מגילת סתרים - שיחזור מחברי הערכים באנציקלופדיה תלמודית

אכשר דרא · הודעהעל ידי **אכשר דרא** » ד' אוקטובר 13, 2010 2:19 pm

בשונה מרוב האנציקלופדיות בעולם, לא צויין ליד כל ערך באנציקלופדיה תלמודית מי מחבר הערך. רווחות כמה סיבות לדבר: חוסר רצונם של הכותבים 'להודות באשמה'; חוסר רצון מצד העורכים להכיר בהזדקקותם לכותבים שאין דעותיהם שוות עמהם; ערכים שנכתבו ע"י כמה וכמה ולא היה מקום לבייש אחד מהם; וכיוצא באלה.
עתה, אחרי עשרות שנים למפעל, אין לפקפק בחשיבות הידיעה על מחברי הערכים, וכמדומני שהגיע העת לנסות לשחזר את הידוע לנו אודות חלקם של הכותבים. פרוטה לפרוטה מצטרפות לחשבון גדול, וכל מי שיש בידו פיסת מידע בענין, ובלבד שיהא זה מוסמך ולו במעט, יואל נא לפרסמו כאן ותבוא עליו הברכה.

י. בנימין

מה התועלת בידיעה מי המחבר של הערך, הרי כל מובאה מצויין המראה-מקום שהוא מקור הדברים.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' אוקטובר 13, 2010 2:32 pm

במהדורה הראשונה של הכרך הראשון של האנצ"ת, נרשם בתחילת כל ערך מבטן מי יצא. בעיני ראיתי את הכרך בארון הספרים שבבית הכנסת זכרון משה כדאי לראות אם זה עדיין שם. ולהביא לכאן סריקה. נראה שחלק מטעמי ההסתרה היא הרצון לתת מהודם של המפורסמים על כל הערכים כולם.

אתרום את חלקי הצנוע:
טבילת כלים, חלדה, כוס של ברכה - הרב דוד דבליצקי.
חרם דרבינו גרשום - הרב ח"ש שאנן.
כתובה, כתובת יבמין, כתובת בנים דכרין, הפרשת תרו"מ, הפרשת חלה, חציצה, טעמים - הרב דוד צבי הילמן.
הפטרה - חלקים גדולים ע"י ר' נתן פריד.
חזקות - שמעתי שנערך ע"י רבי רפאל שמואלביץ וא"י בודאי.

המשך יבוא.

מנחם זאב צוקרמן

י. בנימין כתב:מה התועלת בידיעה מי המחבר של הערך, הרי כל מובאה מצויין המראה-מקום שהוא מקור הדברים.

גם כאשר מצויין מקור ואין לחשוש שהדברים הוצאו מהקשרם, עדיין יש מקום לאמוד אם המחבר נודע כבקי בכל המקורות, וכן אם היתה לו אג'נדה והביא והעלים כאוות נפשו.

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ד' אוקטובר 13, 2010 3:17 pm

איש_ספר כתב:הפטרה - חלקים גדולים ע"י ר' נתן פריד.

ר' נתן פריד ציין זאת בעצמו בכמה ממאמריו על ההפטרה והסדרים, ראה לדוגמא, במאמרו 'נוסח עברי חדש של מגילת אנטיוכוס', סיני, סד (חורף תשכט), עמ' סביבות עמ' קא בהערה. אלא שהוא מודיע שם (ובעוד מקומות) שהערך, כפי שהוא באנצי' תלמודית, לא נדפס כרצונו, וכנראה כוונתו, שהשמיטו או הוסיפו דברים הנוגדים את התזה שלו.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' אוקטובר 13, 2010 3:19 pm

היה זה אחד מהכאבים שהוא נשא עמו לעד, ששמו לא נזכר בראש הכרך אלא בטבלה בסוף, למרות חלקו הגדול בערך. הוא הרגיש שהם התביישו בו.

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ד' אוקטובר 13, 2010 3:21 pm

ואולי זו הסיבה שבמאמריו העצמאיים על ההפטרות ונושאים קודמים, הדגיש וחזר והדגיש, את היותו כותב הערך שבאנצי'?
בחינת "נוצר תאנה יאכל פריה".

שיבר · הודעהעל ידי **שיבר** » ד' אוקטובר 13, 2010 9:28 pm

הרב מאיר דוד בן שם כתב כ-150 ערכים, מלבד מה שערך ערכים שחוברו על ידי אחרים. כשניחמתי את בניו הראו לי את רשימת הערכים.

