'זריקת המגבות' על החתן במוצאי שבת שבע ברכות לאחר הבדלה

[נוטר הכרמים]

אמש שמעתי ממו"ר הגר"ש אויערבאך שליט"א, כי הטעם למנהג זה הוא, כי המנהג היה שהחתן הבדיל על הכוס, ולא פעם התבלבל החתן ונכלם בגמגמו את מילות ההבדלה, ולכן זרקו מגבות כבר באמצע ההבדלה, לנמק בכך כביכול את סיבת כשלונו למען לא יבוש. והפטיר, כיום לא שייך המנהג כי אבדה מדת הבושה, וגם הסידור פתוח בפני החתן, ומ"מ המנהג נשאר...

היודע מי מקור למנהג זה?

[שבטיישראל]

ומה עם מנהג זריקת המגבות על המדליק נר חנוכה בביהמ"ד ?



(אש תוקד בקרבי בהעלותי על ליבי זכרונות ימי ילדותי ... הייתי עומד על הספסל נוכח פני המדליק ומגבות רטובות מהמקוה בידי ... ולא הייתי מתכוון לזרוק לא למעלה ולא למטה אלא כמצליף ...)

[מעיין]

בהדלקת נר חנוכה, בזכרוני, שהטעם, להראות בזה, שהדלקת בית המדרש אינו עיקר

[חכם באשי]

"אבדה מידת הבושה"?!
בהיותי חתן בושתי גם בושתי... וגם היום...

[זקן ששכח]

"אבדה מידת הבושה"?!
בהיותי חתן בושתי גם בושתי... וגם היום...

חכמינו המחוכם, רש"י בפרשתינו כבר ענה לתמיהתך: יש ארץ מגדלת כו' ויש ארץ מגדלת וכו'. כלומר, אם למדת בישיבה פלונית אבדה בושתך, ואם בישיבה אלמונית וסביבה שונה המציאות שונה. ומר כי אתריה ומר כי אתריה ולא פליגי!

[שבטיישראל]

"אבדה מידת הבושה"?!
בהיותי חתן בושתי גם בושתי... וגם היום...

כבר אחז"ל הכל לפי המבייש והמתבייש ....

[מן הגורן ומן היקב]

"אבדה מידת הבושה"?!
בהיותי חתן בושתי גם בושתי... וגם היום...

viewtopic.php?f=7&t=5141#p42075

[נהנה מהאוצר]

בענין הזריקה על המדליק נר חנוכה בבית הכנסת כך נהגו בויזניץ מזמן האמרי חיים,

ושמעתי מהיודעים דבר בממלכת ויזניץ, שהוא תיקן המנהג הק' הזה, כדי לעשות פריילאך בקיום המצוות, כשראה העם העולים מאירופה אחד מעיר ושנים ממשפחה מדוכאים וכואבים, והיה צריך להחזיר השמחה ללבבם

[אדג]

ואני שקראתי אודות מנהג זריקת המגבות חשבתי שמדובר בבדיחה גרועה.

זה אמיתי? באמת זורקים מגבות בבית הכנסת על המדליק נר חנוכה? או שאני באמת חסר חוש הומור (טענה ותיקה עם סימוכין...)?!

[דראל]

אמש שמעתי ממו"ר הגר"ש אויערבאך שליט"א, כי הטעם למנהג זה הוא, כי המנהג היה שהחתן הבדיל על הכוס, ולא פעם התבלבל החתן ונכלם בגמגמו את מילות ההבדלה, ולכן זרקו מגבות כבר באמצע ההבדלה, לנמק בכך כביכול את סיבת כשלונו למען לא יבוש. והפטיר, כיום לא שייך המנהג כי אבדה מדת הבושה, וגם הסידור פתוח בפני החתן, ומ"מ המנהג נשאר...

היודע מי מקור למנהג זה?

גם אני הקטן שמעתי כך.

[אדג]

סיפור דומה מסופר על ר"ש סלנט, שבעלייה לתורה של חתן א' הרעיש בעת אמירת הברכות, וכשתמהו אצלו על כך, שח להם שאותו חתן כבד לשון היה, וכשתינה לפניו צערו שהוא בוש מפני הקהל שילעג לו על מומו, הבטיח לו שידאג שלא יחושו בכך הקהל. וכך הווה.

מנהג מקביל אחר, הוא המנהג להפסיק את החתן (בר מצוה, וגם חתנים) בעת דרשתם, על מנת שלא לבייש מי שלא יכול. וכשדרשתי אני בבר מצותי, לא הפסיקוני - והכלמתי.

[מעיין]

סיפור דומה מסופר על ר"ש סלנט, שבעלייה לתורה של חתן א' הרעיש בעת אמירת הברכות, וכשתמהו אצלו על כך, שח להם שאותו חתן כבד לשון היה, וכשתינה לפניו צערו שהוא בוש מפני הקהל שילעג לו על מומו, הבטיח לו שידאג שלא יחושו בכך הקהל. וכך הווה.

