מגיד דבריו ליעקב עה"ת, מתורתו של הגרי"ח סופר שליט"א

[תם מה הוא אומר]

מצו"ב חידו"ת מהגרי"ח סופר שליט"א
שלא נכנסו למגיד דבריו ליעקב של השבוע
[החלק הראשון נדפס, החלק השני לא, כיע"ש]

[תם מה הוא אומר]

מגיד דבריו ליעקב
פרשת וישב

[תם מה הוא אומר]

מצו"ב,
פרשת מקץ,
על ענייני חנוכה
שיעור נפלא ביותר!

[תם מה הוא אומר]

מצורף בזה על פרשת ויגש
שיעור שנמספר בשנת תשמ"ה - לעורר הלבבות על ענייני השעה, והדברים חיים וקיימים, עם רוב הצרות המתחדשות ובאות בעוה"ר.

[תם מה הוא אומר]

בקובץ הנ"ל פ' ויגש, עמוד יב, מובא בשם הגר"ח שמואלביץ לבאר ענין יוסף משיתא שלא הסכים להכנס שוב לביהמ"ק, מה גרם לו לשוב בתשובה, שהרי היה רשע כ"כ שהסכים להכנס תחילה - וביאר לפי שנכנס למקום קדוש, ביהמ"ק, זה כבר השפיע עליו לטובה , ע"ש.

ואיני יודע מקור דברי הגר"ח הנ"ל, כי בשיחות מוסר שיחה מג במהדו"ח, אלול תשל"ב בישן, ביאר את זה באופ"א, מטעם שעל ידי עומק הנפילה מביא את האדם להתבונן במצבו, ולשוב בתשובה. משא"כ אדם שהוא ב'הרגל' של עבירה.

האם ידוע לאי מי מחו"ר הפורום שליט"א מקור בספרי רבותינו של הרעיון הנ"ל? (לאו דוקא משמיה דהגר"ח שמואלביץ).

[עקביה]

בקובץ הנ"ל פ' ויגש, עמוד יב, מובא בשם הגר"ח שמואלביץ לבאר ענין יוסף משיתא שלא הסכים להכנס שוב לביהמ"ק, מה גרם לו לשוב בתשובה, שהרי היה רשע כ"כ שהסכים להכנס תחילה - וביאר לפי שנכנס למקום קדוש, ביהמ"ק, זה כבר השפיע עליו לטובה , ע"ש.

ואיני יודע מקור דברי הגר"ח הנ"ל, כי בשיחות מוסר שיחה מג במהדו"ח, אלול תשל"ב בישן, ביאר את זה באופ"א, מטעם שעל ידי עומק הנפילה מביא את האדם להתבונן במצבו, ולשוב בתשובה. משא"כ אדם שהוא ב'הרגל' של עבירה.

האם ידוע לאי מי מחו"ר הפורום שליט"א מקור בספרי רבותינו של הרעיון הנ"ל? (לאו דוקא משמיה דהגר"ח שמואלביץ).

בזכרוני מונח שהדברים האלה נמצאים בחיבור 'מח ולב' שכתב ר' ראובן גרוסמן על ר' חיים שמואלביץ, בתוך ספר הזיכרון לגרח"ש.

[תם מה הוא אומר]

לא מצאתי שם.

[תם מה הוא אומר]

מצו"ב
מגיד דבריו ליעקב פרשת ויחי
שיחת מוסר על חומרת כל חטא וחטא וחומר הדין

[תם מה הוא אומר]

על המעשה עם אשת הגר"א,
איני יודע מקור בשם הגר"ח שמואלביץ, כמו שהובא בחוברת,
אבל מקורות בכללות לסיפור [וגופא דעובדא שחברתה של אשת הגר"א באה בחלום לאשת הגר"א], מובא בספר שערי אורה לגרמ"צ ברגמן ח"ב (עמוד פא), בשם מרנא ורבנא הרא"ם שך זצוק"ל,
ובחוברת הובא זה בהקשר לדברי חז"ל במדרש ובירוש' - ובאמת כ"כ הגרמ"צ ברגמן שם כמקור לזה, ע"ש ודברי חז"ל במדרש לא מצאתי, רק ציין שם לב"ר פ' ק' סי' ו, ומרן הגרח"ק הוסיף ע"ז שכ"ה בירוש' ספ"ק דסוטה וע' יומא מו: עכ"ד.

