שם חתן כשם חמיו - צוואת ריה"ח

[אליהוא]

זה יכול להיות הוכחה להשערת הנוב"י שנאמר רק לצאצאיו. [יש איזה סיפור על המהרש"א היה מצאצאי ריה"ח ושמו שמואל ושם אביו יהודה למרות אזהרת ריה"ח לצאצאיו ע"ז].

[איש_ספר]

יש איזה סיפור על המהרש"א היה מצאצאי ריה"ח ושמו שמואל ושם אביו יהודה למרות אזהרת ריה"ח לצאצאיו ע"ז.

viewtopic.php?f=7&t=620&p=4009&hilit=%D7%A9%D7%9D+%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94%E2%80%A6#p4009 בהודעה הראשונה באשכול.

[חכם באשי]

יודע ספר,
היש בידך מקורות או הוכחות לענין. אודה לך מאוד.

איש ספר,
הסיפור הזה נדפס גם בהערות מקו"ח לצוואת ריה"ח.

[אורי אגסי]

ההתייחסות לצוואת ריה"ח התחילה כמובן אצל החסידים שתנועתה החלה אכן ב200 - 250 שנה האחרונות

מנין לך?

[איש_ספר]

איש ספר,הסיפור הזה נדפס גם בהערות מקו"ח לצוואת ריה"ח.

שכמובן נטלו מהמקור שציינתי שם.

[אורי אגסי]

(אגב גם אצל הספרדים קיים מושג כזה כמו הרב עובדיה יוסף שהיה נקרא על שם האב ואחיו שנפטר לפני זמן לא רב נקרא "יעקב עובדיה").

הנה מה שסיפר בראיון אחיהם ר' נעים:

כשאנו שואלים את ר' נעים, מדוע שם משפחתו הוא עובדיה, אך שם משפחת אחיו, מרן הגר"ע שליט"א, הוא יוסף, הוא מספר לנו בחיוך: "לאחי הרב יש שני שמות פרטיים, עובדיה ויוסף. השם שלי הוא משה, אך במשך השנים קראה לי אמי שם נוסף, נעים, שהשתרש יותר מהשם הראשון.
"שם המשפחה המקורי שלנו נבלע לפני עשרות בשנים. אני חושב שהיה זה 'טוחן' או שם דומה, אבל לא השתמשנו בו בשנים האחרונות. אנחנו האחים קראנו לעצמנו בשם משפחה 'עובדיה', על שם אחינו הגדול, ראש המשפחה, והוא בחר לשם משפחתו את שמו השני, יוסף. אבל לכולנו יש שני שמות פרטיים".

מוזר. מעולם לא ראיתי כשהתפללו לרפואתו שהזכירו את שמו "עובדיה יוסף בן ג'ורג'יה"?

[אורי אגסי]

לגבי "יהודה לייב" ו"אריה לייב", אכתוב בקצרה מה ששמעתי מאדם ת"ח גדול וידען שאמר בשם אדם גדול שאיני זוכר את שמו:
ישנם 3 סוגי "לייב" - "אריה לייב", "יהודה לייב" ו"חיים לייב". אך לכל אח משמעות שונה.
1) אריה לייב - "לייב" תרגום החיה ששמה אריה.
2) יהודה לייב - "לייב" תרגום של המילה "הודיה והודאה" ("לויבן") עשה"כ שנאמר על מקור השם "יהודה" - "הפעם אודה".
3) חיים לייב - "לייב" תרגום של המילה "חיים" "לעבן" (כמו שאומרים "טאטע לעבן" - אבא שיחי').

וא"כ לא הרי זה כהרי זה. ואף שהדברים מחודשים, אך כיון שנאמרו ע"י אדם גדול, וזה רעיון נחמד, אמרי להציגו כאן.

הסוג השני שציינת לכאורה צ"ב, מדוע אצל בעלי ההגייה החסידית אינו נקרא יהודה לויב?

מה הקושיא? או שהסבא היה מליטא, או שעכ"ם מקור השם מגיע מזה, זה ברור שלא כל מי שנקרא יהודה לייב יודע שזה ע"ש "לויב".
אבל עכ"פ, כמדומני שאותו גדול שאמר את הדברים היה בליטא.

