ספר הישר לר"ת חלק החידושים לקראת מהדורה מחודשת

עדיאל ברויאר

בנוגע לסי' רד, ראו תשובות ופסקים מאת חכמי אשכנז וצרפת סי' סה, ובדברי המהדיר הע' 1: "...ההשואה עם הנוסח שבכ"י דידן, מראה שנוסח כ"י אוכספורד [=ספר הישר], הוא מקוצר ומשובש".

עדיאל ברויאר

במפתחות לספר רב נסים גאון מאת ש' אברמסון, עמ' 586, רשומות ההתייחסויות של אברמסון לספר הישר. ויש שם כמה דברים מעניינים. יעוי"ש.

עדיאל ברויאר

בנוגע להשערתו של אברמסון בנוגע לסי' קמא שהוא לקוח ממגילת סתרים לרב נסים גאון, שמחה עמנואל הוכיח זאת מתוך מרדכי כת"י בודפשט, ראו בספר היובל לרב מרדכי ברויאר, עמ' 538 הע' 13.

שעיה · הודעהעל ידי **שעיה** » ד' דצמבר 06, 2017 12:17 am

איש_ספר כתב:והנה מגליון א"מ שליט"א לפנינו סו"ס תרצ"ד ותחילת ס' תרצ"ה במהדורת הרש"ש
כך הגיה ר"ת. והמתבונן יראה דמאי דסליק מיניה אינו הגהה אלא חשבון מסויים, ופשוט שהערה זו שייכת לשלפני פניו, שתי שורות לעיל, שם מסתיימת הגהת ר"ת הפותחת: ונראה לי דהכי גרסינן, והובאה בתוס' ובשא"ר. ע"ז העיר מאן דהו בגליון: 'כך הגיה ר"ת'.

עדיין לא מובן מה בא המעיר על הגליון להשמיענו ב"כך הגיה ר"ת" אחרי שהדברים מפורשים בספר "ונ"ל דה"ג".
וכן לא מובן למה השתרבבה הוספת המעיר כמה שורות אחרי מקומה.
ויותר נראה שהמשפט שקודם לזה "דהא באלו עוברין מצרכינן קרא לר"ע משום דבליע בפת" הוא הוספה על הגליון, ועל זה כתב המעתיק שגליון זה הוא הגהה מר"ת עצמו.

מאיר חכמים

בספר הישר סי' תפז:

השמטת גף פרק ראשון ופרק שני ופרק שלישי הסמוך (לגף) [לגוף] אסור משום נקובת הריאה דהיינו שמוטת גף.

על פניהם הדברים זרים ומוזרים, ולא אישתמיט חד מהראשונים לומר ששמוטת גף בעוף היא גם בפרק האמצעי והראשון (הרחוק מהגוף), ואם זו שיטת רבנו תם (הקשה מצד עצמה), היה מצופה שתובא בראשונים.

וראה למשל ברש"ל (יש"ש פ"ג סי' טז):

אבל מ"מ מ"ש מהרי"ח ששם נקרא שמוטת הגף בחיבור אותן עצמות לא נהיגין כוותיה, אלא דוקא שמוטה בעצם הראשון המחובר לגוף דחייש לנקיבת הריאה, משא"כ בעצמות שאינן מחוברים לגוף

[וגם על פרשנותו במהרי"ח יש חולקים, שלא עלה על דעת מהרי"ח לאסור שמוטת פרק האמצעי, ואכמ"ל]

ולכאורה צ"ל שיש שיבוש בספר הישר.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » א' דצמבר 31, 2017 3:49 pm

: 20171231_153559.jpg (201.26 KiB) נצפה 13999 פעמים

מאיר חכמים · הודעהעל ידי **מאיר חכמים** » ה' ינואר 04, 2018 9:12 am

תודה רבה הרב איש ספר. אני מבין שהספר כבר מוכן לדפוס?

ואם כבר נהגת בי טובת עין, אולי תוכל להעלות גם סי' תפד, שביקשתי אי שם לעיל, ותבורך בכפליים?

מאיר חכמים כתב:האם יש כבר טיוטה של סי' תפד (במהד' שלזינגר)? אני עוסק כעת בנושא המדובר, וכמעט אי אפשר להבין כלום מתוך הנדפס.
ישנה מקבילה לחלק מהסימן בשיטה מקובצת חולין (דף מה, ב), ויש שם כמה תיקונים והוספות חשובים. בחיפוש זריז לא מצאתי מקבילות נוספות.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ו' ינואר 05, 2018 12:34 am

הספר אינו מוכן לדפוס אבל החלק שכבר נעשה עומד

: תפד.jpg (159.23 KiB) נצפה 13869 פעמים

: תפד ב.jpg (634.92 KiB) נצפה 13869 פעמים

מאיר חכמים

תודה רבה!

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' פברואר 21, 2018 9:17 am

הדברים פשוטים מאד ובאפס זמן ניתן לעמוד על גודל הפליאה! שורו וראו!

ומאן דמפרש לי מוליכנא וגו'.