הערך על חזקה התופס כרך שלם - נדמה לי שחובר על ידי אחד שכבר אינו בין החיים, שכן זכור לי שקראתי הערכה עיתונאית על איזו דמות ובין השאר נכתב שהוא כתב את הערך הזה (אולי ר' בערל קרויזר?).

ערך הר הבית, ועוד ערכים בענין חיבר הרב זלמן קורן.

וערכים שונים על טומאה חיבר הרב יצחק גולדשטיין - מעורכי ש"ס שוטנשטיין.

שיבר · הודעהעל ידי **שיבר** » ד' אוקטובר 13, 2010 9:30 pm

שיבר כתב:הרב מאיר דוד בן שם כתב כ-150 ערכים, מלבד מה שערך ערכים שחוברו על ידי אחרים. כשניחמתי את בניו הראו לי את רשימת הערכים, כפי שנמסרה להם על ידי הנהלת האנצי'.

הערך על חזקה התופס כרך שלם - נדמה לי שחובר על ידי אחד שכבר אינו בין החיים, שכן זכור לי שקראתי הערכה עיתונאית על איזו דמות ובין השאר נכתב שהוא כתב את הערך הזה (אולי ר' בערל קרויזר?).

ערך הר הבית, ועוד ערכים בענין חיבר הרב זלמן קורן.

וערכים שונים על טומאה חיבר הרב יצחק גולדשטיין - מעורכי ש"ס שוטנשטיין.

שומר מסורת

איש_ספר כתב:חזקות - שמעתי שנערך ע"י רבי רפאל שמואלביץ וא"י בודאי.
.

אכן ודאי הוא. כמו כן הוא כתב את ערך טבילה.

אכשר דרא

קיבלתי באישי: את הערך על חשמל - ר' מאיר שמואלביץ.

יגל · הודעהעל ידי **יגל** » ה' אוקטובר 14, 2010 9:36 am

בסופו של דבר טוב עשו שלא כתבו את שם הכותב על כל ערך, כמו המעשה שכתבו כאן על ר' נתן פריד, מכיוון שלכותב הערך אין שליטה על התוצאה המוגמרת שעוברת אחריו ביקורות ועריכות חוזרות וממילא לא הכותב עומד מאחורי המוצר המוגמר אלא המערכת.

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ה' אוקטובר 14, 2010 2:21 pm

יגל כתב:בסופו של דבר טוב עשו שלא כתבו את שם הכותב על כל ערך, כמו המעשה שכתבו כאן על ר' נתן פריד, מכיוון שלכותב הערך אין שליטה על התוצאה המוגמרת שעוברת אחריו ביקורות ועריכות חוזרות וממילא לא הכותב עומד מאחורי המוצר המוגמר אלא המערכת.

אך כל האניצקלופדיות סובלות מדברים אלו, ומדוע בהם כל מקובל לציין את כותב הערך?

אכשר דרא

יהודה פליקס - ערכים העוסקים בסוגי צמחים ובעלי חיים. עי': http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7% ... 7%A7%D7%A1.

ספר סופר וסיפור

מורדת כתב גם הרב שאנן

שיבר · הודעהעל ידי **שיבר** » ש' נובמבר 27, 2010 8:40 pm

בכרך האחרון של האנצ', כרך כט, שיצא זה עתה הוסיפו בסופו קורות חיים בקצרה של העוסקים במלאכה שכבר אינם בחיים.

שם אישרו את מה שכתבתי שאת ערכי החזקות (התופסים יותר מכרך שלם) כתב הגאון העילוי ר' בערל קרויזר זצ"ל, ודלא כהשערתו ואף וודאו של שניים מהכותבים לעיל.

ועוד בנושא זה, שמעתי שהאחים הרבנים שמואלביץ אינם עוסקים כמעט בכתיבת ערכים (וע"כ אין לייחס להם ערכים שלמים ) אלא רק מאצילים מהודם על המערכת.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » א' נובמבר 28, 2010 1:33 am

שיבר כתב:בכרך האחרון של האנצ', כרך כט, שיצא זה עתה הוסיפו בסופו קורות חיים בקצרה של העוסקים במלאכה שכבר אינם בחיים.