[זקן ששכח]

לגבי "יהודה לייב" ו"אריה לייב", אכתוב בקצרה מה ששמעתי מאדם ת"ח גדול וידען שאמר בשם אדם גדול שאיני זוכר את שמו:
ישנם 3 סוגי "לייב" - "אריה לייב", "יהודה לייב" ו"חיים לייב". אך לכל אח משמעות שונה.
1) אריה לייב - "לייב" תרגום החיה ששמה אריה.
2) יהודה לייב - "לייב" תרגום של המילה "הודיה והודאה" ("לויבן") עשה"כ שנאמר על מקור השם "יהודה" - "הפעם אודה".
3) חיים לייב - "לייב" תרגום של המילה "חיים" "לעבן" (כמו שאומרים "טאטע לעבן" - אבא שיחי').

וא"כ לא הרי זה כהרי זה. ואף שהדברים מחודשים, אך כיון שנאמרו ע"י אדם גדול, וזה רעיון נחמד, אמרי להציגו כאן.

הסוג השני שציינת לכאורה צ"ב, מדוע אצל בעלי ההגייה החסידית אינו נקרא יהודה לויב?

מה הקושיא? או שהסבא היה מליטא, או שעכ"ם מקור השם מגיע מזה, זה ברור שלא כל מי שנקרא יהודה לייב יודע שזה ע"ש "לויב".
אבל עכ"פ, כמדומני שאותו גדול שאמר את הדברים היה בליטא.

תסכים בבקשה שדבריך תמוהים. וכי לא היו גדולי עולם שקראו לבניהם בשם זה? קח לדוגמא את ה'אמרי אמת' ועוד כהנה שהיו בפולין או שאר מקומות שדברו בהגיה חסידית. ולדבריך קראוהו יהודה לייב מתוך בורות...
(דוגמא: בליטא קראו לתורה 'תיירה', אבל זה לא גרם לאף יהודי בפוליו, ווהלין, גליציה ועוד כהנה [אף לא לבור ועם הארץ] לקרא לתורה בשם זה).

[אורי אגסי]

קודם כל, כבר כתבתי שהדברים מחודשים.
שנית, לשפת אמת קראו יהודה אריה לייב.
שלישית, בפשטות, לולא הפירוש המחודש, יהודה לייב הוא כמו אריה לייב עשה"כ גור אריה יהודה.

[אורי אגסי]

מענין לענין, שמעתי פעם מאדם ששמו "יששכר בער" שטען לי שבמקור אין השם "יששכר דוב" אלא רק "יששכר בער", ו"בער" אין הכוונה לתרגום של "דוב" אלא תרגום של הצמח "דודאים" הקשור ללידת יששכר. ודוק ותמצא בדורות הראשונים שהופיע אך ורק השם יששכר בער ולא יששכר דוב! לדוגמא: הגאון בעל ש"באר שבע" נקרא רבי "יששכר בער" איילנבורג ולא "יששכר דוב". ורק בדורות מאוחרים בטעות שייכו את ה"בער" ל"דוב". ובזה מתיישב התמיהה הגדולה, מהיכן נולד הצירוף המוזר "יששכר דוב", רוב הצירופים יש להם מובן כמו יהודה אריה לייב - "גור אריה יהודה", נפתלי הרץ או צבי - "נפתלי איילה שלוחה", ועוד. ואילו "יששכר דוב" מהיכן נולד? בתורה כתיב "יששכר חמור"!
אולם לפי ההסבר ההנ"ל א"ש. ואף שבדורות האחרונים ודאי מצינו הרה"ק מבעלזא וכו', אך מקור השם הוא מהנ"ל.
כ"ז שמעתי מאדם הנושא את השם "יששכר בער" לבד ללא "דוב".

