תרח כתב:אולי הוא חושש שבעוד כך וכך זמן יהיה אינטרנט בשעוני יד ע"כ הוא מקדים רפואה למכה..
יותר נראה שהכל מגיע בגלל תחושתו על דרדור הדור בפרט תודות לאינטרנט, על כן הוא מנסה למצוא תשובות המשקל...
סכינא חריפא כתב:עכשיו ברצינות, ידוע שהגרש"ז אויערבאך אמר שעניבה לדעתו יש בה כעין לא ילבש [כנראה בדרך צחות], האם הגר"ח מורה לתלמידיו בחדא מחתא להסיר את העניבה?
עזריאל ברגר כתב:ב. לגופא דאתכלא - הביאו כאן מכתב בכתב ידו של החזו"א שאוסר את השעון רק בשבת. מה אומר על זה הגרח"ק?
קו ירוק כתב:עזריאל ברגר כתב:ב. לגופא דאתכלא - הביאו כאן מכתב בכתב ידו של החזו"א שאוסר את השעון רק בשבת. מה אומר על זה הגרח"ק?
שם החזו"א מתייחס לדינא לגבי שבת, וכתב 'אסור'. גם הגרח"ק לא סבור שזה 'אסור' מדינא, אלא הוא מרגיש שזה בגד אשה.
(למה לא שאלת ע"א שהרב שך והגרשי"א הלכו עם שעון יד).
קו ירוק כתב:עזריאל ברגר כתב:ב. לגופא דאתכלא - הביאו כאן מכתב בכתב ידו של החזו"א שאוסר את השעון רק בשבת. מה אומר על זה הגרח"ק?
שם החזו"א מתייחס לדינא לגבי שבת, וכתב 'אסור'. גם הגרח"ק לא סבור שזה 'אסור' מדינא, אלא הוא מרגיש שזה בגד אשה.
קו ירוק כתב:(למה לא שאלת ע"א שהרב שך והגרשי"א הלכו עם שעון יד)
זאב ערבות כתב:אך התעוררה שאלה בנידון השעון ממש הלכה למעשה. חבר בא לבקר היום ובין לבין אמר שאינו עונד שעון. שאלתי מדוע? וענה כיוון שלפני מספר שנים נכנס לחדרו של הגרח"ק ענוד שעון, המשב"ק בקש שיוריד אותו והגרח"ק בקש שיבטיח לו שלא ילבש יותר שעון. כעת הוא רואה זאת כנדר וחושש (או יותר נכון נראה שמפחד) להפר אותו. שלחתי לו קישור לאשכול זה וכעת אני שואל עבורו האם יש ממה לחשוש או שניתן ללכת ליחיד מומחה שיפר לו.
חיים סגל כתב:.
אוצר החכמה כתב:יש"כ. הדעה שכל דבר שהוא ליופי אסור הוא מחלוקת הובא בשו"ע במקומו ובבהגר"א שם מהגמרא שבת שהזכיר. אבל הפלא כמובן נשאר. למה עולה בדעתו שלבישת שעון הוא ליופי?
זאב ערבות כתב: לבקש מאדם שבא לברכה שיבטיח שלא ילבש יותר שעון כל ימי חייו נראה מוגזם. האם זאת אומרת שבב"ב לא נותנים יותר מתנה לחתן שעון?
זאב ערבות כתב:מאז שנודע לי ענין זה של השעון (וגם שעל הדלת יש פתק שאין כניסה לבעלי סמרטפון) לא נגשתי לביתו של הגרח"ק יותר.
חיי נר כתב:זאב ערבות כתב: לבקש מאדם שבא לברכה שיבטיח שלא ילבש יותר שעון כל ימי חייו נראה מוגזם. האם זאת אומרת שבב"ב לא נותנים יותר מתנה לחתן שעון?
יותר מוגזם ללכת לפורמים ולכתוב דברים מוגזמים לא מדוייקים, אף פעם לא ביקש שיבטיחו וכדו' בשביל ברכה, הגרח"ק אישית מפריע לו לראות את זה משום שכך יצא לו לדינא, מותר לכבדו ולא להפריע לרגשותיו.זאב ערבות כתב:מאז שנודע לי ענין זה של השעון (וגם שעל הדלת יש פתק שאין כניסה לבעלי סמרטפון) לא נגשתי לביתו של הגרח"ק יותר.
בזכותך יש לו עוד כמה רגעים של ת"ת.
בקשר להנהגת הגרח"ק שליט"א איני רואה את עצמי לא ראוי ולא מתאים לחוות דעה. הרי מה שלר' זאב יהיה מותר במקרה הזה, לי יהיה אסור. בקשר לנושא של השלט בכניסה, אני דווקא מאוד 'מתחבר' לכך, מותר לכבד את גדולי ישראל, לשמור על האוירה, ולהשאיר את זה בחוץ. זה מעיק ומקומם כאשר בני הבית מסתובבים עם זה בגלוי...זאב ערבות כתב:חיי נר כתב:זאב ערבות כתב: לבקש מאדם שבא לברכה שיבטיח שלא ילבש יותר שעון כל ימי חייו נראה מוגזם. האם זאת אומרת שבב"ב לא נותנים יותר מתנה לחתן שעון?
