תוכן כתב:יושב סתר כתב:בושה לדמוקרטיה מה שקורה כאן.
גדול בישראל, ענק התורה והיראה שיתכן שאין שני לו בדורנו, כותב מכתב, יהיה אשר יהיה, אין לו זכות להופיע כאן בפורום. בושה וחרפה.
ועוד יש כאן א' שמתיימר לבקש מההנהלה למחוק את המכתב יען 'הוא מרבה מחלוקת'. אותו אחד שמעלה כאן עשרות דפים טעונים ברפש שכולו מחלוקת ממסד ועד טפחות.
למען כבודכם - לפחות הודעה זו שהיא המינימום של זכות המחאה - אל תמחקו.
גם אני הקטן מצטרף!!!
איש_ספר כתב:ראיתי את המכתב. חלקו הראשון של המכתב מפאר את הנהגתו של הגראי"ל, וכמובן שאיש לא מעלה בדעתו למחוק דברים מעין אלו. חלקו השני מבקר את מבקריו ומציג אותם באור בעייתי.
עקביה כתב:תוכן כתב:יושב סתר כתב:בושה לדמוקרטיה מה שקורה כאן.
גדול בישראל, ענק התורה והיראה שיתכן שאין שני לו בדורנו, כותב מכתב, יהיה אשר יהיה, אין לו זכות להופיע כאן בפורום. בושה וחרפה.
ועוד יש כאן א' שמתיימר לבקש מההנהלה למחוק את המכתב יען 'הוא מרבה מחלוקת'. אותו אחד שמעלה כאן עשרות דפים טעונים ברפש שכולו מחלוקת ממסד ועד טפחות.
למען כבודכם - לפחות הודעה זו שהיא המינימום של זכות המחאה - אל תמחקו.
גם אני הקטן מצטרף!!!
אי אפשר לומר שזו בושה לדמוקרטיה, כי אין כאן דמוקרטיה, וזה לגיטימי בהחלט שאת ההחלטות יקבל מנהל אחד או יותר, ולא מועצת נבחרים המורכבת מחברי הפורום והמתמנה מפקידה לפקידה ע"י בחירות דמוקרטיות.
אבל זו ללא ספק בושה לדיקטטורה שאינה מאפשרת את העלאת מכתב הגרד"ל.
לא אמורה להיות בעיה לקרוא את דבריו, ולא לדון בהם בדרך כבוד, ולא להעלות את מכתבי הגדולים שכנגד.
אוצר החכמה כתב:אין פה דמוקרטיה וגם לא דיקטטורה יש פה נסיון של המנהלים לגרום שהמקום הזה יהיה למקום שהדיון בו יתנהל בענייני תורה וחכמה ספרים וסופרים.
לך וגם לי וגם לא לחלק מחברי הפורום לא אמורה להיות בעיה לדון בנושא בדרך כבוד, כלומר לכל אלה שאינם חלק ממשי מהויכוח והויכוח נתפס בעיניהם כויכוח גרידא.
אבל יש גם חברים אחרים בפורום והם לשני הצדדים שהדיון בנושא הזה לא יכול להתנהל על ידם באופן כזה, וצריך להכיר בעובדה זו.
טוב שבנושא חסידים ומתנגדים הריחוק שעבר מאז המחלוקת והתמורות שעברו על עם ישראל מאז (חלקן גם מאד מצערות) כן מאפשרים דיון סביר מתוך ריחוק מסויים.
מנין כתב:איש_ספר כתב:ראיתי את המכתב. חלקו הראשון של המכתב מפאר את הנהגתו של הגראי"ל, וכמובן שאיש לא מעלה בדעתו למחוק דברים מעין אלו. חלקו השני מבקר את מבקריו ומציג אותם באור בעייתי.
מכתב הגרד''ל שליט"א
יסודות ההנהגה הציבורית מאז קום מדינת הכפירה והשמד, נתקבלו ממרן החזו"א זללה"ה שהורה כיצד לנהוג עם השלטונות והמוסדות הממשלתיים וכל כיוצ"ב, תלמידי החזו"א ידעו היטב את הדברים ממקורם, העבירו את הנחיותיו גם לאלה שלא שמעו, וע"פ הדברים האלה מתנהלת הנהגת הציבור כל עשרות השנים האחרונות. ביסודה של הנהגה זו, מונחת הכרה שכאן בא"י אנו בגלות, ויש לנהוג בהנהגת הגלות המסורה בידינו כל הדורות, וכפי שנהג רבינו הקדוש, מסדר המשנה, שלפני שהלך לפני השלטונים עיין בפרשת יעקב והנהגתו עם עשיו [עי' מדרש רבה וישלח פע"ח אות טו].
