אוצר החכמה כתב:לא הבנתי שום דבר מהאריכות של דבריך.
יש שאלה האם קבלת עול מצוות היא תנאי בגירות או לא.
הגרח"ע והגריש"א (וכנראה משם גם הגרמ"פ) אומרים שיש תנאי כזה. ובעצם כיוון שמדובר בחלות אין השאלה מה חשבה בלב אלא מה אמרה כי דברים שבלב אינם דברים אבל אם אנן סהדי שלא כיוונה לקבל עול מצוות אין הגירות גירות. כי במקום אנן סהדי לא אמרינן דברים שבלב אינם דברים. (כמו במכירה ובכל דבר).
הגר"ש דיכובסקי שואל איך חלה הגירות של שמשון ושלמה הרי חזינן שלא היה בכוונתן להפסיק לעבוד ע"ז. ומזה רוצה להסיק שאין תנאי של קבלת עול מצוות. וע"ז כתבתי שהסיבה היא משום שברור שלא היה שם אנן סהדי.
נשוה לנגד עינינו - נשות שלמה ושמשון התגיירו בפני בית - דין לא מוסמך, בית - דין של הדיוטות.
היה להן מניע ברור להנשא למלך ולמנהיג העם. הן עבדו עבודה זרה אחר גיורן, ולדברי הרמב"ם,
"הוכיח סופן על תחילתן", וכן "נגלה סודן". ברור שיש כאן אומדנא גדולה שלא התכוונו
מלכתחילה לשמור מצוות. את האומדנא הזו קובע הרמב"ם במילים: "הוכיח סופן על תחילתן"
ו"נגלה סודן". ואעפ"כ קיימו אותן שמשון ושלמה, והרמב"ם מדגיש: "אל יעלה על דעתך",
כלומר, אסור אפילו להעלות על הדעת שאינן יהודיות. בטוחני, שאם היה בא ענינן בפני בית - דין
רבני בימינו, ואולי גם בפני, היינו פוסלים את הגיור למפרע ועושים את ילדיהן גויים גמורים. הן
הרי עשו את הדבר החמור ביותר: עבדו עבודה זרה ובנו לה במות, עד שהכתוב ראה את שלמה
כחייב בבנית הבמה - ואף - על - פי - כן, לא ניתן היה לפגוע בגיורן ולהוציאן מכלל ישראל, ואסור
אפילו להעלות על הדעת שאינן נחשבות כחלק מעם ישראל.
לכאורה עולה מן הרמב"ם, שקבלת המצוות אינה חלק ממעשה הגיור, אלא תנאי לבית - דין שלא
להזדקק למתגייר שאינו חפץ בקיום מצוות. בתי דין של הדיוטות לא הקפידו על קבלת המצוות,
ובכל זאת גיורם תפס.
אולם דא עקא שאין קבלת מצוות אחרי שהוא אומדנא דמוכח שלבם בל עמם ויתנהגו בחלול שבת, באסור נדה נבלות וטרפות
הרואה כתב:בכל נושא של פסק הלכה יש כמה שאלות שונות מאד אחת מהשניה.
א. מה המציאות
ב. מה ההלכה במציאות כזו
ג. איך אנחנו פוסקים כשאנחנו לא יודעים מה ההלכה
ד. האם יש לנו אפשרות נגד קים לי
וכו'
ואין להקיש בין שאלה מתחום אחד לתחום אחר.
קראתי לפני שנתיים פסק של הרב יצחק יוסף שהתיר משפחה של ממזרים כך הוא מגדיר את הדברים! ומספר שהם נולדו לאמם מחוץ לנישואין, והוא הצליח למצוא להם היתר ע"ד אין אדם משים עצמו רשע וכדו'. נניח שהוא צודק בפלפול שלו, אבל אתה הרי מבין שכלפי שמיא הם ממזרים, ומצאת פירצה בחוק וטרחת להכשיר אותם. נניח שאני דיין ואני עצמי עד אחד שפלוני ממזר. אני אתן לו לבוא בקהל? אמנם אין 2 עדים ואם מקרה זה יבוא לבי"ד אחר הם יכשירו בצדק, אבל אני לא אעשה דבר כזה.
כנ"ל גם בעניין הגיורים, וזו שאלה שונה מהשיח הרגיל בנושא האם אומרים אנן סהדי או לא, נניח שע"פ שורת הדין לא אומרים, אבל אני יודע שכלפי שמיא הם גויים.
וכאן יש שאלה נוספת, מה עושה את הגרות, האם קבלת הגוי עליו את התורה, או חותמת של בית הדין, או חיבור של שניהם.