יותר מוגזם ללכת לפורמים ולכתוב דברים מוגזמים לא מדוייקים, אף פעם לא ביקש שיבטיחו וכדו' בשביל ברכה, הגרח"ק אישית מפריע לו לראות את זה משום שכך יצא לו לדינא, מותר לכבדו ולא להפריע לרגשותיו.זאב ערבות כתב:מאז שנודע לי ענין זה של השעון (וגם שעל הדלת יש פתק שאין כניסה לבעלי סמרטפון) לא נגשתי לביתו של הגרח"ק יותר.
בזכותך יש לו עוד כמה רגעים של ת"ת.
תודה על התגובה הסרקסטית. כנראה לא ראית את הודעתי המקורית שמשום מה הוסרה אך עדיין קיימת בתוך תגובה אחרת. לאחר שתקרא אותה לפני שאתה מגיב. שאלתי עבור חבר שמציק לו מה שקרה אתו אצל הגרח"ק ולו היה יודע אף הוא לא היה נגש אליו. בגלל שיש לאדם רגישות לדבר מסויים או שכך הוא סובר להלכה, אינו יכול להפות זאת על כל הציבור מה עוד שהוא דעת יחיד וכבר הרבה תמהו על הוראה זו ואפילו שיצאה מפי החזון איש בצורה זו או אחרת. ניחא כשבאים אליו לברכה מתבקשים להחביא את השעון, אך לבקש מהאדם לא ללבוש יותר שעון בגדר קבלת שבועה כל חייו נראה לך נכון והוגן?
אני כותב את הדבר הבא ברצינות. בחיים ברלין היה ת"ח שנהג לא ללבוש משקפיים בגלל שסבר שזה חציצה בינו לבין הגמרא. נניח אותו ת"ח (שאיני זוכר את שמו) נהיה גדול הדור, האם נכון בעינך שידרוש מכולם לא לחבוש משקפיים כיוון שהוא רגיש לנושא? ואל תאמר לי שהדוגמא הזו מגוחכת, הלא השווער של הגרח"ק לבש שעון והיה פוסק הדור.
בקשר להערתך השניה לא אטרח להגיב מה שיש לי לומר.
זאב ערבות כתב:חיי נר כתב:זאב ערבות כתב: לבקש מאדם שבא לברכה שיבטיח שלא ילבש יותר שעון כל ימי חייו נראה מוגזם. האם זאת אומרת שבב"ב לא נותנים יותר מתנה לחתן שעון?
יותר מוגזם ללכת לפורמים ולכתוב דברים מוגזמים לא מדוייקים, אף פעם לא ביקש שיבטיחו וכדו' בשביל ברכה, הגרח"ק אישית מפריע לו לראות את זה משום שכך יצא לו לדינא, מותר לכבדו ולא להפריע לרגשותיו.זאב ערבות כתב:מאז שנודע לי ענין זה של השעון (וגם שעל הדלת יש פתק שאין כניסה לבעלי סמרטפון) לא נגשתי לביתו של הגרח"ק יותר.
בזכותך יש לו עוד כמה רגעים של ת"ת.
תודה על התגובה הסרקסטית. כנראה לא ראית את הודעתי המקורית שמשום מה הוסרה אך עדיין קיימת בתוך תגובה אחרת. לאחר שתקרא אותה לפני שאתה מגיב. שאלתי עבור חבר שמציק לו מה שקרה אתו אצל הגרח"ק ולו היה יודע אף הוא לא היה נגש אליו. בגלל שיש לאדם רגישות לדבר מסויים או שכך הוא סובר להלכה, אינו יכול להפות זאת על כל הציבור מה עוד שהוא דעת יחיד וכבר הרבה תמהו על הוראה זו ואפילו שיצאה מפי החזון איש בצורה זו או אחרת. ניחא כשבאים אליו לברכה מתבקשים להחביא את השעון, אך לבקש מהאדם לא ללבוש יותר שעון בגדר קבלת שבועה כל חייו נראה לך נכון והוגן?
אני כותב את הדבר הבא ברצינות. בחיים ברלין היה ת"ח שנהג לא ללבוש משקפיים בגלל שסבר שזה חציצה בינו לבין הגמרא. נניח אותו ת"ח (שאיני זוכר את שמו) נהיה גדול הדור, האם נכון בעינך שידרוש מכולם לא לחבוש משקפיים כיוון שהוא רגיש לנושא? ואל תאמר לי שהדוגמא הזו מגוחכת, הלא השווער של הגרח"ק לבש שעון והיה פוסק הדור.
בקשר להערתך השניה לא אטרח להגיב מה שיש לי לומר כיון שאין דרכי להשפיל אנשים שאיני מכיר ברבים. אך אם היית יודע מדוע יש לי סמרטפון - בושה היתה מכסה את פניך על מה שכתבת.
אוצר החכמה כתב:יש"כ. הדעה שכל דבר שהוא ליופי אסור הוא מחלוקת הובא בשו"ע במקומו ובבהגר"א שם מהגמרא שבת שהזכיר. אבל הפלא כמובן נשאר. למה עולה בדעתו שלבישת שעון הוא ליופי?
