מה המקור שרב ששת ורב יוסף עיורו עצמם על ידי הליכה מטולא לשמשא?
תודה רבה.
בן מיכאל כתב:מה המקור שרב ששת ורב יוסף עיורו עצמם על ידי הליכה מטולא לשמשא?
תודה רבה.
מה שנכון נכון כתב:דרופתקי דאורייתא כתב:יש באבן עזרא במחזור של יו"כ שמביא על ענין החינוך לחנך מגיל קטן, איני מוצא, הידוע למישהו המקור המדוייק בדברי האבן עזרא?
הנה ציטוט מלשונו: "מה תאיצון מוסר לבן עשר, עוד מעט יגדל ויוסר",
אבל אני לא מוצא את זה! יש"כ למסייעים
שיר ידוע של האב"ע הפותח "בן אדמה יזכור במולדתו". ראה לדוגמא במחזור אהלי יעקב דף קעה.
פרנצויז כתב:ראה "אוצר השירה והפיוט" (דוידזון) כרך ב', אות ב' מס' 853
מה שנכון נכון כתב:בן מיכאל כתב:מה המקור שרב ששת ורב יוסף עיורו עצמם על ידי הליכה מטולא לשמשא?
תודה רבה.
ע"י ישיבה בבית חשוך מ' יום והבטה באבני שיש. ראה מקור חיים (צרצה על האב"ע) סו"פ שלח, הובא בסה"ד בערך רב יוסף. ומש"כ שכ"נ רב אשי הוא ט"ס וצ"ל רב ששת (כ"כ באו"ח על מילי דחסידותא. שם נזכר עצם הענין שסימו עיניהם, וע"ע מקורות מהראשונים לזה במחקרים לר"ר מגליות עמ' עו).
מה שנכון נכון כתב:יהודה בן יעקב כתב:
לכא' מש"כ וכ' הגאון - כוונתו לדברי היעב"ץ במטפחת ספרים, אך חיפשתי מעט ולא מצאתי. איני יודע אם יש סדר בספר זה, האם הוא לפי סדר הזוהר, או סדר אחר.
ראה במטפחת שבאוצר עמ' 26 באמצע העמוד.
עץ תמר כתב:מאי נפק"מ?
דרופתקי דאורייתא כתב:אני מחפש מקור
בשם הגר"א - שבזוה"ק לא מצינו שלומדים בבית מדרש, אלא במערה, או תחת אילן, היות וא"א לדעת מי בנה המקום של ביהמ"ד, ואפשר שלא היה לש"ש, ופוגם המקום. רק במקום שהוא בטבע, ע"י הבורא ית'.
עד"ז בשם הגר"א שאם היה ביהכ"נ נבנה במחשבה טהורה, לא היה למתפללים בו מחשבה זרה בתפלה.
דרופתקי דאורייתא כתב:בעבודה בפרך במצרים היה כ"א צריך לבנות 208 לבנים ביום. מה המקור?
מה הטעם שדתן ואבירם לא מתו בג' ימי מכת חושך?
דרופתקי דאורייתא כתב:מה הטעם שדתן ואבירם לא מתו בג' ימי מכת חושך?
השוטרים האחרים שמסרו עצמם על ישראל וסבלו מכות עליהם, כמו שכתוב ויוכו שוטרי בני ישראל, אלה זכו שיהיה רוח הקודש שורה עליהן ... ודתן ואבירם שלא זכו למעלות רוח הקודש מפני שהיו מחרפין בהצותם על ה' ומשה, הזכות הזו שהיו מוסרים נפשם וסבלו ייסורי הגוף כדי להקל העבודה מבני ישראל - תולה להם שלא ימותו בשלוש ימי האפלה.
דרופתקי דאורייתא כתב:מה הטעם שדתן ואבירם לא מתו בג' ימי מכת חושך?
דרופתקי דאורייתא כתב:1. היכן במדרש איתא המשל שיש לאדם ג' אהובים, הראשון אהובו יותר מכולם השני פחות יותר והשלישי פחות יותר, וכשנצרך למשפט אהובו האמיתי לא בא, והשני עד הפתח בא, והשלישי נכנס ועזר לו. והנמשל לגבי עוה"ז, אדם אוהב כסף, וזה לא בא איתו כלל לעוה"ב. והשני זה מכריו בעוה"ז, בני ביתוף שבאים עד הפתח, עד הקבר. והשלישי זה תורה מצות ומעש"ט, שזה בא לפניו למשפט.
דרופתקי דאורייתא כתב:2. תפלות אבות תיקנום - מפרשים שבעוה"ר בדור הזה יש שהולכים לתפלה רק ב'שנה' של הוריהם, ונמצא שתפלות אבות תקנום.
והנה ראה בעיניך הגלות הזה נקרא על שם אדום, אף על פי שיש מלכיות גדולות מלכות ישמעאל ועוד הרבה וכולם נכללים בשם גלות אדום. והרמב"ן האריך בזה בפרשת בלק.
דרופתקי דאורייתא כתב:קריעת ים סוף, באיזה חלק משעות היממה הייתה?
פרנצויז כתב:דרופתקי דאורייתא כתב:1. היכן במדרש איתא המשל שיש לאדם ג' אהובים, הראשון אהובו יותר מכולם השני פחות יותר והשלישי פחות יותר, וכשנצרך למשפט אהובו האמיתי לא בא, והשני עד הפתח בא, והשלישי נכנס ועזר לו. והנמשל לגבי עוה"ז, אדם אוהב כסף, וזה לא בא איתו כלל לעוה"ב. והשני זה מכריו בעוה"ז, בני ביתוף שבאים עד הפתח, עד הקבר. והשלישי זה תורה מצות ומעש"ט, שזה בא לפניו למשפט.
מנין לך שזה מדרש, אולי זה משל בספרי מוסר
שלשה אהובים יש לו לאדם בחייו, ואלו הן: בניו ובני ביתו וממונו ומעשים טובים, ובשעת פטירתו מן העולם קורא לבניו ובני ביתו ואומ' להם בבקשה מכם הוציאוני מדין המות הרע הזה והם אומרים לו והלא שמעת ואין שלטון ביום המות ולא כך כתיב אח לא פדה יפדה איש ואפילו ממונו שהוא אוהב אותו אינו יכול לפדותו שנ' ולא יתן לאלהים כפרו למה ויקר פדיון נפשם וחדל לעולם מדבר זה לעולם אלא לך לשלום תנוח על משכבך ותעמוד לגורלך לקץ הימין ויהא חלקך עם חסידי עולם וכשהוא רואה כן מכניס את ממונו ואומ' לו הרבה טרחתי עליך לילה ויום במישור ובהרים בבקשה ממך פדני מן המות הזה והצילני מן המיתה והוא משיבו והלא שמעת לא יועיל הון ביום עברה אחרי כן הוא מכניס מעשיו הטובים ואומ' להם בואו והצילוני מן המות הזה ותחזקו עמי ואל תניחוני לצאת מן העולם שעדיין יש לכם תוחלת עלי אם אנצל וכן משיבים לו מעשיו הטובים לך לשלום עד שלא תלך לשם אנו מקדימין אותך שנ' והלך לפניך צדקך.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 37 אורחים