובה, ואשמח לתשובות.

[איש בער]

בעל הכתב והקבלה בפירושו 'עיון תפלה' דן בזה

עיון תפילה.png (41.23 KiB) נצפה 6071 פעמים

וזה ביאורו:

עיון תפילה.PDF

(494.62 KiB) הורד 296 פעמים

[דרומי]

יישר כח!

אותו יהודי ששאל ממני את השאלה לא יוכל לכאורה להבין את תשובתו של הכוה"ק...

ואם יש תשובה יותר פשוטה אשמח.

[בן ראובן]

אם צדי הדלת נקראים בעצמם בשם 'מזוזות', מה טעם נקרא הקלף שכותבים ושמים עליהם בשם 'מזוזה', ולא נתנו לו שם מיוחד בפני עצמו?

אם שיחת האדם עם קונו נקראת בעצמה בשם 'תפילה', מה טעם נקרא הקלף שמניח על ידו וראשו בשעת התפילה בשם 'תפילה' (וברבים 'תפילין'), ולא נתנו לו שם מיוחד בפני עצמו?

[דרומי]

איני מבין מה אתה רוצה. הרי אתה רואה שהכוה"ק התקשה בלשון הברכה 'לקבוע מזוזה', ולא נחה דעתו עד שביאר הענין באופן מחודש מאוד. שאלתי היא אם יש הסבר יותר פשוט

[תם מה הוא אומר]

יש בזוה"ק שהוא אותיות זז מוות. שמציל ממיתה.

[כרמי שלי]

אם צדי הדלת נקראים בעצמם בשם 'מזוזות', מה טעם נקרא הקלף שכותבים ושמים עליהם בשם 'מזוזה', ולא נתנו לו שם מיוחד בפני עצמו?

אם שיחת האדם עם קונו נקראת בעצמה בשם 'תפילה', מה טעם נקרא הקלף שמניח על ידו וראשו בשעת התפילה בשם 'תפילה' (וברבים 'תפילין'), ולא נתנו לו שם מיוחד בפני עצמו?

תפילין מלשון פלילה והוכחה (כמובא בטואו"ח סי' כה). מנין לקחת שהוא ע"ש התפילה? והרי מעיקרן אין התפילין מיוחדות לזמן התפילה.

[דרומי]

זז מוות זה אותיות המלה 'מזוזות' כמו שכתובה בתורה.

הברכה היא 'לקבוע מזוזה'.

ובכל מקרה, השאלה שלי היא בדרך הפשט.

[תם מה הוא אומר]

אם צדי הדלת נקראים בעצמם בשם 'מזוזות', מה טעם נקרא הקלף שכותבים ושמים עליהם בשם 'מזוזה', ולא נתנו לו שם מיוחד בפני עצמו?

אם שיחת האדם עם קונו נקראת בעצמה בשם 'תפילה', מה טעם נקרא הקלף שמניח על ידו וראשו בשעת התפילה בשם 'תפילה' (וברבים 'תפילין'), ולא נתנו לו שם מיוחד בפני עצמו?

תפילין מלשון פלילה והוכחה (כמובא בטואו"ח סי' כה). מנין לקחת שהוא ע"ש התפילה? והרי מעיקרן אין התפילין מיוחדות לזמן התפילה.

אולי מלשון נפתולי וכו' (ברא' ל ח) ע"ש רש"י

[כרמי שלי]

כוונתך שמשם נלמד אף לתפילין שלשון תפילה הוא?

[ביקורת תהיה]

אם צדי הדלת נקראים בעצמם בשם 'מזוזות', מה טעם נקרא הקלף שכותבים ושמים עליהם בשם 'מזוזה'?

על שום שנאמר 'וכתבתם על מזוזות ביתך', שהכתיבה תהיה על מזוזות.
וביאור הענין: המצוה ביסודה היא כתיבת הפרשיות על אבני המזוזה עצמן, אלא כדי שתהיה הכתיבה כתיבה תמה כותבים אותן על קלף ומצמידים אותו אל המזוזה בתור אבזר, הלכך נאה לו השם 'מזוזה', משום שהוא הופך להיות חלק מן המזוזה עצמה.