הפשוט בפשטותו כתב:זאב ערבות כתב:חיי נר כתב:זאב ערבות כתב: לבקש מאדם שבא לברכה שיבטיח שלא ילבש יותר שעון כל ימי חייו נראה מוגזם. האם זאת אומרת שבב"ב לא נותנים יותר מתנה לחתן שעון?
יותר מוגזם ללכת לפורמים ולכתוב דברים מוגזמים לא מדוייקים, אף פעם לא ביקש שיבטיחו וכדו' בשביל ברכה, הגרח"ק אישית מפריע לו לראות את זה משום שכך יצא לו לדינא, מותר לכבדו ולא להפריע לרגשותיו.זאב ערבות כתב:מאז שנודע לי ענין זה של השעון (וגם שעל הדלת יש פתק שאין כניסה לבעלי סמרטפון) לא נגשתי לביתו של הגרח"ק יותר.
בזכותך יש לו עוד כמה רגעים של ת"ת.
תודה על התגובה הסרקסטית. כנראה לא ראית את הודעתי המקורית שמשום מה הוסרה אך עדיין קיימת בתוך תגובה אחרת. לאחר שתקרא אותה לפני שאתה מגיב. שאלתי עבור חבר שמציק לו מה שקרה אתו אצל הגרח"ק ולו היה יודע אף הוא לא היה נגש אליו. בגלל שיש לאדם רגישות לדבר מסויים או שכך הוא סובר להלכה, אינו יכול להפות זאת על כל הציבור מה עוד שהוא דעת יחיד וכבר הרבה תמהו על הוראה זו ואפילו שיצאה מפי החזון איש בצורה זו או אחרת. ניחא כשבאים אליו לברכה מתבקשים להחביא את השעון, אך לבקש מהאדם לא ללבוש יותר שעון בגדר קבלת שבועה כל חייו נראה לך נכון והוגן?
אני כותב את הדבר הבא ברצינות. בחיים ברלין היה ת"ח שנהג לא ללבוש משקפיים בגלל שסבר שזה חציצה בינו לבין הגמרא. נניח אותו ת"ח (שאיני זוכר את שמו) נהיה גדול הדור, האם נכון בעינך שידרוש מכולם לא לחבוש משקפיים כיוון שהוא רגיש לנושא? ואל תאמר לי שהדוגמא הזו מגוחכת, הלא השווער של הגרח"ק לבש שעון והיה פוסק הדור.
בקשר להערתך השניה לא אטרח להגיב מה שיש לי לומר כיון שאין דרכי להשפיל אנשים שאיני מכיר ברבים. אך אם היית יודע מדוע יש לי סמרטפון - בושה היתה מכסה את פניך על מה שכתבת.
אני לא מבין איך נותן לאיש הזה לכתוב הודעות ביד חופשית!
איך אתה מתייחס לגרח"ק - קדוש ד' שלאחר המאה ועשרים שלו אף אחד מאיתנו לא יבין איך חי איתנו ענק כזה ששייך לדורות קודמים?! אם אתה לא מבין אתה פוסל? תכתוב שאתה לא מבין! ניגבת איתו חומוס מתי שהוא???
סליחה על החריפות, אבל צריך לדעת לשאול.
חוצמזה שענין הברכות שלו ידוע בשמו ובשם עוד שמלביש את הברכה על דבר מסויים.
נוטר הכרמים כתב:בקשר להנהגת הגרח"ק שליט"א איני רואה את עצמי לא ראוי ולא מתאים לחוות דעה. הרי מה שלר' זאב יהיה מותר במקרה הזה, לי יהיה אסור. בקשר לנושא של השלט בכניסה, אני דווקא מאוד 'מתחבר' לכך, מותר לכבד את גדולי ישראל, לשמור על האוירה, ולהשאיר את זה בחוץ. זה מעיק ומקומם כאשר בני הבית מסתובבים עם זה בגלוי...זאב ערבות כתב:חיי נר כתב:זאב ערבות כתב: לבקש מאדם שבא לברכה שיבטיח שלא ילבש יותר שעון כל ימי חייו נראה מוגזם. האם זאת אומרת שבב"ב לא נותנים יותר מתנה לחתן שעון?
יותר מוגזם ללכת לפורמים ולכתוב דברים מוגזמים לא מדוייקים, אף פעם לא ביקש שיבטיחו וכדו' בשביל ברכה, הגרח"ק אישית מפריע לו לראות את זה משום שכך יצא לו לדינא, מותר לכבדו ולא להפריע לרגשותיו.זאב ערבות כתב:מאז שנודע לי ענין זה של השעון (וגם שעל הדלת יש פתק שאין כניסה לבעלי סמרטפון) לא נגשתי לביתו של הגרח"ק יותר.
בזכותך יש לו עוד כמה רגעים של ת"ת.
