אשכול תמיהות והערות בפרשת השבוע

אורי ש · הודעהעל ידי **אורי ש** » א' דצמבר 21, 2014 2:44 am

חפשתי אשכול שבו ניתן להעלות הערות ותמיהות העולות מלימוד הפרשה באופן קבוע,ולא מצאתי לי חבר.
חושבני, שכיון שלא כולם עושים את אותו שטייגן עם אותה עמקות על הפרשה, כדאי יהיה לפתוח אשכול מעין זה, ונצא ונתפרנס זמ''ז.
יתכן שחלק מן הדברים מפורשים בחז''ל ואולי אפי' ברש''י, אך לא תמיד עלה ביד השואל למוצאם, וע''כ - אל תמנע טוב מבעליו, והראה לו את מקום התשובה על אשר הוקשה לו.

בתקווה שאינני חורג מאיזה כלל מכללי הפורום הקדוש הלז, הריני פותח בפרשת מקץ בס''ד:

1. מה פירוש 'ונשכח השבע', בגדר צרות האחרונות משכחות הראשונות, וק''ו?

2. אח''כ כתוב 'ולא יודע', מה בינו לבין 'ונשכח' שלפניו?

3. אם נגזר רעב, ועוד שממהר האלוקים לעשותו, מה יועיל העיצה של שמירת האוכל? ואמנם ראיתי שתמהים [אינני זוכר כעת מי הוא, אח''כ אכתוב, בל''נ], מדוע יוסף נותן עצות, מי בקש זאת ממנו? ועוד, שהוא עבד שזה עתה יצא מבית האסורים??? ומבארים - שכיון שפרעה ראה בחלומו גם את הפתרון, פירוש הפיתרון הוא, מתן עצה ופתרון במציאות כנגד הרעב העתיד לבא, ולכן יעץ יוסף עצה - כי זה חלק מפתרון החלום. ולפי''ז אולי אפשר לבאר מדוע נתן עצה למרות גזירת השי''ת, כי זה היה חלק ממראה החלום.

4. כשיעקב הגיע, פסק הרעב. האם הושלם אח''כ?

5. מהיכן לומדים שיוסף עירב עפר הארץ בה גדל הפרי, בפירות שאחסן - מ'אוכל בערים ושמרו' או 'אוכל סביבות העיר נתן ...'? [מח' ראשונים, רמב''ן ועוד]

6. ידועה הגמ' שריו''ח תמה מה המקור בתורה לפס' במשלי 'אוולת אדם...' וענהו בנו של ר''ל מפרשתנו 'מה זאת עשה אלוקים לנו' ומשמע ממהלך הגמ' שריו''ח קבל פשט זה. [כן נ''ל]. והנה יש לתמוה, הרי קודם הודו האחים הקדושים 'אבל אשמים אנחנו וכו'', וא''כ אין כאן אולת אדם כ''כ, ואדרבה יש לתמוה, אחרי תשובתם ונכונותם למסור נפש, אכן תמהו 'מה זאת עשה...' אך לא מצד אוולת אדם שמסלפת הדרך. ואיך למדים זאת מהפס' 'מה זאת עשה...'

7. למה חיכו עד שיגמר האוכל, ואז ירדו שוב למצרים? הרי בנתיים שמעון בבית האסורים במקום הטמא בעולם, ואיך לא חששו [גם יעקב] להשאירו שם?

8. וכתוספת לשאלה הקודמת - ברש''י מובא, שאמר להם יהודה, חכו לזקן עד שתכלה הפת. ואילו לפנ''כ רש''י מבאר [לפי' אחד] ש'למה תתראו' כוונתו, למה תראו עצמכם שבעים בפני בני ישמעאל, שעדיין היה להם אוכל. וא''כ הרי כשירדו למצרים הביאו אוכל יתר על מה שהיה להם, וכשירדו פעם שניה, כתוב שהיה זה 'וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ לֶאֱכֹל אֶת הַשֶּׁבֶר אֲשֶׁר הֵבִיאוּ מִמִּצְרָיִם' ולא כתוב שחיסרו משלהם יותר, אלא ממה שהביאו ממצרים. ואומר יהודה 'ונחיה ולא נמות' ופירש רש''י ועוד, דהיינו שלא נמות ברעב. אבל, איך ימותו ברעב אם עוד היה להם אוכל - כמבואר, ועוד שיעקב שולח אתם צרי, דבש, נכאת ולט בטנים ושקדים. אז היה או לא היה?

9. 'וַיֹּאמְרוּ שָׁאוֹל שָׁאַל הָאִישׁ לָנוּ וּלְמוֹלַדְתֵּנוּ לֵאמֹר הַעוֹד אֲבִיכֶם חַי הֲיֵשׁ לָכֶם אָח ' - מדוע לא מבואר בפגישתם עם יוסף, ששאל את כל זאת?

10. מבואר שנענש יוסף על ששמע 10 פעמים 'עבדך' על אביו ולא מחה. וקצת צ''ב, מדוע זה לא נכלל בנבואת החלום, שבו גם יעקב השתווחה, וממילא 'עבדך' מתאים גם לו?

שנזכה להגדיל תורה ולהאדירה.
אם יש התנגדות לאשכול - או שהוא כבר פתוח במקו''א ואנכי לא ידעתי - - - נא להודיעני!
תודה מראש!

