לענין כתב:באמת מעניין.
אלא שחיפוש פשוט באוצר מראה שב-144 ספרים מופיע הפסוק בהיפוך אחיו ורעהו, מה שאומר שזהו חילוף מצוי מאד, ובפרט שישנו ג"כ בתנחומא ובילקוט שמעוני, וממילא לכאורה ליכא למילף מיניה.
שו"ר לדברי הרב משנ"נ, ותואמים הדברים.
לענין כתב:התנחומא בס"פ עקב.
תם מה הוא אומר כתב:הרבה דיות נשפכו אם הרמב"ם ראה את הזוה"ק. ומסתמא נכתב בזה בפורום.
חיבור מסודר (ואאל"ט הוא מעיר מרמב"ם זה) חיבר רבי אליהו ציון סופר שליט"א, ר"י רכסים, (איני זוכר שמו, אבל מסתמא נמצא באוצר, ותמצאוהו לפי שם המחבר).
וונדרבר כתב:[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?180983&pageid=18098300001
שייף נפיק כתב:עוד בזה, הרמב"ם פרק א' מהלכות שחיטה שדגים אסיפתם היא המתרת אותן
ולא מצאו מקור לדברי הרמב"ם.
והוא בזוהר רעיא מהימנא כי תצא רעח ב.
שייף נפיק כתב:עוד בזה, הרמב"ם פרק א' מהלכות שחיטה שדגים אסיפתם היא המתרת אותן
ולא מצאו מקור לדברי הרמב"ם.
והוא בזוהר רעיא מהימנא כי תצא רעח ב.
ולא הביאו הגר"ר מרגליות.
שייף נפיק כתב:עיין היטב ברמב"ם, גם דגים וגם חגבים.
תוכן כתב:אני חושב שצריך להיות בציבור החרדי אנשים שמעודכנים במגמות הרעיוניות שנמצאות בעולם שמחוץ לבית המדרש. אם אדם רוצה לעבוד את ה' באמת, יש מעלה מסויימת בזה שהוא מכיר את כל האפשרויות, ועדיין בוחר להיות נאמן לה' ותורתו. וזו היתה בחירתו של יתרו שעבד כל עבו"ז שבעולם. בנוסף, אם אדם רוצה לדון עם אחרים על אמונות מתחרות ודעות שונות, הוא צריך להכיר אותן אמונות ודעות בצורה רצינית, ולא לבטל ולדקלם כמחב"ת מצוי. אם לא היה בציבור החרדי אנשים שמעודכנים בכל מיני פילוסופיות ודעות ומסוגלים לדון עליהם בצורה אינטלקטואלית, זה היה שם את הציבור החרדי ללעג וקלס.
יש אנשים שהקריאה של כל מיני חומרים משפיעה עליהם לרעה ומקררת אצלם את היהדות, ויש אנשים שזה דוקא מחזק אותם. כי כל זמן שהם לא היו קוראים, היו מסתפקים אולי יש אמת אחרת, אבל אחרי שקוראים ורואים שהכל שקר ורוע צרוף, הם מרגישים הרבה יותר בטוחים ומאושרים עם היהדות. אדם שיש לו יצר לקרוא כל מיני חומרים, צריך להיות אמיתי עם עצמו ולהודות אם זה מקרב אותו לה' או מרחיק אותו מה'. את הבחירה שלי עשיתי, ואני לא מסתיר אותה, ואני מאד מאד מקוה שהיא היתה הבחירה הנכונה בשבילי. בכל מקרה, אני אף פעם לא הבעתי ביקורת על אנשים שקוראים כל מיני חומרים, כי אני עושה אותו הדבר.
מה שאני כן מביע הביקורת, הוא חוסר היכולת או הרצון להבדיל בין הקודש ובין החול, או במקרים גרועים יותר, לראות במקורות החיצונים האלו מקור השראה חיובי, ולנסות לייבא אותם בכוח אל תוך מערכת הערכים היהודית החרדית. דוקא משום שאני קצת מכיר את הדעות השונות, אני חושב שחייבים להקים מחיצה בלתי חדירה בין הטוב והרע, והאמת והשקר. אני חושב שגליונות פשטות המתחדשים חלקו הוא טוב וחלקו הוא בפירוש מושפע מרוחות זרות. ועל זה המלחמה שלי.