אני שמעתי מעין סיפור זה, על בעל דברי יחזקאל משינאווא זצ"ל

[זקן ששכח]

סיפור דומה מסופר על ר"ש סלנט, שבעלייה לתורה של חתן א' הרעיש בעת אמירת הברכות, וכשתמהו אצלו על כך, שח להם שאותו חתן כבד לשון היה, וכשתינה לפניו צערו שהוא בוש מפני הקהל שילעג לו על מומו, הבטיח לו שידאג שלא יחושו בכך הקהל. וכך הווה.

הסיפור לכאורה מגוחך מתוכו. אם בא להצילו מבזיונות, למה פרסם שהוא כבד לשון?!!!

[חד וחלק]

סיפור דומה מסופר על ר"ש סלנט, שבעלייה לתורה של חתן א' הרעיש בעת אמירת הברכות, וכשתמהו אצלו על כך, שח להם שאותו חתן כבד לשון היה, וכשתינה לפניו צערו שהוא בוש מפני הקהל שילעג לו על מומו, הבטיח לו שידאג שלא יחושו בכך הקהל. וכך הווה.

הסיפור לכאורה מגוחך מתוכו. אם בא להצילו מבזיונות, למה פרסם שהוא כבד לשון?!!!

סיפור מקסים, מה אתה רוצה ממנו. כל מי ששמע אותו אומר שתי מילים ידע שהוא כבד לשון ואין בזה לשה"ר או גנות, רק שבעליה לתורה לעיני כל הקהל היה זה בזיון גדול להתחיל לגמגם.

[אוצר החכמה]

הכוונה היא כמו תמיד בסיפורים כאלה, שר"ש סאלאנט סיפר את זה למישהו בסוד, ואחרי אריכות ימים ושנים של כל הנוגעים בדבר, פרסמם השומע או צאצאיו שקבלו גם הם באותו אופן.

[מתקן טעויות]

ואני שמעתי מרבי אליקום דבןרקס שליט"א ששמע או בשם הגרא"י זלזניק זצ"ל שהוא מנהג לצים המזלזים בברכה להשי"ת
ובשמחות נכדיו הרשה לזרוק רק אחר הברכה והשתיה לתוספת שמחה
ובמאמריו הביאו ביותר עדינות

[עקביה]

בענין הזריקה על המדליק נר חנוכה בבית הכנסת כך נהגו בויזניץ מזמן האמרי חיים,

ושמעתי מהיודעים דבר בממלכת ויזניץ, שהוא תיקן המנהג הק' הזה, כדי לעשות פריילאך בקיום המצוות, כשראה העם העולים מאירופה אחד מעיר ושנים ממשפחה מדוכאים וכואבים, והיה צריך להחזיר השמחה ללבבם

במרוה לצמא האחרון (חנוכה תשע"ט) הביאו שבויז'ניץ מחזיקים במנהג זה מימי ה'צמח צדיק', שנפטר בשנת תרמ"ה.
וע"ע שם על מנהג נשגב זה..

[בקרו טלה]

באשכול אחר העליתי בס"ד

רבינו הקדוש משינאווא.PDF

(228.48 KiB) הורד 244 פעמים

מועדים וזמנים - חנוכה - בעלזא.pdf

(217.02 KiB) הורד 239 פעמים

[עקביה]

כפי שאמר פעם יהודי יקר: יש אנשים שיודעים לתת צבע ליהדות..

[עיניו כיונים]

מנהג מקביל אחר, הוא המנהג להפסיק את החתן (בר מצוה, וגם חתנים) בעת דרשתם, על מנת שלא לבייש מי שלא יכול. וכשדרשתי אני בבר מצותי, לא הפסיקוני - והכלמתי.

למה ללכת רחוק כשההסבר פשוט יותר. ומעשה שהיה, השתתפתי בסעודת בר מצווה של מודרנים שחושבים עצמם לת"ח (בחינת זכו לשני שולחנות), והכריזו ואמרו: "אצלינו לא יפסיקו בשירה את הנער המלומד". פתח הנער והפליא להשתטות בדברי הבלים משלו ו/או משל סביבתו, וביזה את עצמו ואת משפחתו (אלא שאין שוטה נפגע) ודבריו הארוכים העלו גיחוך או היו לזרא לשומעים. אז הבנתי בפשטות את טעם המנהג להפסיק בשירה את הנער הדורש.
אמור מעתה: הטעם שלא לבייש את מי שאינו יכול זה דבר אחד, ועוד יותר חשוב הוא למנוע את הביזיון של מי ש"יכול"...