בברכה המשולשת

6. ראיתי פעם שאבל אשמים וגו' היה רק על כך שלא הקשיבו בהתחננו ולא על עצם המכירה

מן השורה · הודעהעל ידי **מן השורה** » א' דצמבר 21, 2014 11:38 pm

3. ד' הרמב"ן, [עי' באשכול נתינת עצות]. עוי"ל שהגזירה רק שלא יהיה אוכל אלא שממילא יהיה רעב, ואם ישמרו על האוכל לא יהיה רעב, רק שתתקיים הגזירה שלא יגדל אוכל חדש.
4. מחלוקת במדרש רבה פרשת ויגש, [ועי' בספר שמועה טובה].
7. זה היה ההכרעה של יקב, שלא לסכן את בנימין [ואת עצמו] בשביל צרה של שמעון. רק אח"כ הגיע נושא של אוכל שזה סכנה לכולם [כמ"ש גם אתה גם אנחנו גם טפנו] לא היה ברירה.
8. נמות ברעב אם לא נרד בכלל, גם אח"כ.
9. כתב הרמב"ן בכ"מ שדרך פסוקים לקצר כאן ולהאריך במקום אחר.
10. בכיבוד אב צריך להזהר. ומה שלא נגזר ממש,לא צריך להיות.

אלי כהן · הודעהעל ידי **אלי כהן** » ב' דצמבר 22, 2014 7:31 pm

אורי ש כתב:חפשתי אשכול שבו ניתן להעלות הערות ותמיהות העולות מלימוד הפרשה באופן קבוע,ולא מצאתי לי חבר.
חושבני, שכיון שלא כולם עושים את אותו שטייגן עם אותה עמקות על הפרשה, כדאי יהיה לפתוח אשכול מעין זה, ונצא ונתפרנס זמ''ז.

שנזכה להגדיל תורה ולהאדירה.
אם יש התנגדות לאשכול - או שהוא כבר פתוח במקו''א ואנכי לא ידעתי - - - נא להודיעני!
תודה מראש!

לדעתי התכוונת "פורום", לא "אשכול". הפורום המוצע הזה ("פורום פרשת השבוע"), אמור לכלול כמה אשכולות, כשכל אשכול יתיחס לנושא מסויים בפרשת השבוע.
אגב, בזמנו היצעתי הצעה דומה, לפתוח "פורום חידות", viewtopic.php?f=17&t=20443 , אך לצערי - הכפפה שנזרקה - נותרה בחלל האויר.

אורי ש · הודעהעל ידי **אורי ש** » ד' דצמבר 24, 2014 12:19 am

מן השורה כתב:3. ד' הרמב"ן, [עי' באשכול נתינת עצות]. עוי"ל שהגזירה רק שלא יהיה אוכל אלא שממילא יהיה רעב, ואם ישמרו על האוכל לא יהיה רעב, רק שתתקיים הגזירה שלא יגדל אוכל חדש.
4. מחלוקת במדרש רבה פרשת ויגש, [ועי' בספר שמועה טובה].
7. זה היה ההכרעה של יקב, שלא לסכן את בנימין [ואת עצמו] בשביל צרה של שמעון. רק אח"כ הגיע נושא של אוכל שזה סכנה לכולם [כמ"ש גם אתה גם אנחנו גם טפנו] לא היה ברירה.
8. נמות ברעב אם לא נרד בכלל, גם אח"כ.
9. כתב הרמב"ן בכ"מ שדרך פסוקים לקצר כאן ולהאריך במקום אחר.
10. בכיבוד אב צריך להזהר. ומה שלא נגזר ממש,לא צריך להיות.

מוירדיג!!!

שיף · הודעהעל ידי **שיף** » ה' דצמבר 25, 2014 9:51 am

אלי כהן כתב:
אורי ש כתב:חפשתי אשכול שבו ניתן להעלות הערות ותמיהות העולות מלימוד הפרשה באופן קבוע,ולא מצאתי לי חבר.
חושבני, שכיון שלא כולם עושים את אותו שטייגן עם אותה עמקות על הפרשה, כדאי יהיה לפתוח אשכול מעין זה, ונצא ונתפרנס זמ''ז.

שנזכה להגדיל תורה ולהאדירה.
אם יש התנגדות לאשכול - או שהוא כבר פתוח במקו''א ואנכי לא ידעתי - - - נא להודיעני!
תודה מראש!

לדעתי התכוונת "פורום", לא "אשכול". הפורום המוצע הזה ("פורום פרשת השבוע"), אמור לכלול כמה אשכולות, כשכל אשכול יתיחס לנושא מסויים בפרשת השבוע.
אגב, בזמנו היצעתי הצעה דומה, לפתוח "פורום חידות", viewtopic.php?f=17&t=20443 , אך לצערי - הכפפה שנזרקה - נותרה בחלל האויר.

אולי באמת צריך ללחוץ על המנהלים שיעשוהו. אפשר גם בדוגמת אשכול לכל פרשה וכדו'.

מרן המשגיח · הודעהעל ידי **מרן המשגיח** » ה' דצמבר 25, 2014 2:06 pm

viewtopic.php?f=11&t=16423&p=154608&hilit=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA+%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2#p154608
viewtopic.php?f=7&t=415&p=2228&hilit=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA+%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2#p2228

אורי ש · הודעהעל ידי **אורי ש** » ש' ינואר 03, 2015 8:58 pm

א גוטע וואך!!

פרשת ויחי - התשע''ה

1.יעקב נקבר במצרים ואח''כ הועלה לאר''י או לא? (מחלוקת גדולה - הבו מקורות!)
ויש להוסיף כאן מה ששלח לי חכם אחד:
פני דוד - פרשת ויחי
ט) ונשאתני ממצרים וכו' אמרו בנזיר דף ס"ה נוטלן ואת תפוסתן היכי דמי תפוסה אמר רב יהודה אמר קרא ונשאתני ממצרים טול עמי וכמה שיעור תפוסה פירש ר' אלעזר נוטל עפר תחוח וחופר בבתולה ג' אצבעות ופירש"י ממצרים מעפר מצרים טול עמי ומקשי' דהרי יעקב אע"ה לא נקבר כלל אלא חנטוהו והוליכוהו תכף לחברון ושמעתי משם הרב מהר"ר אברהם גרשון זלה"ה שפירש דהכי קאמר קרא אל נא תקברני במצרים כלומר לא עכשיו תקברני במצרים לפי שעה ואח"כ תוציאני ותוליכני ושכבתי וכו' שאם אתה עושה כן אתה מוכרח ונשאתני ממצרים שתטול מעפר מצרים כמו שהוא הדין נוטל ואת תבוסתו וצריך שתקבור עפר ארץ טמאה עמי לכך אנכי מצוך אל נא תקברני במצרים כלל כדי שלא תצטרך לקחת מעפרה לתבוסה וזהו ילפותא דהש"ס ודוק. שוב ראיתי שהרב תי"ט פ"ט דנזיר משנה ג'. העיר בזה וכתב שהרמב"ם כתב שהוא אסמכתא.