[תולדות אדם]

דרך אגב אוסיף סיפור נאה ששמעתי ביו"ד דהרה"ק מבעלז זי"ע בכ"א אב.
מאן דהו הציעו שידוך ששם אבי המדוברת כשם החתן, והלך לשאול את פי הרה"ק מבעלז ואמר לו לא לעשות השידוך, אך המדובר חפץ לעשות את השידוך והלך לשאול את הבית ישראל, שאלו אותו הבית ישרל האם כבר שאל על כך, וענה לו שכבר שאל את הבעלזער רב שלא התיר לו, אמר לו הגערער רבי: אם צוואת רבי יהודה החסיד עוד הייתי מסתדר, אך נגד דבריו של הבעלזער רב איני יכול לומר דבר. זי"ע ועכי"א

[בורגני בורגני]

לא קראתי את כל המאמרים,
לי ידוע שטעם הדבר שלא יקרא החתן בשם חותנו, כדי שאשתו תוכל לקרוא לבעלה בשמו, וכמו המבואר בשו"ע הלכ' כיבוד אב ואם שלא יקרא אדם לבנו בשם אבותיו מלבד שמות האושפיזין שהם נדושים, מפני שאסור להזכיר שם אביו.

[חכם באשי]

בורגני,
זה הטעם ששיערו כמה אחרונים בסברת ריה"ח. אך אין הדבר מוכרח, כמובן.

[מנחם]

לא קראתי את כל המאמרים,
לי ידוע שטעם הדבר שלא יקרא החתן בשם חותנו, כדי שאשתו תוכל לקרוא לבעלה בשמו, וכמו המבואר בשו"ע הלכ' כיבוד אב ואם שלא יקרא אדם לבנו בשם אבותיו מלבד שמות האושפיזין שהם נדושים, מפני שאסור להזכיר שם אביו.

גם זה מהשו"ע??

[בצלאל]

פלא שאף אחד לא ציין למאמרו המופלא של הרב ארי יצחק שבט בהמעין. http://www.shaalvim.co.il/torah/maayan- ... asp?id=175

[חכם באשי]

בצלאל,
פלא עליך שאתה לא קורא בהודעות קודמך, וממילא אתה 'מתפלא' על האחרים.
לעבודתיו של ר' ארי שבט ציינתי כבר
ראה: viewtopic.php?f=7&t=1226&st=0&sk=t&sd=a#p7505
וגם את המאמר שאליו ציינת, העלתי: viewtopic.php?f=7&t=1226&st=0&sk=t&sd=a#p7644

[בצלאל]

את מה שהבאת בקישור הראשון ראיתי, אבל לא קישרת שם למאמר.
בקישור השני הבאת מאמר להורדה, בלי לציין מיהו מחבר המאמר, ועל כן לא השגחתי שבעצם מדובר באותו מאמר.
על כל פנים, ישנם ודאי כאלו שיעדיפו קישור למאמר ברשת מאשר הורדת קובץ.
ועמך הסליחה.

[נאום הגבר]

משה רבינו ע"ה, נקרא "חבר", כשם חותנו יתרו - שנקרא "חבר"...

חותנו של התוספות יום טוב, ר' משה אהרן אשכנזי מפראג, היה חתנו של ר' אהרן משה תאומים מפראג.

[חכם באשי]

משה רבינו ע"ה, נקרא "חבר", כשם חותנו יתרו - שנקרא "חבר"...

נראה שהתכוונת בדרך הלצה, כך אני מפרש את שלושת הנקודות שהוספת.
והסיבה פשוטה, הן לחתן והן לחותן היו שבעה שמות לכל אחד, ובכזו מציאות יש הרבה מקילים...

[עוטר ישראל]

אכן, בדרך צחות, אבל לא מטעם ריבוי השמות, אלא מן הטעם הפשוט, שהרי ברור הוא שמשה ויתרו לא נקראו בחייהם בשבע שמות פרטיים. לא זו הכוונה.
לו היה מאן-דהו קורא ליתרו - "רעואל", הוא בוודאי לא היה מפנה את ראשו כלל לכיוונו...
אלא מאי?
שבע שמות נקראו להם "בתורה". כלומר, שבתורה הם מכונים על ידי השי"ת נותן התורה, בשבע כינויים שונים.