ומרן הגראי"ל שטיינמן שליט"א המלא יראת שמים וחרדה גדולה, לכבודו יתברך, ואחריות לעתיד כלל ישראל בתבונה שקולה, נוהג בהנהגת מרן החזו"א זללה"ה. וכן שמענו הרבה ממרן הגר"ח גריינמן זללה"ה שאמר על הנהגת הגראי"ל שהנהגתו טובה וישרה "וכמותו היה נוהג מרן החזו"א זצוקללה"ה".
...
ההנהגה הראויה ע"פ התורה היא הכרה במציאות היותינו בגלות והנהגת החכמה האחראית היא הדרך הישרה, וכך נוהג בכל זה מרן הגראי"ל.
...
בענין הנהגת הדור, ושמירת הציבור החרד לדבר ה' שומרי התורה ולומדיה ועמליה, יש לנהוג בתבונה, ורק גדולי התורה היודעים את כל פרטי הדברים, יכולים לדעת ולהנחות את ההנהגה לשמור על הקיים ולהרחיב את גבולות הקדושה. ודבר פשוט הוא, שחובה עלינו ועל ההנהגה ועל גדולי התורה לפעול כמיטב היכולת בכל זה,
...
לא ידען כתב:מכיוון ומחקו את תגובתי, ותגובתי הייתה בכלל לא על רקע המחלוקת. מקווה שכעת לא תימחק תגובתי.
אני חושב שיש כאן הפרזה עצומה בכך ש'יסודות ההנהגה הציבורית מאז קום המדינה, נתקבלו ממרן החזו"א'.
ברוב השאלות הציבוריות, אם נשאל, התעטף בשתיקה. היו גדולים אחרים שעסקו בפועל בכל ענייני הציבור. מהם הזכרתי את מרנן הגר"ז סורוצקין מלוצק והגרא"ז מלצר וכמובן מרן הבית ישראל מגור. כמו כן יוזכר מרן הרבי האביר יעקב מסדיגורא.
חלקם בבניין הציבוריות החרדית עד ימינו, גדול לאין ערוך מחלקו של החזון איש. ואני מדבר בעיני חוקר התקופה. איני יודע בעניינים שמימיים.
גם תמיכתו הבלתי מסוייגת של מרן הרבי רבי אהרון מבעלז באגודת ישראל, נתנה דחיפה עצומה ועידוד בל ישוער.
כמו כן, את המבנה עצמו של המפלגות החרדיות, בנה עוד בפולין מרן האמרי אמת מגור.
דוגמא קטנה: בבחירות לכנסת הראשונה, תמך החזון איש, כמעט בצורה רשמית במפלגת פאג"י. היא קיבלה 2835 קולות ולא עברה את אחוז החסימה.
במשך השנים, כרצון מפלגות מסויימות להיתלות באילנות גדולים, ומי לנו גדול כמותו, הפכוהו וענדוהו לראשם ומאוחר יותר - הרבה אחר פטירתו - לרבן הציבורי והמנהיג של כל בני הגולה, מה שבחייו לא היה ולא קרב.
כמובן שאיני מדבר על פסקי ההלכה של החזון איש. קטונתי. וגם בזה אפשר לברר הרבה. כמו כן לא פירטתי על השפעתו על ציבור בני הישיבות.
הג"ר יוסף שרייבר הזכיר השבוע בשיחתו שבידיו מכתב שקיבל אביו מהחזון איש כתשובה לפניה שבה נאמר שיש חובה ללכת ולהפגין נגד השלטון באחת מהפרשיות הציבוריות שעמדו על הפרק (אינני יודע אם זה היה גיוס בנות או ילדי העולים או פרשייה אחרת) ובה כותב החזון איש בתשובה כךההכרעה בלצאת להפגין נגד השלטון מסורה בידי מי שלומד תורה לשמה כל היום
קו ירוק כתב:לא ידען כתב:מנין כתב:איש_ספר כתב:ראיתי את המכתב. חלקו הראשון של המכתב מפאר את הנהגתו של הגראי"ל, וכמובן שאיש לא מעלה בדעתו למחוק דברים מעין אלו. חלקו השני מבקר את מבקריו ומציג אותם באור בעייתי.