2. {ח} וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת בְּנֵי יוֹסֵף וַיֹּאמֶר מִי אֵלֶּה: ולפני כן הכירם ומנאם עם השבטים, ועוד שהיה מנשה (כמדומני) משמש לפני יעקב תמיד. מה פשר שאילתו מי אלה? (ע''ד הפשט, כי בדרש יש
ביאור)

3.כתב רש''י - {ט} בזה. הראה לו שטר אירוסין ושטר כתובה. אם חשד יעקב ביוסף שלא נישא כראוי, היה לו להראות לו שטר כתובה קודם, ומאי שייטא דווקא השתא?

4. {י} שני וְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל כָּבְדוּ מִזֹּקֶן לֹא יוּכַל לִרְאוֹת וַיַּגֵּשׁ אֹתָם אֵלָיו וַיִּשַּׁק לָהֶם וַיְחַבֵּק לָהֶם: ולפני כן כתוב 'וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת בְּנֵי יוֹסֵף וַיֹּאמֶר מִי אֵלֶּה', אז ראה או לא ראה?

5. {יב} וַיּוֹצֵא יוֹסֵף אֹתָם מֵעִם בִּרְכָּיו, מאי אתא לאשמועינן? אפשר היה לכתוב רק וישתחו...?

6.כתב רש''י - {יב} ויוצא יוסף אתם. לאחר שנשקם, הוציאם יוסף מעם ברכיו, כדי לישבם זה לימין וזה לשמאל, לסמוך ידיו עליהם ולברכם: משמע שקודם, כאשר לקחם לחבק להם היו הפוכים. האם היתה בזה כוונה, כמו שראינו שלבסוף אכן הפכם יעקב?

7. שִׂכֵּל אֶת יָדָיו - מדוע לא הפך סדר עמידתם?

8.ובעניין הנ''ל, האם אין בעיה ע''פ הסוד לשכל ידיים, כמו ההקפדה בשילוב האצבעות או בהרמת ידים מעל הראש (למעט בתפילה, וגם אז ימין מעל שמאל) או בשימת הידיים מאחורי הגב שהוא מקום הס''א? ואולי שִׂכֵּל כשימין מעל שמאל? [מקורות]

9.כתב רש''י - מטרף. ממה שחשדתיך בטרוף טורף יוסף חיה רעה אכלתהו, וזהו יהודה שנמשל לאריה: מה חשד בו? והיכן מצינו בחז''ל שחשד ביהודה?

10.כתב רש''י - {כא} אילה שלחה. זו בקעת גינוסר, שהיא קלה לבשל פירותיה, כאילה זו שהיא קלה לרוץ, אילה שלוחה, אילה משולחת לרוץ: ולא הזכיר כאן מה שהיה נפתלי מהיר כאילה, ואילו לקמן פי': ברך אתם. לא היה לו לומר אלא איש אשר כברכתו ברך אותו, מה תלמוד לומר ברך אותם, לפי שנתן ליהודה גבורת ארי, ולבנימין חטיפתו של זאב, ולנפתלי קלותו של אילה, יכול שלא כללן כולם בכל הברכות, תלמוד לומר ברך אותם: מה נשתנה?

11.היש הסבר כלשהו למהירותו הבלתי נתפסת של נפתלי? [כעין הסברים על קפיצת הדרך]

12.בנימין זאב יטרף. ובאוצר פלאות התורה הביא שבחיד''א בספרו 'דבש לפי' (מערכת ז' אות טו-טז) מובא פירוש בשם רבינו אפרים (כאן) שהיה בנימין מתהפך לזאב וטורף אנשים [ובבראשית גם ביאר שיש בנ''א המתהפכים לזאב ואינם נרפאים עד שיאכלו דם איש או אישה, עיי'ש מקורו], ולכן היה אצל אביו כי שם היה לו רופא. ויש לעיין מצד הדין, איזה איסורים חלו עליו? (האם לעזוב את אביו או את הרופא היה בגדר איסור אצלו? ובשעה שהיה טורף, האם היה מוגדר כשוטה, ופטור? וכן הלאה ע''ז הדרך)

13.מדוע חוזר כה הרבה על עניין שייכות מערת המכפלה למשפחתו?
כאן: {כט} וַיְצַו אוֹתָם וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֲנִי נֶאֱסָף אֶל עַמִּי קִבְרוּ אֹתִי אֶל אֲבֹתָי אֶל הַמְּעָרָה אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה עֶפְרוֹן הַחִתִּי: {ל} בַּמְּעָרָה אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מַמְרֵא בְּאֶרֶץ כְּנָעַן אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם אֶת הַשָּׂדֶה מֵאֵת עֶפְרֹן הַחִתִּי לַאֲחֻזַּת קָבֶר: {לא} שָׁמָּה קָבְרוּ אֶת אַבְרָהָם וְאֵת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ שָׁמָּה קָבְרוּ אֶת יִצְחָק וְאֵת רִבְקָה אִשְׁתּוֹ וְשָׁמָּה קָבַרְתִּי אֶת לֵאָה: {לב} מִקְנֵה הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ מֵאֵת בְּנֵי חֵת:
וגם כאן: {יג} וַיִּשְׂאוּ אֹתוֹ בָנָיו אַרְצָה כְּנַעַן וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בִּמְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם אֶת הַשָּׂדֶה לַאֲחֻזַּת קֶבֶר מֵאֵת עֶפְרֹן הַחִתִּי עַל פְּנֵי מַמְרֵא:

14. {ח} וְכֹל בֵּית יוֹסֵף וְאֶחָיו וּבֵית אָבִיו רַק טַפָּם וְצֹאנָם וּבְקָרָם עָזְבוּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן: מי זה 'ובית אביו'?