בב"ק קו ב אמר ר' יוחנן, כי הטוען טענת גנב וטבח ומכר, משלם ד"ה.
והקשו עליו ממקור תנאי (משנה/תוספתא/ברייתא) בו כתוב כך:

היכן שורי? נגנב! משביעך אני! ואמר: אמן! והעדים מעידים אותו שאכל, משלם כפל.

הרי שמשלם כפל ולא ד' וה' אע"פ שטבח! (שאם אכל ודאי טבח)

ותירצו מה שתירצו.

והנה בשבועות מט א, ישנה משנה, ולפנינו כתוב בה נוסח דומה למובא למעלה, ועוד כתוב בה, אש שחורה ע"ג לבנה: טבח ומכר משלם ד' וה'!
וכתבו תוספות שם שני דברים, ראשית, הגמרא בב"ק אכן שאלה ממשנה זו שבשבועות, שנית, יש למחוק מן המשנה פסקה זו, טבח ומכר משלם ד' וה'.
שהרי בגמרא מקשים ממשנה זו על ר' יוחנן וככל הנ"ל, וזה האות שלפני בעלי הגמרא לא היתה פסקה זו במשנה. (אחרת במקום להקשות ולדקדק אחריו היו שואלים עליו בסגנון של מאי קמ"ל משנה היא וכו'...).

עד כאן הכל ברור.

בספר הישר לרבינו תם, כתוב כך: הגמרא בב"ק אכן שואלת מן המשנה בשבועות, (בה כזכור כתוב להדיא כדברי ר' יוחנן: טבח ומכר משלם דו"ה!), אם כך, מפני מה הגמרא לא ציטטה את כל המשנה, (ובחרה להקשות במקום לסייע!) הרי זה משום שהגמרא הביאה רק את הנדרש לה!

הסוגרים הם כמובן תוספת דברים.

: הישר.jpg (46.33 KiB) נצפה 13708 פעמים

והרי זה בבחינת לא יאומן כי יסופר. הגמרא מעלימה חצי משנה כדי להקשות במקום לסייע?

יש מי שיכול לתת איזה הסבר לדברים מתמיהים אלו?

סעדיה · הודעהעל ידי **סעדיה** » ד' פברואר 21, 2018 10:38 am

כבר תמה על זה בהערות ר"נ זקש על תוס' רי"ד בב"ק שם.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' פברואר 21, 2018 1:14 pm

סעדיה כתב:כבר תמה על זה בהערות ר"נ זקש על תוס' רי"ד בב"ק שם.

יש"כ!

מי יכול להוסיף ?

פרי יהושע · הודעהעל ידי **פרי יהושע** » ו' פברואר 23, 2018 1:07 am

איך שלא יהיה כל העניין מוקשה, דהלא אם יש משנה מפורשת מה רבי יוחנן חידש, ועל כרחך אנו צריכים לומר שלא עמדה לפניו משנה זו (דהיינו לא גר' כתוס' במק"א), ספר הישר לא מתייחס לשאלה זו, אולי מפני שהיה נראה לו שאין המשנה שם כ"כ מבוארת על נושא זה של טוען טענת גנב, ואפשר שע"ד מקומות מסוימים שנכתבו במשנה דברים כמו בן גרושה וחלוצה, שאינו מתאים בכל מקום כידוע, אבל נזכרו כהמשך טבעי, היה מקום לכא' להגיד זאת כאן, וזה מה שבא רבי יוחנן לחדש ולקבוע שאכן יש דין דו"ה בטוען טענת גנב, תלמידו שהק' ממשנה זו, כנראה חשב זאת גופא שאפשר לפרש דכדי נקט הכא, ולכן העמיד הק' מהרישא, ולא הביא הסיפא שלכא' תומכת בעמדתו של רבי יוחנן, אבל הבין גם מרבו שאין בה סייעתא ולכן לא התייחס אליה.

האם הועלתי איני יודע, דהלא כתב, וקיצרה, ומאי דצריך מייתי מינה, כאילו יכל להביא ולא צריך, וזה א"א לי לפרש.

דהב דכי · הודעהעל ידי **דהב דכי** » ו' פברואר 23, 2018 6:08 am

אי גרסי' במשנה טבח ומכר משלם ד' וה', למאי דנקט רבי חייא בר אבא והא הכא דאי אפשר לכזית בשר בלא שחיטה תקשה על המשנה מיניה וביה דקתני והעדים מעידים אותו שאכלו משלם תשלומי כפל, ומוכח דאפי' טבח אינו משלם אלא כפל, והדר קתני טבח ומכר משלם ד' וה', ונצטרך לומר תברא מי ששנה זו לא שנה זו. וא"כ אין להקשות שהגמרא מעלימה חצי משנה כדי להקשות במקום לסיוע, דשפיר הקשה רבי חייא בר אבא ממקום שהקשה. אלא דיש להקשות אדמקשה מתנא דרישא נסייע מתנא דסיפא ור' יוחנן יאמר לך אנא דאמרת כתנא דסיפא. ואולי י"ל דאין כוונת רבי חייא בר אבא לסתור לדברי ר' יוחנן אלא לברר אם צריכין לומר במתני' מי ששנה זו לא שנה זו או אם יש ליישב כולה לפי תנא א', ולכן הק' על ר' יוחנן דס"ל כהא דקתני טבח ומכר משלם ד' וה' מרישא דמתני' (ולכל התירוצים שנאמרו בגמ' נתיישב הרישא עם הסיפא). וא"ש לפי"ז מ"ש בספר הישר והכא מאי דאיצטריך מייתי וקיצרה, דאיצטריך לרישא דמשם קשיא וקיצרה שלא להביא מן הסיפא דאין קושיאתו משם.

