כבר העירו הראשונים על דבר הסופרים שהוסיפו מעט דברים בנוסח התלמוד,
ובאשכול אחר הובאו שתי דוגמאות -
א - פיסקה מן ספר הערוך מופיעה בתוך נוסח הגמרא בבא בתרא דפוס ראשון ושני, ובדפוסים לאחר מכן תיקנו ומחקו.
ב - שורה מן גמרא ברכות פרק ו הועתקה כנראה אל נוסח הגמרא ברכות פרק ג החל מדפוס ראשון, ומצויה עד עתה בכל הדפוסים והגמרות.
כידוע ללא ספק יש עוד כיוצא באלו, יבואו חכמים ויוסיפו ותרבה דעת.
ואין הכוונה להגהות מאוחרות שנוספו בדפוסים מאוחרים (דוגמת הגהות מהרש"ל וכיוצ"ב), בזה עסקו לא מעט ויחסית הדברים קלים לבדיקה.
אלא להוספות קדומות יותר, שבטעות הפכו להיות חלק מנוסח התלמוד בכתבי היד ודפוס הראשון.
להלן דוגמא נוספת להוספה שמצויה בחלק מנוסחאות התלמוד במסכת ברכות ועבודה זרה, והופיעה כבר בנוסחאות עתיקות מאוד בכתבי יד וקטעי גניזה.
אמנם כפי הנראה אין זו הוספה ממקור חיצוני לתלמוד, אלא כנראה מדובר בהשלמה מאוחרת (-ביחס לנוסח הראשון) שנעשתה ממסכת למסכת.
במקרה זה כנראה השתמר בידינו תיעוד רוב השלבים, מן המקור הראשון עד השלב שהיה כתוב על הגיליון, כדלהלן בס"ד.
אשמח ואודה על כל הערה וביקורת.
- מאי דעת בהמתו.JPG (97.11 KiB) נצפה 6414 פעמים
כך הוא הנוסח בדפוסים בשלושת המסכתות.
ובכתבי היד (לפי אתר פרידברג) -
במסכת סנהדרין - הדפוסים וכל כתבי היד שבידינו גרסו את הפיסקה המסומנת באדום. ואין כת"י שהשמיט זאת.
וכפי הנראה אכן כך צריך להיות כאן, וכך היה בנוסח הראשוני, שהרי כאן הוא עיקר סוגיית בלעם הרשע ופירושי המקראות השייכים, וקודם בסמוך אמר מר בריה דרבינא "בלעם בא על אתונו היה", וכעת המשיך הגמרא באותו עניין לפרש זאת מן המקראות שאמרה האתון "...שאני עושה מעשה אישות בלילה, כתיב הכא ההסכן הסכנתי".
במסכת עבודה זרה - רוב כתבי יד מסכימים לנוסח הדפוס, ויש בהם את הפיסקה המסומנת באדום. וכן גירסת רש"י כדלהלן בסמוך.
אך בכתב יד אחד מן הגניזה - ליתא לכל פיסקה זו. (אלא נוסחתו: "...מי הוה ידע? אלא מאי ויודע דעת עליון...").
במסכת ברכות - רוב כתבי היד וקטעי הגניזה מסכימים לנוסח הדפוס, ואין בהם את הפיסקה המסומנת באדום.
וכן רש"י לא גרס לה, שכתב: "דעת בהמתו לא הוה ידע - במסכת עבודה זרה מפרש לה בפרק קמא".
אך בשני כתבי יד מן הגניזה, נוספה כאן בברכות הפיסקה הזו - כפי שהיא בסנהדרין ובע"ז. (וכדלהלן התמונות).
וכיצד צריך לומר היה סדר הדברים ?
כאמור לגבי סנהדרין נראה וודאי שהגירסה המקורית כללה את הפיסקה הזו, כפי שהוא מופיע לפנינו בכל הנוסחאות שבידינו לשם, וכפי שנראה מתוך ההקשר הפנימי של הסוגיא ששם הוא עיקר מקומה וכנ"ל.
אבל לגבי עבודה זרה וברכות אנו רואים שהיו נוסחאות שגרסו לפיסקה זו, והיו נוסחאות שלא. הא כיצד? איך היה נוסח התלמוד המקורי בשתי מסכתות אלו, עם פיסקה זו או בלי ?