יש הרבה ראיות לכך שבית הדין לא קובע את המציאות בהרבה דברים (מלבד נישואין למשל שכל המקדש אדעתא דרבנן), למשל מי שרצח בלי עדים שהקב"ה מגלגל שימות בגמ' במכות ועוד, על אף שכלפי בי"ד אינו רוצח כלל.
שאלות אלו שונות מאד מהערמה בריבית בכור וכו, כי שם אה"נ שהבכור יש בו שותפות גוי ופטור, וגם כלפי שמיא זה כך.
אוצר החכמה כתב:דעתו שונה מדעתו של הרב אלישיב שכן הוא סובר שלא אמרינן שאנן סהדי שלא קיבל עליו עול מצוות.
בדבר הזה בדיוק הגרח"ע כותב באותה תשובה שממנה הביא שאמרינן אנן סהדי שלא קיבל ואין הגירות גירות.
מקדש מלך כתב:נכון, אבל זה הדיון כאן, ולא האם להקל או להחמיר
סגי נהור כתב:[
אבל אלו שמוכנים לשחק את המשחק עד הסוף מגויירים בסופו של דבר. והם רוב המתגיירים. ואני מדבר מידיעה ומהיכרות.
דרומי כתב:אני לא מכיר את הסוגיא ולא את הרב דיכובסקי שליט"א, אולם קשה עליי מלהתאפק לתמוה בקול על הודעתו של 'עובר ושב' אשר גיבב עלינו מקילים מכל החוגים באופן תמוה ומוזר (ר"נ מברסלב; וכן כתב הרמב"ם; וכן כתב הרב מבריסק...), ולא שת לבו כלל שכל אחד מהם דיבר על חומרות מסוג אחר ולא ראי זה כראי זה, הצד השווה שבהם שהזכירו איזה מלה של 'קולא' וקפץ על זה 'עובר ושב' כמוצא שלל רב...
[דעת הרמב"ם - ה'מיקל' כביכול - לגבי קבלת גרים מבוארת בספרו הגדול הל' איסורי ביאה, ושם הוא מדגיש עד כמה קשים גרים לישראל וכו'].
עובר ושב כתב:ובעצם דבריו של הגאון הרב דיכובסקי (ללא שום קשר לנושא הגיור), פשיטא שהדור הזה מחפש רק להחמיר
הרואה כתב:אכן גם לי זעק שזה תוצאות מהמחשב
דרומי כתב:בהמשך להערה דלעיל בענין היחס לחומרות בכלל, מצאתי רמב"ם מפורש שאומר שטוב להחמיר: "ומי שיחמיר .. הרי זה משובח"! (הל' סוכה פ"ו ה"ו).
עובר ושב כתב:סגי נהור כתב:[
אבל אלו שמוכנים לשחק את המשחק עד הסוף מגויירים בסופו של דבר. והם רוב המתגיירים. ואני מדבר מידיעה ומהיכרות.
ומה היה בדורות הקודמים עם אלה ששיחקו את המשחק עד הסוף?
דרופתקי דאורייתא כתב:בענין החומרות והקולות - ראוי להביא דבריו הנפלאים של בעל הכף החיים זצ"ל (סי' קנח ס"ק כה), [והדברים שייכים בכללות ובפרט לנ"ד], וז"ל:
וכל אשר אין נשמתו מתוקנת כל כך תאוה נפשו לילך אחר הקולות, וסימניך בתר עניא אזלא עניותא. ובזה יוכל האדם להבחין את עצמו כמ"ש בעלי המוסר ודו"ק
סגי נהור כתב:הרואה כתב:בכל נושא של פסק הלכה יש כמה שאלות שונות מאד אחת מהשניה.
א. מה המציאות
ב. מה ההלכה במציאות כזו
ג. איך אנחנו פוסקים כשאנחנו לא יודעים מה ההלכה
ד. האם יש לנו אפשרות נגד קים לי
וכו'
ואין להקיש בין שאלה מתחום אחד לתחום אחר.
קראתי לפני שנתיים פסק של הרב יצחק יוסף שהתיר משפחה של ממזרים כך הוא מגדיר את הדברים! ומספר שהם נולדו לאמם מחוץ לנישואין, והוא הצליח למצוא להם היתר ע"ד אין אדם משים עצמו רשע וכדו'. נניח שהוא צודק בפלפול שלו, אבל אתה הרי מבין שכלפי שמיא הם ממזרים, ומצאת פירצה בחוק וטרחת להכשיר אותם. נניח שאני דיין ואני עצמי עד אחד שפלוני ממזר. אני אתן לו לבוא בקהל? אמנם אין 2 עדים ואם מקרה זה יבוא לבי"ד אחר הם יכשירו בצדק, אבל אני לא אעשה דבר כזה.