מכתב הגרד''ל שליט"א
יסודות ההנהגה הציבורית מאז קום מדינת הכפירה והשמד, נתקבלו ממרן החזו"א זללה"ה שהורה כיצד לנהוג עם השלטונות והמוסדות הממשלתיים וכל כיוצ"ב, תלמידי החזו"א ידעו היטב את הדברים ממקורם, העבירו את הנחיותיו גם לאלה שלא שמעו, וע"פ הדברים האלה מתנהלת הנהגת הציבור כל עשרות השנים האחרונות. ביסודה של הנהגה זו, מונחת הכרה שכאן בא"י אנו בגלות, ויש לנהוג בהנהגת הגלות המסורה בידינו כל הדורות, וכפי שנהג רבינו הקדוש, מסדר המשנה, שלפני שהלך לפני השלטונים עיין בפרשת יעקב והנהגתו עם עשיו [עי' מדרש רבה וישלח פע"ח אות טו].
ומרן הגראי"ל שטיינמן שליט"א המלא יראת שמים וחרדה גדולה, לכבודו יתברך, ואחריות לעתיד כלל ישראל בתבונה שקולה, נוהג בהנהגת מרן החזו"א זללה"ה. וכן שמענו הרבה ממרן הגר"ח גריינמן זללה"ה שאמר על הנהגת הגראי"ל שהנהגתו טובה וישרה "וכמותו היה נוהג מרן החזו"א זצוקללה"ה".
...
ההנהגה הראויה ע"פ התורה היא הכרה במציאות היותינו בגלות והנהגת החכמה האחראית היא הדרך הישרה, וכך נוהג בכל זה מרן הגראי"ל.
...
בענין הנהגת הדור, ושמירת הציבור החרד לדבר ה' שומרי התורה ולומדיה ועמליה, יש לנהוג בתבונה, ורק גדולי התורה היודעים את כל פרטי הדברים, יכולים לדעת ולהנחות את ההנהגה לשמור על הקיים ולהרחיב את גבולות הקדושה. ודבר פשוט הוא, שחובה עלינו ועל ההנהגה ועל גדולי התורה לפעול כמיטב היכולת בכל זה,
...
מכיוון ומחקו את תגובתי, ותגובתי הייתה בכלל לא על רקע המחלוקת. מקווה שכעת לא תימחק תגובתי.
אני חושב שיש כאן הפרזה עצומה בכך ש'יסודות ההנהגה הציבורית מאז קום המדינה, נתקבלו ממרן החזו"א'.
ברוב השאלות הציבוריות, אם נשאל, התעטף בשתיקה. .
היות וכבר נגעת בזה, אעיר שזה צודק ולא צודק. ישנה התבטאות בנושא אישי לחלוטין שאמר ר' אהרן ראטה, שהחזו"א 'רבי על רביים' וזה היה נכון מאוד בימים של אז. אגב, לא הזכרת את מרן הגרי"ז.
נכון שהחזו"א ישב בפינתו, ואף הגרי"ז ישב בפינתו, הרבה פחות מהגרא"ז. ואעפ"כ השפעתם היתה מכרעת.
אלא שכלל לא נכון שהדרך של החזו"א היתה רופסת. אדרבא, הוא שלח את ר' מנחם פרוש 'לך להשתולל', הכוונה היתה להפגנות הרחוב בזמן גזירת גיוס בנות. בימיו לחמו בכח ובאלימות נגד חילול קדושת השבת בבני ברק, ורק אודות לכך בני ברק נראית כפי שהיא נראית. (גם עבודת הפעילים היתה על דעתם, וזו היתה מלחמה בשלטון) כמדומה שהגראי"ל בעצמו כמעט ונעצר בגיל 80 כשהלך להפגין ביפו על חילול קברים (לא בטוח ששל יהודים, אבל המחאה היתה על חילול קברים ופירצה של הענין). ברוחניות לא מוותרים. לכן היו גם היו הפגנות אלימות נגד חילולי שבת, ניתוחי מתים, ועל חילולי קברים אצל כל החוגים. על תקציבים אפשר לא להלחם..