אכן ללא ספק אני לא ראוי לצערי לנהל מלחמה זו, ומי שהיה אמור לנהל אותה היו חכמים צדיקים ויראים נקיים מחטא ועון, אבל
א. אני לא יודע אם לאנשים האלו היו את הכלים לנהל מלחמה שכזו.
וב. הם עסוקים בללמוד עוד תוספות ועוד מהרש"א בעוד שאני מכלה את כוחי לריק ואת שנותי לבהלה.
על כן למרות כל הבזיונות וההשמצות והמציצנות והדיבורים מאחורי הגב, אני ממשיך במה שנראה לי הדבר הנכון לעשות. שה' ינחני בדרך אמת, ואזכה לעשות משהו למען שמו באמת.
אוצר החכמה כתב:זה מסתבר רק לאנשים שכופרים בקדמות הזהר וסבורים שרמד"ל חיברו. אנשים אלו להבדיל מאנשי פש"מ בהחלט חולקים על האמונה המקובלת בכלל ישראל.
ונא לא להביא שוב את היעב"ץ והחת"ס. שבענו מהשטויות האלה של הבאת דבריהם היפך דעתם.
מי שמקבל את קדמות הזהר ואומר: כיוון שמוסכם על רוב רבותינו שיש תוספות מאוחרות בזהר ואומר אולי זו תוספת מאוחרת טוען טענה אפשרית. אבל זה רחוק מאד מהמשפט באופן שאתה כתבת אותו.
אוצר החכמה כתב:זה מסתבר רק לאנשים שכופרים בקדמות הזהר וסבורים שרמד"ל חיברו. אנשים אלו להבדיל מאנשי פש"מ בהחלט חולקים על האמונה המקובלת בכלל ישראל.
ונא לא להביא שוב את היעב"ץ והחת"ס. שבענו מהשטויות האלה של הבאת דבריהם היפך דעתם.
מי שמקבל את קדמות הזהר ואומר: כיוון שמוסכם על רוב רבותינו שיש תוספות מאוחרות בזהר ואומר אולי זו תוספת מאוחרת טוען טענה אפשרית. אבל זה רחוק מאד מהמשפט באופן שאתה כתבת אותו.
חפציאלי כתב:האם הרמב"ם ראה את הזהר
כתב הרמב"ם בהלכות דעות פרק ב' הלכה ג'
אמרו חכמים הראשונים כל הכועס כאילו עובד עבודת כוכבים, ובשו"ת מפענח נעלמים
להגאון ר' חנוך הניך ב"ר יוסף דוד מאיר טייטלבוים סימן ה' כתב וזה לשונו
נחזור לענינינו הנה אין ספק שהרמב"ם במאמר התחיה העתיק מאמר שלם מדברי הזוהר, וזהו ראיה שאין עליה תשובה שספר הזוהר היה כבר למראה עיני הרמב"ם ז"ל
ובהגהותיו עין חנוך למדרש רבה פרשת פנחס (במדבר רבה דף פ"ט ע"א) כותב בזה"ל: ומזה נראה לי הוכחה שקצת מהזוהר היה למראה עיני הרמב"ם ז"ל, ולפ"ז גם מה שכתב הרמב"ם (פ"ב מהל' דעות הל' ג') אמרו חכמים הראשונים כל הכועס כאילו עובד עבודת כוכבים, שלא נמצא בש"ס ומדרשים שלנו, מקורו מהזוהר פרשת בראשית (ח"א דף כ"ז ע"ב), ובספרי הארכתי בזה, ע"כ דבריו
ןבספר עבודת המלך שם כתב
לא נודע מקור הדברים בכעס לחוד, ויש מציינים להא דאמרו בירושלמי נדרים פ"ט ה"א דא"ר ינאי כל השומע ליצרו כאלו עובד ע"ז ושם קאי בנודר משום כעס, ואין זה מקור רבנו וכבר הראו מקור הדברים בלשונם במדרש לעולם פט"ו וכן הוא בזוה"ק בפרשת בראשית ופרשת קרח ופרשת פנחס עי"ש ועי' עוד בזוה"ק תצוה איהו טורף ועקר נפשיה בגין רוגזיה ואשרי בגויה אל זר והעירני ידידי הגאון ר' חיים הלר נ"י שבתשובות הרשב"ש סימן ש"ע הביא מאמר זה כלשונו מגמרא דנדרים וכנראה היה לפני רבותינו הראשונים ז"ל כן בנוסח הגמ' שלנו והרבה מאמרים כיוצא בו נשמטו
תוכן כתב:מהי לדעתך האמונה המקובלת בכלל ישראל לגבי ספר הזוהר?
