בשביל שאני ז(ו)כר - הפסדתי?

[דרומי]

בחנוכה תיקנו להודות על הנסים ועל הנפלאות, הן בשמו"ע והן בברכת המזון.

התקנה היא רק להודות בלבד, ואין מתפללים ומבקשים שיהיו לנו נסים גם היום, אלא רק מזכירים את מה שהיה בעבר (ויש נוסחאות בזה ואכ"מ).

אמנם מי ששכח להודות על הנס במקומו, הוא אומר בנוסח "הרחמן הוא יעשה לנו נסים כמו שעשה לאבותינו כו'" -

זאת אומרת, הוא לא רק מודה על העבר, אלא יש לו את הזכות לבקש על העתיד.

ונשאלת השאלה, וכי מי שזכר לקיים את התקנה - הפסיד את התפילה המיוחדת, ודוקא מי ששכח - הוא שהרוויח להתפלל כן?

[והוא ע"ד מה שאמרה חנה אם שמואל: אלך ואסתתר...]

[עזריאל ברגר]

א. הוא מפסיד את העיקר - ההודאה, ובמקומו מקבל פיצוי אחר - בקשה.
ב. מי מונע ממך להוסיף בקשות?

[אהרן תאומים]

בחנוכה תיקנו להודות על הנסים ועל הנפלאות, הן בשמו"ע והן בברכת המזון.

התקנה היא רק להודות בלבד, ואין מתפללים ומבקשים שיהיו לנו נסים גם היום, אלא רק מזכירים את מה שהיה בעבר (ויש נוסחאות בזה ואכ"מ).

אמנם מי ששכח להודות על הנס במקומו, הוא אומר בנוסח "הרחמן הוא יעשה לנו נסים כמו שעשה לאבותינו כו'" -

זאת אומרת, הוא לא רק מודה על העבר, אלא יש לו את הזכות לבקש על העתיד.

ונשאלת השאלה, וכי מי שזכר לקיים את התקנה - הפסיד את התפילה המיוחדת, ודוקא מי ששכח - הוא שהרוויח להתפלל כן?

[והוא ע"ד מה שאמרה חנה אם שמואל: אלך ואסתתר...]

המקום בשמו"ע בתוך ברכת ההודאה היא המקדימה לבקשה "שים שלום טובה וברכה" כענין להקדים לפני בקשה הודאה, וכאן הפסיד שמבקש ואח"כ מודה

[מה שנכון נכון]

א. גם במקומה י"א שמוסיף כשם שעשית עמהם וכו', ולחולקים הוא בגלל שא"א כי ברכת הודאה היא לשעבר, הלא"ה הייתה גם במקומה בקשה.
ב. א"א לכלול את על הנסים בתחנונים אא"כ הוא בא כבקשה, וההזכרה וההודאה (שהן העיקר בנד"ד) באות בדרך ממילא.

[דרומי]

הרב משנ"נ, אנא באר יותר את דבריך כי נכתבו בקצירת האומר ולא הבנתי.

[איש_ספר]

נוסח הרמב"ם (ובלדי) שמסיימים אחרי עה"נ: כשם שעשית וכו' כן תעשה וכו', וראשונים אחרים התנגדו לזה משום שא"א בקשות בג' אחרונות. וכך מנהג בני אשכנז. (וז"ל הטור סימן תרפב: יש שא"א כשם שעשית וכו' לפי שא"א תפלה בהודאה וי"א כיון שצורך רבים הוא יכולין לאומרו כמו יעלה ויבא שאומר בעבודה אף על גב דלא ישאל אדם צרכיו בג' ראשונות וג' אחרונות אלא כיון שצורך רבים הוא שפיר דמי ובסדר רב עמרם ישנו וא"א הרא"ש ז"ל לא היה אומר אותו אלא היה מסיים ועשית להם ניסים וגבורות בימים ההם בעת הזאת:) והס"ק זצ"ל היה אומר שמי ששכח ואומר קודם יהיו לרצון ראוי שיאמר כנוסח הרמב"ם לתת לזה אופי של בקשה.