אסאך הצלחה בתורה וירא''ש!

מה שנכון נכון

אורי ש כתב:12.בנימין זאב יטרף. ובאוצר פלאות התורה הביא שבחיד''א בספרו 'דבש לפי' (מערכת ז' אות טו-טז) מובא פירוש בשם רבינו אפרים (כאן) שהיה בנימין מתהפך לזאב וטורף אנשים

אין דברי הבל אלו לא בדבש לפי ולא ברבנו אפרים!

אורי ש · הודעהעל ידי **אורי ש** » ש' ינואר 03, 2015 9:04 pm

מה שנכון נכון כתב:
אורי ש כתב:12.בנימין זאב יטרף. ובאוצר פלאות התורה הביא שבחיד''א בספרו 'דבש לפי' (מערכת ז' אות טו-טז) מובא פירוש בשם רבינו אפרים (כאן) שהיה בנימין מתהפך לזאב וטורף אנשים

אין דברי הבל אלו לא בדבש לפי ולא ברבנו אפרים!

בדקת בפנים?
ומתוך גינויו אתה שומע שבחו, על שאר ההערות שאינן בהגדרה דלעיל... ;-)

מה שנכון נכון

כן. לרוחא דמלתא.

אורי ש · הודעהעל ידי **אורי ש** » ש' ינואר 03, 2015 9:07 pm

7. שִׂכֵּל אֶת יָדָיו - מדוע לא הפך סדר עמידתם?

אח''כ ראיתי תשובה ע''ז כאן: http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=17&t=20728

מה שנכון נכון

יש לעיין בבעלי התוספות עה"ת עמוד רה אולי כתוב שם כנוסח הנ"ל. [אין לי גישה לאוצר].
וצריך בירור מקור הכת"י דשם.

אורי ש · הודעהעל ידי **אורי ש** » ש' ינואר 03, 2015 9:46 pm

מה שנכון נכון כתב:יש לעיין בבעלי התוספות עה"ת עמוד רה אולי כתוב שם כנוסח הנ"ל. [אין לי גישה לאוצר].
וצריך בירור מקור הכת"י דשם.

כל מה כבודו מדבר? (אין ציטוט...)

אורי ש · הודעהעל ידי **אורי ש** » ש' ינואר 03, 2015 9:49 pm

אורי ש כתב:2. {ח} וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת בְּנֵי יוֹסֵף וַיֹּאמֶר מִי אֵלֶּה: ולפני כן הכירם ומנאם עם השבטים, ועוד שהיה מנשה (כמדומני) משמש לפני יעקב תמיד. מה פשר שאילתו מי אלה? (ע''ד הפשט, כי בדרש יש
ביאור)

כתב לי ת''ח אחד בפרטי:
"ברש"י ובמדרשים כתוב שאפרים היה רגיל אצלו אמנם במדרש לקח טוב וכן בשכל טוב כתבו מנשה."
יישר כח - ישמע חכם ויוסף.
ועדיין צ''ע מה ששאלנו.

אורי ש · הודעהעל ידי **אורי ש** » ש' ינואר 03, 2015 10:20 pm

[quote="אורי ש"]

אורי ש · הודעהעל ידי **אורי ש** » ש' ינואר 03, 2015 10:25 pm

כמובא לעיל בחיד''א בספרו 'דבש לפי' (מערכת ז' אות טו-טז) מובא פירוש בשם רבינו אפרים (כאן) שהיה בנימין מתהפך לזאב וטורף אנשים.
אינו תחת ידי. מישהו יכול להעלות דף זה?
תודה!

אורי ש · הודעהעל ידי **אורי ש** » ש' ינואר 03, 2015 10:33 pm

אורי ש כתב:כמובא לעיל בחיד''א בספרו 'דבש לפי' (מערכת ז' אות טו-טז) מובא פירוש בשם רבינו אפרים (כאן) שהיה בנימין מתהפך לזאב וטורף אנשים.
אינו תחת ידי. מישהו יכול להעלות דף זה?
תודה!

בנתיים קיבלתי את זה:

: בנימין זאב יטרף.PNG (143.22 KiB) נצפה 14397 פעמים

וזה הקישור להיברו בוקס:
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19580&st=&pgnum=46&hilite=

אריסמנדי · הודעהעל ידי **אריסמנדי** » א' ינואר 04, 2015 3:37 am

דיון על הפירוש המוזר הנ"ל בכתוב 'בנימין זאב יטרף' (לא עיינתי בעצם דבריו, רק ראיתי שהתייחס גם למקור הפירוש):
http://www.ybm.org.il/upload/kesher/5770/1151.pdf (עמ' 11-6. עמ' 11 נמצא שם מעל עמ' 7).

קמ"ל שאפילו אנו חכמים ונבונים ויודעים, אין להיחפז ולחרוץ משפט על דברים מעין אלו כאילו אינם יכולים להופיע בחיבורי קדמונינו, רק מחמת שע"פ מושגינו הם "דברי הבל". כנראה שגם הגדרת "דברי הבל" משתנה לפי הדורות והסביבה...