והא לך דברי הגמרא בפרק הקומץ רבה:

תָּנוּ רַבָּנָן, 'וּכְתַבְתָּם', יָכוֹל יִכְתְּבֶנָּה עַל הָאֲבָנִים? נֶאֱמַר כָּאן כְּתִיבָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן כְּתִיבָה, מַה לְּהַלָּן עַל הַסֵּפֶר אַף כָּאן עַל הַסֵּפֶר. אָמַר לֵהּ רַב אַחָא בְּרֵהּ דְּרָבָא לְרַב אַשִּׁי, רַחֲמָנָא אָמַר 'עַל מְזוּזוֹת' (דְּמַשְׁמַע כָּתְבֵם עַל הַסַּף מַמָּשׁ, וְלֹא בְּאִגֶּרֶת), וְאַתְּ אָמְרַת נֵילַף כְּתִיבָה כְּתִיבָה?! אָמַר קְרָא 'וּכְתַבְתָּם', כְּתִיבָה תַּמָּה (וְאֵין כְּתִיבָה תַּמָּה עַל הָעֵצִים וַאֲבָנִים אֶלָּא עַל הַסֵּפֶר), וַהֲדַר (שִׂימָהּ) עַל הַמְּזוּזוֹת.

[בן ראובן]

אם צדי הדלת נקראים בעצמם בשם 'מזוזות', מה טעם נקרא הקלף שכותבים ושמים עליהם בשם 'מזוזה', ולא נתנו לו שם מיוחד בפני עצמו?

אם שיחת האדם עם קונו נקראת בעצמה בשם 'תפילה', מה טעם נקרא הקלף שמניח על ידו וראשו בשעת התפילה בשם 'תפילה' (וברבים 'תפילין'), ולא נתנו לו שם מיוחד בפני עצמו?

תפילין מלשון פלילה והוכחה (כמובא בטואו"ח סי' כה). מנין לקחת שהוא ע"ש התפילה? והרי מעיקרן אין התפילין מיוחדות לזמן התפילה.

כ"כ המהר"ל בנתיבות עולם נתיב העבודה פ"ט. ולכאורה זהו פשט הדברים, והדרשה תידרש.

[בן ראובן]

איני מבין מה אתה רוצה. הרי אתה רואה שהכוה"ק התקשה בלשון הברכה 'לקבוע מזוזה', ולא נחה דעתו עד שביאר הענין באופן מחודש מאוד. שאלתי היא אם יש הסבר יותר פשוט

גם בלשון הברכה 'להניח תפילין' התקשה בדיוק באותה מידה כפי שהביא הרב איש בער.

על דרך הפשט אין זו קושיא אם בלשון חכמים נתייחדה למלה פלונית משמעות שונה במקצת ממשמעותה המקורית, ויש ריבוי דוגמאות לכך.

[דרומי]

אין מתרצים שאלה אחת בזה שיש שאלות נוספות...

למעשה עדיין לא ברור לי למה קראו להקלף שאותו שמים על מזוזת ימין של הבית בשם 'מזוזה' סתם, ולא טרחו למצוא שם הולם להקלף בעצמו.

ומה שכתב 'ביקורת תהיה' שמעיקרא דדינא היו צריכים המלים להיכתב על מזוזת הפתח גופא, וחידוש הוא שכותבים על קלף נפרד - אכן זה קצת מיישב את הקושי, אלא שעדיין צ"ע לפי המנהג שנהגו בו צדיקים לתת חשיבות להקלף גופא ולשאת אותו כשמירה והגנה וכו' (וכבר נידון מנהג זה בפורום באיזה אשכול).

[כרמי שלי]

אם צדי הדלת נקראים בעצמם בשם 'מזוזות', מה טעם נקרא הקלף שכותבים ושמים עליהם בשם 'מזוזה', ולא נתנו לו שם מיוחד בפני עצמו?