צריך לבדוק גם:
מכתבים ומאמרים (להגרא"מ שך) ח"א עמוד ע,
מרביצי תורה ומוסר ח"ד עמוד לב,
תורת זאת פנינים עמוד לג,

ומי שיוכל לברר מקרוא הסיפור היטב יהיה לעזר

בספר הגאון של אליאך לא בדקתי כעת

[תם מה הוא אומר]

תורת זאב?

אכן
ואיני יודע אם ספר הגאון נמצא באוצר, מסתבר שלא

[דרופתקי דאורייתא]

בחוברת מגיד דבריו ליעקב פ' ויחי עמוד ו' הערה ב' הובא מדברי הח"ח במכתביו וצויין לסוף מכתב י"ג, וט"ס וצ"ל סוף מכתב י"ח.

[דרופתקי דאורייתא]

בחוברת הנ"ל, עמוד ח' בהערה, על מה שנקרא ה'חמור' בשם 'חמור', לשון חומריות, כמ"ש רבינו בחיי.

יש להוסיף, כי 'חמור' שהוא 'חומריות', איתא בזוהר (ח"א דרמ"ב סע"א) ש"חמור זו גסות הרוח". ועיין בספר כנסת יעקב להגרי"ח סופר שליט"א, (עמוד רנד).

[דרופתקי דאורייתא]

מגיד דבריו ליעקב פרשת שמות

רוב השיעור מדבר על ענין חינוך ילדים, מעמוד ט' והלאה

[מה שנכון נכון]

מגיד דבריו ליעקב פרשת שמות

בעמ' יא. ה'שמע מהגר"א' של התולדות נח היינו בשם הגר"א, כמו שהדגשתי כאן, ובסגנון ימינו אין לכתוב שמע מהגר"א.

[רון]

מגיד דבריו ליעקב פרשת שמות

רוב השיעור מדבר על ענין חינוך ילדים, מעמוד ט' והלאה

בעמוד ט'

כתובות המילים "צומת לב"
אין כזו מילה "צומת" בהקשר הנ"ל
רק "תשומת לב" היינו שישים אל ליבו
כך הוא לכאורה אם איני טועה

יישר כח על הדברים הנפלאים

[דרופתקי דאורייתא]

מצו"ב מגיד דבריו ליעקב פרשת וארא

[תם מה הוא אומר]

מגד"ל פרשת וארא, עמוד כ"א,
מבאר שילך אצל חכם, כדי שהחכם יורה דרך תשובה וממילא יחלים ע"ש בהרחבה,
ולכאורה הרי בגמרא מפורש הטעם "ויבקש עליו רחמים"
אמנם בזכרוני שכזאת ראיתי מבארים כמה אחרונים, וצ"ב.

[דרופתקי דאורייתא]

מגיד דבריו ליעקב פרשת בא
מצו"ב גם מהדורה נוחה יותר לקריאה (רק החלק של השיעור)

בסוף השיעור - על השרף מבריסק מהרי"ל דיסקין זצ"ל

[תם מה הוא אומר]

בחוברת הנ"ל סוף עמוד ט"ו, על הנודניקים שהיעב"ץ קורה להם "מהאנשים הכבדים" לא צויין המקור.

[שטיינער]

בחוברת הנ"ל סוף עמוד ט"ו, על הנודניקים שהיעב"ץ קורה להם "מהאנשים הכבדים" לא צויין המקור.