תודה על התגובה הסרקסטית. כנראה לא ראית את הודעתי המקורית שמשום מה הוסרה אך עדיין קיימת בתוך תגובה אחרת. לאחר שתקרא אותה לפני שאתה מגיב. שאלתי עבור חבר שמציק לו מה שקרה אתו אצל הגרח"ק ולו היה יודע אף הוא לא היה נגש אליו. בגלל שיש לאדם רגישות לדבר מסויים או שכך הוא סובר להלכה, אינו יכול להפות זאת על כל הציבור מה עוד שהוא דעת יחיד וכבר הרבה תמהו על הוראה זו ואפילו שיצאה מפי החזון איש בצורה זו או אחרת. ניחא כשבאים אליו לברכה מתבקשים להחביא את השעון, אך לבקש מהאדם לא ללבוש יותר שעון בגדר קבלת שבועה כל חייו נראה לך נכון והוגן?
אני כותב את הדבר הבא ברצינות. בחיים ברלין היה ת"ח שנהג לא ללבוש משקפיים בגלל שסבר שזה חציצה בינו לבין הגמרא. נניח אותו ת"ח (שאיני זוכר את שמו) נהיה גדול הדור, האם נכון בעינך שידרוש מכולם לא לחבוש משקפיים כיוון שהוא רגיש לנושא? ואל תאמר לי שהדוגמא הזו מגוחכת, הלא השווער של הגרח"ק לבש שעון והיה פוסק הדור.
בקשר להערתך השניה לא אטרח להגיב מה שיש לי לומר.
הפשוט בפשטותו כתב:אכן הדברים חצו את הגבול כשבמלאך ה' עסקינן. 'מדוע לא יראת לדבר בעבדי במשה'.
אגב, מרן הגרח''ק כן נחשב כפוסק, ופסקיו מפורסמים בכל נושא וענין.
חכמת המשפט כתב:אני לא מבין איך נותן לאיש הזה לכתוב הודעות ביד חופשית!
איך אתה מתייחס לגרח"ק - קדוש ד' שלאחר המאה ועשרים שלו אף אחד מאיתנו לא יבין איך חי איתנו ענק כזה ששייך לדורות קודמים?! אם אתה לא מבין אתה פוסל? תכתוב שאתה לא מבין! ניגבת איתו חומוס מתי שהוא???
סליחה על החריפות, אבל צריך לדעת לשאול.
חוצמזה שענין הברכות שלו ידוע בשמו ובשם עוד שמלביש את הברכה על דבר מסויים.
אוצר החכמה כתב:אני לא מסכים עם ההבחנה שעשה ר' זאב בין מי שהוא פוסק למי שאינו פוסק. וברור שאם הגרח"ק ברוחב דעתו החליט לפסוק איזה דין אין ראוי ממנו לפסוק. (היו גדולי עולם שנמנעו מלפסוק כי הרגישו שאין לימודם באופן כזה ולהם המשפט) אבל מאידך גיסא מותר לחלוק עליו כשם שמותר לחלוק על כל פוסקי זמנינו ק"ו בדבר כזה שהוא דעת יחיד כנגד כל הפוסקים ורבני זמנינו.
זאב ערבות כתב:הפשוט בפשטותו כתב:אכן הדברים חצו את הגבול כשבמלאך ה' עסקינן. 'מדוע לא יראת לדבר בעבדי במשה'.
אגב, מרן הגרח''ק כן נחשב כפוסק, ופסקיו מפורסמים בכל נושא וענין.חכמת המשפט כתב:אני לא מבין איך נותן לאיש הזה לכתוב הודעות ביד חופשית!
איך אתה מתייחס לגרח"ק - קדוש ד' שלאחר המאה ועשרים שלו אף אחד מאיתנו לא יבין איך חי איתנו ענק כזה ששייך לדורות קודמים?! אם אתה לא מבין אתה פוסל? תכתוב שאתה לא מבין! ניגבת איתו חומוס מתי שהוא???
סליחה על החריפות, אבל צריך לדעת לשאול.
חוצמזה שענין הברכות שלו ידוע בשמו ובשם עוד שמלביש את הברכה על דבר מסויים.
כבוד הרבנים הפשוט בפשטותו וחכמת המשפט שליט"א
תודה שדנתם אותי לסילוק מהפורום, אך כפי שידוע נותנים לנידון למות בקשה אחרונה וגם אפשרות להגן על עצמו.
ראשית אומר שאם תשתדלו שאחסם הדבר לא יטריד את מנוחתי, אני כבר מלומד בכך. שנית שמכם אינו מוכר לי ומעניין מאיפה צצתם פתאום להגן על כבוד הגרח"ק. האם אתם יודעים משהו עלי ועל יחסי לגרח"ק שתאמרו מה שאמרתם? באמת חבל לי לבזבז את זמני אך בכדי לתת לכם הרגשת "נכס" (אתם מדברים על ניגוב חומוס אז גם אני אשתמש בביטויים של סלנג) על שהתקפתם אותי על לא עול בכפי.