עלה עכשיו כאן

אליהוא · הודעהעל ידי **אליהוא** » א' נובמבר 28, 2010 2:27 am

ערכי החזקות רבים הם, הגר"ר שמואלביץ ערך את הערך של חזקה דמעיקרא.
[נקל להבחין בזאת למי שמעיין בשיעוריו על רפ"ק דנדה שנדפסו בקונ' מיוחד (כדאי להכניס לאוצר) ובמקביל בערך באנציק'].

אליהוא · הודעהעל ידי **אליהוא** » א' נובמבר 28, 2010 2:30 am

טעות אחת כבר מצאתי בקורות חיים,
הגר"א חזן לא היה חתנו של הגרי"א שר.

קול אומר קרא

בערך על הגרש"י זעווין נכתב שלמד בישיבות חב"ד, ודבר זה לא היה ידוע למשפחתו שכתבו את תולדות חיין באישים ושיטות הנדפס מחדש (יש באוצר החכמה). הרב זעווין למד במיר. אחרי החתונה שהה בקיבוץ אברכים אצל האדמו"ר רש"נ מבברויסק. גם נכתב שם שערך את קובץ שערי תורה וג"ז לא נכון. הנכון שהיה לו שם מדור מיוחד ולא יותר.

טפשות וכסילות לציין פרטים קטנים אלו ביום חגיגי כזה של הופעת כרך נוסף מהאנציקלופדיה משאת דור ודור !

בור ועם הארץ

קול אומר קרא כתב:בערך על הגרש"י זעווין נכתב שלמד בישיבות חב"ד, ודבר זה לא היה ידוע למשפחתו שכתבו את תולדות חיין באישים ושיטות הנדפס מחדש (יש באוצר החכמה). הרב זעווין למד במיר. אחרי החתונה שהה בקיבוץ אברכים אצל האדמו"ר רש"נ מבברויסק. גם נכתב שם שערך את קובץ שערי תורה וג"ז לא נכון. הנכון שהיה לו שם מדור מיוחד ולא יותר.

טפשות וכסילות לציין פרטים קטנים אלו ביום חגיגי כזה של הופעת כרך נוסף מהאנציקלופדיה משאת דור ודור !

איני יודע מה אתה רוצה. אז עשו כמה טעויות, זה הופך את זה לטפשות וכסילות? כל העוסק בענינים אלו, יודע שלא ימלט משגיאות. יש שם הרבה מידע מעניין, וכבר נעזרתי בו במשהו שאני עובד עליו.

מה אתה מתכוין בדיוק "פרטים קטנים"?

בן אליהו · הודעהעל ידי **בן אליהו** » א' נובמבר 28, 2010 10:28 pm

יש רגליים לדבר שרבי רפאל שמואלביץ ערך את חזקות כיוון שידוע שבמקצוע זה הוא יחיד מומחה

בר אוריין תנינא

שיבר כתב:ערך הר הבית, ועוד ערכים בענין חיבר הרב זלמן קורן.

.

כמדומני שהוא ערך גם את ערך "יום" ו"חצות".

בר אוריין תנינא

קול אומר קרא כתב:בערך על הגרש"י זעווין נכתב שלמד בישיבות חב"ד, ודבר זה לא היה ידוע למשפחתו שכתבו את תולדות חיין באישים ושיטות הנדפס מחדש (יש באוצר החכמה). הרב זעווין למד במיר. אחרי החתונה שהה בקיבוץ אברכים אצל האדמו"ר רש"נ מבברויסק. גם נכתב שם שערך את קובץ שערי תורה וג"ז לא נכון. הנכון שהיה לו שם מדור מיוחד ולא יותר.

טפשות וכסילות לציין פרטים קטנים אלו ביום חגיגי כזה של הופעת כרך נוסף מהאנציקלופדיה משאת דור ודור !

משאת דור ודור!!! לא הגזמת קצת???

מי שמעיין בערכים הללו רואה ומבין שלא נעשתה שם עבודה מקיפה לחקר תולדותיהם של הכותבים. וכפי שכתבו שם במפורש הרוב נערך מהקראה בע"פ של הרב יהושע הוטנר בשנתו ה-99 ומזכרונו. כך שאין לתלות כל כוונה בנכתב ומטבע הדברים אלו הפרטים שזכרונו העלה באותו הרגע.
כמה וכמה דברים צרמו לי בנושא הזה ולדעתי טוב שלא נכתבו משנכתבו.