אני לא מצוי בכלל בסוגיות האלה אבל יש לי רעיון ותגידו אתם היודעים אם הוא אפשרי או סתם טעות.

יש שני מצבים שטבח ומכר אחרי שטען טענת גנב או שטבח לפני שטען. ובסברא היה מקום לחלק ולומר כי מעשה הגניבה נחשב בעצם רק כשאינו מחזיר וטוען טענת גנב ולכן אם טבח קודם הטענה לא מיקרי טביחה ומכירה. אבל דברי ר' יוחנן שדימה אותם וכלשונו שם כוללים את שני המקרים דהיינו שמדברי ר' יוחנן יוצא שגם אם טבח קודם הטענה חייב ד' וה'. ולכן ר' חייא בר אבא שואל מהרישא שבה כתוב שהעדים מעידין אותו שאכלו כלומר שהעדים מעידים אותו שאינו כדבריו שנגנב אלא שאכלו (היינו קודם שתבעו ובזמן שטוען שגנב) וזה ראיה נגד דברי ר' יוחנן.
וגם הסיפא לפי זה מוסברת ביותר ואין את הסתירה שהעירו עליה למעלה. דהיינו שאם מעידים אותו שאכלו קודם הטענה משלם כפל אבל אם לא כך היה אלא טבח ומכר כלומר אחרי הטענה אז משלם ד' וה'.

אבל לראיה של ר' חייא בר אבא היה די ברישא וזה מה שכתב רבנו תם.

מאיר חכמים · הודעהעל ידי **מאיר חכמים** » ה' מרץ 08, 2018 3:16 pm

האם סימן תשלב מוכן?
חתום בסופו "ר' אבצם" ושלזינגר (ע"פ אורבך?) כתב שצ"ל: "ר' אברהם". הנאמר בסימן הוא שיטה מחודשת, ומנוגדת למה שכתבו התוספות והראשונים (ע"ז יג, א) בשם רבנו תם.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ה' מאי 10, 2018 6:05 pm

מאיר חכמים כתב:האם סימן תשלב מוכן?
חתום בסופו "ר' אבצם" ושלזינגר (ע"פ אורבך?) כתב שצ"ל: "ר' אברהם". הנאמר בסימן הוא שיטה מחודשת, ומנוגדת למה שכתבו התוספות והראשונים (ע"ז יג, א) בשם רבנו תם.

שים לב למיקום שמו של ר' אבצם, או כפי שניתן לקרוא בדוחק ר' אברהם

: אבצם.jpg (2.45 MiB) נצפה 13228 פעמים

בהחלט יתכן שהוא פתיחה לסימן הבא, שהיא אכן מתורתו של ר' אברהם כמבואר שם.

בן פרצי · הודעהעל ידי **בן פרצי** » ג' מאי 22, 2018 10:40 pm

האם אפשר להעלות סימן רל?

שבע · הודעהעל ידי **שבע** » ג' מאי 22, 2018 11:14 pm

הרגיל בכ''י קורא כאן ברורות:
ר' אברהם

ואין כל צורך ב''צריך לומר''...

עדיאל ברויאר

גא"מ. ר' אברהם בלי ספק.

בנוגע לכותרות הנסובות על האמור לקמן -
השבת הזדמן לי ספרו של י"ש שפיגל, עמודים בתולדות הספר העברי: כתיבה והעתקה. בעמ' 35 הוא מתייחס לעדות הרז"ה בשם כתב ידו של ר"ת לספר הישר, והוא טוען שהרז"ה לא ראה את כתב ידו של ר"ת (כפי שחשב אפטוביצר) אלא שהכוונה לכותרת שבין סי' תעב לסי' תעג, ושאכן מדקדוק דברי הרז"ה עולה שהוא רואה מובאה בשם כתב ידו של ר"ת. עוד הוא מעיר שאצלנו הכותרת משויכת לסי' תעב כחתימה, אך לפי דברי הרז"ה היא שייכת לסי' תעג.
בנוסף, בעמ' 42 בהערה הוא מפנה למובאות מספר הישר בתשובות ופסקים מאת חכמי אשכנז וצרפת ובכ"י שממנו נדפס (עפ"י מה שציין המהדיר עצמו, אבל חלק מהסימנים הוא לא הדפיס במהדורתו, כדרכו). אם המהדיר לא שם לשתי הנקודות הללו, כדאי להשתמש בהן במהדורה.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' נובמבר 14, 2018 11:50 pm