ראה ליעב"ץ במגדל עוז עלית הביקור דף קכד ושם דף קסא דפוס לבוב

[תם מה הוא אומר]

בחוברת הנ"ל עמוד י"ח,
"חמור לובי זה חמור שיש לו כח של סוס" - מנא הא?
עי' רש"י בכורות ה: שאלה הם חמורים מעולים, וע"ע תוס' שבת נ"א ב'

[דרופתקי דאורייתא]

מצו"ב (מוקדם יותר) החוברת על פרשת בשלח

התבוננות בניסי יציאת מצרים מעוררת לאמונה /
התבוננות בפרשת ה'מן' שהכל נקצב מאתו יתברך /
המצוות פועלות באופן סגולי היפך שכל האדם /
חומרת הגורמים לבני תורה לצאת מעולמה של תורה
ולעסוק בצרכי פרנסה

[דרופתקי דאורייתא]

בחוברת הנ"ל, עמוד כד אות י"ב, בשם ר' יחזקאל ליווינשטיין זצ"ל ש"גוזמא" הוא שקר - ולכאורה הוא תמוה. הרי מצינו בש"ס גוזמא בכ"ד, והיינו תוספת על מה שהוא בפועל. ואם כן מה הגדר בזה?
אדם שמספר סיפור ומגזם נחשב שקרן??

[דרופתקי דאורייתא]

מה המקור למובא בעמוד כ"ג בשם ר' אלחנן וסרמן שהטעם שאין בזמנינו דיבוקים - שלא לאבד כח הבחירה?

[הצבי והצדק]

בזה

בחוברת הנ"ל, עמוד כד אות י"ב, בשם ר' יחזקאל ליווינשטיין זצ"ל ש"גוזמא" הוא שקר - ולכאורה הוא תמוה. הרי מצינו בש"ס גוזמא בכ"ד, והיינו תוספת על מה שהוא בפועל. ואם כן מה הגדר בזה?
אדם שמספר סיפור ומגזם נחשב שקרן??

אולי י"ל בכה"ג שמביא על עצמו שזה גוזמא בעלמא כמו דמצינו בש"ס אינו נחשב שקר

[אליפלט]

ולמה לא זכינו לגליון של יתרו

[דרופתקי דאורייתא]

בבקשה,
מגיד דבריו ליעקב פרשת יתרו

לתרגם הדברים מ'שמיעה' ל'מעשה' / מי שקרוב לתורה - קרוב לקב"ה, ולהיפך להיפך / המעלה שיש בידינו להתפלל לבורא יתברך / עמלי תורה שותפים במעשה בראשית / הסכמת הקב"ה לסברתם של צדיקים - 'ותגזר אומר ויקום לך'

[תם מה הוא אומר]

מה המקור לפירוש זה שהובא במגיד דבריו ליעקב?
לכאורה יש להעיר מהמכילתא פרשת בשלח מסכתא דשירה (פרק ז') דאיתא שם בזה"ל,

ד"א אמר אויב זה פרעה ולא ידע מה אמר לאדם מערכי לב ומה' מענה לשון (משלי טז א). נרדוף נשיג נחלק אין כתיב כאן אלא ארדוף אשיג אחלק שלל מורדף אני להם מותפש אני להם מחולק הוא שללי וממוני להם. תמלאם אינו אומר כן אלא תמלאמו נפשי ממלאים הם נפשם ממני. תורישם ידי אינו אומר כן אלא תורישמו ידי מוריש אני עושרי וכבודי להם. לשעבר הייתם בוזזים בהם והייתי תובע מידכם בנימוסי מלכות אבל כאן אחלק שלל, לשעבר הייתם הורגים בהם והייתי תובע מידכם בנימוסי מלכות אבל כאן אריק חרבי [לשעבר הייתם רוצים לאנוס נשיהן ובניהן ובנותיהן והייתי תובע מידכם בנימוסי מלכות אבל כאן תורישמו ידי] ויש אומרים אתן חרבי אינו אומר אלא אריק חרבי אמר לבעול את זכוריהם כענין שנאמר ונתתי חרבותם על יפי חכמתך (יחזקאל כח ז) אינו אומר אלא והריקו חרבותם ולפי שגאה וגבה לבו השפילו הב"ה ובזוהו כל האומות. שלש כתות נעשו מצרים על ישראל על הים אחת אומרת ניטול ממונם וממוננו ולא נהרגם ואחת אומרת נהרגם ולא ניטול ממונם ואחת אומר נהרגם וניטול ממונם, זו שאומרת ניטול ממונם ולא נהרגם אחלק שלל, זו שאומרת נהרגם ולא ניטול ממונם תמלאמו נפשי, זו שאומרת נהרגם וניטול ממונם תורישמו ידי.