נכון שהחזו"א היה איש צנוע, ומנגד הסטייפלער ובפרט הרב שך היו הרבה יותר אקטיביים, אבל לומר שהחזו"א היה מתחבא וזו צורת המלחמה לשבת בפינה, וזו נקראת 'לקיחת אחריות' - זה לא נכון בעליל. כשהרב שך היה לפני גיל 60 ומרן הגרי"ז כותב עליו שהוא אחד מגדולי דורינו, אז יומרה ילדותית היא לומר 'תלמידי החזו"א'.. שבשנות ה-20 לחייהם קבלו ממנו דרכי ההנהגה.. כאילו שאת מי מהם זיכו מן השמים לעמוד כחלוץ לפני המחנה.. לא בכדי אמר הגר"ח קרייסוירטה (על דרך הפלגה) שמימי רב האי גאון לא עמד מנהיג כזה לישראל (הרב שך) הוא התכוין לדרך האקטיבית (לאו דוקא לוחמנית. כי זה כל פעם לפי הנצרך) שלא לכ"א היה בכוחו למשוך בעוז בחוטים. (כמדומה שהשפעתו של מרן ר' יצחק אלחנן היתה דומה ברוסיה, ומסתמא גם השפעתו של מרן ר' חיים עוזר - אך במידה קטנה, כי הציבור ירא השם היה קטן מאוד).
שמעתי מאיש נאמן שאמר לו הגראי"ל זצ"ל, נכון, אם לא יתנו לבחורי הישיבות ללמוד, נצטרך להלחם, אבל עוד לא הגיע הזמן. כלומר הויכוח הוא מתי הוא הזמן - ולא על הדרך, שהיא בודאי רק במלחמה - כשכלו דרכי השתדלנות או כשאין אוזן שומעת.
לא ידען כתב:מכיוון ומחקו את תגובתי, ותגובתי הייתה בכלל לא על רקע המחלוקת. מקווה שכעת לא תימחק תגובתי.
אני חושב שיש כאן הפרזה עצומה בכך ש'יסודות ההנהגה הציבורית מאז קום המדינה, נתקבלו ממרן החזו"א'.
ברוב השאלות הציבוריות, אם נשאל, התעטף בשתיקה. היו גדולים אחרים שעסקו בפועל בכל ענייני הציבור. מהם הזכרתי את מרנן הגר"ז סורוצקין מלוצק והגרא"ז מלצר וכמובן מרן הבית ישראל מגור. כמו כן יוזכר מרן הרבי האביר יעקב מסדיגורא.
חלקם בבניין הציבוריות החרדית עד ימינו, גדול לאין ערוך מחלקו של החזון איש. ואני מדבר בעיני חוקר התקופה. איני יודע בעניינים שמימיים.
גם תמיכתו הבלתי מסוייגת של מרן הרבי רבי אהרון מבעלז באגודת ישראל, נתנה דחיפה עצומה ועידוד בל ישוער.
כמו כן, את המבנה עצמו של המפלגות החרדיות, בנה עוד בפולין מרן האמרי אמת מגור.
דוגמא קטנה: בבחירות לכנסת הראשונה, תמך החזון איש, כמעט בצורה רשמית במפלגת פאג"י. היא קיבלה 2835 קולות ולא עברה את אחוז החסימה.
במשך השנים, כרצון מפלגות מסויימות להיתלות באילנות גדולים, ומי לנו גדול כמותו, הפכוהו וענדוהו לראשם ומאוחר יותר - הרבה אחר פטירתו - לרבן הציבורי והמנהיג של כל בני הגולה, מה שבחייו לא היה ולא קרב.
כמובן שאיני מדבר על פסקי ההלכה של החזון איש. קטונתי. וגם בזה אפשר לברר הרבה. כמו כן לא פירטתי על השפעתו על ציבור בני הישיבות.
