בור הגולה כתב:גוראריה כתב:ישנה תמונה דומה, להבדיל, של כפ"ח והיבלונער עם הרב קוק זצ"ל ועוד כמה רבנים.
עיין.
גוראריה כתב:המזוהה בטעות כהרב מטפליק [ה] הוא לכאורה הג"ר שלמה אהרן הכהן אהרונסון זצ"ל, רב דקיוב ואח"כ רבה הראשון של ת"א.
ישבב הסופר כתב:מכיוון שלא הבאת תמונה לא אוכל להגיב, אבל בכל זאת אינני רואה 'הבדל בולט מאוד'.
בור הגולה כתב:גוראריה כתב:המזוהה בטעות כהרב מטפליק [ה] הוא לכאורה הג"ר שלמה אהרן הכהן אהרונסון זצ"ל, רב דקיוב ואח"כ רבה הראשון של ת"א.
הנה תמונתו:
אכן נראה דומה.
[אתה בטוח ששמו היה שלמה אהרן, אולי אתה מתבלבל עם שם משפחתו?]
ישבב הסופר כתב:סליחה גור, חשבתי שהתכוונת למשהו אחר.
מהיכן אתה יודע שאין זה הרב מטעפליק? לדידי זה נראה דומה לו, ועכ"פ לא במידה גדולה משל תמונת הרב אהרונסון.
ישבב הסופר כתב:סליחה גור, חשבתי שהתכוונת למשהו אחר.
מהיכן אתה יודע שאין זה הרב מטעפליק? לדידי זה נראה דומה לו, ועכ"פ לא במידה גדולה משל תמונת הרב אהרונסון.
אליעזר אאא כתב:יסלחו לי על שאלת הֵבּוּר, אבל למה הראי"ה היה תמיד הולך עם מצנפת פרווה על ראשו?
ישבב הסופר כתב:גם הג"ר ברוך בער זצ"ל
תוך כדי דיבור כתב:אמנם זוהו כבר רובם, אבל כדאי לעשות סדר מההתחלה (מימין לשמאל): הרב יעקב מאיר, הראי"ה, הרבי מיבלונה, הרב אהרונסון, הרב אבא יעקב בורוכוב, הרב ברוך מרקוס.
מיללער כתב:ר' אבא יעקב הכהן בארוכוב בעמח"ס חבל יעקב מוועקשנא חתן ר' יעקב כהנא ר"מ בשניפישאק ותלמידו של הגרי"ל דיסקין, שימש כאב"ד וואלקאווישק ושאר עיירות בליטא, עלה לארץ בשנת תרפ"ג ונפטר שם בשנת תרצ"ו, האם שימש במשרה שם? היה לו בן ר' דוב בער בארוכוב בארה"ב ששימש כרב בעיר מאלדן, מאסשוסטס נפטר ביום ב' דפסח תרת"ט, ובן נוסף בשם ר' יחיאל מיכל.
גוראריה כתב:בור הגולה כתב:גוראריה כתב:המזוהה בטעות כהרב מטפליק [ה] הוא לכאורה הג"ר שלמה אהרן הכהן אהרונסון זצ"ל, רב דקיוב ואח"כ רבה הראשון של ת"א.
הנה תמונתו:
אכן נראה דומה.
[אתה בטוח ששמו היה שלמה אהרן, אולי אתה מתבלבל עם שם משפחתו?]
לפני כזאת שאלה מחפשים באוצר...
תוך כדי דיבור כתב:הקונטרס נקרא "הכתב והמכתב", ניו יורק תרע"ז. ועי' בהערה שבתחילת איגרות קודש להרש"ב איגרת קכ"ב.
איש_ספר כתב:יש באוצר ספר של אלפסי עליו 'החכם המופלא', רוב ככל הפעמים מוזכר שלמה בלי אהרן. אבל בהזמנה של המועה"ד לרגל 25 שנה למותו נזכר שמו: שלמה אהרן. עיי"ש.
איש_ספר כתב:כתיבה מאוסה היא כתיבה שהקורא מולך בכחש ובערמה. הרי כשהקורא קורא שהאיש הצטרף לקיבוץ הוא עדין לא יודע שפרק עול מצות, רק אחרי שמגיעים לחשדות שהיו עליו עם הס"ת מתחילים להבין. יש עדינות שיש לה מקום, כאן זה סתם כתיבה שקרית וחסרת טעם ובעיני גם מאוסה. ענין של טעם. והעיקר שסגנון כזה גורם לקורא לאבד כל אמון בתיאור כולו.
דרדקי כתב:איש_ספר כתב:כתיבה מאוסה היא כתיבה שהקורא מולך בכחש ובערמה. הרי כשהקורא קורא שהאיש הצטרף לקיבוץ הוא עדין לא יודע שפרק עול מצות, רק אחרי שמגיעים לחשדות שהיו עליו עם הס"ת מתחילים להבין. יש עדינות שיש לה מקום, כאן זה סתם כתיבה שקרית וחסרת טעם ובעיני גם מאוסה. ענין של טעם. והעיקר שסגנון כזה גורם לקורא לאבד כל אמון בתיאור כולו.
מי שיקרא היום בעיתונים על ר.ה. יראה את אותה תופעה. היה קשור לחזו"א בבחרותו. וקטע הבא- לפני עשרות שנים החליט לעזוב את כל עסקיו ולהתמסר ללימוד.
בינתיים- חור.
נוטר הכרמים כתב:גוראריה כתב:תוכ"ד: שו הדא 'חבר סופרים'?
לי זה מזכיר את 'פאר הדור' בסגנונו של ר"א סורסקי, הלא כן?
אם חכמה אין כאן יש לדון לכף זכות כי זקנה יש כאןישעיהו לוריא כתב:א. בעת הוצאת הספר "פאר הדור" על החזון איש, הועלתה הצעה לקראו בשם "ליבם של ישראל". הציע בפני רבו ר"י סלונים רבי שלום נח זצ"ל [הנתיבות שלום] שאמר לו "פאר הדור, הער איז גיוועהן, ליבם של ישראל הער איז נישט גיוועהן.." פאר הדור הוא היה , אמנם ליבם של ישראל, זאת לא...
ישעיהו לוריא כתב:
ב. ראיתי כשנשאל הרא"ס נ"י, האיך מצליח להעביר ולהמחיש בצורה כ"כ מופלאה את כל נשואי ספריו נכל הגוונים והשיטות? השיב שכשהחל בכתיבת ביוגרפיות מגדולים קיבל מרבו הנ"ל, הנתיבות שלום, 1) שינסה להיכנס לגמרי ולצייר במחשבתו את דמות הגדול שכותב עליו וידייק ביותר. 2) שיביא רק את הסיפורים שמתאימים לאותו גדול בלעדי. (לדוגמא : הגרש"ז אוירבאך סיפורים על מידות מופלאות וענווה והגרי"ש חדות הפסק וכדו'.
ישעיהו לוריא כתב:ובדרך אגב שלוש אנקדוטות ששמעתים בעצמי מפיו ...
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 115 אורחים