[איש_ספר]

אנצ"ת ערך חנוכה

אנציקלופדיה תלמודית כרך טז, [חנכה] טור שסא

ויש מוסיפים: כשם שעשית עמהם כן עשה עמנו וגו'809, ויש שכתבו שאין לאמרו, שהרי אמרו לא ישאל אדם צרכיו בשלש אחרונות810, ויש שכתבו שאף על פי שבשביל הצבור מותר לשאול, אין לאמרו, שלא תקנו אלא הודאה לשעבר811, ועוד שאין ראוי לומר תפלה בהודאה812. ויש שכתבו לאמרו ושכן הנוסח ברוב התפלות הישנות813, שהואיל ועיקר על הנסים הודאה היא, כל שמשלים מעט בתפלה לא הפסיד814. ויש שמסיים: ועשית להם נסים וגבורות בימים ההם בעת הזאת815.

אנציקלופדיה תלמודית הערות כרך טז, [חנכה] טור שסא

809. סדר רע"ג, וכעי"ז בסידור רס"ג ובמחזור ויטרי.
810. עי' ברכות לד א. תוס' מגילה ד א ד"ה פסק, וכן הוא באר"ח וכלבו בשם בעל העתים.
811. תוס' שם.
812. מאירי ברכות שם בשם הגאונים, וכ"כ הרשב"א שם בשם רה"ג שלא רגילים בישיבות לאמרו; המנהיג הל' מגילה סי' כה לענין על הנסים בפורים; הגמ"י על סדר התפלות להרמב"ם אות ב; אבודרהם שם; טור תרפב בשם י"א.
813. אר"ח וכלבו שם, ושכ"כ הרמב"ם והרא"ש. ועי' להלן ציון 817.
814. מאירי ברכות שם.
815. טור שם בשם הרא"ש.

[ר' יונה]

שמעתי באירוע של אורחות יושר בחפץ חיים בשבוע שעבר, כמדומה לי בשם הגר''ש גלאי שליט''א שאמר, שאם הודה על הנס הקב''ה מעצמו יתן לו, ואם מראה שיש לו הכרת הטוב להודות על הנס אזי הקב''ה יתן לו עוד ניסים.
ואתמול שמעתי את הגה''צ ר' מיילך בידרמן שליט''א שאמר, אם אדם שוכח להודות על הנס, אז הוא צריך ישועה גדולה, ושפיר מבקש הרחמן...

[בן אדם]

זאת אומרת, הוא לא רק מודה על העבר, אלא יש לו את הזכות לבקש על העתיד.

איפה הוא מודה על העבר?

[דרומי]

צודק הבן אדם. אכן השוכח אינו מודה אלא רק מבקש.

[ע. התשבי]

ואתמול שמעתי את הגה''צ ר' מיילך בידרמן שליט''א שאמר, אם אדם שוכח להודות על הנס, אז הוא צריך ישועה גדולה, ושפיר מבקש הרחמן...

וז"ל בגליון 'באר הפרשה':