לפני שאענה להתקפתכם אשאל האם ספרתם כמה ציטוטים מהגרח"ק הבאתי בפורום? בסוף ההודעה יש תמונה מספרייתי עם 4 מדפים מספרי הגרחק ומשפחת קניבסקי קרליץ, ומפוזרים עוד עשרות ספרים אחרים מהגרח"ק שמסווגים לפי נושאים ועוד מאות פריטים אחרים המצטטים אותו? האם אתם חושבים שאוזיל את כספי עבור ספריו של ת"ח שאינו נחשב בעיני והראוי לנגב איתו פיתה? מכם עוד לא ראיתי ציטוט אחד. לידיעתכם את הברכה הראשונה קבלתי מהגרח"ק בסביבות שנת תשמ"ד, מתי קבלתם אתם? אתם זוכרים מה עשיתם אז? לא עשו לי את הניתוח שהציל את חיי לפני שנשלח שליח מיוחד לגרח"ק לבקש ברכה עבורי וקבלתי אישור שאכן נתן, ולי אתם מספרים על כח ברכותיו!
ראו בקטע מספרו הספרים בצילום למטה שהסטייפלר אמר לו שתפקידו הוא להוציא ספרים! לא להיות פוסק! זה שהגרח"ק יודע כל התורה כולה ככף ידו לא הופך אותו לפוסק. אכן הוא יודע לענות על כל שאלה ששואלים אך האם לתשובה לא מנומקת ובלי מקורות קוראים פסק? פוסק לפי מיעוט הבנתי הוא ת"ח הכותב תשובות מנומקות שאפשר לדון עליהם, אין צורך להרבות בדוגמאות, שבט הלוי, חת"ם סופר, אגרות משה, תשובות והנהגות, ציץ אליעזר. למשל שמעתי שהגרמ"פ היה יחיד ומיוחד בכך שבד"כ יש פוסקים ויש מגידי שיעור חריפים אך בד"כ זה לא הולך ביחד, ואילו אצל הגרמ"פ היה את שניהם יחד בדרגה כזו שממש רק מעטים במאות השנים האחרונות זכו לה. למשל הרה"ג אהרן קוטלר לא ידוע כפוסק, אמנם ידע לפסוק אך לא זה היה הכח שלו, באותו אופן הנה לך עדות מפורשת מהסטייפלר שתפקיד הגרח"ק הוא לחבר ספרים, זה שמצטטים ממנו אלפי פסקי תשובות הכוללות מילה אחת או שתיים כגון לא, כן, אולי, אפשר, יתכן, לא שמענו וכו' לא הופך לפוסק (אלא אם כן איני מבין מה זה פוסק). ואין באמירת דברים אלו הפחתה בכבודו, דברים אלו שמעתי מהרבה ת"ח כאשר מצטטים להם אחת מהתשובות האלה מהגרח"ק.
בנוגע למה שאתם כותבים שמדובר במלאך ויחיד בדור וענק ששייך לדורות הקודמים - מה הקשר ומי פסל? האם כל גדול ענק מהדורות הקודמים היה גם פוסק? הרמח"ל היה פוסק? האר"י היה פוסק? אפשר להביא דוגמאות אין סוף, לכל אחד התפקיד שלו.
בקיצור תרגעו, לא באתי להפחית ולו במעט מגדולתו של הגרח"ק שתמונותיו מעטרות את קירות ביתינו, וכעת אם בכל זאת תשובתי אינה מספקת אתכם ואתם סבורים שמקומי מחוץ לפורום בסטיקיה לנגב חומוס, בבקשה תפנו לאחראים ותשטחו בקשתכם ואקבל את הדבר בברכה.
כעת בקיצור שוב לענין השעון, בגלל שאני מכבד את הגרח"ק ואני עונד שעון ואין לי כוונה להפסיק איני נגש יותר לביתו. ובקשר לענידת שעון בכלל, איני סבור שזה ראוי ולא משנה מה הכוונה והסיבה לשים אנשים בפינה ולחייב אותם לא לענוד שעון כל ימיהם בגלל שזה המהלך שלו. זכורני שפעם למדנו משנה ברורה והרב אמר שהגרמ"פ אוסר ללבוש כיסוי פלסטיק נגד גשם על הכובע בשבת כשאין עירוב. אחד התלמידים קפץ ואמר אבל הרב פלוני מתיר! ענה לו המגיד שיעור: עשה לך רב, קח את חומרותיו ואת קולותיו, אך אל תקפוץ מרב לרב בשביל הקולות שלו. באותו אופן כאן, עם כל גדולתו של הגרח"ק, הוא אינו הרב שלי ואיני מחוייב ל"פסקיו" או פסקי תשובותיו או איך שתרצו לקרוא להם.
עקביה כתב:אני לא יודע מה רוצים מר' זאב.
כל העולם כולו, לרבות גדולי הפוסקים והצדיקים אשר מעולם אנשי השם, עונדים שעון יד, או עכ"פ סבורים שאין בזה סרך בעיה, ופתאום, לאחר פטירת חותנו, שענד שעון לתפארת, אומר הגרח"ק שזה אסור מדאורייתא. לו ולכל ישראל. כשאף אחד אינו יודע מהיכן, אב"א קרא ואב"א סברא.
אינני שופט את הגרח"ק, ולא מזלזל חלילה בגדלותו המפורסמת, אבל עמוק בתוך הלב יש משהו שמתקומם נגד הרעיון הזה.
אני מניח שרבים מאד, בתוך הפורום ומחוצה לו, שותפים לתחושה הזאת, גם אם אינם מבטאים אותה.
