דרומי כתב:אם צדי הדלת נקראים בעצמם בשם 'מזוזות', מה טעם נקרא הקלף שכותבים ושמים עליהם בשם 'מזוזה', ולא נתנו לו שם מיוחד בפני עצמו?
בן ראובן כתב:דרומי כתב:אם צדי הדלת נקראים בעצמם בשם 'מזוזות', מה טעם נקרא הקלף שכותבים ושמים עליהם בשם 'מזוזה', ולא נתנו לו שם מיוחד בפני עצמו?
אם שיחת האדם עם קונו נקראת בעצמה בשם 'תפילה', מה טעם נקרא הקלף שמניח על ידו וראשו בשעת התפילה בשם 'תפילה' (וברבים 'תפילין'), ולא נתנו לו שם מיוחד בפני עצמו?
כרמי שלי כתב:בן ראובן כתב:דרומי כתב:אם צדי הדלת נקראים בעצמם בשם 'מזוזות', מה טעם נקרא הקלף שכותבים ושמים עליהם בשם 'מזוזה', ולא נתנו לו שם מיוחד בפני עצמו?
אם שיחת האדם עם קונו נקראת בעצמה בשם 'תפילה', מה טעם נקרא הקלף שמניח על ידו וראשו בשעת התפילה בשם 'תפילה' (וברבים 'תפילין'), ולא נתנו לו שם מיוחד בפני עצמו?
תפילין מלשון פלילה והוכחה (כמובא בטואו"ח סי' כה). מנין לקחת שהוא ע"ש התפילה? והרי מעיקרן אין התפילין מיוחדות לזמן התפילה.
על שום שנאמר 'וכתבתם על מזוזות ביתך', שהכתיבה תהיה על מזוזות.דרומי כתב:אם צדי הדלת נקראים בעצמם בשם 'מזוזות', מה טעם נקרא הקלף שכותבים ושמים עליהם בשם 'מזוזה'?
תָּנוּ רַבָּנָן, 'וּכְתַבְתָּם', יָכוֹל יִכְתְּבֶנָּה עַל הָאֲבָנִים? נֶאֱמַר כָּאן כְּתִיבָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן כְּתִיבָה, מַה לְּהַלָּן עַל הַסֵּפֶר אַף כָּאן עַל הַסֵּפֶר. אָמַר לֵהּ רַב אַחָא בְּרֵהּ דְּרָבָא לְרַב אַשִּׁי, רַחֲמָנָא אָמַר 'עַל מְזוּזוֹת' (דְּמַשְׁמַע כָּתְבֵם עַל הַסַּף מַמָּשׁ, וְלֹא בְּאִגֶּרֶת), וְאַתְּ אָמְרַת נֵילַף כְּתִיבָה כְּתִיבָה?! אָמַר קְרָא 'וּכְתַבְתָּם', כְּתִיבָה תַּמָּה (וְאֵין כְּתִיבָה תַּמָּה עַל הָעֵצִים וַאֲבָנִים אֶלָּא עַל הַסֵּפֶר), וַהֲדַר (שִׂימָהּ) עַל הַמְּזוּזוֹת.
כרמי שלי כתב:בן ראובן כתב:דרומי כתב:אם צדי הדלת נקראים בעצמם בשם 'מזוזות', מה טעם נקרא הקלף שכותבים ושמים עליהם בשם 'מזוזה', ולא נתנו לו שם מיוחד בפני עצמו?
אם שיחת האדם עם קונו נקראת בעצמה בשם 'תפילה', מה טעם נקרא הקלף שמניח על ידו וראשו בשעת התפילה בשם 'תפילה' (וברבים 'תפילין'), ולא נתנו לו שם מיוחד בפני עצמו?
תפילין מלשון פלילה והוכחה (כמובא בטואו"ח סי' כה). מנין לקחת שהוא ע"ש התפילה? והרי מעיקרן אין התפילין מיוחדות לזמן התפילה.
דרומי כתב:איני מבין מה אתה רוצה. הרי אתה רואה שהכוה"ק התקשה בלשון הברכה 'לקבוע מזוזה', ולא נחה דעתו עד שביאר הענין באופן מחודש מאוד. שאלתי היא אם יש הסבר יותר פשוט
בן ראובן כתב:כרמי שלי כתב:בן ראובן כתב:דרומי כתב:אם צדי הדלת נקראים בעצמם בשם 'מזוזות', מה טעם נקרא הקלף שכותבים ושמים עליהם בשם 'מזוזה', ולא נתנו לו שם מיוחד בפני עצמו?
אם שיחת האדם עם קונו נקראת בעצמה בשם 'תפילה', מה טעם נקרא הקלף שמניח על ידו וראשו בשעת התפילה בשם 'תפילה' (וברבים 'תפילין'), ולא נתנו לו שם מיוחד בפני עצמו?