כנ"ל גם בעניין הגיורים, וזו שאלה שונה מהשיח הרגיל בנושא האם אומרים אנן סהדי או לא, נניח שע"פ שורת הדין לא אומרים, אבל אני יודע שכלפי שמיא הם גויים.
וכאן יש שאלה נוספת, מה עושה את הגרות, האם קבלת הגוי עליו את התורה, או חותמת של בית הדין, או חיבור של שניהם.
יש הרבה ראיות לכך שבית הדין לא קובע את המציאות בהרבה דברים (מלבד נישואין למשל שכל המקדש אדעתא דרבנן), למשל מי שרצח בלי עדים שהקב"ה מגלגל שימות בגמ' במכות ועוד, על אף שכלפי בי"ד אינו רוצח כלל.
שאלות אלו שונות מאד מהערמה בריבית בכור וכו, כי שם אה"נ שהבכור יש בו שותפות גוי ופטור, וגם כלפי שמיא זה כך.
ההנחה שמה שקובע כלפי שמיא הוא המציאות ולא הבירור ע"פ כללי התורה אינה פשוטה כלל. ויש הרבה ראיות להפך, ובראשן העובדה הפשוטה שכללי הבירור ע"פ התורה בדרך כלל אינם הכללים שהיינו נוקטים בהם לבירור מציאות.
הדבר נכון שבעתיים כשמדובר על ממזרות, כמבואר בגמרא שדוקא ודאי ממזר הוא דלא יבוא בקהל ה', היינו שספקו אינו מותר מספק אלא מותר ודאי. הרי שדי בעצם יצירת ספק תורני כדי להתירו אף שהמציאות היא להפך. וכבר היה על נושא זה אשכול ארוך ומפורט.
סגי נהור כתב:מעולם לא היה מצב שבו כל כך הרבה גויים רצו להתגייר מהסיבות הלא נכונות. המציאות בישראל, שבה הגיור מעניק זכויות ומשפר את המצב החברתי של המתגייר, לא היתה קיימת בדורות קודמים.
זאב ערבות כתב:מי שמחפש "קולות" יוכל למצאם בשפע בספרו של ר' דן סתר (לא שמו האמיתי אלא ניק) דרכי נועם הנמצא באוצר החכמה וכן באתר שלו: http://www.dnoam.022.co.il/BRPortal/br/P100.jsp
עובר ושב כתב:צריך לקרוא את כל דרשת הגר"ש דיכובסקי, אח"כ יהיה ניתן להעיר הערות. כרגע יש לפנינו פירורים שליקט מאן דהו.
בברכה המשולשת כתב:הרי הובא לעיל פסק דין ארוך של הגר"ש דייכובסקי, בו מבוארת דעתו באר היטב, ללא צורך להיזקק לעתונאי שליקט מדבריו בדרשה את מה שחפץ לבו.
ואני הקטן הבאתי כו"כ ציטוטים ארוכים מדבריו בפסק דין זה.
לגוף הסוגיא, ברור שצודקת הערתו של הרה"ג אוצה"ח- אם רב גדול פלוני סבור להלכה שאין זו גירות, אז לא שייך "להקל" בזה.
וכן הוא בשאר מקצועות התורה (רק לפעמים זה יותר קל כי זה לא נוגע לכל כלל ישראל, כמו גירות)- שאם רב גדול פלוני סבור שדבר מסויים אסור מן הדין, אין לו שום היתר "להקל" בזה. (אמנם, יש בזה גם חריגים, כגון דברי מרן הגרשז"א במנח"ש לגבי דרבנן וכו')
ולמיטב זכרוני, עצם השאלה נכב"ב
שומע ומשמיע כתב:איזה 'חומרות' הוא רוצה לבטל אפשר להבין מהסכמתו לספר ה.... 'זרע ישראל' [אמסלם].
ואסביר: היסוד של הספר הנ"ל [פרק א'] מופרך מיסודו. כל הדיונים באחרונים איך ליישב את הסתירה ברמב"ם, האם רק ההודעה לא מעכבת או גם הקבלה הם בשאלה האם צריך לעשות בבית דין אאקט של קבלה.
אבל בזמננו הנושא הוא אחר לגמרי.