הטענה שלי היא, שאם אנו מוצאים שני מקורות דומים, שברור שהאחד העתיק מהשני, ומכיון שאנו יודעים שהזוהר יש בו תוספות מאוחרות, למה לא נניח שכל מקרה כזה, הזוהר העתיק מהמקור שעמד לפניו, ולא להיפך. האם אתה מוצא בעיה בדעה כזו, וא"כ מהי?
אוצר החכמה כתב:מי שמקבל את קדמות הזהר ואומר: כיוון שמוסכם על רוב רבותינו שיש תוספות מאוחרות בזהר ואומר אולי זו תוספת מאוחרת טוען טענה אפשרית. אבל זה רחוק מאד מהמשפט באופן שאתה כתבת אותו.
לבי במערב כתב:תוכן כתב:מהי לדעתך האמונה המקובלת בכלל ישראל לגבי ספר הזוהר?
הטענה שלי היא, שאם אנו מוצאים שני מקורות דומים, שברור שהאחד העתיק מהשני, ומכיון שאנו יודעים שהזוהר יש בו תוספות מאוחרות, למה לא נניח שכל מקרה כזה, הזוהר העתיק מהמקור שעמד לפניו, ולא להיפך. האם אתה מוצא בעיה בדעה כזו, וא"כ מהי?
הוא מצא בעי' בניסוח הטענה, כדבריו המפורשים:אוצר החכמה כתב:מי שמקבל את קדמות הזהר ואומר: כיוון שמוסכם על רוב רבותינו שיש תוספות מאוחרות בזהר ואומר אולי זו תוספת מאוחרת טוען טענה אפשרית. אבל זה רחוק מאד מהמשפט באופן שאתה כתבת אותו.
וכת"ר חזר על טעות זו, בכתבו "הזוהר העתיק מהמקור שעמד לפניו", והי' לו לומר: "הוסיפו בזהר ע"פ המקור המוקדם".
נ.ב. אם כת"ר א"י מה הביאו מהיעב"ץ והחת"ס, אות הוא כי לא נכנס מעולם לעובי קורת הדיון בדבר קדמות הזה"ק.
תוכן כתב:מכיון שאנו מודעים לחיבורו המורכב של הזוהר, אז יותר מסתבר לומר שהזוהר העתיק מהרמב"ם מאשר ההיפך. האם אתה מסכים להנ"ל, ואם לא, האם תוכל לפרט במה בדיוק אתה חולק?
חפציאלי כתב: כתב הרמב"ם בהלכות דעות פרק ב' הלכה ג'
אמרו חכמים הראשונים כל הכועס כאילו עובד עבודת כוכבים
תוכן כתב:אין כזה ספר "הזהר". הספר שלפנינו שנקרא ספר הזהר, הוא צירוף כמה חיבורים שונים, כגון רעיא מהימנא, סבא, אידרא וכיוצא, שלצירוף הכולל ניתן את השם "הזהר"
פלתי כתב:שייף נפיק כתב:עוד בזה, הרמב"ם פרק א' מהלכות שחיטה שדגים אסיפתם היא המתרת אותן
ולא מצאו מקור לדברי הרמב"ם.
והוא בזוהר רעיא מהימנא כי תצא רעח ב.
ולא הביאו הגר"ר מרגליות.
המקור הוא במסכת חולין טז ע"ב
שייף נפיק כתב:פלתי כתב:שייף נפיק כתב:עוד בזה, הרמב"ם פרק א' מהלכות שחיטה שדגים אסיפתם היא המתרת אותן
ולא מצאו מקור לדברי הרמב"ם.
והוא בזוהר רעיא מהימנא כי תצא רעח ב.
ולא הביאו הגר"ר מרגליות.
המקור הוא במסכת חולין טז ע"ב
במחילת כת"ר אין גמרא כזו!!
המשפט 'אסיפתן היא המתרת אותן' נמצא רק בזוהר!
ואם אין אתם מאמינים עשו חיפוש בבר אילן...
זסבה כתב:יעויין בארוכה בהקדמת הרה"ק מראדזין לספרו של אביו הרה"ק מאיזביצא בית יעקב על התורה.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 350 אורחים