[בצלאל]

משה רבינו ע"ה, נקרא "חבר", כשם חותנו יתרו - שנקרא "חבר"...

הסיבה פשוטה היא: ציפורה נתגיירה בבגרותה ושוב אינה נחשבת לבתו של יתרו!

[חכם באשי]

משה רבינו ע"ה, נקרא "חבר", כשם חותנו יתרו - שנקרא "חבר"...

הסיבה פשוטה היא: ציפורה נתגיירה בבגרותה ושוב אינה נחשבת לבתו של יתרו!

מדוע הדגשת "בבגרותה"? הרי גר שנתגייר כקטן שנולד דמי, הוא בין אם נתגייר בקטנותו ובין אם נתגייר בבגרותו.

[בצלאל]

משה רבינו ע"ה, נקרא "חבר", כשם חותנו יתרו - שנקרא "חבר"...

הסיבה פשוטה היא: ציפורה נתגיירה בבגרותה ושוב אינה נחשבת לבתו של יתרו!

מדוע הדגשת "בבגרותה"? הרי גר שנתגייר כקטן שנולד דמי, הוא בין אם נתגייר בקטנותו ובין אם נתגייר בבגרותו.

שנו חכמים בכתובות יא ע"א: "גר קטן מטבילין אותו על דעת בית דין". דעת הטור בסי' רסח: "נכרי קטן אם יש לו אב יכול לגייר אותו, ואם אין לו אב ובא להתגייר ב"ד מגיירין אותו שזכות הוא לו וזכין לאדם בלא ידיעתו, ולא שנא קטן שגיירו אביו או גיירוהו ב"ד יכול למחות כשיגדיל". אמור מעתה, שקטן שגיירוהו אחרים אין לו דין כקטן שנולד, אלא מתייחס הוא אחר אביו לכל דבר ועדיין הוא ברשות אביו.

[חכם באשי]

הבנתך לקויה.
גוי קטן יכול להתגייר רק על דעת אביו ואמו, אך משעה שנתגייר - הרי הוא כקטן שנולד דמי, ואין לו כל ייחוס לאביו ואמו!
זה ברור בהחלט.

[מאחורי הקלעים]

אצרף מהספר אבות עטרת לבנים הדן בזה

אבות עטרה לבנים ליפשיץ, אריה יהודה ליב בן אברהם אבא.pdf

(423.12 KiB) הורד 597 פעמים

ובדרך אגב כיון שנדון פה גם על נתינת שם על אביו שחי אציין דהגאוד ר יצחק דוב מוירצבורג קרא לבנו בשם יצחק זעקל כמובא בכתביו [יש באוצר אבל חלק הזה חסר עיין כאןhttp://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=6&t=1332

[זעירא דמן חבריא]

היעב"ץ כותב ב"מגילת ספר" שלו, שזקינו רבי יעקב ז"ק, נשא תחילה את בת רבו רבי יעקב מלובלין. והיעב"ץ אינו מתייחס כלל לכך שנקרא כשם חותנו.

[מור]

כהיום הזה שלחתי את השאלה בידי ידידי המופלג רד"ב שליט"א, שהביאה קמיה האי גאון מופלא רבי שריה דבליצקי שליט"א, שהכריע שניתן לקיים את השידוך בתנאי שהחתן יוסיף שם על שמו.
והוסיף, דלא בעינן שיקראוהו רק בשמו החדש, אלא ניתן לקראו בב' השמות גם יחד. (דוג' אם היה שמו אברהם, יוסיף עליו את השם יצחק, ויקרא שמו בישראל אברהם יצחק).

[פייערמאן]

גם ר' משה פיינשטיין לקח לבנותיו שני חתנים קרואי שם משה, ר' אליהו משה שיסגל ור' משה דוד טנדלר.

