רבינו עקיבא איגר זצ"ל - <תשובותיו והגהותיו>

[יערוסלב]

כידוע כבר יצא לאור לדפוס שו"ת ר' עקיבא איגר בחיים חיותו, והוא בעצמו מציין לעי' בתשובתיו, עי' לדוגמא, בסי יו"ד סי' ס"ט בהגהות על החוו"ד, בענין שומן אווזא ששהה ג' ימים בלא מליחה, כתב להקל בפרט אחד דלא כהחוו"ד, ומציין לעיין "בספרי, התשובות" והוא בסי' ל"ח בשו"ת רעק"א ח"א.
וסתם מעניין לדעת מה היה שמו של השו"ת בחייו, האם סתם קונטרס התשובות, והלומדים כבר ידע שזה מר' עקיבא מגינז, והאם היה כזה עוד גדולים שהתגלגלו קונטרס תשובותיהם, כך בלי שם, ונקבו בשמם רק אחר פטירתם. [וכמו שהיום כל אחד מדפיס שיעורי ר.... וכו' לכאו' כך היה אז תשובת ר'.. לא יודע].

[מה שנכון נכון]

מהדורה ראשונה ורשא תקצה.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... t=&pgnum=3

[ביליצר]

תשובות רבי עקיבא איגר נדפס בווארשה תקצה

[יערוסלב]

גדול מרבן שמו בכל מדינה ומדינה בשם רבי עקיבא איגר יכונה,
נשיא ישראל! כך נכתב עליו בשער בלאט, בחיים חיותו!

[יבנה]

השאלה כעת הוא האם רע"א קרע את השער מעותקו האישי.

[מיללער]

השאלה כעת הוא האם רע"א קרע את השער מעותקו האישי.

שמעת פעם על מדת ההשתוות? ורבינו עקיבא עניו מאד מכל האדם, מדת ענוותנותו היתה למופת, בטח שהשער בלאט לא השפיע עליו מאומה, ולית דין צריך בושש

[יבנה]

השאלה כעת הוא האם רע"א קרע את השער מעותקו האישי.

שמעת פעם על מדת ההשתוות? ורבינו עקיבא עניו מאד מכל האדם, מדת ענוותנותו היתה למופת, בטח שהשער בלאט לא השפיע עליו מאומה, ולית דין צריך בושש

מסופר על רשז"א שבנו הוציא את מהרי"ט אלגאזי וכתב איזה הקדשה בספר והביאו לאביו, וכשראה רש"ז את התוארים כעס וקרעו מתוך הספר.

[מה שנכון נכון]

יעויין בהקדמת השו"ת בהדרכתו לבנו ר' אברהם בענין הדפסת התארים שבמכתבים אליו, וצ"ע שאי"ז מתאים ללשונות שבשער. וככה"נ עשאום המדפיסים על דעת עצמם.

[בברכה המשולשת]

השאלה כעת הוא האם רע"א קרע את השער מעותקו האישי.

שמעת פעם על מדת ההשתוות? ורבינו עקיבא עניו מאד מכל האדם, מדת ענוותנותו היתה למופת, בטח שהשער בלאט לא השפיע עליו מאומה, ולית דין צריך בושש

מסופר על רשז"א שבנו הוציא את מהרי"ט אלגאזי וכתב איזה הקדשה בספר והביאו לאביו, וכשראה רש"ז את התוארים כעס וקרעו מתוך הספר.

לא קרע.
כי אם צוה עליו להוציא את הדף מחדש ללא התארים.

[תוכן]

כל מילה אך למותר על האדם הגדול הזה, סמל לשלימות בתורה ובמידות. למרבה הפלא לא הצלחתי למצוא אשכול עליו ועל חייו. נתחיל עם הווימפל שלו מאתר זה:

http://www.ojm.at/blog/2018/09/20/akiba ... eburtstag/

[הגהמ]

ולהמשיך עם התמונה ממנו שנעשתה בידי צייר אמן (לא יהודי) כשנתיים לפני פטירתו, שעליה דווח באגרות סופרים שהיא אכן דמות דיוקנו.

