ידועים דברי הגמרא שיש סכנה לעובר בין שתי נשים.
והנה אין הגמרא מפרטת יתר על כן, אלא דברה בעובר ביניהן, אבל מה יהא דין היושב בין שתי נשים - זאת לא אומרת הגמרא. ולכאורה מה שאמרו אמרו ותו לא, שהרי ענין סגולי הוא, וממילא אין בו אלא מה שאמרו בפירוש.
ואכן ראיתי לפני שנים בשו"ת מנחת יצחק שבשאלה שכזו סיים דבריו באמרו וצ"ע, אבל מסופקני אם אמר שצריך לעיין כיון שלא היו הדברים ברורים בעיניו, או דילמא היה פשוט לו שהדבר מותר, אלא שלא רצה להורות היתר ברבים בדבר שכזה שלא יזולזל ענין הצניעות.
אשמח מאד אם יש למאן דהו מקורות נוספים לפשוט הלכה זו.