[אגב, הנצי"ב מואלאזין שמו המלא היה, נפתלי צבי יהודה ליב ואילו נכדו הנולד בחייו - בן הגאון ר' רפאל חתנו - נקרא ר' אריה ליב, לפני איזה שנים בשמחה משפחתית שאלתי את המלך במסיבו הוא רבינו הגרמש"ש זצ"ל ע"כ, והוא שלא היה לו בעולמו אלא תורה, השיבני שאינו יודע אם שם אביו היה אריה ליב או אריה לבד! והפנה אותי לברר ע"כ אצל נכדו!, מן הסתם שמע איך קראו לו לתורה אלא שלא ידע אם הדברים מדויקים...].

ואנוכי שמעתי משמיה דבנו דהגרמ"ש, הוא ניהו הגאון ר' נפתלי צבי יהודה שליט"א (הקרוי ע"ש זקנו כמובן), שהרי כל האריה'ס במשפחה שם כולם ע"ש אבי המשפחה הגאון הכביר ר' לייבל'ה שפירא (קובנר) זצוק"ל - אביו של ר' רפאל, אשר שמו המלא היה אריה לייב, והנה בברית לבנו של ר' רפאל - הלא הוא ר' אריה, אבי הגרמ"ש - הופתע הסבא הנצי"ב לשמוע ששמו נקרא 'אריה', וטען לחתנו, ר' רפאל, כיצד קורא לבנו על שמו בחייו, שכן אריה תרגומו כידוע לייב. אך ר' רפאל השיבו שאף שתרגום אריה הוא לייב, מ"מ ב'הלכות שמות' הרי חשובין הן לב' שמות נפרדים, ואין להקשות מזה על זה, ונחה דעתו של רב האי גאון, מרנא הנצי"ב.

ולגוף השמועה מהגרמ"ש, עליך ר' איש ספר לא אתפלא אם לא ידעת שלגרמ"ש גופא יש בן הקרוי בשם 'אריה' (ע"ש אבי הגרמ"ש) ללא לייב (מח"ס פניני זוהר), אך לפלא קצת תשובת הגרמ"ש אליך, בעוד שלבנו קרא בשם אריה לבד, ויש ליישב.

[ולכבוד ימי בין הזמנים אקנח בשמועה נאה לנעוץ הענין מתחילתו לסופו, שבברית לבן הגרנצ"י הנ"ל, כובד הסבא הגרמ"ש זצ"ל בקריאת הברכות. ברם משהגיע לקריאת השם - אריה - חכך ברגע בדעתו היאך ינהג, שכן קריאת שם אביו ללא תואר כבוד קשה היתה עליו. אך כרגע כמימריה חכך, ומיד הכריע וקרא בקול נעים: ויקרא שמו בישראל ר' אריה....]

לגבי "יהודה לייב" ו"אריה לייב", אכתוב בקצרה מה ששמעתי מאדם ת"ח גדול וידען שאמר בשם אדם גדול שאיני זוכר את שמו:
ישנם 3 סוגי "לייב" - "אריה לייב", "יהודה לייב" ו"חיים לייב". אך לכל אח משמעות שונה.
1) אריה לייב - "לייב" תרגום החיה ששמה אריה.
2) יהודה לייב - "לייב" תרגום של המילה "הודיה והודאה" ("לויבן") עשה"כ שנאמר על מקור השם "יהודה" - "הפעם אודה".
3) חיים לייב - "לייב" תרגום של המילה "חיים" "לעבן" (כמו שאומרים "טאטע לעבן" - אבא שיחי').

וא"כ לא הרי זה כהרי זה. ואף שהדברים מחודשים, אך כיון שנאמרו ע"י אדם גדול, וזה רעיון נחמד, אמרי להציגו כאן.

ברבן של כל בני הגולה מובא מעשה זו בשינוי קצת שהג"ר רפאל היה רוצה לקוראו ארי' "לייב" ולא סתם ארי', וע"ז טען הנצי"ב ששמו יהודה שגם פירושו לייב, והשיבו ר' רפאל כנ"ל דלא הרי לייב זה כלייב זה, שזה מקורו מהודי', אמנם כבר העירו שם דבנחלת שבעה סי' מה כתב שמקורו הוא מגור ארי' יהודה

[בין גברא לגברא]

יש תשובה על זה בזכר יהוסף יו"ד ח"ב סי' קמ"ג. כנראה זו התשובה שהודפסה במוריה, שבט תשע"ו.