קו ירוק כתב:במענה להרב לא ידען:
היות וכבר נגעת בזה, אעיר שזה צודק ולא צודק. ישנה התבטאות בנושא אישי לחלוטין שאמר ר' אהרן ראטה, שהחזו"א 'רבי על רביים' וזה היה נכון מאוד בימים של אז. אגב, לא הזכרת את מרן הגרי"ז.
נכון שהחזו"א ישב בפינתו, ואף הגרי"ז ישב בפינתו, הרבה פחות מהגרא"ז. ואעפ"כ השפעתם היתה מכרעת.
אלא שכלל לא נכון שהדרך של החזו"א היתה רופסת. אדרבא, הוא שלח את ר' מנחם פרוש 'לך להשתולל', הכוונה היתה להפגנות הרחוב בזמן גזירת גיוס בנות. בימיו לחמו בכח ובאלימות נגד חילול קדושת השבת בבני ברק, ורק אודות לכך בני ברק נראית כפי שהיא נראית. (גם עבודת הפעילים היתה על דעתם, וזו היתה מלחמה בשלטון) כמדומה שהגראי"ל בעצמו כמעט ונעצר בגיל 80 כשהלך להפגין ביפו על חילול קברים (לא בטוח ששל יהודים, אבל המחאה היתה על חילול קברים ופירצה של הענין). ברוחניות לא מוותרים. לכן היו גם היו הפגנות אלימות נגד חילולי שבת, ניתוחי מתים, ועל חילולי קברים אצל כל החוגים. על תקציבים אפשר לא להלחם..
נכון שהחזו"א היה איש צנוע, ומנגד הסטייפלער ובפרט הרב שך היו הרבה יותר אקטיביים, אבל לומר שהחזו"א היה מתחבא וזו צורת המלחמה לשבת בפינה, וזו נקראת 'לקיחת אחריות' - זה לא נכון בעליל. כשהרב שך היה לפני גיל 60 ומרן הגרי"ז כותב עליו שהוא אחד מגדולי דורינו, אז יומרה ילדותית היא לומר 'תלמידי החזו"א'.. שבשנות ה-20 לחייהם קבלו ממנו דרכי ההנהגה.. כאילו שאת מי מהם זיכו מן השמים לעמוד כחלוץ לפני המחנה.. לא בכדי אמר הגר"ח קרייסוירטה (על דרך הפלגה) שמימי רב האי גאון לא עמד מנהיג כזה לישראל (הרב שך) הוא התכוין לדרך האקטיבית (לאו דוקא לוחמנית. כי זה כל פעם לפי הנצרך) שלא לכ"א היה בכוחו למשוך בעוז בחוטים. (כמדומה שהשפעתו של מרן ר' יצחק אלחנן היתה דומה ברוסיה, ומסתמא גם השפעתו של מרן ר' חיים עוזר - אך במידה קטנה, כי הציבור ירא השם היה קטן מאוד).
שמעתי מאיש נאמן שאמר לו הגראי"ל זצ"ל, נכון, אם לא יתנו לבחורי הישיבות ללמוד, נצטרך להלחם, אבל עוד לא הגיע הזמן. כלומר הויכוח הוא מתי הוא הזמן - ולא על הדרך, שהיא בודאי רק במלחמה - כשכלו דרכי השתדלנות או כשאין אוזן שומעת.
עזבו את זה שלא ברור הקשר בין מה שכתב רבינו הגרי"ז על ה'אבי עזרי' ובין רבינו החזו"א ותלמידיו, ולא ברורה הלמדנות המוזרה שהביאה את הכותב לחשוב שאם מרנא הגרי"ז כתב מה שכתב אזי יבל"ח מרנא הגרד"ל לא יכול לכתוב אודות "תלמידי החזו"א". עזבו, חבל לכלות את הכח להבנת דברים חסרי פשר.כשהרב שך היה לפני גיל 60 ומרן הגרי"ז כותב עליו שהוא אחד מגדולי דורינו, אז יומרה ילדותית היא לומר 'תלמידי החזו"א'.. שבשנות ה-20 לחייהם קבלו ממנו דרכי ההנהגה.. כאילו שאת מי מהם זיכו מן השמים לעמוד כחלוץ לפני המחנה..