מה שנכון נכון

כפי שכתבתי לעיל בדקתי במקורות מקודם, אלא שעינתי במקור שצויין "רבנו אפרים (כאן)" והיינו עה"פ בנימין זאב יטרף.
ובמה שכתב שם אין כונתו שבנימין עצמו נהפך לזאב, אלא שנמשל לאדם-זאב.
ודברים אלו הם הכתובים בחיד"א בדבש לפי.
[מש"כ שאכל את אמו, הכונה ע"ד משל שגרם למיתתה ותו לא].

המקור המובא בגליון הנ"ל הוא מרבנו אפרים בויגש עה"פ ועזב את אביו ומת, והן הדברים שכבר צינתי לעיל שהובאו בספר בעלי התוספות עה"ת.

לא ידוע לי על דור שבו לומר על אחד השבטים הקדושים שנהפך ממש לאדם-זאב - לא ע"פ מסורת מחז"ל וכדומה, אלא רק בגלל שנמשל בברכות יעקב לזאב - לא היה נחשב לדברי הבל.
והבו דלוסיף עלה, ונהפוך את דן לנחש ואת יהודה לאריה ואת יוסף לשור וכו', ונהפוך את ביתו של יעקב אבינו לגן חיות שלם.

עדיף להניח שנשתרבבו דברים מבחוץ לכתה"י.

כמדומני שלא השתמשתי אף פעם בפורום בבטוי כזה או כעי"ז, ואינני מהנוהגים לכתוב בחריפות. אך הפעם עצור במילים לא יכולתי.

בברכה המשולשת

עניין הפיכת אדם לזאב מפורסם באגדות העמים הגרמניים, ויש על זה אזכור אצל חסידי אשכנז

מה שנכון נכון

בברכה המשולשת כתב:עניין הפיכת אדם לזאב מפורסם באגדות העמים הגרמניים, ויש על זה אזכור אצל חסידי אשכנז

ידוע ומפורסם אלא שלא זה הנדון.
הנדון הוא אם בנימין עצמו היה טורף אנשים רק בגלל שנאמר עליו בנימין זאב יטרף, וזו כל הברכה שבירך יעקב את בנימין בפרשת ויחי: בני היקר אתה נהפך לזאב מיד פעם וטורף אנשים! אשריך ואשרי שיש לי בן כמוך!

אריסמנדי · הודעהעל ידי **אריסמנדי** » א' ינואר 04, 2015 11:43 am

בזה אתה ודאי צודק שזהו פירוש מוזר מאוד, ויש לתהות על מקורו (בייחוד שעל הפסוק 'בנימין זאב יטרף' אינו מפרש כך אלא רק בדרך משל).

מתחילה סברתי שקראת "דברי הבל" לעצם האמונה ביצורים אלו, ועל זה באה הערתי למעלה, הואיל ויש איזכורים רבים לאמונות כאלה בכתבי קדמונינו (בנספחים ל'ספר גימטריאות' האריך רי"י סטל בציונים מכתבי חסידי אשכנז).

נהר שלום · הודעהעל ידי **נהר שלום** » א' ינואר 04, 2015 11:30 pm

אורי ש כתב:כמובא לעיל בחיד''א בספרו 'דבש לפי' (מערכת ז' אות טו-טז) מובא פירוש בשם רבינו אפרים (כאן) שהיה בנימין מתהפך לזאב וטורף אנשים.
אינו תחת ידי. מישהו יכול להעלות דף זה?
תודה!

אורי ש · הודעהעל ידי **אורי ש** » ב' ינואר 05, 2015 5:10 pm

תודה!

אורי ש · הודעהעל ידי **אורי ש** » ב' ינואר 05, 2015 5:14 pm

אורי ש כתב:14. {ח} וְכֹל בֵּית יוֹסֵף וְאֶחָיו וּבֵית אָבִיו רַק טַפָּם וְצֹאנָם וּבְקָרָם עָזְבוּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן: מי זה 'ובית אביו'?

והתעוררתי לבאר, ע''י אחד מתלמידי, שהנה לשבטים היו צאצאים רבים, חלקם בגדר 'טף' וחלקם גדולים מזה.
ולפי''ז מתבאר נפלא, שאת טפם אמנם השאירו בארץ גשן, אך שאר צאצאיהם שאינן בגדר 'טף', אכן עלו עמם לקבור את יעקב. והם המכוונים במילים 'בית אביו'!

שברי לוחות · הודעהעל ידי **שברי לוחות** » ב' ינואר 12, 2015 6:08 pm

בברכה המשולשת כתב:עניין הפיכת אדם לזאב מפורסם באגדות העמים הגרמניים, ויש על זה אזכור אצל חסידי אשכנז

עיתון "משפחה" השבוע

: Image (15).jpg (1.01 MiB) נצפה 14241 פעמים

: Image (16).jpg (1.09 MiB) נצפה 14241 פעמים

פלגינן · הודעהעל ידי **פלגינן** » ו' ינואר 06, 2017 12:48 pm

ואדון אז נדברו, שיהיה בריא, בנה על הרעיון של 'בנימין-זאב' מאמר נאה.