[איש גלילי]

לגבי "יהודה לייב" ו"אריה לייב", אכתוב בקצרה מה ששמעתי מאדם ת"ח גדול וידען שאמר בשם אדם גדול שאיני זוכר את שמו:
ישנם 3 סוגי "לייב" - "אריה לייב", "יהודה לייב" ו"חיים לייב". אך לכל אח משמעות שונה.
1) אריה לייב - "לייב" תרגום החיה ששמה אריה.
2) יהודה לייב - "לייב" תרגום של המילה "הודיה והודאה" ("לויבן") עשה"כ שנאמר על מקור השם "יהודה" - "הפעם אודה".
3) חיים לייב - "לייב" תרגום של המילה "חיים" "לעבן" (כמו שאומרים "טאטע לעבן" - אבא שיחי').

וא"כ לא הרי זה כהרי זה. ואף שהדברים מחודשים, אך כיון שנאמרו ע"י אדם גדול, וזה רעיון נחמד, אמרי להציגו כאן.

נראה פשוט שהשם יהודה אריה לייב, זה כבר שלב שלישי, ליהודה נוסף לייב (דהיינו אריה, כמו הראשון שידוע לי בשם זה הוא המהר"ל מפראג - יהודה ליוא, ונקרא אצל הגויים 'ליאון' דהיינו 'אריה'), ואח"כ תורגם ה'לייב' ל'אריה', ונוצר השם הארוך יהודה אריה לייב.
ולעתים במשך הדורות 'נשר' השם יהודה לגמרי, ונשאר השם 'אריה ליב', כמו שלכאורה מוכח במקרה של הסב"ק משפאליע, שכל הספרים מכנים אותו מהרא"ל, ושמו האמתי היה יהודה ליב, כמו שמוכח מחותמת של צאצאיו מזמן מועט אחר פטירתו (שם כתוב יהודה ליב בן רחל).
השם חיים לייב, באמת יתכן שמקורו הוא מלשון חיים - לעבן, אם כי כבר ראיתי אנשים ששמם חיים אריה, אך מסתברא שבמרוצת הדורות תרגמו בטעות את 'לייב' לאריה, ונוצר חיבור חדש של חיים אריה.
כל זה השערות בעלמא, אבל נראים לי מסתברים.

עוד נראה שכל שמות החיות [אצל גברים אשכנזים], הם כינויי שמות במקורם. כגון, זאב הוא בנימין, עדה"כ בנימין זאב יטרף. צבי הוא במקור הירש, והוא כינוי לנפתלי על דרך נפתלי אילה שלוחה (אולי יוצרי השם סברו שהירש הוא איל). ומסתבר שכל השמות התחילו מאידיש, ובמשך השנים תורגמו ללה"ק. וכמו שכבר כתבו כאן לגבי השם דב, ואמנם לא מצאתי במקורות הקדמונים את השם דב, רק את השם בער ככינוי ליששכר.

[בקרו טלה]

מענין לענין, שמעתי פעם מאדם ששמו "יששכר בער" שטען לי שבמקור אין השם "יששכר דוב" אלא רק "יששכר בער", ו"בער" אין הכוונה לתרגום של "דוב" אלא תרגום של הצמח "דודאים" הקשור ללידת יששכר. ודוק ותמצא בדורות הראשונים שהופיע אך ורק השם יששכר בער ולא יששכר דוב! לדוגמא: הגאון בעל ש"באר שבע" נקרא רבי "יששכר בער" איילנבורג ולא "יששכר דוב". ורק בדורות מאוחרים בטעות שייכו את ה"בער" ל"דוב". ובזה מתיישב התמיהה הגדולה, מהיכן נולד הצירוף המוזר "יששכר דוב", רוב הצירופים יש להם מובן כמו יהודה אריה לייב - "גור אריה יהודה", נפתלי הרץ או צבי - "נפתלי איילה שלוחה", ועוד. ואילו "יששכר דוב" מהיכן נולד? בתורה כתיב "יששכר חמור"!
אולם לפי ההסבר ההנ"ל א"ש. ואף שבדורות האחרונים ודאי מצינו הרה"ק מבעלזא וכו', אך מקור השם הוא מהנ"ל.
כ"ז שמעתי מאדם הנושא את השם "יששכר בער" לבד ללא "דוב".

viewtopic.php?f=7&t=1670&p=11131#p11178

[עמקן]

יש תשובה על ענין זה בשו"ת זכר יהוסף (יו"ד סי' קמ"ג).

