חשמונאי - מלעיל או מלרע ?

[מרדכי ש.]

בימי מתתיהו בן יוחנן כהן גדול חשמונאי ובניו
האם אומרים חשמונאי מלרע, כשהנו"ן בקמץ והא' בחיריק, או קצת מלעיל, כשהנו"ן בפתח והא' נעלמת??

האם זה תלוי מה הפירוש במילה זו, האם "חשמונאי ובניו" זה משפט בפנ"ע, או שזה המשך תארי ה'כהן גדול' שכתוב לפניו?
(כי אם זה תואר בפני עצמו, היה מתאים לנקד חשמונאי מלרע, כשהנו"ן בקמץ והא' בחיריק. אך אם זה תואר נוסף לאדם שכבר מדובר בו, מתתיהו או יוחנן שהיה כהן גדול והוא גם כן 'חשמונאי', מתאים לנקד כשהנו"ן בפתח והא' נעלמת).

(סביר להניח שדיברו בזה בעבר כאן, אך לא מצאתי חוץ מזה:
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=24&t=25056&hilit=%D7%97%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%90%D7%99
וזה:
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=24&t=16203&p=201073&hilit=%D7%97%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%90%D7%99#p152183)

[בברכה המשולשת]

יעויין באזור אליהו על אתר שקצת נגעו בשאלה דומה

[טור תלגא]

עי' שו"ת רב פעלים ח"ד סימן לא.

[בן אדם]

האיות בתלמוד ירושלמי קצת שונה מזה שבבבלי, שם בכל המקומות (למעט פעם אחת בודד) כתוב "חשמוניי" בשני יודי"ן ולא באל"ף. כמו"כ בעיון בכתבי ידות ישנות בתלמוד בבלי גם כתוב בשני יודי"ן. דבר זה מצינו בעוד כמה שמות שנשתנה האיות, כגון "שמאי" כתוב בירושלמי ובשאר כת"י "שמיי", "יוחאי" אביו של ר' שמעון - "יוחיי".
העולה מכל זה, שלמרות ששינו את האיות באל"ף במקום יו"ד, אבל השם לא נשתנה, רק בגלל שינוי הקריאה שבבל, לכן שינו את המילה בהתאם לקריאה, אבל השם זה אותו שם. ואם כן, כשם שלא אומרים "שמאי" בקמ"ץ אל"ף, אלא כמו "שמיי", כמו"כ השם "יוחאי" הקריאה הנכונה אינו בקמץ אלף, וה"ה לענייננו ביחס לשם "חשמונאי" שהקריאה הנכונה אינו בקמץ אלף, אלא כעין הכיתוב שבירושלמי.

מענין לענין, השם חשמונאי בלשון רבים "חשמונאים" אינו בנמצא במקורות הישנות בחז"ל, אלא מתקופת ימי הביניים. ובכל הש"ס וכן בכל המדרשים הקדומים (למעט המאוחרים) כתוב רק "בית חשמונאי"/"בני חשמונאי"/"חשמונאי ובניו", ולא חשמונאים, וכשם שבית שמאי ובית הלל - לא קראו "שמאים" או "הללים", אלא בית שמאי ובית הלל.

[קו ירוק]

ראה בסידור אזור אליהו, תפילת על הניסים - שחרית, מקורות יפים בכל הענין. וגם בניקוד הנכון, של המילה חשמוּנַאי

[נהר שלום]

מחלוקת ידועה, ראה בחזו"ע חנוכה

[ביקורת תהיה]

השם חשמונאי בלשון רבים "חשמונאים" אינו בנמצא במקורות הישנות בחז"ל, אלא מתקופת ימי הביניים.

ובספרות הראשונים: חשמונים.

[עקבי]

במעוז צור אומרים חשמַנים בפת"ח. האם זהו עדות על ניקוד שונה של חשמנאי עם פת"ח?

[איש גלילי]

במעוז צור אומרים חשמַנים בפת"ח. האם זהו עדות על ניקוד שונה של חשמנאי עם פת"ח?

כמדומה שלשון הפיוט מגיעה מהבנה ש"חשמונאי" הוא לשון חשיבות, עדה"כ "יאתיו חשמנים מני מצרים" (תהלים סח לב, על פי פירוש הראב"ע והרד"ק שם, שפירשו כן גם על חשמונאי). ולכן קרא להם בלשון הכתוב (כמובן שגם בשביל המשקל והחריזה נצרך הפייטן לקצר את המילה).

[חגי פאהן]

בכל מקרה, שתי הצורות מוטעמות מלרע, אלא שבחשמונָאִי יש הברה אחת יותר. וג"א מצטרף לעי' בחזו"ע תחילת הלכות חנוכה, מביא שם הרבה מקורות מעניינים בנושא. המחלוקת היא האם היה שם אדם או תואר למתתיה.

[יוסף חיים אוהב ציון]

ובס' חוקי רצונך להגריח"ס שליט"א.