לא נראה לומר שהנוסח הראשוני בשתי המסכתות היה עם הפיסקה, כי אם כן כיצד יש נוסחאות כאן וכאן שלא כללו זאת? האם זהו מן המקרים הנדירים, שפעמיים אירעה אותה השמטה בטעות, פעם אחת בברכות ופעם אחת בעבודה זרה, ובדיוק אותן התיבות?!
יותר נראה להציע שבשלב הראשון בנוסח המקורי של מסכת עבודה זרה וברכות לא היתה פיסקה זו. וכפי המתועד לפנינו בריבוי עדי נוסח בברכות, ובמיעוט עדי נוסח בעבודה זרה.
ורק לאחר מכן היו שהעתיקו פיסקה זו מן הגמרא סנהדרין אל הסוגיא המקבילה בברכות - תחילה על הגיליון, ולאחר מכן נכנס לבפנים במיעוט נוסחאות, וכפי שהוא לפנינו בקטעי גניזה - להלן בהרחבה.
וכמו כן על זה הדרך יש לומר שהעתיקו לעבודה זרה, וכפי שאכן מופיע לפנינו בדפוסים ורוב כתה"י.
[ואם כנים הדברים, שמא ואולי נוכל ללמוד מכאן שסנהדרין קדמה לחיבור שתי מסכתות אלו, ואחת משתי המסכתות, ע"ז למשל, העתיק כל אריכות הסוגיא מסנהדרין בקיצור מכוון של פיסקה זו או השמטה, ואח"כ ברכות העתיק מע"ז הלשון כפי שהוא חסר, ולכן החסר הוא כאן וכאן?? (או להיפך בין שתי המסכתות). ודוק. וצע"ג כמובן].
והנפק"מ מכל זה ידועה, שכל הוספה וריעותא שאנו מוצאים בנוסח מסויים נחלש כוחו יחסית אל הנוסחים האחרים, ומקבל עבור כך נקודה אחת חיובית במבחן "הנוסח שיש בו הכי הרבה הוספות חיצוניות", (יען כי כמובן תמיד המטרה שלנו היא: הנוסח הכי קרוב למקור ככל שאפשר לברר) - עד שעי"כ גם במקומות אחרים נוכל לתת משקלו הראוי לו. אם כי כמובן כדי לקבוע מסמרות אין דרך אחרת מלבד בדיקות שיטתיות.
---
עכ"פ לפי האמור במסכת ברכות כנראה אפשר לראות סדר השתלשלות הנוסח בזה אחר זה -
1 - נוסח התלמוד הראשון ללא ההוספה - וכאמור לעיל כפי שהוא בדפוסים, וכפי שהוא ברוב כתה"י וקטעי הגניזה. מצו"ב דוגמא מאחד מקטעי הגניזה:
- גניזה 15.JPG (28.35 KiB) נצפה 6414 פעמים
2 - נוסח התלמוד עם ההוספה בגיליון - כאמור כנראה הועתק מהגמרא סנהדרין אל גיליון התלמוד ברכות, ראה הגיליון בקטע הגניזה מסומן בצהוב:
- גניזה 86.JPG (81.51 KiB) נצפה 6414 פעמים
3 - נוסח התלמוד עם ההוספה בפנים - שסופר לאחר מכן שילב תיבות אלו אל תוך נוסח התלמוד כת"י מן הגניזה:
- גניזה 10.JPG (34.49 KiB) נצפה 6414 פעמים
לפי ריבוי כתבי היד המשוער מן הסתם כל אחד מכת"י הללו איננו אלא מייצג סוג, ולא שכת"י אלו עצמן נמשכו זה מזה, וכמובן.
בעבודה זרה יש לפנינו שלב מס' 1 הנקי מן ההוספה, ושלב מס' 3 הכולל את ההגהה בפנים - כמו שהוא בדפוסים. אך חסר שלב מס' 2 (הגיליון).
נ.ב. בברכת תודה לאתר הכי גרסינן שע"י פרידברג, בתפילה שיפותח עוד לאיסוף כל נוסחאות ספרי הראשונים מן כתבי היד אל קורת גג אחת, ומובן מאיליו שגודל התועלת שתצמח מכך לכלל לומדי התורה והחוקרים תהיה לאין שיעור אי"ה. וד"ב כעת.