גם ר' משה פיינשטיין לקח לבנותיו שני חתנים קרואי שם משה, ר' אליהו משה שיסגל ור' משה דוד טנדלר..

כהיום הזה שלחתי את השאלה בידי ידידי המופלג רד"ב שליט"א, שהביאה קמיה האי גאון מופלא רבי שריה דבליצקי שליט"א, שהכריע שניתן לקיים את השידוך בתנאי שהחתן יוסיף שם על שמו.
והוסיף, דלא בעינן שיקראוהו רק בשמו החדש, אלא ניתן לקראו בב' השמות גם יחד. (דוג' אם היה שמו אברהם, יוסיף עליו את השם יצחק, ויקרא שמו בישראל אברהם יצחק).

[וונדרבר]

אצל הספרדים ששם אף לא מקפידים על אב ובן או סבא באותו שם,
מה הולך שם לגבי חתן וחמיו? או לגבי כלה וחמותה?

מה שכותב שאצל הספרדים לא הקפידו על אב ובן באותו השם, אינו נכון, כמו שציין הרב איש ספר שהיה זר בעיני הרב חיד"א.

החיד"א כותב בשה"ג שראה באיזה מקום אב ובנו בשם אחד והיה הדבר זר מאד בעיניו.

ובמקום אחר הובאו דברי הגרי"ח סופר שכתב בס' תורת יעקב על התורה (עמ' תתמ"ט) שדברי מרן החיד"א הם בס' ברית עולם (על ספר חסידים) סי' ת"ס.
ראה http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 31#p505418

[יוסף חיים אוהב ציון]

הגרי"ח סופר שליט"א האריך בזה בראש ספרו אור משה עמ"ס קידושין .
ובדידי הוה עובדא שחמי שמו יוסף ונועצתי עם הגרי"ח סופר על השידוך ואמר לי שאלך לג' רבנים
כי אם יש הסכמת ג' רבנים יעלה השידוך יפה ,וא' מהם היה מרן הגריש"א זצוק"ל וכשבאתי אצלו אמר איני מצטרף,
וששאלתי מדוע אמר לי אם אצטרף תחשוב שזה בעיה ואני סובר שאין בזה בעיה כלל. עד שלחצתי מאד והצטרף.
[ויש עוד עובדות כגון בעל כף החיים ששמו היה ר' יעקב חיים, ולקח חתן ששמו ר' יוסף חיים מועלם,
וכן הגריש"א לקח את מרן הגר"ח ששמו המלא שמריהו יוסף חיים ופעם ראיתי, שבעת הווארט דיבר מישהו מזה, ומרן החזו"א השתיקו].גבי מה שהובא לעיל שבחתן אין בעיה כ"כ בס' מזמור לדוד פארדו,
כן הראני בזמנו ת"ח א' שהרמח"ל כתב שא"צ ליזהר בצוות ריה"ח ואודה למי שימצא זאת.

[לבי במערב]

. . מי היו האבות והבנים שנקראו בשם דומה עם תוספת? . .

בנוסף להמובאים לעיל:
הרב אברהם־יצחק משכיל־לאיתן (נולד ת"ר), הי' נכדו של הרב אברהם משכיל־לאיתן (נפ' י"ח תמוז תר"ח).

[456456]

שמעתי מאחד הרבנים בשם הרב וואזנר שיש קבלה ממהר"י אסאד שמגיל מסויים (אולי עשרים וארבע) אין לחוש לצוואת ר' יהודה החסיד על שמות בנישואין.
אם יש למישהו מקור/אישוש לדבר אשמח לשמוע.