פרנקל תאומים כתב:רק הערה אחת על משפט שא"א לעבור עליו לסדר היום:עזבו את זה שלא ברור הקשר בין מה שכתב רבינו הגרי"ז על ה'אבי עזרי' ובין רבינו החזו"א ותלמידיו, ולא ברורה הלמדנות המוזרה שהביאה את הכותב לחשוב שאם מרנא הגרי"ז כתב מה שכתב אזי יבל"ח מרנא הגרד"ל לא יכול לכתוב אודות "תלמידי החזו"א". עזבו, חבל לכלות את הכח להבנת דברים חסרי פשר.כשהרב שך היה לפני גיל 60 ומרן הגרי"ז כותב עליו שהוא אחד מגדולי דורינו, אז יומרה ילדותית היא לומר 'תלמידי החזו"א'.. שבשנות ה-20 לחייהם קבלו ממנו דרכי ההנהגה.. כאילו שאת מי מהם זיכו מן השמים לעמוד כחלוץ לפני המחנה..
אבל למען ה', ראו נא גם ראו כיצד גמדים טרוטי עיניים וקצוצי כנפיים מתבטאים בלשון זהב "יומרה ילדותית"(!!) על דבריו של נשר בשמים. לא יאומן כי יסופר כיצד הבריות כה הורגלו להעמיד את עצמם בשווה עם אנשים שאפי' אם ימי שנותינו יהיו כימי מתושלח ספק גדול אם נגיע לקצה התחתון של קרסוליהם.
לא יאומן. לא יאומן. ואינני כבר מדבר על עזות הפנים ובזיון החכמים, כ"א רק על אובדנה הטוטאלי של המודעות העצמית... כיצד נוטל אדם לעצמו יומרה כה ילדותית, שלא לומר- תינוקית, לכתוב על דבריו של שר התורה הגרד"ל שליט"א כי הם "יומרה ילדותית"??... כיצד לא חלי ולא מרגיש?? להיכן הגענו?
.
תם מה הוא אומר כתב:פרנקל תאומים כתב:רק הערה אחת על משפט שא"א לעבור עליו לסדר היום:עזבו את זה שלא ברור הקשר בין מה שכתב רבינו הגרי"ז על ה'אבי עזרי' ובין רבינו החזו"א ותלמידיו, ולא ברורה הלמדנות המוזרה שהביאה את הכותב לחשוב שאם מרנא הגרי"ז כתב מה שכתב אזי יבל"ח מרנא הגרד"ל לא יכול לכתוב אודות "תלמידי החזו"א". עזבו, חבל לכלות את הכח להבנת דברים חסרי פשר.כשהרב שך היה לפני גיל 60 ומרן הגרי"ז כותב עליו שהוא אחד מגדולי דורינו, אז יומרה ילדותית היא לומר 'תלמידי החזו"א'.. שבשנות ה-20 לחייהם קבלו ממנו דרכי ההנהגה.. כאילו שאת מי מהם זיכו מן השמים לעמוד כחלוץ לפני המחנה..
אבל למען ה', ראו נא גם ראו כיצד גמדים טרוטי עיניים וקצוצי כנפיים מתבטאים בלשון זהב "יומרה ילדותית"(!!) על דבריו של נשר בשמים. לא יאומן כי יסופר כיצד הבריות כה הורגלו להעמיד את עצמם בשווה עם אנשים שאפי' אם ימי שנותינו יהיו כימי מתושלח ספק גדול אם נגיע לקצה התחתון של קרסוליהם.
לא יאומן. לא יאומן. ואינני כבר מדבר על עזות הפנים ובזיון החכמים, כ"א רק על אובדנה הטוטאלי של המודעות העצמית... כיצד נוטל אדם לעצמו יומרה כה ילדותית, שלא לומר- תינוקית, לכתוב על דבריו של שר התורה הגרד"ל שליט"א כי הם "יומרה ילדותית"??... כיצד לא חלי ולא מרגיש?? להיכן הגענו?
.
אורייתא ('כבוד התורה') הוא דקא מרתח ליה למר,
היכן הוא כתב על הגרד"ל שליט"א משהו?
הוא כתב על אלה המכנים את הגרד"ל 'תלמיד החזו"א'.