בן פקועה · הודעהעל ידי **בן פקועה** » א' נובמבר 28, 2010 11:24 pm

בר אוריין תנינא כתב:
שיבר כתב:ערך הר הבית, ועוד ערכים בענין חיבר הרב זלמן קורן.

.

כמדומני שהוא ערך גם את ערך "יום" ו"חצות".

בערכו של הרד"צ הילמן נכתב שערך את "יום".

אני מסכים עם בר אוריין תניינא שהרשימות נערכו בפזיזות וברשלנות. רבים מן הפרטים שוליים ונעדרי חשיבות, ולעומתם פרטים חשובים נעדרים. ואף דברים בולטים כגון תאריכי פטירה חסרים בכמה מקרים.

תוך כדי דיבור

את זה היה אפשר לנחש מראש, שהרי כפי שחזינו בעינינו, האנשים שהופקדו על כך, לאחר שעשו אי אלה חיפושים במאגרים השונים (ולא שהם מומחים לחיפושים מעין אלה), פשוט באו לפורומים באינטרנט וביקשו מידע על האישים, אישים שכזכור עבדו אצלם! ואילו היה הדבר נעשה בצורה קצת יותר נורמלית וראויה, היו המופקדים על כך טורחים קצת יותר מאשר להקיש כמה פעמים על מקשי המקלדת, וטורחים ומרימים טלפון, או אולי אפילו מכתתים את רגליהם (לא יאומן, נכון?) אל משפחותיהם של האישים כדי לקבל מידע, מלא ואמין - דבר שהיה אפשר לעשות ביותר מתשעים אחוז מהמקרים מבלי לקנות כרטיס טיסה.
את הביקורת הזו הם, אגב, שמעו כבר בשלב איסוף המידע, אבל נעלבו בתגובה וטענו שיהיה בסדר. אז ככה זה נראה עכשיו, וחבל.

רבטוב · הודעהעל ידי **רבטוב** » ב' נובמבר 29, 2010 7:57 pm

קול אומר קרא כתב:בערך על הגרש"י זעווין נכתב שלמד בישיבות חב"ד, ודבר זה לא היה ידוע למשפחתו שכתבו את תולדות חיין באישים ושיטות הנדפס מחדש (יש באוצר החכמה). הרב זעווין למד במיר. אחרי החתונה שהה בקיבוץ אברכים אצל האדמו"ר רש"נ מבברויסק. גם נכתב שם שערך את קובץ שערי תורה וג"ז לא נכון. הנכון שהיה לו שם מדור מיוחד ולא יותר.

טפשות וכסילות לציין פרטים קטנים אלו ביום חגיגי כזה של הופעת כרך נוסף מהאנציקלופדיה משאת דור ודור !

הוא ערך את ירחון יגדיל תורה בסלוצק עם הרב טומושוב ---המבי''ט ---אחרי שר' איסר זלמן פרש

ירושלמי · הודעהעל ידי **ירושלמי** » ב' נובמבר 29, 2010 8:01 pm

איש_ספר כתב:טבילת כלים, חלדה, כוס של ברכה - הרב דוד דבליצקי.

: רמ אילן.jpg (58.61 KiB) נצפה 15647 פעמים

=========================================================

: רא פרבשטיין.jpg (36.28 KiB) נצפה 15648 פעמים

ואילו ע"פ ויקיפדיה, כל כולה של בני ברק לא נוסדה אלא בתרפ"ד.

בור ועם הארץ

רבטוב כתב:
קול אומר קרא כתב:בערך על הגרש"י זעווין נכתב שלמד בישיבות חב"ד, ודבר זה לא היה ידוע למשפחתו שכתבו את תולדות חיין באישים ושיטות הנדפס מחדש (יש באוצר החכמה). הרב זעווין למד במיר. אחרי החתונה שהה בקיבוץ אברכים אצל האדמו"ר רש"נ מבברויסק. גם נכתב שם שערך את קובץ שערי תורה וג"ז לא נכון. הנכון שהיה לו שם מדור מיוחד ולא יותר.

טפשות וכסילות לציין פרטים קטנים אלו ביום חגיגי כזה של הופעת כרך נוסף מהאנציקלופדיה משאת דור ודור !