שיף · הודעהעל ידי **שיף** » א' ינואר 08, 2017 12:02 am

וע"ע כאן
viewtopic.php?f=7&t=31046&hilit=%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%94%D7%95+%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F#p326661

איש גלילי · הודעהעל ידי **איש גלילי** » ד' ינואר 11, 2017 11:06 am

אורי ש כתב:4. {י} שני וְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל כָּבְדוּ מִזֹּקֶן לֹא יוּכַל לִרְאוֹת וַיַּגֵּשׁ אֹתָם אֵלָיו וַיִּשַּׁק לָהֶם וַיְחַבֵּק לָהֶם: ולפני כן כתוב 'וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת בְּנֵי יוֹסֵף וַיֹּאמֶר מִי אֵלֶּה', אז ראה או לא ראה?
עיין רשב"ם
10.כתב רש''י - {כא} אילה שלחה. זו בקעת גינוסר, שהיא קלה לבשל פירותיה, כאילה זו שהיא קלה לרוץ, אילה שלוחה, אילה משולחת לרוץ: ולא הזכיר כאן מה שהיה נפתלי מהיר כאילה, ואילו לקמן פי': ברך אתם. לא היה לו לומר אלא איש אשר כברכתו ברך אותו, מה תלמוד לומר ברך אותם, לפי שנתן ליהודה גבורת ארי, ולבנימין חטיפתו של זאב, ולנפתלי קלותו של אילה, יכול שלא כללן כולם בכל הברכות, תלמוד לומר ברך אותם: מה נשתנה?
בהמשך דבריו הזכיר רש"י: 'דבר אחר על מלחמת סיסרא נתנבא (שופטים ד ו) ולקחת עמך עשרת אלפים איש מבני נפתלי וגו', והלכו שם בזריזות, וכן נאמר שם לשון שלוח (שופטים ה טו) בעמק שלח ברגליו... ורבותינו דרשוהו על יום קבורת יעקב כשערער עשו על המערה, במסכת סוטה (דף יג א)'.

ביקורת תהיה

מח ו
וּמוֹלַדְתְּךָ אֲשֶׁר הוֹלַדְתָּ אַחֲרֵיהֶם לְךָ יִהְיוּ. תרגם אונקלוס 'וּבְנִין דִּי תוֹלִיד בָּתְרֵיהוֹן דִּילָךְ יְהוֹן'.
נראה כי הטעם שדחקו להפוך את המשמעות של 'הולדתך' מעבר לעתיד הוא, משום שאם היו ליוסף באותה שעה בנים נוספים מלבד מנשה ואפרים, תמוה עד מאד מדוע לא הביא גם אותם אל יעקב כדי שיברכם לפני מותו?

מט א
הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים. פירש רש"י: בִּקֵּשׁ יַעֲקֹב לְגַלּוֹת אֶת הַקֵּץ, וְנִסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ שְׁכִינָה, וְהִתְחִיל אוֹמֵר דְּבָרִים אֲחֵרִים.
נראה כי הענין נלמד מכך שלאחר שאמר להם 'האספו ואגידה לכם' חזר ואמר להם 'הקבצו ושמעו אל ישראל אביכם'. הא כיצד? אלא בראשונה אמר להם האספו ואגלה לכם את הקץ, וכשלא עלה הדבר בידו, פנה אליהם שוב ואמר להם הקבצו ושמעו דברים אחרים.

מט ז
וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל. פירש רש"י: שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי עֲשָׂאוֹ מְחַזֵּר עַל הַגֳּרָנוֹת לִתְרוּמוֹת וּלְמַעַשְׁרוֹת; נָתַן לוֹ תְּפוּצָתוֹ דֶּרֶךְ כָּבוֹד.
שנו רבותינו בסוף פרק הזרוע: אֵין מְבִיאִין תְּרוּמָה לֹא מִגֹּרֶן לְעִיר, וְלֹא מִמִּדְבָּר לְיִשּׁוּב. פירש רש"י: אֵין צָרִיךְ יִשְׂרָאֵל לִטְרֹחַ וּלְהָבִיא תְּרוּמָה מִן הַגֹּרֶן לָעִיר לְיַד כֹּהֵן, אֶלָּא כֹּהֵן הוֹלֵךְ וּמְבִיאָהּ.
וכן פסק הרמב"ם בפרק יב מהלכות תרומות: אֵין יִשְׂרָאֵל חַיָּבִין לְהִטַּפֵּל בַּתְּרוּמָה וּלְהָבִיא אוֹתָהּ מִן הַגֹּרֶן לָעִיר וּמִן הַמִּדְבָּר לַיִּשּׁוּב, אֶלָּא כֹּהֲנִים יוֹצְאִין לַגֳּרָנוֹת, וְיִשְׂרָאֵל נוֹתְנִים לָהֶם חֶלְקָן שָׁם.

לאור זה מתחוורים דברי רש"י כשמלה: חיזור על הגרנות – הוא הדרך שקבעה תורה לנתינת מתנות כהונה, נמצא שפרנסתו של שבט לוי באה לו מתוך פיזור ולא מתוך ריכוז.

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » ב' דצמבר 17, 2018 9:55 am

ביקורת תהיה כתב:מח ו
וּמוֹלַדְתְּךָ אֲשֶׁר הוֹלַדְתָּ אַחֲרֵיהֶם לְךָ יִהְיוּ. תרגם אונקלוס 'וּבְנִין דִּי תוֹלִיד בָּתְרֵיהוֹן דִּילָךְ יְהוֹן'.
נראה כי הטעם שדחקו להפוך את המשמעות של 'הולדתך' מעבר לעתיד הוא, משום שאם היו ליוסף באותה שעה בנים נוספים מלבד מנשה ואפרים, תמוה עד מאד מדוע לא הביא גם אותם אל יעקב כדי שיברכם לפני מותו?