כתב הרשב"א בגיטין מ ב משמיה דר"ת, לענין הקדש מפקיע מידי שעבוד

ור"ת ז"ל פירש דאפי' קדושת דמים במטלטלי דבשעת ההקדש היו ברשות המקדיש ועוד שהיו צריכין גוביינא, מפקיע מידי שעבוד, דמה ביתו שלו וברשותו קרינא בהו, ולא אמרו קדושת דמים אינה מפקעת מידי שעבוד ומוסיף עוד דינר ופודה את הנכסים אלא במקרקעי משום דקרקע כגבוי דמי ומה ביתו שלו בעינן וזה לאו של מקדיש הוא אלא של מלוה, ומשום הכי קרי להקדש קרקע קדושת דמים משום דההוא פסיקא ליה דהוי קדושת דמים לבד לפי שאינו ראוי להיות גופו קדוש שאין גופו של קרקע ראוי לא לבדק הבית ולא למזבח אבל מטלטלין לא פסיקא ליה דאפשר למיבנייה בבנין אבן לשקעה בבימוס וגזירין למערכה ולבנין,

מי אמר? חז"ל? גאונים? בני מכיר? מי?

הבטחתי · הודעהעל ידי **הבטחתי** » ה' נובמבר 15, 2018 12:23 am

איש_ספר כתב:כתב הרשב"א בגיטין מ ב משמיה דר"ת, לענין הקדש מפקיע מידי שעבוד

ור"ת ז"ל פירש דאפי' קדושת דמים במטלטלי דבשעת ההקדש היו ברשות המקדיש ועוד שהיו צריכין גוביינא, מפקיע מידי שעבוד, דמה ביתו שלו וברשותו קרינא בהו, ולא אמרו קדושת דמים אינה מפקעת מידי שעבוד ומוסיף עוד דינר ופודה את הנכסים אלא במקרקעי משום דקרקע כגבוי דמי ומה ביתו שלו בעינן וזה לאו של מקדיש הוא אלא של מלוה, ומשום הכי קרי להקדש קרקע קדושת דמים משום דההוא פסיקא ליה דהוי קדושת דמים לבד לפי שאינו ראוי להיות גופו קדוש שאין גופו של קרקע ראוי לא לבדק הבית ולא למזבח אבל מטלטלין לא פסיקא ליה דאפשר למיבנייה בבנין אבן לשקעה בבימוס וגזירין למערכה ולבנין,

מי אמר? חז"ל? גאונים? בני מכיר? מי?

לכא' כוונתו למשנה ערכין כג:

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ה' נובמבר 15, 2018 1:00 am

הלשון ולא אמרו נשמעת כמעט כמו ציטוט ולא כמו דין העולה מן המשנה.

יהודה בן יעקב

האם סימן תכז ערוך?
במהדורת שלזינגר נכתב

והכי גרסי' בפרק היה קורא בתורה כיצד הוא מברך עליהן ר' זריקא בשם ר' יעקב אמר כשהוא נותן על היד אומר בא"י אמ"ה אקב"ו להניח תפילין וכשהוא נותן על של ראש [על מצות הנחת] תפילין וכשהוא חולץ לשמור חוקיו.

מכיון שישנם כמה גירסאות בדברי הירושלמי בברכות [ב, ג], האם יש מקור לגירסא זו בדברי ר"ת, או שהיא העתקה מהירושלמי שלפנינו, על אף שבחלקו הראשון של הירושלמי ר"ת כותב גירסא אחרת ממה שלפנינו.

לוצאטי · הודעהעל ידי **לוצאטי** » ב' ינואר 07, 2019 5:03 am

יש עוד ראשונים שגורסים כך. חפש בבר אילן

מאיר חכמים

האם סימן שצב ערוך, ויש אפשרות להעלותו כאן?

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ג' פברואר 05, 2019 5:45 pm

מאיר חכמים כתב:האם סימן שצב ערוך, ויש אפשרות להעלותו כאן?

שצב.pdf: (32.91 KiB) הורד 305 פעמים

בברכה המשולשת

הרה"ג המהדיר שליט"א פרסם עכשיו מספר סימנים בישורון מ', בסוף מדור הזכרון לאביו, מרן הגר"ש דבליצקי זצ"ל

עדיאל ברויאר · הודעהעל ידי **עדיאל ברויאר** » ה' מאי 23, 2019 6:26 pm

את הדברים הבאים שלחתי כעת לרב דבליצקי, והחלטתי להעלותם כאן, אולי למישהו תהיה הצעה מאירת עיניים. אך ראשית כל אציין שאיני מונח בסוגיה, והוצרכתי לעיין בסימן זה לבקשת חבר שעוסק בסוגיה בעיון והתקשה בדברי ספר הישר:

שיטת ר"ת בנוגע למשחק בקוביא היא שאין בו אסמכתא משום "דאגב דבעי למיקני גמר ומקני" (תוס' ב"מ עד ע"א ד"ה הכא, בשם ר"ת). דברי ר"ת אלו מבוארים בהרחבה בספר הישר סי' רכ, סימן שעניינו דיון במעשה בשניים שהתערבו על ד' מאות זוז אם אפשר להקניט את הלל (בבלי שבת ל, ב-לא, א), אלא שבסוף הסימן יש בלאגן. להלן העתקות מכתבי היד (הסיבות לכל התיקונים מבוארות להלן):

כ"י אוקספורד (46א, עמ' 97 בסריקה שבאתר של אוקספורד):