ר' זאב לא זלזל בגרח"ק כמלוא הנימה. הוא רק נתן, אם הבנתי נכון, ביטוי קלוש לתחושה הזאת.
החושב כתב:הרב זאב ידוע כבעל מזג חם.
זאב ערבות כתב:אוצר החכמה כתב:אני לא מסכים עם ההבחנה שעשה ר' זאב בין מי שהוא פוסק למי שאינו פוסק. וברור שאם הגרח"ק ברוחב דעתו החליט לפסוק איזה דין אין ראוי ממנו לפסוק. (היו גדולי עולם שנמנעו מלפסוק כי הרגישו שאין לימודם באופן כזה ולהם המשפט) אבל מאידך גיסא מותר לחלוק עליו כשם שמותר לחלוק על כל פוסקי זמנינו ק"ו בדבר כזה שהוא דעת יחיד כנגד כל הפוסקים ורבני זמנינו.
כנראה חל איזה שיבוש בדבריך. אך לגופם של דברים אני מתפלא איך משאלה בענין נדרים גלש הויכוח לפסיקתו של הגרח"ק. מי אני שאחליט עבור הגרח"ק אם לפסוק בענין כלשהו או לא לפסוק, הנקודה שהעליתי היא מה נקרא פוסק והאם הגרח"ק נחשב פוסק כפי שהגרש"ז והגרמ"פ והגריש"א נחשבו. כל ת"ח הראוי לתואר מן הסתם יודע לענות על שאלות בהלכה ששואלים אותו, אני בטוח שאף בפורום יש הרבה היודעים לענות על שאלות בכל חלקי שו"ע. אך הרבה מהשאלות ששואלים את הגרח"ק בענינים שונים והסברים בגמרא ובחומש ובמדרשים הם ידיעות ולא פסיקות..
אך נחזור לשעון, לא התווכחתי עם דעתו או פסיקתו של הגרח"ק בענין שעון, אני שואל האם ראוי לומר לאדם שבא בתמימות לבקש ברכה שיבטיח שלא ילבש יותר שעון כל ימיו (האדם שאני מדבר עליו הוא חסיד הגר במונסי שאין לו שייכות לגרח"ק), מרוב לחץ הוא הבטיח, האם נכון הדבר? מין כפיה דתית יש פה? ועוד הערתי שלכל אדם הזכות ללכת בדעת רבותיו ועם כל גדולתו של הגרח"ק לא כל ישראל משועבדים לפסיקותיו בכל ענין שהוא.
לסיכום אזכיר שוב את הסיפור הידוע עם הגר"א שפסק על בהמה שטרפה והרב של ווילנא פסק להיתר ואמר שבפסק הולכים לפי רב העיר והוא והגר"א יאכלו מהבהמה אך ארע נס ונר החלב נפל לצלחתו של הגר"א ולא אכל מבהמה שפסק בה לאיסור. אך הלימוד לענינינו מהסיפור שאפילו הגר"א לא נחשב לפוסק אלא רב העיר. וכך היה פעם והיום יש עוד מקומות בודדים כאלו כמו גייטסהד.
אוצר החכמה כתב:זאב ערבות כתב:אוצר החכמה כתב: וברור שאם הגרח"ק ברוחב דעתו החליט לפסוק איזה דין אין ראוי ממנו לפסוק.
כנראה חל איזה שיבוש בדבריך
לא חל שום שיבוש בדברי ואסביר שוב.
אוצר החכמה כתב:הסיפור עם הגר"א אינו שייך לעניין. מי לנו פוסק גדול כהגר"א. מדובר כאן בעניין של סמכות הרב בקהילתו. מה שאינו נוגע לשאלת השעון והגרח"ק.
לבי במערב כתב:אוצר החכמה כתב:הסיפור עם הגר"א אינו שייך לעניין. מי לנו פוסק גדול כהגר"א. מדובר כאן בעניין של סמכות הרב בקהילתו. מה שאינו נוגע לשאלת השעון והגרח"ק.
לכאו' שייך גם שייך. כי כשם שהגר"א קיבל על עצמו את פסקי המרא-דאתרא דווילנא (כשבא לדור שם), כך לא כל הבאים להגרח"ק קיבלו על עצמם את פסקיו (כנראה שזוהי כוונת הרב 'זאב ערבות').
*
אך לפענ"ד, הראי' ממעשה זה הפוכה היא - כשם שהגר"א כשבא לדור בווילנא קיבל ע"ע את פסקי הרב דמתא, כך הא לגרח"ק להתברך עליו לדעת שבבית הגרח"ק אין עונדים שעון. וכמו שציינו לעיל כמה מהכותבים כאן, בד"כ הגרח"ק מבקש רק שיסירו את השעון (באותה שעה), ולא הבטחה שלא ישובו לענדו עולמית. וכנראה, היתה זו הוראה מיוחדת לאותו יהודי (מטעם הידוע לגרח"ק).
ובכל מקרה - ג"ז לא הי' "בגדר קבלת שבועה" (כפי שנטה הרב 'זאב ערבות' להחמיר), אלא לכל היותר נדר רגיל [ככל נדרי המצוות, שאף בהם שייך נדר (כבכל הידור שהאדם מקבל ע"ע*)]. אמנם צע"ק היכי שייך בי' התרה - כיון שגמר בדעתו שלא לשוב ולענדו (כדמוכח), ומהו ה'פתח' שע"ז לא חשב כשנדר. ואינו נראה שנדרי אנסים הוא, ואכהמ"ל.
