רעואל המדייני כתב:אך כבר כתבתי כי חשיבות הולדת פרץ וזרח מובנת מתוך ספר התורה ומתוך חומש בראשית עצמם, בלי להזקק להמשך ההיסטוריה.
ידידי הרב הרואה, הגבול בין פשט לדרש אינו חד משמעי ואיני רואה צורך ותועלת בקביעת הגדרה מדוייקת לגבול זה.
עכ"פ לנקודות שהעלית יש הסברים טובים בפשט:
סמני הקטורת, אלו סמנים טובים בהרכבה מוצלחת לעשות ריח טוב.
מסעות בני ישראל, בתחילה הייתה המטרה להוליכם לחורב ומשם לארץ ישראל, ולאחר מכן הייתה המטרה לסובבם במדבר כעונש על חטא המרגלים.
פירוט המסעות בפרשת מסעי נכתב כדי להראות באלו מקומות שממה זן הקב"ה את ישראל (מורה נבוכים), ואפשר למצוא סיבות פשטניות נוספות לפירוט זה.
אנו יכולים לבוא מתוך הנחה שלכל דבר יש טעם עמוק או טעם בדרך הקבלה ולחפש את הטעמים הללו, ואכן דרך זו טובה ונכונה, אולם רחוקה היא מלהוות פשט.
סממני הקטורת זו דוגמא לשאלה שקשה לי.
האם חייב להיות ביאור עומק העניין על דרך הפשט הנראה לעין במבט ראשון? אתה מניח בפשט שזה המתכון ליצירת ריח טוב. כלומר, בפשט הכתוב מטרת הקטורת היא לעשות ריח טוב (במובן הפיזיולוגי ולא כריח ניחוח שריח של שריפת בשר אינו נעים לאף). מזה אפשר להוכיח שא. אנחנו מכבדים את הקב"ה במה שנראה לנו מכובד לפי העולם שלנו, ב. הסיבה שה' צוה אותנו להקטיר קטרת זה כדי לעשות ריח טוב, כלומר אנחנו יודעים מה הסיבה שה' צוה אותנו? או שעשיית ריח טוב זו מהות המצוה, ולמה בכלל ה' צוה - נשאר מעבר לגבול השגתנו.
יש 2 דרכים בטעמי המצוות: א. מה מהות המצוה ומה מטרתנו בעשיתה, ב. מה הסיבה שבגללה ה' צווה אותנו לעשות אותה.
ויש לעיין האם שייך בכלל לדון בדרך ב.
בכל אופן מעיון בפשוטי המקראות, ברגע נכנסים לשאלות עומק על דרך הפשט, מלבד שזה שדה פרוץ מאד וקשה לדון בזה חד משמעית, בהכרעה של רגע אפשר להשליך על יסודות היהדות.
וזה לא פשט הכתוב, אלא הפשט שאני מבין במה שכתוב. בקיצור, צריך זהירות רבה.
אני משער שלא הצלחתי להסביר את עצמי (כי באמת אין לי דעה ברורה בעניין), אולי בכל זאת.