כ"כ הרא"ם:

ומלת "הולדת" (=פירש"י) שהוא פועל עבר במקום תוליד שהוא פועל עתיד, מפני שאילו היה כמשמעו, היה מביא גם אותם לאביו כדי לברך אותם. ואין לומר שלא הביאם מפני קטנותם, כי ברכת הנביא ברכת ה' היא, ואין למונעה מפני קטנותם. ועוד, מדוע לא הזכירם הכתוב בחלוק הארץ להודיע שקיימו מאמר יעקב "על שם אחיהם יקראו בנחלתם", כמו "ויאמר אליו כלב בן יפונה הקנזי אתה ידעת את הדבר אשר דבר ה' אל משה כו' ועתה תנה לי את ההר הזה אשר דבר ה"' וכתיב, "ויברכהו יהושע ויתן את חברון לכלב", וכתיב, "אז יקרא יהושע לראובני ולגדי ולחצי שבט מנשה ויאמר אליהם אתם שמרתם את כל אשר צוה אתכם משה עבד ה' וגו' ועתה פנו וסעו לכם לאהליכם אל ארץ אחוזתכם וגו', "להודיע שקיימו מה שנדרו וקיים גם יהושע מאמר משה להם. וכתיב, "ויקח משה את עצמות יוסף עמו" להודיע שקיים משה מה שצוה יוסף לאחיו "והעליתם את עצמותי מזה אתכם". וכיון שלא הביאם יוסף לאביו כמו שהביא את אפרים ומנשה כדי לברכם, גם לא הוזכרו בענין הנחלה, יחוייב מזה בהכרח שיהיה פירוש "אשר הולדת" אם תוליד", שהוא מאמר מסופק, ולא כמשמעו שהוא מורה על הודאי.

ביקורת תהיה

מז כט
אַל נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם. בדעת זקנים: מה שפירש רש"י לפי שעתיד להיות עפר ארץ מצרים כנים, לא נהירא לי, דמזה לא היה לו לירא, דהשתא בנימין בנו לא שלטה בו רימה, כל שכן אביו.
הפלא ופלא!
בשלהי השותפין בחדא מחתא מחתינהו תנא: שִׁבְעָה לֹא שָׁלַט בָּהֶן רִמָּה וְתוֹלֵעָה, וְאֵלּוּ הֵן: אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, משֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם, וּבִנְיָמִין בֶּן יַעֲקֹב.

ביקורת תהיה

ביקורת תהיה כתב:שנו רבותינו בסוף פרק הזרוע: אֵין מְבִיאִין תְּרוּמָה לֹא מִגֹּרֶן לְעִיר, וְלֹא מִמִּדְבָּר לְיִשּׁוּב. פירש רש"י: אֵין צָרִיךְ יִשְׂרָאֵל לִטְרֹחַ וּלְהָבִיא תְּרוּמָה מִן הַגֹּרֶן לָעִיר לְיַד כֹּהֵן, אֶלָּא כֹּהֵן הוֹלֵךְ וּמְבִיאָהּ.

תימה, הלוא מתנות כהונה נתינה כתיבא בהו, והדעת נותנת שמצות נתינה שאמרה תורה - נתינה כדרך מתן מתנה היא, שהנותן מביאן אל המקבל (על דרך שנאמר 'לך יובילו מלכים שי'); ומנין להם לחכמינו שאין הטיפול בהבאת המתנות בכלל המצוה?
ויש לומר, שאכן מברכת יעקב 'ואפיצם בישראל' למדו זאת חכמינו.
ורחוק.

ביקורת תהיה

מט כד
וַיָּפֹזּוּ זְרֹעֵי יָדָיו. רש"י: כְּמוֹ 'וַיָּפֻצוּ', שֶׁיָּצָא הַזֶּרַע מִבֵּין אֶצְבְּעוֹת יָדָיו.
אפשר שביאור הדברים הוא על פי מה שכתב בספר חסידים (והובאו דבריו בפוסקים בהלכות אישות):

מִי שֶׁיִּצְרוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו וְיָרֵא פֶּן יֶחֱטָא עִם אֵשֶׁת אִישׁ אוֹ עִם אִשְׁתּוֹ נִדָּה אוֹ שְׁאָר עֲרָיוֹת הָאֲסוּרוֹת עָלָיו – מוּטָב שֶׁיּוֹצִיא שִׁכְבַת זֶרַע וְאַל יֶחֱטָא בְּאִשָּׁה.

ומסיים בספר חסידים: אֲבָל צָרִיךְ כַּפָּרָה עכ"ל. לאמר, אף על פי שנוהג כהלכה, מכל מקום נחשב לו הדבר לחטא ולעון.
ואפשר שזהו ענין אמרם ז"ל: הָיָה רָאוּי יוֹסֵף לָצֵאת מִמֶּנּוּ שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים כְּדֶרֶךְ שֶׁיָּצְאוּ מִיַּעֲקֹב אָבִיו, שֶׁנֶּאֱמַר 'אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף', אֶלָּא שֶׁיָּצָא שִׁכְבַת זַרְעוֹ מִבֵּין צִפָּרְנֵי יָדָיו.

דודי צח · הודעהעל ידי **דודי צח** » א' דצמבר 23, 2018 9:03 am

כיוונת לדעת גדולים וקדמונים
כך מובן מדברי החיד"א ורבי צדוק הכהן, שמעשה דיוסף הצדיק היה על דרך דברי הספר חסידים.

זה לשון ספר פתח עינים להחיד"א (נדה יג: ד"ה א"ר יוחנן):

מה שכתב בספר חסידים אינו סותר לדברי הזוה"ק <שעבירה זו חמורה מכל העבירות>, דספר חסידים איירי באחד שגמר בלבו לעשות עבירה ולבוא על הערוה, והכין עצמו והוא מוקשה ועומד, והרהר תשובה ופירש מהעבירה, אך מוכרח שיצא מעצמו זרע לבטלה, בזה מיירי הרב ז״ל, והורה הרב ז״ל דיפרוש מעבירה עם האשה בשגם הוא בצר, דמוכרח שיצא ז"ל לאונסו, והוא על דרך מה שאירע ליוסף הצדיק שפירש מאשת פוטיפר ועל כרחו יצאו ממנו עשרה טיפין כמ״ש ז״ל, ונמצא דזרע לבטלה היוצא אינו ברצונו רק מוכרח לצאת מכח הכנתו אשר הכין עצמו לעבירה, והוא מוקש״ה מחמת מיאוס, ועל זה הוא שדיבר הרב ז״ל וכו', ואין זה ענין לדברי הזוהר, דבזוהר מיירי דלא עלה על לבו לחטוא עם אשה, רק מתחילה ועד סוף חשב להוציא ז״ל, וצירפה למעשה, ובשאט בנפש הוציא ז״ל ברצונו, בההוא קאמר דחמיר טפי מכל העבירות, משא"כ מה שאמר בספר החסידים שהוא כמעט נדון יוסף הצדיק. ואל תתמה על לשון ספר החסידים שאינו מפורש, דהרגיל בדברי ספר החסידים ובלשונו העמוק יבין את זאת, דיכול להתפרש כוונתו כדאמרן.