אם שיחת האדם עם קונו נקראת בעצמה בשם 'תפילה', מה טעם נקרא הקלף שמניח על ידו וראשו בשעת התפילה בשם 'תפילה' (וברבים 'תפילין'), ולא נתנו לו שם מיוחד בפני עצמו?

תפילין מלשון פלילה והוכחה (כמובא בטואו"ח סי' כה). מנין לקחת שהוא ע"ש התפילה? והרי מעיקרן אין התפילין מיוחדות לזמן התפילה.

כ"כ המהר"ל בנתיבות עולם נתיב העבודה פ"ט. ולכאורה זהו פשט הדברים, והדרשה תידרש.

עולם הפוך ראיתי: הטור עמוד-ההלכה לדרשה קאתי, והמהר"ל מרא-דאגדתא פשט מִלֵל!
והלא הטור מבאר בכך את ניקוד התיבה למעשה. והמהר"ל שם לא כ' כדבריך שזהו מחמת הנחתם בשעת התפילה, אלא מטעם "עמוק" (כלשונו) - "שהם חיותו כמו התפילה".

[בן ראובן]

אם צדי הדלת נקראים בעצמם בשם 'מזוזות', מה טעם נקרא הקלף שכותבים ושמים עליהם בשם 'מזוזה', ולא נתנו לו שם מיוחד בפני עצמו?

אם שיחת האדם עם קונו נקראת בעצמה בשם 'תפילה', מה טעם נקרא הקלף שמניח על ידו וראשו בשעת התפילה בשם 'תפילה' (וברבים 'תפילין'), ולא נתנו לו שם מיוחד בפני עצמו?

תפילין מלשון פלילה והוכחה (כמובא בטואו"ח סי' כה). מנין לקחת שהוא ע"ש התפילה? והרי מעיקרן אין התפילין מיוחדות לזמן התפילה.

כ"כ המהר"ל בנתיבות עולם נתיב העבודה פ"ט. ולכאורה זהו פשט הדברים, והדרשה תידרש.

עולם הפוך ראיתי: הטור עמוד-ההלכה לדרשה קאתי, והמהר"ל מרא-דאגדתא פשט מִלֵל!
והלא הטור מבאר בכך את ניקוד התיבה למעשה. והמהר"ל שם לא כ' כדבריך שזהו מחמת הנחתם בשעת התפילה, אלא מטעם "עמוק" (כלשונו) - "שהם חיותו כמו התפילה".

המהר"ל כותב בפירוש שהשם "תפילין" קשור להנחתם בשעת התפילה ("צריך שיהיו גם כן התפילין עליו בשעת תפלה... מלשון שנקרא תפילין היה נראה שראוי שיהיו התפילין עליו בשעת תפילה אף במנחה, כי נקרא תפילין מלשון תפילה"), אלא שממשיך ומבאר טעם השייכות ביניהם.

ותמיהני על תמיהתך. מצוי ביותר שהאגדה מבוססת על פשט הדברים יותר מההלכה.

[כרמי שלי]

ניתי ספר וניחזי:

. . מלשון שנקרא תפילין הי' נראה שראוי שיהיו התפילין עליו בשעת תפלה אף במנחה כי נקרא תפילין מלשון תפלה, כי התפלה הוא על צרכו וחיותו ובתפילין אמרו כל המניח תפילין מאריך ימים שנאמר ה' עליהם יחיו ר"ל כי מאחר שעל ידי תפילין שם ה' נקרא עליו דכתיב וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך וכאשר השם יתברך עליו ראוי אליו החיות דכתיב ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כלכם היום לכך נקראו תפילין שהם חיותו כמו התפלה, ודבר זה עמוק, ולכך התפילין שייכים אל התפלה.

ומובן לכל משכיל כי אין כונת הדברים ששורש תיבת תפילין נגזר מתיבת תפלה מחמת הנחתם בעידן צלותא, אלא ר"ל שישנה שייכות פנימית ביניהם (המתבטאת בשמם) שכתוצאה ממנה ראוי להניח התפילין בשעת התפלה.