[בקרו טלה]

במרוה לצמא האחרון (חנוכה תשע"ט) הביאו שבויז'ניץ מחזיקים במנהג זה מימי ה'צמח צדיק', שנפטר בשנת תרמ"ה.
וע"ע שם על מנהג נשגב זה..

עי' מה שצירף הרה"ג משנ"נ viewtopic.php?f=7&t=14401&p=160725#p160735

[עקביה]

ייש"כ.

לולי דמיסתפינא הווה אמינא שהטעם הוא, להפוך את ביהכ"נ לאטרקטיבי עבור צעירי הצאן, ואולי גם עבור הבוגרים יותר.
לשם כך הסכימו להתפשר קצת על קדושת המקום, ולהנהיג בו קצת ספורט אתגרי ממין זה.

[רון]

ייש"כ.

לולי דמיסתפינא הווה אמינא שהטעם הוא, להפוך את ביהכ"נ לאטרקטיבי עבור צעירי הצאן, ואולי גם עבור הבוגרים יותר.
לשם כך הסכימו להתפשר קצת על קדושת המקום, ולהנהיג בו קצת ספורט אתגרי ממין זה.

?

[אוצר החכמה]

הרב רון אתה לא יודע שככה זה. כל הילדים (והמבוגרים כדברי הרב עקביא) אחרי שחוזרים מחופשת הסקי בשוויץ מחכים לחתונה הבאה ולספורט המגבות.

[עקביה]

ייש"כ.

לולי דמיסתפינא הווה אמינא שהטעם הוא, להפוך את ביהכ"נ לאטרקטיבי עבור צעירי הצאן, ואולי גם עבור הבוגרים יותר.
לשם כך הסכימו להתפשר קצת על קדושת המקום, ולהנהיג בו קצת ספורט אתגרי ממין זה.

?

סימן שאלה זה מה טיבו, משהו לא ברור?
האם הסברו של הרב אוצר החכמה הניח את דעתך?

[רון]

כמו שבדיחה לא מסבירים,
גם סימן שאלה כזה לא מסבירים!
אם עדיין לא מובן שמנהלנו הנכבד הרב אוצה"ח שליט"א ענה בציניות.....

[חיימשה]

רש"י בפרשתינו כבר ענה לתמיהתך: יש ארץ מגדלת כו' ויש ארץ מגדלת וכו'. כלומר, אם למדת בישיבה פלונית אבדה בושתך, ואם בישיבה אלמונית וסביבה שונה המציאות שונה. ומר כי אתריה ומר כי אתריה ולא פליגי!

ה''ה לגבי תגובתו של עקביה.
הוא מתמחה בניסוח זוועתי לתוכן סביר, לא חלי ולא מרגיש שאצל בן תורה מן השורה ניסוחיו הם כחומץ לשיניים וכו'
ואם הבנתי נכון תגובת הרב אוצהח מתייחסת לצורת הניסוח.

[עקביה]

תהיה בריא הרב חיימשה, לאורך שנים ארוכות וטובות, בריאות ומאושרות.
לגבי ניסוח הראוי לבן תורה -
לא פגשתי את המנהג הזה בלתי בפורום אוצה"ח, והזדעזעתי.
התחושה הזו גברה כשראיתי שנותנים לו מקורות ורמזים בהררי קודש, כפי שקראתי לאחמ"כ ב'מרוה לצמא'.
את זעזועי ביטאתי באופן עדין למדי. ואני משוכנע שרבים כאן היו אומרים מילים חריפות יותר, אם כי לא מעל גלי האתר.

[מיני ומינך]

-

[חיימשה]

תהיה בריא הרב חיימשה, לאורך שנים ארוכות וטובות, בריאות ומאושרות.
לגבי ניסוח הראוי לבן תורה -
לא פגשתי את המנהג הזה בלתי בפורום אוצה"ח, והזדעזעתי.
התחושה הזו גברה כשראיתי שנותנים לו מקורות ורמזים בהררי קודש, כפי שקראתי לאחמ"כ ב'מרוה לצמא'.
את זעזועי ביטאתי באופן עדין למדי. ואני משוכנע שרבים כאן היו אומרים מילים חריפות יותר, אם כי לא מעל גלי האתר.

אני מוכן לקבל את הזעזוע... גם אני הייתי מגיב כך, אלמלי שאני מרכין ראש בפני מנהגי ישראל אם נמצא להם מקור סביר, ומנהג זה בכללם.
השאלה היא למה צריך להזדעזע באופן שגורם לבן תורה להזדעזע מצורת הזעזוע.
אפשר להזדעזע במילים של בית המדרש.

[עקביה]

כיון שניתנה רשות למשחית, אינו מבחין וכו'...

[הפצת המעיינות]

למען השלום הוחלט על פשרה בהסכמת הצדדים: לא יזרקו מגבות על עקביה בשום פנים ואופן!