ונר' לר' דאם אמר לו מעכשיו קנה כדאמרי' (קני ואי לא קני ו)[ד]אמר לו מעכשיו. יטול ד' מאות זוז והתנו זה עם זה אם לא יקניטנו יפסיד ד' מאות זוז כנגדו. פירש הרב ר' יצחק בר' ברוך מפי רבינו יעקב

בנוגע למחיקת הנ"ל, כתב הרב דבליצקי בהערותיו ששלח לי בטובו: "נדצ"ל כדאמרינן דאמר לו מעכשיו. והוא לשון הגמ' ב"מ סו רע"ב כגי' רי"ף ודק"ס. והשאר מיותר. וכ"כ רבינו להלן סס"י תקצג: 'ובמעכשיו כל אסמכתא קניא'".

כ"י ירושלים (51ב, עמ' 240 בסריקה שבאתר כתיב):

ונר' לר' אם אמ' לו מעכשו קנה [כדאמרי' אמר לו מעכשיו קנה] והא דהמרו דמקניט הילל ד' מאות (דון) [זוז] והקנו זה לזה ואם [לא] הקנו ליהדרו (בהן) [בהו] אבל (אם) אסמכתא לא הוה פי' ר' יצחק מר' יעקב

את המשפט הראשון הוספתי לפי כ"י אוקספורד (לפי הצעת התיקון הנ"ל), וכנראה נשמט מחמת הדומות. התיקון דון>זוז מתבקש מהגמרא. הוספת המילה "לא" מתבקשת מסברה וכן מופיע בתוס' הנ"ל בשם ר"ת. התיקון בהן>בהו מבוסס על ציטוט בתוס' הנ"ל. מחיקת המילה "אם" מתבקשת מסברה, וככל הנראה נכתבה מילה זו להשלמת השורה (כדרכם של מעתיקים להשלים את השורה באמצעות תחילת המילה הבאה). אחרים הציעו לתקן "אם הקנו", אבל נראה לי עדיף כפי שהצעתי.

המשפט האחד לפני אחרון בכ"י אוקספורד מובן, אבל הוא חסר בתחילתו וגם לא הגיוני שמקומו כאן (אלא אם תחילתו מבהירה עניין זה), שכן תחילתו של המשפט ("יטול ד' מאות זוז") הוא סוף הציטוט מהגמרא של תיאור התנאי שנעשה: "מעשה בשני בני אדם שהמרו זה את זה, אמרו: כל מי שילך ויקניט את הלל - יטול ארבע מאות זוז". ולאחר מכן מסביר ר"ת את הצד השני של התנאי הזה: "והתנו זה עם זה אם לא יקניטנו יפסיד ד' מאות זוז כנגדו". הדגשה זו עשויה להיות חשובה במיוחד לאור שיטתו בנידון, דהיינו, שבשביל האפשרות להרויח הסכים אותו אדם לקחת על עצמו סיכון שהוא יפסיד, וזה בדיוק "דאגב דבעי למיקני גמר ומקני". אבל כאמור, משפט זה תלוש ולא מובן מה הקשרו.

לעומת זאת, בכ"י ירושלים מופיע במקום המשפט הזה משפט אחר לחלוטין (השמטתי את רוב סימני התיקון דלעיל): "והא דהמרו דמקניט הילל ד' מאות זוז והקנו זה לזה ואם [לא] הקנו ליהדרו בהו אבל אסמכתא לא הוה". לנוסח זה נמצאת מקבילה בתוס' ב"מ הנ"ל: "ור"ת בעצמו חזר בו והגיה בספר הישר גבי עובדא דשנים שהמרו זה את זה בפרק במה מדליקין (שבת דף לא.) שהקנו זה לזה דאי לא הקנו ליהדרו בהו". ומקורו כנראה בתוספות של אחד מתלמידי ר"י לב"מ שמצוטט בהגהות מיימוניות (הל' עדות פ"י אות ה): "והודה רבינו אליהו לדברי ר"י אבל ר"ת לא הודה לו וכן פירש בספר הישר [...] ושוב מצא רבי שהגיה ר"ת בספר הישר דההיא דהמרו זה את זה דהלל דפ' במה מדליקין דהקנו זה את זה דאי לא הקנו ליהדרו בהו". בנוסף, כפי שציין הרב דבליצקי, לפיסקה זו יש מקבילה בהלכות דינין לריב"ב, ובה נמצא גם עיבוד של המשפט שבכ"י ירושלים (סנהדרי גדולה, ח, עמ' פ): "ונראה לרבינו תם שאם אמר מעכשיו קנה, וכמו כן בשנים שהמרו זה לזה גמרו והקנו אהדדי ובשל כך הפסיד". ציטוטים אלו דומים מאד למשפט הנ"ל (ולפי מקורות אלו מסתבר גם שצריך לתקן: (ו)[ד]הקנו זה לזה). לפי מצב דברים זה, לכאורה נוסחו של כ"י ירושלים מבוסס הרבה יותר, והוא מקוים על פי עדותו של ר"י הזקן בשם הגהת דודו.
כאן המקום להעיר על חילוף בחתימה בין שני כתבי היד, בכ"י אוקספורד: "פירש הרב ר' יצחק בר' ברוך מפי רבינו יעקב", ואילו בכ"י ירושלים: "פי' ר' יצחק מר' יעקב". בהסתכלות ראשונית היה מסתבר להציע שכ"י ירושלים קיצר את החתימה המלאה והארוכה שבכ"י אוקספורד. אך לאור המקבילות עולה המחשבה האם פיסקה זו, החל מ"והא דהמרו" נוספה בכה"י מתוך עדותו של ר"י הזקן הנ"ל, ובעצם הנוסח בכ"י ירושלים הוא הנכון, ואין כאן עדות מפיו של ר' יעקב, אלא עדות מתוך ספרו.