הוא ערך את ירחון יגדיל תורה בסלוצק עם הרב טומושוב ---המבי''ט ---אחרי שר' איסר זלמן פרש

בס' שי"ל לאחרונה, חליפת מכתבי תורה בין הגר"מ גיפטר ורבו הגרמ"א פאליעוו, יש רשימה מאד מעניינת המובאת בהקדמה מש"כ הגרמ"א פאליעוו הנ"ל על חלקו העיקרי בבחרותו בסלוצק בעריכת הקובץ יגדיל תורה. ראו שם ותרוו נחת.

חסיד חבד · הודעהעל ידי **חסיד חבד** » ד' דצמבר 08, 2010 6:13 pm

א. מזכרוני בהספד על הגאון רמ"ד בן-שם נכתב שהערך האחרון שערך - ועדיין, כמדומני, לא יו"ל - הוא 'כרפס'.

ב. הקיבוץ הבבורויסקאי ראוי להיחשב לישיבה לענ"ד (במיוחד לשיטת הסוברים שהוא הוקם כתגובה לתומכי תמימים (או להיפך?)).

רבטוב · הודעהעל ידי **רבטוב** » ד' דצמבר 08, 2010 7:53 pm

דברתי השבוע עם בן הרב רד''מ קרויזער בעל דרך המלך על הרמב''ם ואישר לי שאביו עבד בעיקר על ערך חזקה .אך היו עוד מסייעים

שיבר · הודעהעל ידי **שיבר** » ד' דצמבר 08, 2010 8:03 pm

חסיד חבד כתב:א. מזכרוני בהספד על הגאון רמ"ד בן-שם נכתב שהערך האחרון שערך - ועדיין, כמדומני, לא יו"ל - הוא 'כרפס'.

הספדו של מי? אכן כך נכתב בביוגרפיה שנדפסה בסוף הכרך.
יצויין כי הרמ"ד בן שם הנ"ל היה 'שטיק' אנצ' תלמודית, והחשיב את רש"י זוין כרבו. כמו כן, אם לשפוט לפי מה שנכתב בביוגרפיה הנ"ל הרי שרמ"ד בן שם כתב את מספר הערכים הגדול ביותר מבין העורכים.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ג' יוני 14, 2011 4:37 pm

איש_ספר כתב:כתובה, כתובת יבמין, כתובת בנים דכרין, הפרשת תרו"מ, הפרשת חלה, חציצה, טעמים - הרב דוד צבי הילמן. .

מצאתי עתה בגנזי הגרד"צ עוד ערכים שלמים שכתב, נוסף לערכים הנזכרים מעלה:

כותבת הגסה
חורש
חכמת חיצוניות
חכמה יוונית
חייבי לאווין
חמץ
חמץ נוקשה
חמץ שעבר עליו הפסח
הכנסה לכיפה
ישיבת סוכה
לולב
חמש מגילות
טבילה
טביעת עין.
-----------------------------
עוד למדתי משם כי את הערכים כחל, כליות, לב כתב הרח"י יגלניק. ואת ערך ירושת בכור כתב רמ"מ פרבשטיין (ובשוליו הערות והוספות רבות מהגרד"צ)

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' יולי 20, 2011 2:04 pm

עתה מצאתי בגנזי הגרד"צ שגם הערך הכביר טמאה בציבור נכתב על ידו.
--------
מצאתי שם מכתב של ר' יהושע הוטנר משנת תשי"ט, המביא את התפעלותו על ערך הפרשת תו"מ שכתב, וכותב לו כי לדעתו מועטים החכמים שיכולים לכתוב ערכים בסגנון מעולה כזה בדורנו ומפציר בו להרתם ביתר שאת למלאכה.

נוטר הכרמים

ראיתי בקובץ בית הלל -שושנת העמקים [אחד האחרונים, מחודש אדר], כי את הערכים חמץ ומצה ויש אם למקרא כתב הגרד"מ אייזינשטיין. [אינני יודע איך זה עולה בקנה אחד עם המידע לעיל, לפיו ערך חמץ נערך ע"י הגרד"צ הילמן].

ספרן · הודעהעל ידי **ספרן** » ג' אוגוסט 16, 2011 9:51 am

איש ספר,

בזמנו ייחסו את הערך חכמות חיצוניות להרב יונה מרצבך. צריך א"כ לברר מה בדיוק חלקו. הערך ירושת בכור אכן מרממ"פ. קבלתיו ממנו זמן רב לפני שנדפס.

תולעת ספרים07

אכשר דרא כתב:קיבלתי באישי: את הערך על חשמל - ר' מאיר שמואלביץ.