[מבורך]

האם למישהו מידע על צאצאיו כיום מלבד צאצאיו דרך החת"ם סופר

[עתניאל בן קנז]

האם למישהו מידע על צאצאיו כיום מלבד צאצאיו דרך החת"ם סופר

צאצאים שותו"מ כפי הידוע, אין (או כמעט שאין).
חוץ מצאצאיו נכדי הרה"ק ר' לייבלע אייגר מלובלין.

צאצאים שאינם שות"מ יש למכביר. היה לפני כמה שנים איזה כנס בה נאספו רבים.

[אוהב עמו]

במעשה עם ש"ס סלאוויטא ידועים דבריו שנדפסו באגרת שאף שעל כבודו מוחל אינו מוחל על כבוד התורה.
אך יש משפט שזכור לי בשמו שבכל דור התורה עוברת חכם אחד ובדור הזה אני התורה (באידיש זה נשמע הרבה יותר טוב)
מחיפוש באוצר לא מצאתי אלא בדברי האבי עזרי שכך היה רגיל לומר לפי מה שמביא ממנו במנחת נתן ובשמושה של תורה.

יש לזה מקור יותר קדום שכך אמר רעק"א?

[קראקובער]

האם למישהו מידע על צאצאיו כיום מלבד צאצאיו דרך החת"ם סופר

צאצאים שותו"מ כפי הידוע, אין (או כמעט שאין).
חוץ מצאצאיו נכדי הרה"ק ר' לייבלע אייגר מלובלין.

צאצאים שאינם שות"מ יש למכביר. היה לפני כמה שנים איזה כנס בה נאספו רבים.

יש צאצאים יראים ושלמים דרך בתו שרה-סריל, אשתו של ר' אברהם משה קלישר בזיווג ראשון שהתחתנה אחר כך עם החתם סופר וכמובן רבי דוד רפפורט בעל מקדש דוד.

[שייף נפיק]

ידוע שרצה לעזוב את רבנות פוזנא והציע את עצמו להיות שמש בוילנא. ושמעתי מהגר"א ארלנגר ששמע מהגרי"ד סולוביציק מבריסק שזה לא כמו שחושבים שסתם רצה לעזוב את הרבנות אלא שרצה לקבל תורה מהגר"א.
ידוע מה שכתב שאשתו היתה אשה משכלת והיה מדבר עם אשתו בדברי יראה עד אמצע הלילה.

[מחולת המחנים]

ידוע שרצה לעזוב את רבנות פוזנא והציע את עצמו להיות שמש בוילנא. ושמעתי מהגר"א ארלנגר ששמע מהגרי"ד סולוביציק מבריסק שזה לא כמו שחושבים שסתם רצה לעזוב את הרבנות אלא שרצה לקבל תורה מהגר"א.

רבי עקיבא איגר התמנה כרב בפוזנא בשנת תקע"ד, שמונה עשרה שנה לאחר פטירת הגר"א.
אם ננקוט שרצה לעזוב את פוזנא, הרי יותר נראה לתלות זאת בסיבת ההשכלה והרפורמה שהרימה את ראשה באותן שנים במזרח גרמניה שעל גבול פולין.

[מה שנכון נכון]

דברי רעק"א הם לפנינו, ראה חוט המשולש סה ע"ב. המכתב משנת תקנ"ו לפני פטירת הגר"א, אך ללא קשר לוילנא, אלא "לפרוק עול הרבנות ולישב כאחד ההמונים... בוחר אנכי יותר להיות שמש בביהכ"נ או שומר לילה להתפרנס מיגיע כף וללמוד רוב היום".
וכעי"ז שם סו ע"ב (ואג"ס ט), ובו הוא מדבר על להיות מלמד.
טעמיו ונימוקיו מפורשים שם, ואין להם קשר להשכלה.
השמשות בוילנא היא כנראה מאגדות המקור ברוך ראה ח"ג עמ' תרכב. ובסגנון אחר לגמרי ע"ש.

[שמואל_הקטן]

במעשה עם ש"ס סלאוויטא ידועים דבריו שנדפסו באגרת שאף שעל כבודו מוחל אינו מוחל על כבוד התורה.
אך יש משפט שזכור לי בשמו שבכל דור התורה עוברת חכם אחד ובדור הזה אני התורה (באידיש זה נשמע הרבה יותר טוב)
מחיפוש באוצר לא מצאתי אלא בדברי האבי עזרי שכך היה רגיל לומר לפי מה שמביא ממנו במנחת נתן ובשמושה של תורה.