לאחר כל זאת, עדיין תמוה ולא מובן מה תפקידו של המשפט שלקראת סוף כ"י אוקספורד. חשבתי על שתי הצעות, אבל בשתיהן יש בעיות מהותיות:
1. משפט זה הוא חלק מציטוט הסוגיה בפתיחה לסימן, זאת אומרת שצריך לגרוס כך בתחילת הסימן: "במה מדליקין. מעשה בשני בני אדם שהמרו זה את זה כו' [יטול ארבע מאות זוז והתנו זה עם זה אם לא יקניטנו יפסיד ד' מאות זוז כנגדו]. פיר' ר' דלא הוי אסמכת'...". אפשר שמעתיקים שרצו לקצר את הציטוט לא שמו לב שהם משמיטים גם חלק מההסבר של ר"ת לסוגיה. הבעיה המרכזית בהצעה זו היא שלא מובן מדוע המשפט נמצא בסיום. יתרה מכך, אם ההצעה דלעיל בנוגע לחתימה נכונה, נמצא שהחתימה נמצאת למרות שהמשפט "והא דהמרו" לא נמצא לפניה.
2. אפשר להציע שהמשפט בכ"י אוקספורד משלים את ההוספה בכ"י ירושלים: "והא דהמרו דמקניט הילל (ד' מאות זוז) [יטול ד' מאות זוז והתנו זה עם זה אם לא יקניטנו יפסיד ד' מאות זוז כנגדו] והקנו זה לזה ואם [לא] הקנו ליהדרו בהו אבל אסמכתא לא הוה". לפי זה מסתבר יותר שבכ"י ירושלים שמטה המילה "יטול", ותחילת המשפט באוקספורד חופפת לסוף הציטוט בכ"י ירושלים. כיוון שבאנו לכך, אפשר גם להציע שרוב מה שנמצא בכ"י אוקספורד נשמט מכ"י ירושלים מחמת הדומות (זוז-זוז), ובנוסף נשמטה גם המילה "כנגדו". אבל לפי הצעה זו כלל לא מובן כיצד נוצר הנוסח החסר שבכ"י אוקספורד, וגם לא ברור לי לגמרי האם הסבר התנאי משמעותי כאן או שהוא נראה מיותר. וצ"ע.

בשולי הדברים אציין שבכ"י לייפציג 1119, 16ב (המכיל ליקוט ספרדי מאוחר לר' יהודה בן הרא"ש) מצוטטת פיסקה מתוך סי' רכ (לא הפיסקה שנידונה כאן), ויש שם כמה חילופים קטנים, ולפחות אחד מהם מקוים גם בהלכות דינין לריב"ב ("אבי חתן" במקום "אבי הבן", וכך מסתבר. הנוסח "הבן" נראה כחילוף גרפי, ויש לציין שהוא נמצא בשני כתבי היד של ספר הישר!).

א. חיים · הודעהעל ידי **א. חיים** » ה' מאי 23, 2019 7:28 pm

לא ברור לי מה שכתבת שהר"י הזקן אף הוא מסר שר"ת חזר בו. יש לשער שאתה מסתמך על מה שפירשת את דברי ההג"מ בשם רבו שהכוונה לר"י הזקן - אבל ערבך ערבא צריך.
לענ"ד, ר' יצחק בר' ברוך הוא המקור לפירוש ר"ת בגמ' דהמרו זא"ז ולפסק שבהקנו בלבד מהני. יתכן שריב"ב כתב זאת בספרו בלבד אבל יותר נראה שאף הוסיף זאת על גליון ספר הישר. ההגה נעשתה בהסכמתו / הוראתו של ר"ת ונכתבה על הטופס הראשי. בשלב מאוחר ציין מאן דהו שההגה נכתבה ע"י התלמיד ואינה כתיבת הרב. מעתה התיאורים השונים במקורותינו מסתדרים יחד.
בקשר לנוסח של הדין עצמו: הרי ההגיון אומר שמה שהיה כתוב הוא שילוב שני הנוסחאות (כפי שכתבת), ולכן גם אם איננו מבינים כיצד נוצר חסרון כה 'מושלם' (היינו שמה שחסר כאן נשאר שם ולהיפך), הלא אין בכוח זה לשנות את המסקנה ההגיונית האמורה. בפרט שראיתי כבר דברים דומים בספר הישר (ידיעותי בשנו"ס שלו הם מאלו המובאים במהדורה הישנה). ואכ"מ. ואם לא בספר הישר, אז בספרים בעלי אופי דומה, כלומר ספרים מוקדמים הכתובים בקיצור והכת"י נדירים ומשובשים גם הם.

