בשו"ע נפסק שחש"ו ששחטו ואחרים רואים שחיטתם ששחטו כהוגן, וממילא הבשר מותר באכילה, חייב הדם בכיסוי.
ולכאורה אף שבדרך כלל השוחט יש לו קדימה לכסות הדם, מ"מ בכה"ג הרי אם החש"ו יכסו תיפסד המצוה, שהרי לא בני קיומא מצוה נינהו, והוי ככיסהו הרוח, וא"כ צריך בדווקא בר חיובא לכסות כדי שתתקיים המצוה.
וגם חינוך לקטן לא שייך לכאורה, שזה שייך רק כשאין המצוה נפסדת, משא"כ בזה.
מה דעת החברים?