[בן ראובן]

ניתי ספר וניחזי:

. . מלשון שנקרא תפילין הי' נראה שראוי שיהיו התפילין עליו בשעת תפלה אף במנחה כי נקרא תפילין מלשון תפלה, כי התפלה הוא על צרכו וחיותו ובתפילין אמרו כל המניח תפילין מאריך ימים שנאמר ה' עליהם יחיו ר"ל כי מאחר שעל ידי תפילין שם ה' נקרא עליו דכתיב וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך וכאשר השם יתברך עליו ראוי אליו החיות דכתיב ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כלכם היום לכך נקראו תפילין שהם חיותו כמו התפלה, ודבר זה עמוק, ולכך התפילין שייכים אל התפלה.

ומובן לכל משכיל כי אין כונת הדברים ששורש תיבת תפילין נגזר מתיבת תפלה מחמת הנחתם בעידן צלותא, אלא ר"ל שישנה שייכות פנימית ביניהם (המתבטאת בשמם) שכתוצאה ממנה ראוי להניח התפילין בשעת התפלה.

לפירושך היה לו להחליף את מקומם של המשפטים "נקרא תפילין מלשון תפילה" ו"התפילין שייכים אל התפילה".

[כרמי שלי]

אף כדברַי מתיישב הלשון על נכון, שכן "כי נקרא תפילין מלשון תפילה" הוא המשך המשפט "מלשון שנקרא תפילין כו' ", ו"התפילין שייכים אל התפלה" הוא סיכום הענין. ועכ"פ, אין בדיוקים כאלו להוציא מפשוטם הנהיר של דברים.

[מה שנכון נכון]

ע"ע בדבריו בבאר הגולה באר ד רפ"ב.

[תם מה הוא אומר]

[בענין שיש להניח תפילין בתפלה - יש על זה כמדומה רמ"ע מפאנו. ונפ"מ לאנוס בשחרית, שיניח תפילין ויתפלל מנחה עמהם, ולא שיניח סתמא, כי יש ענין וקשר בין זל"ז].

[בן ראובן]

אף כדברַי מתיישב הלשון על נכון, שכן "כי נקרא תפילין מלשון תפילה" הוא המשך המשפט "מלשון שנקרא תפילין כו' ", ו"התפילין שייכים אל התפלה" הוא סיכום הענין. ועכ"פ, אין בדיוקים כאלו להוציא מפשוטם הנהיר של דברים.

אדרבה, גם התחלת המשפט אינה מתאימה לפירושך, ולדבריך הול"ל שמצד שייכות התפילין לתפילה היה נראה שראוי שיהיו עליו גם בשעת מנחה, ולא "מלשון שנקרא תפילין".

ולענ"ד "פשוטם הנהיר של דברים" הוא כדבריי, שהשם תפילין מורה על הנחתם בעת התפילה, וטעם הדבר הוא מצד שייכותם וכו'.

[כרמי שלי]

נלאיתי מלדוש בדבר. אִוָה לו לבאר שייכות התפילין לתפלה משְמָן תחִלה.

ואין משמעות כלל בד"ק ששֵם תפילין נובע מחמת השימוש בהם בעת התפלה (אלא מחמת הדמיון ביניהם בענין החיות).

[באר בשדה]

אם צדי הדלת נקראים בעצמם בשם 'מזוזות', מה טעם נקרא הקלף שכותבים ושמים עליהם בשם 'מזוזה'?

על שום שנאמר 'וכתבתם על מזוזות ביתך', שהכתיבה תהיה על מזוזות.
וביאור הענין: המצוה ביסודה היא כתיבת הפרשיות על אבני המזוזה עצמן, אלא כדי שתהיה הכתיבה כתיבה תמה כותבים אותן על קלף ומצמידים אותו אל המזוזה בתור אבזר, הלכך נאה לו השם 'מזוזה', משום שהוא הופך להיות חלק מן המזוזה עצמה.

ביאור הרי"פ פערלא לסה"מ לרס"ג, ח"ג מילואים סי' ד:

הגרי''פ.png (19.36 KiB) נצפה 981 פעמים