עדיאל ברויאר

א. חיים כתב:לא ברור לי מה שכתבת שהר"י הזקן אף הוא מסר שר"ת חזר בו. יש לשער שאתה מסתמך על מה שפירשת את דברי ההג"מ בשם רבו שהכוונה לר"י הזקן - אבל ערבך ערבא צריך.
לענ"ד, ר' יצחק בר' ברוך הוא המקור לפירוש ר"ת בגמ' דהמרו זא"ז ולפסק שבהקנו בלבד מהני. יתכן שריב"ב כתב זאת בספרו בלבד אבל יותר נראה שאף הוסיף זאת על גליון ספר הישר. ההגה נעשתה בהסכמתו / הוראתו של ר"ת ונכתבה על הטופס הראשי. בשלב מאוחר ציין מאן דהו שההגה נכתבה ע"י התלמיד ואינה כתיבת הרב. מעתה התיאורים השונים במקורותינו מסתדרים יחד.
בקשר לנוסח של הדין עצמו: הרי ההגיון אומר שמה שהיה כתוב הוא שילוב שני הנוסחאות (כפי שכתבת), ולכן גם אם איננו מבינים כיצד נוצר חסרון כה 'מושלם' (היינו שמה שחסר כאן נשאר שם ולהיפך), הלא אין בכוח זה לשנות את המסקנה ההגיונית האמורה. בפרט שראיתי כבר דברים דומים בספר הישר (ידיעותי בשנו"ס שלו הם מאלו המובאים במהדורה הישנה). ואכ"מ. ואם לא בספר הישר, אז בספרים בעלי אופי דומה, כלומר ספרים מוקדמים הכתובים בקיצור והכת"י נדירים ומשובשים גם הם.

א. ודאי אין מדובר ברבו של בעל הגמ"י, שהרי הוא חותם שם במפורש שהדברים מובאים מהתוספות. ההנחה שלי שמדובר בר"י הזקן נובעת מכך שברוב הקבצים שבידינו הכינוי הסתמי "ר'" נכתב ע"י תלמידי ר"י. במקרה הזה ניתן להוסיף סימוכין לעניין מתוך העתקה נוספת של תוספות שנדפסה בספר מרדכי השלם על סנהדרין עמ' לח, שם כתוב במפורש ר"י (באחד מעדי הנוסח: ר' ברוך), יעוי"ש בנוסח.
ב. הקושי הגדול בהצעה של שילוב שתי הנוסחאות הוא שמאד לא מובן כיצד נוצר המצב הזה שנשמט חלק גדול לפני המשפט שהשתמר בכ"י אוקספורד וחלק גדול שהשתמר לאחריו. ובנוסף, משלושת המקורות המצטטים הנ"ל (שבעצם הם רק שני מקורות בלתי תלויים - תוספות תלמיד ר"י לב"מ והלכות דינין לריב"ב) עולות עדויות לקיומו של המשפט בצורה די דומה לאיך שהוא מופיע לפנינו בכ"י ירושלים (אם כי יש לציין שהחלק האחרון שלו, אבל אסמכתא לא הוה, לא נמצא במקורות משניים אלו).

נראה לי שיש דרך שלישית להסתכל על הנידון, ועל אף שהיא מאד לא פשוטה נראה לי שיש לשקול גם אותה, ויתכן שאם יימצאו תופעות דומות במקומות אחרים בספר הישר, יעזור הדבר להבין את דרכי חיבורו ועריכתו המפותלים של ספר זה.
לפי דרך זו יש לקיים את שני המשפטים שבשני כה"י, כל אחד לעצמו. כלומר באופן דומה להצעה הראשונה שלעיל. ואף בדומה להצעה ההיא, המשפט שבכ"י אוקספורד אכן היה מתחילתו חלק מהמשפט שפותח את הסימן (כפי שהצעתי לעיל: מעשה בשני בני אדם שהמרו זה את זה כו' [יטול ארבע מאות זוז והתנו זה עם זה אם לא יקניטנו יפסיד ד' מאות זוז כנגדו]), אך כבר מהרגע הראשון שבו נכתבה פיסקה זו בספר הישר היה מקומו בסוף הסימן. כיצד יתכן הדבר? לפי הצעה זו בחיבורו/פירושו/פינקסו של ר' יצחק (ב"ר ברוך?) קרה הדבר. ושם הוכנסה כל הפיסקה הארוכה, שהיא כמעט כל הסימן כולו, בין שני משפטים אלו. מה היה תפקידם של שני המשפטים הללו ביחד? האם היו חלק מחיבור קדום יותר? איני יודע. במילים אחרות, הנוסח שבכ"י אוקספורד משקף את השלב הראשוני של סימן זה בספר הישר. לאחר מכן, אולי בשני שלבים שונים, נמחק המשפט התלוש לכאורה שבסוף הסימן (ואף בהלכות דינין לריב"ב השמיט אותו), ומאידך, ר"ת בעצמו הגיה בספר הישר והעיר שדעתו שונה/השתנתה מזו שהעיד עליה תלמידו ר' יצחק. הגהה זו נכנסה בסוף הסימן אך לפני החתימה, למרות שבאמת היא שייכת לרובד אחר של החיבור שאינו קשור לר' יצחק.