[דרופתקי דאורייתא]

לבקשת אלו שפנו באישי,
מצורף גם מגיד דבריו ליעקב פרשת יתרו במהדורה נוחה לקריאה במחשב ולהדפסה
[כאן יש רק את השיחה - החידו"ת נמצאים רק בחוברת שכבר העלתיה בהודעתי הקודמת לעיל]

[דרופתקי דאורייתא]

חוברת חדשה על המהרש"ם וחיזוק בענייני ת"ת,
הועלתה כאן
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... 40#p520556

[דרופתקי דאורייתא]

מגיד דבריו ליעקב פרשת משפטים (הועלה באיחור)
,במהדורת המייל אין את החידו"ת שנדפסים בסוף החוברת מהגרי"ח סופר שליט"א]

[דרופתקי דאורייתא]

viewtopic.php?f=7&t=6906&start=80#p521750

[דרופתקי דאורייתא]

מגיד דבריו ליעקב - פרשת תרומה

[דרופתקי דאורייתא]

מהדורה לקריאה במייל
[אין בה את החידו"ת שהם רק בחוברת!]

[דרופתקי דאורייתא]

מגיד דבריו ליעקב פרשת תצוה

נ"ב השבוע עקב תקלה לא הופץ השבוע, פרשת תצוה, בדוכני ההפצה של בלוי.

בעז"ה מיום ראשון הקרוב, יהיה ניתן להשיג כרגיל את החוברות בשלחנות המכירה של בלוי בבתי הכנסיות.

[דרופתקי דאורייתא]

מצורף גם במהדורה נוחה לקריאה במייל
[אין כאן את החידו"ת בסוף החוברת]

[שייף נפיק]

כתב הרב; ''אם בא הקרבן הפר לכפר על מעשה העגל , טפי היה להביא עגל ממש, מאשר להביא פר , ונסמוך על שור דן שם; בן יומו קרוי שור (בבא קמא ע "ז ב '), וכמו שמצינו להדיא בספר ויקרא (ט' א'): "ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרן ולבניו ולזקני ישראל , ויאמר אל אהרן קח לך עגל עגל עגל בן בקר לחטאת ואיל לעלה תמימם והקרב לפני ה '", ופירש רש"י ז"ל : "קח לך עגל , להודיע שמכפר לו הקב"ה על ידי עגל זה על מעשה העגל שעשה ", ועיין ספרא שם , ורבינו בחיי ז"ל שם כתב: "ובמדרש תנחומא (שמיני ס "ד) קח לך עגל , למה לא אמר קח לך פר אלא קח לך עגל , לפי שעל ידי עגל נתפקפקה הכהונה בידך ובעגל היא מתקיימת בידך ", ובעל הטורים שם כתב: "עגל בן בקר, בגימטריא לכפר חטא העגל ", ואם כן מדוע כאן אמר הקב"ה להביא פר לכפר על מעשה העגל ולא אמר עגל כמו שאמר בקרבן דיום השמיני...''

לכאורה יש ליישב בפשיטות. היכא שבא הקרבן בשביל לכפר הרי אין קטיגור נעשה סניגור, אבל כשהקרבן בא למטרה אחרת אין בו המניעה של קטיגור נעשה סניגור, ולכן היה עגל להודיע אבל לא שהוא עצמו מכפר.
אולי ישלחו תשובתי למורינו הרי"ח הטו"ב.

[דרופתקי דאורייתא]

אולי ישלחו תשובתי למורינו הרי"ח הטו"ב.

בעז"ה

[דרופתקי דאורייתא]

מצורף מגד"ל פרשת כי תשא

[דרופתקי דאורייתא]

בעז"ה
כלל השיעורים של הגאון הגדול רבי יעקב חיים סופר שליט"א
יוכנסו כבר בגירסא הנוכחית לאוצר החכמה.
מצורף כאן קישור להורדת כלל השיעורים, על התורה ועל המועדים ועוד ועוד.
https://drive.google.com/open?id=1MzzGe ... cEcKXAFepw