פסק הרמ"א (או"ח קפז ד) 'ואומרים על הנסים בחנוכה ובפורים קודם 'ועל הכל', ואם לא אמרו אין מחזירין אותו, ומכל מקום יוכל לאומרו בתוך שאר 'הרחמן', ויאמר הרחמן הוא יעשה לנו נסים כמו שעשה בימים ההם... והכי נהוג'. ותמהו הפוסקים ('בכור שור' שבת כא. 'ישועות יעקב' סי' תרפ"ד) הרי אסור לבקש ולהתפלל על מעשה נסים (ברכות נד.), וכדמצינו גבי מעשה דרבא (תענית כד:) שמשום מעשה שהיה ביקש רחמים שירדו גשמים בתקופת תמוז, ונתגלה אליו אביו בחלום שישנה מקום שנתו, ולמחר מצא סימני סכינים על מיטתו, שהיו מזיקים רוצים להזיקו ולהרגו, וכל זאת מפני שהטריח כלפי מעלה ופעל נס שלא לצורך, מעתה יש לתמוה, איך הותר בחנוכה לבקש 'הרחמן הוא יעשה לנו ניסים'.
ומבאר בעל ה'שואל ומשיב' (בספרו 'דברי שאול' דרוש לחנוכה), דהני מילי בשאר ימות השנה שעולם כמנהגו נוהג, אסור לבקש על הנהגה ניסית ולמעלה מדרך הטבע, כי בזה הוא משדד בריאת שמים וארץ, אבל בימי החנוכה שכל העולמות מתנהגים בהנהגה נסית, ובימים אלו הנס הוא בטבע הבריאה, אם כן כשם שמבקש בכל השנה כולה על הטבע כך בידו לבקש על הנס , ושפיר מבקשים ומתפללים 'הרחמן הוא יעשה לנו נסים' בחנוכה. (ומכל מקום פשיטא, שגם בכל השנה כולה בידנו לפעול ניסים ונפלאות על ידי תפלה, אך גדלה מעלתם של ימי חנוכה שאז אפשר 'להתפלל' על הניסים).
אולם עדיין יש להקשות, אם הותר לבקש בימים אלו על ניסים , מדוע לא קבעו חז "ל לומר כן לכתחילה בנוסח הברכה (ולא רק למי ששכח), ותירץ האדמו"ר מטשערנאביל זי"ע בתוכחת מוסר, כי מי ששכח 'על הנסים' בתפלתו סימן הוא שמסיח דעתו מימי הניסים , לכן עליו לבקש שיזכה לנס פרטי - להתעורר מתרדמתו, ולהשכיל ליהנות מן האור הגנוז הנשפע בחנוכה.
אולם חסידים ואנשי מעשה פירשו לאידך גיסא, שאף בימי חנוכה זקוק האדם שתהא בידו זכות כל שהיא כדי שיוכל לבקש על הנס, והשוכח לומר 'על הנסים' בתפלתו וודאי נשבר רוחו בקרבו, ולכן בשכר מדת ענוה ושפלות רוחו זוכה שהותר לו לבקש על הנסים.
ואלו ואלו דברי אלוקים חיים, אלא שיש להשתמש בכל אחד ממאמרים אלו בזמן הנכון, כי על ידי החלק הראשון יתעורר לעבודת ה', ומ"מ אם ינסה היצה"ר להפילו מחמת כך בפח היאוש, מיד יזכיר לעצמו שלב נשבר ונדכה לא תבזה, ובזה יבטל מעליו כח היצר הרע.

[לבי במערב]

גם י"ל, שהשוכח מפסיד את כל הלשונות הנפלאים הנאמרים בתחלת הנוסח.

[עושה חדשות]

הרוקח מפרש ש"על הניסים" זה המשך של "מעולם קוינו לך", דהיינו תקוותינו על הניסים וכו'. זה קצת קרוב לבקשה.

[יוסף חיים אוהב ציון]

ואתמול שמעתי את הגה''צ ר' מיילך בידרמן שליט''א שאמר, אם אדם שוכח להודות על הנס, אז הוא צריך ישועה גדולה, ושפיר מבקש הרחמן...