ובספר ליקוטי מאמרים לרבי צדוק (אות טז) כתב:

כל טיפה שיוצא מאדם מישראל אינו לבטלה ח"ו, ואפילו טיפות קרי שיצאו מיוסף, מאחר שהיה להציל עצמו מעבירה יותר חמורה, והיה גם זה רצון ה' יתברך לעבור על דברי תורה וכו'.

ביקורת תהיה

מט כו
בִּרְכֹת אָבִיךָ גָּבְרוּ עַל בִּרְכֹת הוֹרַי עַד תַּאֲוַת גִּבְעֹת עוֹלָם. פירש רש"י: בְּרָכוֹת שֶׁבֵּרְכַנִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גָּבְרוּ עַל הַבְּרָכוֹת שֶׁבֵּרַךְ אֶת הוֹרַי. לְפִי שֶׁהַבְּרָכוֹת שֶׁלִּי גָּבְרוּ וְהָלְכוּ עַד סוֹף גְּבוּלֵי גִּבְעוֹת עוֹלָם, שֶׁנָּתַן לִי בְּרָכָה פְּרוּצָה בְּלִי מְצָרִים, מַגַּעַת עַד אַרְבַּע קְצוֹת הָעוֹלָם.
את אחי אנכי מבקש:
מה הפשט? כלום נתברך יעקב שתתפשט נחלתו בכל ארצות תבל מקצה הארץ ועד קצה הארץ. אתמהא.

רון · הודעהעל ידי **רון** » ד' דצמבר 26, 2018 10:48 am

ביקורת תהיה כתב:מט כו
בִּרְכֹת אָבִיךָ גָּבְרוּ עַל בִּרְכֹת הוֹרַי עַד תַּאֲוַת גִּבְעֹת עוֹלָם. פירש רש"י: בְּרָכוֹת שֶׁבֵּרְכַנִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גָּבְרוּ עַל הַבְּרָכוֹת שֶׁבֵּרַךְ אֶת הוֹרַי. לְפִי שֶׁהַבְּרָכוֹת שֶׁלִּי גָּבְרוּ וְהָלְכוּ עַד סוֹף גְּבוּלֵי גִּבְעוֹת עוֹלָם, שֶׁנָּתַן לִי בְּרָכָה פְּרוּצָה בְּלִי מְצָרִים, מַגַּעַת עַד אַרְבַּע קְצוֹת הָעוֹלָם.
את אחי אנכי מבקש:
מה הפשט? כלום נתברך יעקב שתתפשט נחלתו בכל ארצות תבל מקצה הארץ ועד קצה הארץ. אתמהא.

בישעיהו פרק נח פסוק יד "נחלת יעקב אביך" פירש רש"י
נחלה בלא מצרים כמה שנא' ופרצת ימה וקדמה וגו' (בראשית כח) לא כאברהם שנאמר הארץ אשר אתה רואה וכו' עכ"ל רש"י

"נחלת יעקב יירש בלי מצרים נחלה" לא כן מזמר כבודו בשבת קודש?

ביקורת תהיה

'נחלה בלי מצרים' - משמעותה נחלה רחבה, המשתרעת ומתפשטת לכל הרוחות מעבר לגבולותיה המצומצמים של הארץ המובטחת לאברהם וליצחק. אבל נחלה המגעת עד קצות העולם – דבר תימה הוא.
ראה רש"י פרק הרואה: נְכָסִים בְּלֹא מְצָרִים - נַחֲלָה בְּלֹא מְצָרִים. כְּלוֹמַר, קַרְקָעוֹת רְחָבִים וְרַבִּים:

ביקורת תהיה

מט לא
שָׁמָּה קָבְרוּ אֶת יִצְחָק.
איתא בשלהי השותפין:

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, יִשְׁמָעֵאל עָשָׂה תְּשׁוּבָה בְּחַיֵּי אָבִיו, שֶׁנֶּאֱמַר 'וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל בָּנָיו'. וְדִלְמָא דֶּרֶךְ חָכְמָתָן קָא חָשֵׁב לְהוּ. אֶלָּא מֵעַתָּה, 'וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ עֵשָׂו וְיַעֲקֹב בָּנָיו', מַאי טַעְמָא לָא חָשֵׁב לְהוּ דֶרֶךְ חָכְמָתָן; אֶלָּא מִדְּאַקְדְּמֵהּ אַדְבּוּרֵי אַדְבְּרֵהּ, וּמִדְּאַדְבְּרֵהּ שְׁמַע מִנָּהּ תְּשׁוּבָה עֲבַד בְּיָמָיו.

ומאחר שכן, הדעת נותנת שׁעשׂו לא נהג את יעקב עמו יד אל יד, אלא השתדל לגמד ככל האפשר את נוכחותו של יעקב ולמזער את חלקו בקבורת יצחק.
ומעתה מובן דברו של יעקב לבניו: 'שָׁמָּה קָבְרוּ אֶת יִצְחָק' – קברו מי שקברו.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר