רבי אליעזר משה פישר זצ"ל

[איש פלוני]

ברוך דיין האמת: בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים מגיעה הבשורה המרה על הסתלקותו של הגאון רבי אליעזר משה פישר זצ"ל, מגדולי זקני מורי ההוראה בירושלים רבם של שכונת בתי ברוידא וכנסת והוא בן 88 בפטירתו.

הגאון רבי משה פישר זצ"ל נולד בבירושלים לאביו הרב החסיד רבי אהרן פישר זצ"ל, מאנשי ה"פרושים" בירושלים; ולאמו מרת דבורה ע"ה.

סבו, הגאון רבי רבי שלמה פישר זצ"ל, שימש כרב קהילת אנטה של קרלסבורג ותלמידם של בעל ה'כתב סופר' ורבי יצחק דב במברגר זצ"ל.

בגיל צעיר התייתם מאביו ובהגיעו לפרק האיש מקדש נישא לרעייתו - בתו של הגאון רבי אליהו זלוטניק זצ"ל, מו"ץ העדה החרדית. כל חייו יגע ועמל בתורה וחיבר את הספר "אליעזר משה" על הש"ס.

הותיר אחריו דורות ישרים מבורכים: בנים ובנות וצאצאים הממשיכים את דרכו הרוחנית שהנחיל. בניו: הגאון רבי מאיר פישר רבה של הר יונה ג' הגאון רבי מיכל פישר ר"מ בישיבת זכרון מיכאל בזכרון יעקב.

אחיו, הגאון רבי שלמה פישר (לרפו"ש), ראש ישיבת זהב מרדכי איתרי.

אחיו המפורסם, מגדולי פוסקי הדור האחרון - הגאון רבי ישראל יעקב פישר זצ"ל, בעל 'אבן ישראל' וראב"ד 'העדה החרדית'.

ל'בחדרי חרדים' נודע כי מסע ההלוויה יתקיים הערב, ליל שישי, בשעה 23:00 - והיא תצא מבית מדרשו שברחוב הנצי"ב 5 בבתי ברוידא ומשם להר המנוחות בירושלים - שם ייטמן.

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.

[תבונה1]

אכן גדולה מאד האבידה. בהירות עצומה בכל חלקי התורה ומדות נאצלות. כמה מאור פנים. הייתי מגיע אצלו והיה שואלני באיזו סוגיא אני עוסק ומיד היה מדבר עמי ברעננות של בחור צעיר, וכאילו עתה הוא עסוק בסוגיא זו, בבהירות עצומה בגמרא רש"י ותוספות ובסברותיהם. קשה להעביר את החוויה, אך כל מי שהכירו ראה את זה וחווה את זה. כל זה ממש עד ימיו האחרונים. אפילו בזמן שיסוריו תכפו עליו שמחת התורה חפפה עליו והאירה את פניו.
היה מסור בצורה מיוחדת למשפחתו, ואני זוכר מספר סיפורים שממש לא יאומנו.
עוד נקודה שממש בלטה אצלו היתה מידת האמת הן בין אדם לחבירו והן כלפי עצמו היתה לו אובייקטיביות נדירה, אפילו במקומות שרבים נכשלו מתוך נגיעה בדבר הוא נשאר נקי וטהור. הן בחייו והן בלמודו הוא היה נקי וישר.
ילדותו כידוע היתה קשה, הם גדלו כיתומים ומשפחתם התגלגלה ממקום למקום והיו ממש בחרפת רעב. הוא סיפר לי כי היה שבוע שלם שכל מאכלם היה קופסת ריבה. ומתוך חיים אלו צמחו הוא ואחיו והיו לגדולי ישראל. אכן אנשי אמנה אבדו.

בספרי רבבות אפרים הביא פעמים רבות תשובות משמו.

[איש פלוני]

פסקים שלו:
פרסם באור תורה מאמר שלא לומר את קינת המזלות בליל תשעה באב.
-
פסק בענין רכיבה על אופניים לבנות https://www.kikar.co.il/200565.html
-
עוד פסק מענין: המשאיל טלית לעליה לתורה או לברכת כהנים וכדו' צריך לברך עליה אח"כ שוב.

[בן ירושלים]

ילדותו כידוע היתה קשה, הם גדלו כיתומים ומשפחתם התגלגלה ממקום למקום והיו ממש בחרפת רעב. הוא סיפר לי כי היה שבוע שלם שכל מאכלם היה קופסת ריבה. ומתוך חיים אלו צמחו הוא ואחיו והיו לגדולי ישראל. אכן אנשי אמנה אבדו.

בהלוית אם 'הבנים' הרבנית דבורה הספידה המו"ץ הידוע הגאון ר' שלום אייזן . הוא דבר על 'אם הבנים ' שמחה.

פעם אמר לי הגר"ש אויערבאך שלהורים כנראה היו הרבה זכויות שהם זכו ל4 בנים שכולם גדולי תורה.
הגאון ר' משה היה מקורי מאד (כמו אחיו)
את הבנות שלח למוסדות ה'ישוב הישן' ואח"כ השיא אותם לחתנים מופלגי תורה אבל בחורים מישיבות ליטאיות (ואפילו מגולחים)

[עמקן]

הוא היה דומה מאד לאחיו הגאון ר' ישראל יעקב פישר, ראב"ד עדה"ח ומחבר ספר אבן ישראל.
אומרים שפעם אמר לאחיו שאנשים מבלבלים ושואלים אותו שאלות משום שחושבים שהוא אחיו. ריי"פ [שהיה ידוע לכח התירא שלו] אמר לו: 'ומה אתה עונה', והוא אמר: 'מותר מותר'.

[בן ירושלים]

לפני שנים ראיתיו נכנס לבנק דיסקונט בגאולה. כולם רצו ופינו לו את התור. מישהו שאל מיזה, ואחר השיב : ר' ישראל יעקב, מה אתה לא מכיר אות?!

[אמיר כרמי]

פעם אמר לי הגר"ש אויערבאך שלהורים כנראה היו הרבה זכויות שהם זכו ל4 בנים שכולם גדולי תורה.

מי הרביעי?

[עמקן]

ר' מאיר צבי פישר, מו"ץ בהר נוף.

[בן ירושלים]

פעם שאלתי את ר' מאיר צבי (שהיה בכור האחים, עבר הרבה קשיים ונסיונות בימי חייו, והיה ת"ח גדול וצנוע) היכן ר' ישראל יעקב עשה 'שימוש' ,. התשובה המיידית היתה 'פישרית' טיפוסית, 'בשביל מה צריך 'שימוש' הרי ערבך ערבא צריך, ואם עושים שימוש אצל מישהוא שלא יודע אז לומדים ממנו את הטעויות . הכי חשוב מה שאדם למד מעצמו.
אחרי כן אמר שאחיו הגרי"י עשה חדשיים שימוש אצל ה'טעפליקער רב', ובזה היה לו די.

רמ"צ סיפר שבמשך שנים לחצו עליו מה'עדה' שיהיה מו"צ מטעמם והוא לא הסכים כי אין בזה "עולם הזה ולא עולם הבא".

[תבונה1]

אכתוב מספר שמועות ששמעתי ממנו כדי שיהיו שפתיו דובבות.

א'. בריש בבא מציעא הקשו התוספות על המשנה דזה אומר כולה שלי וזה אומר חציה שלי ישבע וכו', ואמאי לא נימא שזה שטוען כולה שלי הוי ודאי וזה שטוען חציה שלי הוי ספק ואין ספק מוציא מידי ודאי, ותי' שמכך שהגביה חצי עדיין לא יודעים שהחצי השני שלו וכלפיו הוא בספק. וצ"ע מהי ההוה אמינא של התוס'.

וביאר הגרא"מ פישר זצ"ל דבגמרא אמרינן שהם תפוסים בכרכשתא לכן השאלה היא כזו, בודאי שהאומר כולה שלי הגביהו והוא מוחזק רק שהשאלה היא האם השני גם הוא הגביה או לא, וזה באמת דומה לספק ויבם, לכן יש לומר בזה אין ספק מוציא מידי ודאי, דהוא ודאי הגביה והוא ספק הגביה. עכ"ד.

ומצאתי בחידושי מהר"ל מפראג עמ"ס בבא מציעא שכתב סברא זו בתור קושיא על תירוצם של התוספות ע"ש בכל דבריו.