מעניין האם מצאנו בספר הישר תופעות דומות, קרי: 1. פסקאות שלמות שנראה שהוכנסו בין שני משפטים שהיו סמוכים בשלב קדום יותר. 2. כ"י ירושלים מהווה לעתים מהדורה מאוחרת יותר מזו שמייצג כ"י אוקספורד. במידה וכן, יש בזה כדי לחזק את ההצעה הזאת, שהיתרון הגדול שלה הוא שהיא מקיימת ומסבירה היטב את מצב עדי הנוסח שלפנינו, אך הקושי הגדול שבה הוא ההתרחשויות הסבוכות שקשורות בעריכת החיבור (ספר הישר, או שמא חיבורו של ר' יצחק) לאור הצעה זו.

נ.ב. בנוגע לנוסח החתימה, יש להעיר על תופעה מוזרה בהלכות דינין לריב"ב - לאחר שהוא מביא את כל מה שמופיע לפנינו בספר הישר סי' רכ, הוא ממשיך ומביא לפחות פיסקה אחת בשם ר"ת שאינה מוכרת משום מקום אחר, ואז עוד פסקה או שתיים שלא התעכבתי לקרוא כדבעי האם גם הן מיוחסות לר"ת, ולאחריהן מופיע חתימה המייחסת את הדברים לר' ברוך בשם ר"ץ או ר"א. חתימה זו מזכירה את החתימה ר' יצחק ב"ר ברוך (רק במהופך), ואיני יודע אם זהו מקרה או שיש דברים נוספים בגו.

א. חיים · הודעהעל ידי **א. חיים** » ו' מאי 24, 2019 7:14 am

עדיאל ברויאר כתב:במקרה הזה ניתן להוסיף סימוכין לעניין מתוך העתקה נוספת של תוספות שנדפסה בספר מרדכי השלם על סנהדרין עמ' לח, שם כתוב במפורש ר"י (באחד מעדי הנוסח: ר' ברוך), יעוי"ש בנוסח.

הנוסח שם: "ושוב מצאתי ר"י שהגיה דברי רבינו תם בספר הישר".
ואם כן - א. מדוע שלא תפרש שהכוונה לריב"ב?
ב. באם היתה מסורת שר"י הזקן הוא זה שהגיה בדין משחק קוביא, הרי היו מפרשים שר"י הזקן כתב את דעת עצמו החולקת על ר"ת, כיון שלאמור כאן לא נכתב בהגה שהם דברי ר"ת.
ג. האם ישנם דוגמאות נוספות שהר"י הזקן כתב הגהות על ספר הישר ועוד שנחשבו כמסירת דברי הרב? זה קצת מחודש, לא?.

עדיאל ברויאר

א. איני חושב שר' יצחק היה כותב על עצמו "מצאתי ר"י", הלשון הזאת נראית משובשת, והיה כדאי לבדוק בכתבי היד של ספר המרדכי שבהם נמצאת הפיסקה. הנוסח בהגהות מיימוניות מסתבר הרבה יותר: "מצא רבי"=ר"י.
ב-ג אינן רלוונטיות כיוון שלא טענתי שר"י הזקן הגיה בספר הישר.

מאיר חכמים · הודעהעל ידי **מאיר חכמים** » א' יוני 16, 2019 10:02 am

האם אפשר להעלות את סי' שעח? תודה רבה מראש.

לענין · הודעהעל ידי **לענין** » ו' יוני 28, 2019 12:35 am

שלש פעמים הזכיר ספר הישר 'רומי'. ראה במאמר המצורף
(מצאתיהו אצלי, ומן

פרשנות התלמוד - מתוך כנסת מחקרים כרך ג, י''מ תא-שמע.pdf: (1.08 MiB) הורד 265 פעמים

הסתם הועלה כאן באיזהו מקומן)

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' אוקטובר 30, 2019 10:38 pm

ספר הישר חלק החידושים הופיע עתה.

ברכות לראש א"מ שליט"א על עבודתו הכבירה, גולת הכותרת מכל מפעליו הגדולים בההדרת תורת רבותינו גדולי אשכנז וצרפת.
יזכהו ה' להשלים כל מגמתו ולהשלים מלאכתו מלאכת שמים, להאיר עיני הלומדים מתורת קדמונינו נ"נ בהוד והדר בחן ובשכל טוב.

חיים שאול

אולי נזכה לדעת מה הבא בתור?

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' אוקטובר 30, 2019 10:45 pm

ספר הישר חלק התשובות.

פלוריש · הודעהעל ידי **פלוריש** » ה' אוקטובר 31, 2019 1:19 am

מזל טוב!

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ה' אוקטובר 31, 2019 7:39 am

רצ"ב מבוא הספר

הקדמה.pdf: (67.48 KiB) הורד 433 פעמים

וראו הערה כד!

פורום אוצר החכמה

מי מחובר