__________________________________________________________________________________
*) ופשוט שאף לדעת הגרח"ק אי"ז אלא הידור (להחמיר כשי' החזו"א), דאי לאו הכי - שוטה שויתי', שא"י שכל שאר החכמים והרבנים שבישראל הולכים כששעון-יד על פרק זרועם. אמנם עלה בדעתי כעת - שאולי באמת א"י כלל מזה (ואף לא שחותנו הגריש"א זלה"ה ענד שעון), מחמת פרישותו המרובה מעוה"ז (כידוע ומפורסם).
זאב ערבות כתב:אך נניח שאתה אכן צודק בדבריך ונראית איזו מידת זלזול והנוסח לא כ"כ משופר, אז לפני שעתה מוציא עלי שם רע ומגלה קלוני ברבים ומלבין את פני, שזו עבירה שיום כיפור לא מכפר עד שמבקש מחילה, היה ראוי שתפנה אלי באופן פרטי ותנסה להסביר לי היכן שגיתי ושאתקן את נוסח דברי או שאשמיט אותם ואכן הייתי עושה זאת ברצון כפי שאכן [ארע] כמה פעמים. אך מיד לכתוב כאלו דברים משפילים בפני כל באי הפורום? (א) אניח את דעתך, לא הושפלתי כיוון שמאז הצטרפותי מחדש כבר התעטפתי בעור של פיל ולא נותן לדברים אלו לנדד שינה מעיני או להעלות לי את לחץ הדם. (ב) ולסיום, הדרך בה רצית להעביר את המסר שאסור לזלזל באיש קדוש פסולה מעיקרה. איש אינו מפקפק בגדולתו וקדושתו של הגרח"ק.
. . האם אסור לכתוב ביקורת על גדול הדור? (ג) הלא גם בסנהדרין יש שעשו טעויות, הלא כן והאם היה אסור להעיר להם על כך? (ד) . .
זאב ערבות כתב:כפי שכתבתי כבר כמה פעמים, איני מפחד מלהודות על האמת כשמעירים לי (א), והנה בעל המעשה התפנה לקרוא את הדברים באשכול ושלח לי את ההודעה הבאה וביקש שאעלה אותה לפורום, ולמרות שסירבתי בתחילה (ב) ביקש שאף על פי כן ואני ממלא את בקשתו ושולח אותה במלואה (ג)
לבי במערב כתב:זאב ערבות כתב:אך נניח שאתה אכן צודק בדבריך ונראית איזו מידת זלזול והנוסח לא כ"כ משופר, אז לפני שעתה מוציא עלי שם רע ומגלה קלוני ברבים ומלבין את פני, שזו עבירה שיום כיפור לא מכפר עד שמבקש מחילה, היה ראוי שתפנה אלי באופן פרטי ותנסה להסביר לי היכן שגיתי ושאתקן את נוסח דברי או שאשמיט אותם ואכן הייתי עושה זאת ברצון כפי שאכן [ארע] כמה פעמים. אך מיד לכתוב כאלו דברים משפילים בפני כל באי הפורום? (א) אניח את דעתך, לא הושפלתי כיוון שמאז הצטרפותי מחדש כבר התעטפתי בעור של פיל ולא נותן לדברים אלו לנדד שינה מעיני או להעלות לי את לחץ הדם. (ב) ולסיום, הדרך בה רצית להעביר את המסר שאסור לזלזל באיש קדוש פסולה מעיקרה. איש אינו מפקפק בגדולתו וקדושתו של הגרח"ק.
. . האם אסור לכתוב ביקורת על גדול הדור? (ג) הלא גם בסנהדרין יש שעשו טעויות, הלא כן והאם היה אסור להעיר להם על כך? (ד) . .
(א) הרב 'זאב ערבות', אל נא באפך. הרב 'הפשוט בפשטותו' התכוון לטובת כת"ר, לבל ייצא דבר שאינו מתוקן מתח"י (וכנראה שלא ידע שפני' באופן אישי מועילה יותר).
הקלון כבר הי' מגולה ועומד [שכן נכתב (לשיטתו) בהודעה דלעיל, שעין כל אדם יכולה לחזות בה], והוא בא וכיסהו - ע"י שהקשה על דברי כת"ר, ובתגובה הבהיר מע"כ את דבריו דלעיל.
תמורת מתקפה חזיתית, הי' מן הצדק לכבדו בברכת יישר-כח ותודה חמה.
(ב) חוששני, שמשפטים כגון אלו מוכיחים שכותבם שכח את עור הפיל שלו ביער... וד"ל.
(ג) אכן, אסור. אבל המציאות היא שהגרח"ק אינו גדול הדור, שהרי רוב ישראל אינם נשמעים לו [ודלא כדעת הטועים המטעים, הרואים במשתייכים לחוגי ליטא את "כל ישראל" (אף שגם בהם גופא - רובם אינם כפופים להגרח"ק)].