ב'. זכורני שדנו לפניו לגבי עישון ביום טוב אם המעשן את מקום האותיות עובר משום מוחק, והגרא"מ פישר זצ"ל טען שזה תמוה דלא שייך מוחק אלא אם משאיר את הדף ריק ממקום הכתב, ע"ז שייך מוחק, אך כששורף הכל אין שייך כלל מוחק דאין נשאר מקום מחוק. עכ"ד. וזכורני שדנו אז לפניו מהדין המבואר בסימן ש"מ סעיף ג' לגבי לשבר העוגה וגם מדין ספר שיש אותיות בדפיו.

ובאמת הפרי מגדים בסימן תרי"א כתב שזה רק מדרבנן, וכעיקר דבריו מצאתי באור שמח פרק כ"ג מהלכות שבת.


ג'. הרמ"א בסימן תר"צ סעיף ה' כתב שמי ששהה באמצע קריאת המגילה וסח בינתיים גוערין בו, והוא מתשובת הרשב"א וטעמו מבואר שם בתשובה שזה משום הברכה, שאין להסיח דעת. וצ"ע מה ענין זה לזה.

ואמר לי הגרא"מ פישר זצ"ל דבאמת צריכה הברכה לחול על כל המעשה אלא שאינו מעכב, אבל בודאי שיש בזה ענין ואפילו אם סח לא גרע מלא בירך כלל שיצא יד"ח, עכ"פ אם חל על המצוה יצא אך לכתחילה צריך שיחול על הכל. עכ"ד.

[מיללער]

ב'. זכורני שדנו לפניו לגבי עישון ביום טוב אם המעשן את מקום האותיות עובר משום מוחק, והגרא"מ פישר זצ"ל טען שזה תמוה דלא שייך מוחק אלא אם משאיר את הדף ריק ממקום הכתב, ע"ז שייך מוחק, אך כששורף הכל אין שייך כלל מוחק דאין נשאר מקום מחוק. עכ"ד. וזכורני שדנו אז לפניו מהדין המבואר בסימן ש"מ סעיף ג' לגבי לשבר העוגה וגם מדין ספר שיש אותיות בדפיו.

ובאמת הפרי מגדים בסימן תרי"א כתב שזה רק מדרבנן, וכעיקר דבריו מצאתי באור שמח פרק כ"ג מהלכות שבת.

כל השאלה לכאורה הוא רק באיסור דרבנן שהרי אינו מוחק ע"מ לכתוב, ומקלקל הוא. ולעצם השאלה יש לידון, בשורף שטר אם חייב גם משום מוחק.

[משולש]

הותיר אחריו דורות ישרים מבורכים: בנים ובנות וצאצאים הממשיכים את דרכו הרוחנית שהנחיל. בניו: הגאון רבי מאיר פישר רבה של הר יונה ג' הגאון רבי מיכל פישר ר"מ בישיבת זכרון מיכאל בזכרון יעקב.

אין לו בן בביתר?

[גימפעל]

בנו ר' ישעי'ה גר בביתר.

[משולש]

כולם יושבים שבעה בבית הנפטר? איפה ועד מתי.

[תבונה1]

כולם יושבים שבעה בבית הנפטר? איפה ועד מתי.

השבעה בבית הנפטר שכונת כנסת ב'
בוקר 10:00 - 1:30
ערב 5:00 - 10:00
השבעה מסתיימת ביום חמישי בבוקר

[תבונה1]

http://beinenu.com/sites/default/files/ ... _57_81.pdf
באוסף גליונות התפרסם מאמר מעניין על הגרא"מ פישר זצ"ל לרגל יום היארצייט

[הבאר ההיא]

הגאון ר' משה היה מקורי מאד (כמו אחיו)
את הבנות שלח למוסדות ה'ישוב הישן' ואח"כ השיא אותם לחתנים מופלגי תורה אבל בחורים מישיבות ליטאיות (ואפילו מגולחים)

שמעתי מנכדו שמה ששלח את בנותיו למוסדות הישוב הישן זה היה תנאי שהתנה אתו חותנו לפני הנישואין.

אגב הוא התנה אתו גם שלא יצביע בבחירות אבל את זה הוא לא קיים.

[מה שנכון נכון]

פסקים שלו:
פרסם באור תורה מאמר שלא לומר את קינת המזלות בליל תשעה באב.

תגובת ר"ש אשכנזי לדבריו נתפרסמה בגליון או"ת הבא (רעא), ושוב באגרות שמואל אג' תרפה.