הרי הגרד"ל גופיה, בהקלטה ידועה אומר כי הוא אינו תלמיד לחזו"א, ואינו יודע מדוע אומרים כן עליו, ולא זכה להקביל פני החזו"א אלא פעמים בודדות בשנות בחרותו.
ושלום על ישראל.
מלך שלם כתב:בעניין מכתב ר' דב. יש כידוע ליודעים סיפור שלם שכולו מעשה נפלא על מרן בעניין מידת השתיקה.
הימים ימי החנוכה תשעו. ומתנגדיו הרקיעו שחקים אז בענייני ההנהגה.
מכתב הגרדל בא כתגובה. הוחתמו עליו חשובי תלמידי החזוא. וכמו כן היו מוכנים מכתבים מגדולי תורה ואדמורים בעניין זה מהארץ ומחול. כמוכ האדמור מצאנז ביקש כמדו להדפיס שיחה נוקבת על כך.
כששמע עז מרן התנגד לפרסום כל הנל. ולהגרדל שלח שליח לאמר שאינו מרוצה מן הנל. אך בהתנצלות שאינו מחליט לו וכו.
המכתב נגנז עד להאידנא.
כשקבוצת תח דחקה בו כן לפרסם הנל וכן לכמה פעולות בעניין סירב לשמוע והשתמט בכל מיני אמתלאות כדרכו. כשדחקו בו עוד פתאום צעק שוויג שוויג שוויג בצעקה גדולה ויהי המקום לחרדת וגו. ואז העניין הנל ירד מהפרק.
אז הפליגו בקהל תלמידי החזוא מידת השתיקה של מרן. ולא נתקררה דעתו של הגאון ר איש בהגרחג עד שהגיד בשבעה למרן כי היה חד בדרא במדת השתיקה.
מאידך ידוע לי כי ששליחיו בכנסת סבלו בעבור הכרעתו עודד לפרסם מכתב חריף מאד מר יצחק אלחנן בהקשר דומה והסכים לקשור את שמו לעניין.
פרנקל תאומים כתב:שמעתי מר' יעקב רוזנשטיין שסיפר כיצד תמיד מרן זי"ע היה מחושבן עם ההלכה ואיך התגובה הראשונית שלו בכל מצב היתה ההלכה.
הוא נתן כמה דוגמאות, ...
ארע שהוא היה עימו במרפאה של רופא העיניים ד"ר בלומנטל, לצורך ניתוח להסרת קטרקט, ואחרי שהרופא החדיר לעיניו טיפות להרחבת האישונים, היה עליהם להמתין בחוץ עם הטיפות בעיניים לזמן מוקצב, והנה, הבחין מלווהו ר' יעקב הי"ו שהכוס על השולחן רועדת, לקח לו רגע להבין שבזה הרגע מתרחשת רעידת אדמה, הוא נבהל ותר בעיניו אחרי המשקוף הקרוב, ולפתע חש גם מרן זי"ע במתרחש והוא שאל- מה קורה כאן? ר' יעקב השיב לו: הראש ישיבה, רעידת אדמה! מרן זי"ע הגיב מיד- אזוי? וכהרף עין נעמד על רגליו ובירך בכוונה ובקול רם: "בא"י אלוקינו מ"ה עושה מעשה בראשית"!!... ומיד פנה עם ר' יעקב אל עבר המשקוף הקרוב...
דעת_האברך כתב:שמעתי הספד משובח מהג"ר בונים שרייבר שליט"א שהעלה על נס את זאת שכל מי שהיה סביבתו של מרן זצ"ל ידע שהנושא הכי מרכזי בחייו שכל הזמן היה בתודעה שלו - מה יהיה עם העולם הבא שלי, וכל מעשה נבחן על פי מדד זה, האם יוסיף לעולם הבא או יגרע מהעולם הבא. ואמר על זה הגרב"ש שמרן היה חי בפלנטה אחרת מרוב העם, הוא היה בן העולם הבא, הוא לא חי בעולם הזה. [היתה לי קושיא על כך שהרי שנינו "אל תעבדו את הרב על מנת לקבל פרס" ויש ליישב].
מלך שלם כתב:בעניין מכתב ר' דב. יש כידוע ליודעים סיפור שלם שכולו מעשה נפלא על מרן בעניין מידת השתיקה.