בזמנו בדקתי את הערך ואת הנספח ורובו ככולו הוא העתק מספרי ר' לוי יצחק הלפרין מעשה חושב ועוד חלק מסויים שהוא כנראה מהרב רוזן...
ככלל לדעתי ערך חשמל הוא מאוד לא ברור עם הרבה סברות בטן והמעיין שם יראה שביקשו לפסוח על שתי הסעיפים ללכת עם החזון איש וגם בלי...
עם החומרות של המכון הטכנולגי להרב הלפרין ועם הקולות של מכון צומת... להרב רוזן.
--
דרך אגב:
א. האם יתכן שהרב זוין בזמנו הכין את הבסיס לכל הערכים ושמעתי מידיד כל שהוא שנתנו לו לבדוק ערך באות ש.
ב. מדוע הערכים בכרכים א ב קצרים יותר שמא הרב זוין בעצמו הכין אותם.

ספרן · הודעהעל ידי **ספרן** » ג' אוגוסט 16, 2011 10:46 am

תולעת ספרים07 כתב:
אכשר דרא כתב:קיבלתי באישי: את הערך על חשמל - ר' מאיר שמואלביץ.

בזמנו בדקתי את הערך ואת הנספח ורובו ככולו הוא העתק מספרי ר' לוי יצחק הלפרין מעשה חושב ועוד חלק מסויים שהוא כנראה מהרב רוזן...
ככלל לדעתי ערך חשמל הוא מאוד לא ברור עם הרבה סברות בטן והמעיין שם יראה שביקשו לפסוח על שתי הסעיפים ללכת עם החזון איש וגם בלי...
עם החומרות של המכון הטכנולגי להרב הלפרין ועם הקולות של מכון צומת... להרב רוזן.
--
דרך אגב:
א. האם יתכן שהרב זוין בזמנו הכין את הבסיס לכל הערכים ושמעתי מידיד כל שהוא שנתנו לו לבדוק ערך באות ש.
ב. מדוע הערכים בכרכים א ב קצרים יותר שמא הרב זוין בעצמו הכין אותם.

הרב שמעון סטרליץ זצ"ל הכין תשתית לערכים רבים שעדיין לא הופיעו. כמדומני שב"מן המקור" שעליו, הופיע מספרם. לפני למעלה משלושה עשורים שמעתי מהרב דוד קאהן שליט"א מארה"ב, שכתב את הערך תפילה.

על אורך הערכים בכרכים המאוחרים ועל קיצורם בראשונים, פורסמה בזמנו (בהצפה) התכתבות בין הרב זוין לר"י הוטנר מנהל המפעל. האחרון טען שהאנ"ת מיועדת לציבור הרחב וע"כ יש להעדיף ערכים קצרים ובהירים ואילו הרב זוין ייעדם קודם כל לבני-תורה. (ב"דעת בעלי בתים" יש להוסיף: על הר' הוטנר היה מוטל העול הכספי ולכן שאף לייעד את המפעל לציבור הרחב, ומכאן לריבוי התורמים ...)

לגבי הערך חשמל זכורני שגם ידו של הפרופ' זאב לב הייתה במלאכה.

(אגב, להנ"ל בכמה הודעות, שמעתי מהגרב"ק עצמו על שייכותו לערכי החזקות )

תולעת ספרים07

הרב ספרן:
כהמשך למה שכתבת דעת בעלי בתים...
אוסיף ואומר:
שלדעתי כל הערכים נכון להיום מוכנים לדפוס אך מה לעשות והם מקבלים תקציבים לפי סחבת הזמן וכפי הסיפור הידוע עם העורך דין...

ספרן · הודעהעל ידי **ספרן** » ג' אוגוסט 16, 2011 11:24 am

אכן כך נטען כבר לפני רבות בשנים. אולם אינני בטוח שזו הסיבה העיקרית. יש לתלות בעיקר ברצון לשכלל את הערכים ולעשותם מדוייקים יותר. וכפי מנהג זמננו להקדיש ספר שלם לכל נושא קטן או גדול. מהעומד בראש מפעל דומה שאף הוא נוהג להגיש לציבור את פריו במשורה, שמעתי בפרוש ש"אין זה מכובד להוצ"ל במפעל רציני יותר מכרך אחד לשנתיים" ...

פורום אוצר החכמה

מי מחובר