תקותי שלא יקיצו כעת דובי היער מתרדמתם, ויזעקו "זלזול באיש קדוש מסוכן מאד, השמר לנפשך".
אך כיון שקרוב הדבר שתתבדה תקות-שוא זו, אבהיר מראש: אין בדבריי דלעיל שום זלזול ח"ו בהגרח"ק.
הוא אכן איש קדוש, אבל אינו "גדול הדור" - ובודאי שלא "פוסק הדור" [ובדורותינו אלו, יתמי דיתמי, כמדומה שאין אדם המעוטר באחת מן האצטלות הנ"ל]. וגוזמאות ושקרים - אינן מוסיפות לכבודו, ואדרבא.
ובודאי שבנביחות "השמר לנפשך, זה מסוכן!" - לא ירתיעוני מלהשמיע דבריי ודעתי בזה. הדבר היחידי שיפחידני בנושא זה הוא (כבכל נושא אחר בתורתנו הק'), באם יתברר שלא כך הם פני הדברים (בין אם מבחינה תורנית ובין אם מבחינה מציאותית).
(ד) לסנהדרין יש גדר אחר מלסתם חכמים, יעויין דיני "זקן ממרא".
*
(ה) אחר כתיבת הנ"ל, נשלחה הודעתו האחרונה של הרב 'זאב ערבות'. ואכן התברר כדבריי דלעיל, שאין כאן שום הוראה מהגרח"ק לבן חוג אחר להשמע לפסיקתו בזה - כ"א שבמחיצתו יקפיד על כך. היהודי, מחמת לחצו הרב ואי-הבנת רצון הגרח"ק, אמר ש"מכאן ולהבא" לא יענוד. ולפענ"ד - יש לפנות בזה לרב מורה הוראה הבקי בדיני נדרים, ולהציג בפניו את צדדי השאלה, וכאשר יפסוק כן יקום.
לבי במערב כתב:זאב ערבות כתב:כפי שכתבתי כבר כמה פעמים, איני מפחד מלהודות על האמת כשמעירים לי (א), והנה בעל המעשה התפנה לקרוא את הדברים באשכול ושלח לי את ההודעה הבאה וביקש שאעלה אותה לפורום, ולמרות שסירבתי בתחילה (ב) ביקש שאף על פי כן ואני ממלא את בקשתו ושולח אותה במלואה (ג)
(א) אכן, וכמו שראיתי בעצמי כמה פעמים.
(ב) מפ"מ?!
(ג) ויש"כ גדול על כך שהעמדתנו על האמת ועל השלום.
זאב ערבות כתב:כעת אענה לרב הפשוט בפשטותו והרב החושב
הראשון כתב: אני לא מדבר כלל על הנידון אם הוא פוסק או לא [ברור שאם הוא רוצה לפסוק הוא יכול, אם נניח שלא], ומה גם שהוא מתבסס על פסק מפורש שהוא שמע מהחזו"א בענין [אני צריך עדיין לחפש היכן הוא כותב זאת בשמו, כמדומה באחד המסכתות קטנות], וברור שאינך חייב לקבל את הפסק ורוב כלל ישראל לא קיבלו את הפסק [ואני גם], אני מדבר על הנוסח, על הזלזול. זה הכל. ואני מתנצל אם זה היה קצת מידי תוקפני, אבל רציתי להעביר את המסר שלזלזל באיש קדוש זה מסוכן מאוד.
במחילת כבודך, היכן אתה רואה זלזול בדברי? אתה מוכן לשלוח לי ציטוט המראה זלזול? הלא אם הייתי מזלזל בדבריו היו חוסמים אותי מידית גם בלי בקשתך, עד כדי כך אין לי מזג חם. כבר למדתי לקח. כל מה שכתבתי זה שהגרח"ק לא ידוע כפוסק ובוודאי לא כפוסק הדור שצריך לקבל את כל מה שמובא בשמו ללא עוררין! והנה אף אתה מסכים עם זאת! האם אתה קורא לזאת זלזול? אם על כל דבר שאני כותב אצטרך לשבת שבעה נקיים אז מוטב שלא אכתוב דבר.
אך נניח שאתה אכן צודק בדבריך ונראית איזו מידת זלזול והנוסח לא כ"כ משופר, אז לפני שאתה מוציא עלי שם רע ומגלה קלוני ברבים ומלבין את פני, שזו עבירה שיום כיפור לא מכפר עד שמבקש מחילה, היה ראוי שתפנה אלי באופן פרטי ותנסה להסביר לי היכן שגיתי ושאתקן את נוסח דברי או שאשמיט אותם ואכן הייתי עושה זאת ברצון כפי שאכן עשיתי כמה פעמים. אך מיד לכתוב כאלו דברים משפילים בפני כל באי הפורום? אניח את דעתך, לא הושפלתי כיוון שמאז הצטרפותי מחדש כבר התעטפתי בעור של פיל ולא נותן לדברים אלו לנדד שינה מעיני או להעלות לי את לחץ הדם. ולסיום, הדרך בה רצית להעביר את המסר שאסור לזלזל באיש קדוש פסולה מעיקרה. איש אינו מפקפק בגדולתו וקדושתו של הגרח"ק.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 135 אורחים