הימים ימי החנוכה תשע''ו. ומתנגדיו הרקיעו שחקים אז בענייני ההנהגה.
מכתב הגרדל בא כתגובה. הוחתמו עליו חשובי תלמידי החזו''א. וכמו כן היו מוכנים מכתבים מגדולי תורה ואדמו''רים בעניין זה מהארץ ומחו''ל. כמו''כ האדמו''ר מצאנז ביקש כמדו' להדפיס שיחה נוקבת על כך.
כששמע עז מרן התנגד לפרסום כל הנ''ל. ולהגרד''ל שלח שליח לאמר שאינו מרוצה מן הנ''ל. אך בהתנצלות שאינו מחליט לו וכו'.
המכתב נגנז עד להאידנא.
כשקבוצת ת''ח דחקה בו כן לפרסם הנ''ל וכן לכמה פעולות בעניין סירב לשמוע והשתמט בכל מיני אמתלאות כדרכו. כשדחקו בו עוד פתאום צעק שוויג שוויג שוויג בצעקה גדולה ויהי המקום לחרדת וגו'. ואז העניין הנ''ל ירד מהפרק.
אז הפליגו בקהל תלמידי החזו''א מידת השתיקה של מרן. ולא נתקררה דעתו של הגאון ר' אי''ש בהגרח''ג עד שהגיד בשבעה למרן כי היה חד בדרא במדת השתיקה.
מאידך ידוע לי כי ששליחיו בכנסת סבלו בעבור הכרעתו עודד לפרסם מכתב חריף מאד מר יצחק אלחנן בהקשר דומה והסכים לקשור את שמו לעניין.
דעת_האברך כתב:שמעתי הספד משובח מהג"ר בונים שרייבר שליט"א שהעלה על נס את זאת שכל מי שהיה סביבתו של מרן זצ"ל ידע שהנושא הכי מרכזי בחייו שכל הזמן היה בתודעה שלו - מה יהיה עם העולם הבא שלי, וכל מעשה נבחן על פי מדד זה, האם יוסיף לעולם הבא או יגרע מהעולם הבא. ואמר על זה הגרב"ש שמרן היה חי בפלנטה אחרת מרוב העם, הוא היה בן העולם הבא, הוא לא חי בעולם הזה. [היתה לי קושיא על כך שהרי שנינו "אל תעבדו את הרב על מנת לקבל פרס" ויש ליישב].
והוסיף הגרב"ש שכל הסגפנות שלו והפרישות שלו שכמעט לא נשמע כמותה במיוחד בדורות האחרונים לא נבעה מכיוון של סגפנות ופרישות גרידא, אלא היו פועל יוצא של המרכזיות של העולם הבא בחייו, שהביאו ממילא לכך שיפרוש מכל דבר של עולם הזה אשר יכול רק לגרע לעולם הבא. ולכן, שלא כמו הרבה סגפנים שנודפת מאצלם הרגשה של צו"ל ("צדיק ורע לו..."), הרי שאצל הגראי"ל היתה הרגשה של שמחת חיים וחדוה ונעימות לכל הבא במחיצתו.
בתוך דבריו אמר הגרב"ש דבר נכון, שיכולים להיות שני אברכים, שניהם עסוקים בתורה ובמצוות אותו מספר שעות ביום, ושניהם לומדים בסדרים באותה התמדה, אך יהיה ביניהם הבדל של שמים וארץ - האחד ראשו נמצא בסדרים, אלא שבין לבין יש בין הסדרים, זמן שצריך לעזור בבית ולהיות עם אשתו והילדים ואולי לקצת פנאי, ואילו השני ראשו ומחשבתו ועיקרו מצוי בין הסדרים, אלא שמה לעשות בין לבין יש גם סדרים שבהם צריך ללמוד...
פרנקל תאומים כתב:שמעתי מהנכד הרב ר' גדליה שליט"א, שהרבנית תמר ע"ה סיפרה לו, שכאשר היתה מבקשת לקנות דברים שונים לביתם שלדעתו זי"ע לא היו הכרחיים, הוא היה מפציר בה ומשכנע אותה להימנע מהם באומרו לה: "לא כדאי לך לקנות את זה, לא כדאי לך, הלא כל מה שיהיה לך כאן, לא יהיה לך שם".
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 157 אורחים