יש לזה מקור יותר קדום שכך אמר רעק"א?

המקור הוא חוט המשולש ח"ב דף עג.

כבוד התורה בין איך.pdf

(61.94 KiB) הורד 304 פעמים

מימון בשה"מ מעיר שהמפגש המתואר שם לא יכל להתקיים כי האחים שפירא שוחררו בתרט"ז, ורעק"א נפטר בתקצ"ח.

[מבורך]

ידוע מקום קבורתו?

[לבי במערב]

ידוע מקום קבורתו?

מערכו ב'המכלול' יצ"ו:

מצבת קברו המקורית של רבי עקיבא איגר בבית העלמין היהודי בפוזנא, נהרסה בימי מלחמת העולם השני'; ולאחרי' הוצבה במקומו המשוער של קברו (הנמצא כיום בעיבורו של רחוב מגורים) מצבת שיש חדשה, עלי' צוטט נוסח המצבה הישנה.

[צביב]

במעשה עם ש"ס סלאוויטא ידועים דבריו שנדפסו באגרת שאף שעל כבודו מוחל אינו מוחל על כבוד התורה.
אך יש משפט שזכור לי בשמו שבכל דור התורה עוברת חכם אחד ובדור הזה אני התורה (באידיש זה נשמע הרבה יותר טוב)
מחיפוש באוצר לא מצאתי אלא בדברי האבי עזרי שכך היה רגיל לומר לפי מה שמביא ממנו במנחת נתן ובשמושה של תורה.

יש לזה מקור יותר קדום שכך אמר רעק"א?

המקור הוא חוט המשולש ח"ב דף עג.

כבוד התורה בין איך.pdf

מימון בשה"מ מעיר שהמפגש המתואר שם לא יכל להתקיים כי האחים שפירא שוחררו בתרט"ז, ורעק"א נפטר בתקצ"ח.

בכתבי סלונים בסיפור על האחים שפירא, שהיה להם משפט על גוי אחד שנמצא מת,
וחשבו שהעצה לשלוח מתנה למלך רוסיה, ובררו כמה כסף אפשר לשלוח, ושלחו.
ולא ידעו את הסדר אצל המלך
הסדר שם היה שהכסף שקיבל המלך היה לפי הדחיפות,
לפי התור, להקדים התור, מחוץ לתור, למחרת,
ומי ששילם מאה אלף היו מעירים את המלך לקרוא את המכתב.
הם שלחו 100,000 העירו את המלך,
והתרגז, אמר חוצפה! בשביל משפט כזה קטן מעירים אותי,
בגלל כבוד המלכות יהיה מקסימום עונש.

( הענין היה כבוד מלכי - רבנן)

[בסתר המדריגה]

האם נודע איך היה הגאון רבי אהרן יושה הרצפלד אב"ד ראוויטש נכד הפני יהושע מחותנו של הרעק"א

אוצר החכמה_199397.jpg (217.35 KiB) נצפה 8272 פעמים

[לבי במערב]

רק להעיר: בכתבי בני אשכנז, התואר 'מחותני' בא על כל הקרובים ע"י קשרי חיתון, ולא כמקובל כיום.

[רציני]

ועיין באגרות רבי עקיבא איגר אגרת כ שרבי עקיבא איגר לא כתב לו מחותני

[בסתר המדריגה]

כעת נודע לי שהגאון רבי אהרן יושע זצ"ל היה בזיוו"ש חתן הגאון רבי מרדכי טיקטין חתן רבי צבי הירש אב"ד בערלין, אולי שייך בזה להמשיך הלאה

[אנטיק סוחר]

האם נדפסו הגהות של הגרעק״א על ספר מנחת כהן?

[עמקן]

האם למישהו מידע על צאצאיו כיום מלבד צאצאיו דרך החת"ם סופר

צאצאים שותו"מ כפי הידוע, אין (או כמעט שאין).
חוץ מצאצאיו נכדי הרה"ק ר' לייבלע אייגר מלובלין.

צאצאים שאינם שות"מ יש למכביר. היה לפני כמה שנים איזה כנס בה נאספו רבים.