בימינו גלוי וידוע שרבים מהם לא מתכוונים כל להצטרף לעולם היהדות אלא לעולם הישראלי, ואין כאן כלל חפצא של גירות.ו==
ולכן אין כל ראיה מנשות שלמה, גם אם התכוונו להמשיך לעבוד ע"ז היה ברור להן שהן מתחילות לקיים חלק נכבד מהמצוות מתוקף מעמדן של נשות מלך ישראל.
כל הדיון של היום של היום לא היה קיים כל בעבר, שכן לא הייתה תפיסה תרבותית של להיות יהודי בלי להצטרף לחיים היהודיים במידה זו או אחרת.
שומע ומשמיע כתב:איזה 'חומרות' הוא רוצה לבטל אפשר להבין מהסכמתו לספר ה.... 'זרע ישראל' [אמסלם]
אוצר החכמה כתב:שומע ומשמיע כתב:איזה 'חומרות' הוא רוצה לבטל אפשר להבין מהסכמתו לספר ה.... 'זרע ישראל' [אמסלם].
ואסביר: היסוד של הספר הנ"ל [פרק א'] מופרך מיסודו. כל הדיונים באחרונים איך ליישב את הסתירה ברמב"ם, האם רק ההודעה לא מעכבת או גם הקבלה הם בשאלה האם צריך לעשות בבית דין אאקט של קבלה.
אבל בזמננו הנושא הוא אחר לגמרי.
בימינו גלוי וידוע שרבים מהם לא מתכוונים כל להצטרף לעולם היהדות אלא לעולם הישראלי, ואין כאן כלל חפצא של גירות.ו==
ולכן אין כל ראיה מנשות שלמה, גם אם התכוונו להמשיך לעבוד ע"ז היה ברור להן שהן מתחילות לקיים חלק נכבד מהמצוות מתוקף מעמדן של נשות מלך ישראל.
כל הדיון של היום של היום לא היה קיים כל בעבר, שכן לא הייתה תפיסה תרבותית של להיות יהודי בלי להצטרף לחיים היהודיים במידה זו או אחרת.
זה טענה הלכתית מעניינת. שקבלת עול מצוות פירושה לנהוג כפי שנוהגים יהודים באותו דור ואם עם ישראל פרוץ באותו זמן באיזה חטא מסויים (ואפילו ע"ז??) עדיין מיקרי קבלת עול מצוות. יש לך איזה ראיה לטענה הזו?
עובר ושב כתב:אעתיק משם כמה דברים לאשכול זה
פרנקל תאומים כתב:בעצם אנחנו רוצים לומר כאן איזה ''אנן סהדי'' כללי, היות שבאופן כללי אנו יודעים שמרבית המתגיירים עושים זאת למטרות פרוצדורואליות כאלה או אחרות שיאפשרו לכם להתנהל כאזרחים מן השורה במדינת ישראל, והיות שבדיעבד אנו יודעים מן המציאות שרובם אינם שומרים מצוות לאחר הגיור, ממילא אנו רוצים לקבוע באופן פרטני על כל המתגיירים שבאו לפנינו ואח''כ לא שמרו מצוות, שאנן סהדי למפרע שלא קבלו ע''ע עול מצוות בזמן הגיור, אע''פ שבפיהם הם אמרו שהם מקבלים.
א''א לומר שאין מקום להתווכח עם הטענה הזאת.
הגר''ש דייכובסקי טוען: לו יצוייר שהיה בא לפנינו מתגייר כזה, נניח עולה מ'חבר העמים', ולא היינו מכירים את הסטטיסטיקה (של אחוז המתגיירים הבאים על רקע דומה, שאינם שומרים מצוות לאחמ''כ), והוא עבר את כל תהליך הלמידה ושבתות האירוח וכו', והוא עומד לפנינו ומודיע בפיו שהוא מקבל ע''ע עול מצוות, האם באמת היינו יודעים בבירור ''אנן סהדי'' שהוא משקר?
ובאמת גם יש לעיין, מהו אנן סהדי, מאה אחוז של ברירות? שמונים אחוז? שישים אחוז?
עובר ושב כתב:עובר ושב כתב:אעתיק משם כמה דברים לאשכול זה
בינתיים מצאתי שהביא מהספר "קדושה ומלכות" (עמ' ע"ט) שבא לדבר עם הגרש"ז אויערבאך בענין רבנותו בקיבוץ חפץ חיים, ואמר לו: "לציבור תפסוק רק כפי הדין, בלי חומרות. אם תרצה להחמיר לעצמך, או שיהיו שם כמה בעלי בתים שרוצים להחמיר, שיערב להם. אבל לציבור - רק לפי הדין".
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 304 אורחים