מרבית ביתך ימותו אנשים

[השעיר החיי]

ביבמות קה ובראש השנה:

משפחה אחת הייתה בירושלם שהיו מתים כבן י"ח שנה. באו והודיעו את רבן יוחנן בן זכאי. אמר להם שמא ממשפחת עלי אתם, שנאמר "מרבית ביתך ימותו אנשים".

וביותר בשמואל א פרק ב פסוק יב כותב הרש"י:
"החל וכלה" - אותו היום תתחיל גזירתי על בית עלי שימותו חפני ופנחס ומכאן ואילך אכלה גזירתי ואשלימה עליהם מדור אל דור להמיתם אנשים בני שמונה עשרה שנה"

וצ"ע שכן כבר על תחילת הגזירה - נכדו של פנחס אחימלך ובנו אחריו אביתר ובנו אחריו יהונתן לא מתו בגיל 18

[מקדש מלך]

שמא הם בכלל המיעוט, הרי רק הרוב ימותו אנשים ולא כולם.

[מה שנכון נכון]

שמא הם בכלל המיעוט, הרי רק הרוב ימותו אנשים ולא כולם.

המפרשים הסבירו מלשון גידול או מלשון גדול. [יל"ע בדעת התרגום שכ' 'סגיות'].
וכן משמע בסנהדרין יד ע"א "מניין שאין נסמכין לבית עלי שנאמר לא יהיה זקן בביתך כל הימים, מאי זקן, אילימא זקן ממש והכתיב כל מרבית ביתך ימותו אנשים, אלא סמיכה". ולמ לא נפרש שבא לרבות שגם המיעוט שלא ימותו אנשים (בגיל י"ח) מ"מ לא יבואו לגיל זקנה. אע"כ דהגזרה על הכל.

אמנם אפשר לתמוה כן על כל חיוב כרת ומיתה בידי שמים, שאעפ"כ מאריכים ימים על נ' וס'. והתירוצים שם מפני מה נדחית הגזרה טובים גם כאן. וע"כ אין להתפלא אם רואים את מימושה (כמו שרואים בפסחים הנז"ל ועוד), ואין להתפלא אם לא רואים.

וע"ע סנהדרין סט ע"ב קו ע"ב דאם לא כתיב כמה שנות בלעם (ודואג ואחיתופל) מסתמא לא היו יותר מל"ד, דכתיב אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם. וצ"ע, וכי אין הרוב המוחלט יוצאים מן הכלל.

[מקדש מלך]

יישר כח.

על כל פנים התירוץ של בעל התניא באגרת התשובה שנ' וס' שבכרת אינו נוהג בגלות אינו מתאים כאן.

כעת עולה בדעתי, שאולי הם פשוט עסקו בתורה וגמ"ח כאביי?

[השעיר החיי]

יש״כ. אבל רש״י ודאי קשה. אתה לא יכול להגיד שהגזירה התחילה בזמן מסיום ובדיוק ואז במשך ארבע דורות היא לא באמת חלה כי למדו תורה ועסקו בגמילות חסדים ודברים אחרים שדוחים את הגזירה.

[מקדש מלך]

יתכן שחלה על האחים ושאר בני המשפחה.
האם השמות שמנית הם היחידים שהיו בכל המשפחה?

[כדכד]

כאשר שלמה גירש את אביתר מהיות כהן לה' נאמר שזה לקיים דבר ה' על בית עלי. יתכן שהעונש הוא שימותו או ייענשו צעירים ולאו דווקא בגיל י"ח. יתכן גם שהריגת אחימלך וכל כהני נוב היתה חלק מעונש זה

[לבי במערב]

מפורש ברד"ק ש"א ב, לא: "לא חלה הקללה על זרע עלי עד שנעשה צדוק כהן גדול" (וכ"כ האברבנאל פס' לג, וכ"מ לכאו' מפירש"י פס' לב).
אכן צ"ע על המלבי"ם שפי' (פס' לד. ושנה דבריו בפ"ג פס' יב) דקללת 'וכל מרבית ביתך ימותו אנשים' התחילה 'תיכף . . ומעת הזאת (שמתו שני בניו. ל. ב.) חלה קללה זו בזרעו'.

. . שהריגת אחימלך וכל כהני נוב היתה חלק מעונש זה

כמ"ש המפרשים בש"א כב, יט. יעו"ש.