וז"ל בגליון 'באר הפרשה':

פסק הרמ"א (או"ח קפז ד) 'ואומרים על הנסים בחנוכה ובפורים קודם 'ועל הכל', ואם לא אמרו אין מחזירין אותו, ומכל מקום יוכל לאומרו בתוך שאר 'הרחמן', ויאמר הרחמן הוא יעשה לנו נסים כמו שעשה בימים ההם... והכי נהוג'. ותמהו הפוסקים ('בכור שור' שבת כא. 'ישועות יעקב' סי' תרפ"ד) הרי אסור לבקש ולהתפלל על מעשה נסים (ברכות נד.), וכדמצינו גבי מעשה דרבא (תענית כד:) שמשום מעשה שהיה ביקש רחמים שירדו גשמים בתקופת תמוז, ונתגלה אליו אביו בחלום שישנה מקום שנתו, ולמחר מצא סימני סכינים על מיטתו, שהיו מזיקים רוצים להזיקו ולהרגו, וכל זאת מפני שהטריח כלפי מעלה ופעל נס שלא לצורך, מעתה יש לתמוה, איך הותר בחנוכה לבקש 'הרחמן הוא יעשה לנו ניסים'.
ומבאר בעל ה'שואל ומשיב' (בספרו 'דברי שאול' דרוש לחנוכה), דהני מילי בשאר ימות השנה שעולם כמנהגו נוהג, אסור לבקש על הנהגה ניסית ולמעלה מדרך הטבע, כי בזה הוא משדד בריאת שמים וארץ, אבל בימי החנוכה שכל העולמות מתנהגים בהנהגה נסית, ובימים אלו הנס הוא בטבע הבריאה, אם כן כשם שמבקש בכל השנה כולה על הטבע כך בידו לבקש על הנס , ושפיר מבקשים ומתפללים 'הרחמן הוא יעשה לנו נסים' בחנוכה. (ומכל מקום פשיטא, שגם בכל השנה כולה בידנו לפעול ניסים ונפלאות על ידי תפלה, אך גדלה מעלתם של ימי חנוכה שאז אפשר 'להתפלל' על הניסים).
אולם עדיין יש להקשות, אם הותר לבקש בימים אלו על ניסים , מדוע לא קבעו חז "ל לומר כן לכתחילה בנוסח הברכה (ולא רק למי ששכח), ותירץ האדמו"ר מטשערנאביל זי"ע בתוכחת מוסר, כי מי ששכח 'על הנסים' בתפלתו סימן הוא שמסיח דעתו מימי הניסים , לכן עליו לבקש שיזכה לנס פרטי - להתעורר מתרדמתו, ולהשכיל ליהנות מן האור הגנוז הנשפע בחנוכה.
אולם חסידים ואנשי מעשה פירשו לאידך גיסא, שאף בימי חנוכה זקוק האדם שתהא בידו זכות כל שהיא כדי שיוכל לבקש על הנס, והשוכח לומר 'על הנסים' בתפלתו וודאי נשבר רוחו בקרבו, ולכן בשכר מדת ענוה ושפלות רוחו זוכה שהותר לו לבקש על הנסים.
ואלו ואלו דברי אלוקים חיים, אלא שיש להשתמש בכל אחד ממאמרים אלו בזמן הנכון, כי על ידי החלק הראשון יתעורר לעבודת ה', ומ"מ אם ינסה היצה"ר להפילו מחמת כך בפח היאוש, מיד יזכיר לעצמו שלב נשבר ונדכה לא תבזה, ובזה יבטל מעליו כח היצר הרע.

לא מצאתי בדברי שאול דברים אלו, אשמח למי שיאיר עיני.

[תורה יהדי''ר]

מתוך חוקי רצונך החדש סימן י"ט למוהרי"ח סופר שליט"א

[מה שנכון נכון]

מפורש בשו"ע סימן הנ"ל ס"ג. וראה ב"י שם.

[עזריאל ברגר]

אולי יש לומר בכיוון החיובי:
מי ששכח - מסתמא יש בו (עכ"פ קצת) שברון-לב על כך, וכאשר הלב נשבר - זהו הזמן לבקש...

[פרנצויז]

ואתמול שמעתי את הגה''צ ר' מיילך בידרמן שליט''א שאמר, אם אדם שוכח להודות על הנס, אז הוא צריך ישועה גדולה, ושפיר מבקש הרחמן...