יש צאצאים יראים ושלמים דרך בתו שרה-סריל, אשתו של ר' אברהם משה קלישר בזיווג ראשון שהתחתנה אחר כך עם החתם סופר וכמובן רבי דוד רפפורט בעל מקדש דוד.

אני הכרתי אחד שהיה מסתובב במאה שערים, שאמרו לי שהוא נכד של רעק"א. שם משפחתו היתה גינז, ומסתמא היה בן אחר בן.

[שומע כעונה]

ישנם מאות צאצאים שותו"מ ובכללם משפ' קליין הנכבדה [נינת הכתב סופר אחת לפני האחרונה בעולם נפטרה לפני כמה חודשים בבני ברק ולה צאצאים רבים ומשפחה מפוארה]

[גל של אגוזים]

מדובר על צאצאים באח"ב שאין כמעט שותו"מ זולת נכדי האדמו"ר רבי ליבל'י איגר מלובלין זצ"ל.

לאחרונה יש איזה משפחה בארה"ב בשם 'עגאר' שמתייחסים אחרי א' מבני רעק"א...

[אראל]

ת"ח א' חשוב הפנה אותי לחילופי תשובות בין הרעק"א והנתיבות, בענין מה שפסק הרמ"א להחמיר בטומאת כהנים, אף במתי עכו"ם, והראה לי התשובה במהדורא חמישאה בשו"ת רעק"א, הוצאת 'המאור', שנו"נ בענין הלכה למעשה
אין בידי מהדורא הנ"ל, וחיפשתי התשובה בביהמ"ד, מהדורת המאור, וראיתי אמנם הנושא כולה נעתק מכתי"ק,
מישהוא יודע אם תשובות אלו נדפסו בשום מקום אחר, מלבד בשו"ת רעק"א מהדו' המאור?, כי המהדורא הנ"ל לא נמצא באוצה"ח ובמאגרים

[פולסברג]

יש באיזהו מקומן רשימה של כל הספרים עליהם כתב הגהותיו?

הרגשתי שהוא בבחי' מים שאין להם סוף

[משוש דורים]

ת"ח א' חשוב הפנה אותי לחילופי תשובות בין הרעק"א והנתיבות, בענין מה שפסק הרמ"א להחמיר בטומאת כהנים, אף במתי עכו"ם, והראה לי התשובה במהדורא חמישאה בשו"ת רעק"א, הוצאת 'המאור', שנו"נ בענין הלכה למעשה
אין בידי מהדורא הנ"ל, וחיפשתי התשובה בביהמ"ד, מהדורת המאור, וראיתי אמנם הנושא כולה נעתק מכתי"ק,
מישהוא יודע אם תשובות אלו נדפסו בשום מקום אחר, מלבד בשו"ת רעק"א מהדו' המאור?, כי המהדורא הנ"ל לא נמצא באוצה"ח ובמאגרים

נדפס בכתב וחותם רעק"א, שיו"ל ע"י הגר"נ גשטטנר זצ"ל

[רונן]

הגאון הנ"ל נהג לחתום בלועזית Jacob Moses Eiger יעקב משה בויקי מבואר (ללא מקור) כי יעקב זהו חילוף אותיות של שמו עקיבא ומשה שם אביו... מישהו מכיר מקור להתחייסות כלשהי לכך.

[משוש דורים]

הגאון הנ"ל נהג לחתום בלועזית Jacob Moses Eiger יעקב משה בויקי מבואר (ללא מקור) כי יעקב זהו חילוף אותיות של שמו עקיבא ומשה שם אביו... מישהו מכיר מקור להתחייסות כלשהי לכך.

מן הסתם השם עקיבא אינו מוכר כשם בלועזית, גם עד היום בצרפת חלק מהשמות היהודיים אינם מוכרים כשם רשמי לצורך רישומים ממשלתיים, וע"כ צריך שם נוסף לועזי, ולצורך כך יש להניח שהגרעק"א בחר שם יהודי מוכר (יעקב), שהוא אותם אותיות כמו עקיבא.

[פולסברג]

[לפני זה דיבר אודות הנשים באשכנז שאין ביניהם לבין הגוים כלום]

[תפוזי]

לאחרונה פורסם על בחור דתי מקיבוץ טירת צבי, נו"נ לרעק"א, שהשתתף בתחרות מדעית וויתר על מדליית הזהב כי המבחן הסופי נערך בשבת.