תפילין מלשון פלילה והוכחה (כמובא בטואו"ח סי' כה). מנין לקחת שהוא ע"ש התפילה? והרי מעיקרן אין התפילין מיוחדות לזמן התפילה.
כ"כ המהר"ל בנתיבות עולם נתיב העבודה פ"ט. ולכאורה זהו פשט הדברים, והדרשה תידרש.
כרמי שלי כתב:בן ראובן כתב:כרמי שלי כתב:בן ראובן כתב:דרומי כתב:אם צדי הדלת נקראים בעצמם בשם 'מזוזות', מה טעם נקרא הקלף שכותבים ושמים עליהם בשם 'מזוזה', ולא נתנו לו שם מיוחד בפני עצמו?
אם שיחת האדם עם קונו נקראת בעצמה בשם 'תפילה', מה טעם נקרא הקלף שמניח על ידו וראשו בשעת התפילה בשם 'תפילה' (וברבים 'תפילין'), ולא נתנו לו שם מיוחד בפני עצמו?
תפילין מלשון פלילה והוכחה (כמובא בטואו"ח סי' כה). מנין לקחת שהוא ע"ש התפילה? והרי מעיקרן אין התפילין מיוחדות לזמן התפילה.
כ"כ המהר"ל בנתיבות עולם נתיב העבודה פ"ט. ולכאורה זהו פשט הדברים, והדרשה תידרש.
עולם הפוך ראיתי: הטור עמוד-ההלכה לדרשה קאתי, והמהר"ל מרא-דאגדתא פשט מִלֵל!
והלא הטור מבאר בכך את ניקוד התיבה למעשה. והמהר"ל שם לא כ' כדבריך שזהו מחמת הנחתם בשעת התפילה, אלא מטעם "עמוק" (כלשונו) - "שהם חיותו כמו התפילה".
נתיבות עולם נתיב העבודה פ"ט כתב: . . מלשון שנקרא תפילין הי' נראה שראוי שיהיו התפילין עליו בשעת תפלה אף במנחה כי נקרא תפילין מלשון תפלה, כי התפלה הוא על צרכו וחיותו ובתפילין אמרו כל המניח תפילין מאריך ימים שנאמר ה' עליהם יחיו ר"ל כי מאחר שעל ידי תפילין שם ה' נקרא עליו דכתיב וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך וכאשר השם יתברך עליו ראוי אליו החיות דכתיב ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כלכם היום לכך נקראו תפילין שהם חיותו כמו התפלה, ודבר זה עמוק, ולכך התפילין שייכים אל התפלה.
כרמי שלי כתב:ניתי ספר וניחזי:נתיבות עולם נתיב העבודה פ"ט כתב: . . מלשון שנקרא תפילין הי' נראה שראוי שיהיו התפילין עליו בשעת תפלה אף במנחה כי נקרא תפילין מלשון תפלה, כי התפלה הוא על צרכו וחיותו ובתפילין אמרו כל המניח תפילין מאריך ימים שנאמר ה' עליהם יחיו ר"ל כי מאחר שעל ידי תפילין שם ה' נקרא עליו דכתיב וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך וכאשר השם יתברך עליו ראוי אליו החיות דכתיב ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כלכם היום לכך נקראו תפילין שהם חיותו כמו התפלה, ודבר זה עמוק, ולכך התפילין שייכים אל התפלה.
ומובן לכל משכיל כי אין כונת הדברים ששורש תיבת תפילין נגזר מתיבת תפלה מחמת הנחתם בעידן צלותא, אלא ר"ל שישנה שייכות פנימית ביניהם (המתבטאת בשמם) שכתוצאה ממנה ראוי להניח התפילין בשעת התפלה.
כרמי שלי כתב:אף כדברַי מתיישב הלשון על נכון, שכן "כי נקרא תפילין מלשון תפילה" הוא המשך המשפט "מלשון שנקרא תפילין כו' ", ו"התפילין שייכים אל התפלה" הוא סיכום הענין. ועכ"פ, אין בדיוקים כאלו להוציא מפשוטם הנהיר של דברים.
ביקורת תהיה כתב:על שום שנאמר 'וכתבתם על מזוזות ביתך', שהכתיבה תהיה על מזוזות.דרומי כתב:אם צדי הדלת נקראים בעצמם בשם 'מזוזות', מה טעם נקרא הקלף שכותבים ושמים עליהם בשם 'מזוזה'?
וביאור הענין: המצוה ביסודה היא כתיבת הפרשיות על אבני המזוזה עצמן, אלא כדי שתהיה הכתיבה כתיבה תמה כותבים אותן על קלף ומצמידים אותו אל המזוזה בתור אבזר, הלכך נאה לו השם 'מזוזה', משום שהוא הופך להיות חלק מן המזוזה עצמה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 95 אורחים