וז"ל בגליון 'באר הפרשה':

פסק הרמ"א (או"ח קפז ד) 'ואומרים על הנסים בחנוכה ובפורים קודם 'ועל הכל', ואם לא אמרו אין מחזירין אותו, ומכל מקום יוכל לאומרו בתוך שאר 'הרחמן', ויאמר הרחמן הוא יעשה לנו נסים כמו שעשה בימים ההם... והכי נהוג'. ותמהו הפוסקים ('בכור שור' שבת כא. 'ישועות יעקב' סי' תרפ"ד) הרי אסור לבקש ולהתפלל על מעשה נסים (ברכות נד.), וכדמצינו גבי מעשה דרבא (תענית כד:) שמשום מעשה שהיה ביקש רחמים שירדו גשמים בתקופת תמוז, ונתגלה אליו אביו בחלום שישנה מקום שנתו, ולמחר מצא סימני סכינים על מיטתו, שהיו מזיקים רוצים להזיקו ולהרגו, וכל זאת מפני שהטריח כלפי מעלה ופעל נס שלא לצורך, מעתה יש לתמוה, איך הותר בחנוכה לבקש 'הרחמן הוא יעשה לנו ניסים'.
ומבאר בעל ה'שואל ומשיב' (בספרו 'דברי שאול' דרוש לחנוכה), דהני מילי בשאר ימות השנה שעולם כמנהגו נוהג, אסור לבקש על הנהגה ניסית ולמעלה מדרך הטבע, כי בזה הוא משדד בריאת שמים וארץ, אבל בימי החנוכה שכל העולמות מתנהגים בהנהגה נסית, ובימים אלו הנס הוא בטבע הבריאה, אם כן כשם שמבקש בכל השנה כולה על הטבע כך בידו לבקש על הנס , ושפיר מבקשים ומתפללים 'הרחמן הוא יעשה לנו נסים' בחנוכה. (ומכל מקום פשיטא, שגם בכל השנה כולה בידנו לפעול ניסים ונפלאות על ידי תפלה, אך גדלה מעלתם של ימי חנוכה שאז אפשר 'להתפלל' על הניסים).
אולם עדיין יש להקשות, אם הותר לבקש בימים אלו על ניסים , מדוע לא קבעו חז "ל לומר כן לכתחילה בנוסח הברכה (ולא רק למי ששכח), ותירץ האדמו"ר מטשערנאביל זי"ע בתוכחת מוסר, כי מי ששכח 'על הנסים' בתפלתו סימן הוא שמסיח דעתו מימי הניסים , לכן עליו לבקש שיזכה לנס פרטי - להתעורר מתרדמתו, ולהשכיל ליהנות מן האור הגנוז הנשפע בחנוכה.
אולם חסידים ואנשי מעשה פירשו לאידך גיסא, שאף בימי חנוכה זקוק האדם שתהא בידו זכות כל שהיא כדי שיוכל לבקש על הנס, והשוכח לומר 'על הנסים' בתפלתו וודאי נשבר רוחו בקרבו, ולכן בשכר מדת ענוה ושפלות רוחו זוכה שהותר לו לבקש על הנסים.
ואלו ואלו דברי אלוקים חיים, אלא שיש להשתמש בכל אחד ממאמרים אלו בזמן הנכון, כי על ידי החלק הראשון יתעורר לעבודת ה', ומ"מ אם ינסה היצה"ר להפילו מחמת כך בפח היאוש, מיד יזכיר לעצמו שלב נשבר ונדכה לא תבזה, ובזה יבטל מעליו כח היצר הרע.

לא מצאתי בדברי שאול דברים אלו, אשמח למי שיאיר עיני.

ראה דברי שאול (על התורה) מהדורא תנינא, (לעמבערג תרלז-תרלח), בראשית, פ' מקץ, [דף ס"א ע"א]
https://tablet.otzar.org/#/book/300056/ ... /0/end/0/c