ישא ברכה כתב:גם בדורינו, תרשה לי לשער שאת ההתיחסות למנהגים שהבאת, הם בנויים על ספרי הגאון רבי יעקב חיים סופר, הוא בהחלט נוקט קו ולדעתו היחס למנהגים הוא כפי שהתיחס החיד"א ולמעלה בקודש. ואני לא באתי להכריע בשאלה חמורה זו אלא רק להראות שיש כאן שני גישות מרכזיות בעולמה של פסיקה, ודרכו של היבי"א יש לה מקום להישמע בבית המדרש, כשם שבוודאי גם לצד השני שכולל את רוב רבני ספרד בדורינו יש מקום להישמע בבית המדרש. נהרא נהרא ופשטיה.
הרב סופר יכול לייצג את האסכולה הבבלית המתנגדת לרב עובדיה. כל מה שכתבתי כאן מייצג את הגישה של הרבנים המרוקאים במחלוקתם על הרב עובדיה, ובראשם הגאון רבי שלום משאש. יתכן שיש קשר ביניהם, ונקודות חופפות במשנתם, כמו היחס למנהגים, אבל מדובר בדרכים שונות לחלוטין.
לגבי הסיפא של דבריך, בוודאי שהרוצה לפסוק כהרב עובדיה הרשות בידו. הבעיה בענין זה היא אחרת לגמרי ושייכת למדור אספקלריא - העובדה שיש כח פוליטי המעוניין להכתיר את הרב עובדיה (ובנו אחריו) כ"מרן" אחד ויחיד שאסור לערער על פסקיו בשום אופן או לחלוק עליו (גם אם למראית עין הם "מתירים" לחלוק עליו כדרכה של תורה), ועשה זאת בהצלחה יתירה, עם תקציבי עתק שעומדים לרשותם.
והיות והם שולטים בעולם הרבני - וממליכים מלכים, מאן מלכי רבנן - אזי גם הרבנים מפחדים לומר את דעתם, פן יבולע להם ולא יקבלו קידום, ויש כמה רבנים ש"עלו לגדולה" בזכות שביטלו דעתם לגמרי לרב עובדיה (ובכוונה איני נוקב בשמות כדי לא להגיע לזלזול במאן דהו) ומאידך גיסא גדולים ועצומים שנתקעו במשרתם מאחר ולא צעדו "בדרך הנכונה".
ולמעשה, עומד לרשותם שיעור הלוויין המשודר ברדיו ובמקומות רבים אף ניתן לצפות בו, ובשיעור זה עוסק הרב יצחק יוסף בעיקר להוכיח את אפסיותם של אותם גדולי עולם שחלקו או חולקים על אביו זצ"ל. הוא מביא את סברתם בקיצור, באופן שהשומע אינו מבין מה ההו"א בכלל, ואח"כ מסביר באריכות למה הם "טעו", ולפעמים אפי' נוקט לשון של "הסברנו להם" (ולא רצו להבין)...
ועומד לרשותם עלונים בתפוצה ארצית של מאות אלפי עותקים, שמטרתם היחידה היא כנ"ל, וחוברות "בית יוסף" וכדומה היוצאים לאור מפעם לפעם, וכנסים ועצרות שנערכים בכל אתר ואתר, וכמובן עצם העובדה שהגר"י יוסף נבחר לראש"ל, נותנת לו כח להביע את דעתו ולזכות בהערצה אוטומטית של ההמון.
כמו כן התקציב הגדול מאפשר תפוצה רחבה מאוד של ספרי "ילקוט יוסף" שהמחבר עשה בהם עבודה מקיפה של כל ההלכות הנחוצות, ועמך ישראל התרגל ללכת לספריה הקרובה, לשלוף את הספר מהארון ולראות מה לעשות. מחמת שטיפת המח שנעשתה לאנשים במשך כל הרבה שנים, מסיבה פוליטית גרידא, הם גם התרגלו להבין ש"הלכה כמותו" וכל החולקים עליו הם כקליפת השום ולא זכו לרדת לסוף דעתו.
ובזה שייך מה שכתב הגאון רבי מנשה קליין זצ"ל, אב"ד אונגוואר, בשו"ת "משנה הלכות" (חלק ח' סי' קל"ז), אחר שטענו אז כנגדו מדוע חלק על גדול הדור בהלכה אחת, וזה לשונו: "בדין אם מותר לחלוק על גדול הדור, או מישהו אחר שגמרו בדעתם שהוא מגדולי הדור, או ראש ישיבה שלו, או אדמו"ר מחסידים. והרבה תולים עצמם בקרא ד"לא תענה על רב לנטות" (משפטים כ"ג ב'), ודייקו מינה שאסור לחלוק על גדול, ולכן אם מישהו חולק בהלכה על גדול, או למי שהוא נחשב בדעתם לגדול, או ראש ישיבה, או אדמו"ר, הרי הוא עובר בלאו זה דלא תענה, ורואים בזה גם בזיון התורה, שמבזים גדול הדור, או את רבם, וממילא מותר לבזות אותו הת"ח החולק, אפי' יהיה צודק במחלוקתו, אבל הרי עבר על "לא תענה", וכל שכן שאין הלכה כאותו החולק, שהרי אסור לחלוק על גדול הדור, והלכה כמותו, שמן השמים מסכימים כן".
"והנה פשוט שהאומר כן הרי הוא מגלה פנים בתורה שלא כהלכה, דהלכה פסוקה היא דמותר לחלוק על רב וגדול... ואפי' על אביו ורבו מותר, וחובה איכא לחלוק ולברר האמת, וכמש"כ רש"י (חגיגה ג:) עשה אזנך שומעת ולמוד, ודע דברי כולן (המטמאים ומטהרים, האוסרין ומתירין, הפוסלין ומכשירין), וכשתדע להבחין אי זה יכשר, קבע הלכה כמותו, ע"כ. וכן מצינו ברבינו הקדוש שחלק על אביו בכמה מקומות, ומר בר רב אשי כתב על אביו רב אשי "הא דאבא דקטנותא הוא", כלומר שאמרה כשהיה קטן ולאו הלכה היא (עיין גיטין כט:). וכן כתבו כל הפוסקים להדיא... ועוד שהוא מבואר בכל התורה כולה, וכל החולק על זה כחולק על השכינה ורוצה ח"ו לבטל תורת משה רבינו ע"ה, שיש לכל תלמיד ותיק חלק בתורתינו הקדושה, וחייב להגיד דעתו כפי מה שהראו לו מן השמים. ואני דן אותם לכף זכות, שמחמת שלא למדו הלכה, לכן טעו בטעות גמורה כזו, ולא די שהם טועים, אלא שרוצים לכוף אחרים לילך אחר טעותם, והרי הם ח"ו בכלל מחטיאי הרבים שמונעים רבים מללמוד תורה ולברר האמת וללבנו, כאשר ניצטווינו לצרף וללבן הדברים כנתינתם מסיני".
"וקרא ד"לא תענה על רב" דוקא בב"ד ובשעת הדיון נאמר, ובזמן הזה ליכא דין דלא תענה על רב לפי גדולי הפוסקים... דליכא בזמן הזה גדול שאסור לחלוק עליו. וחוץ מזה, אין הפירוש דלא תענה על רב להזהיר את הקטן שלא יחלוק על הגדול, אלא שלא יאמר דעתו קודם שיאמר הקטן באופן שהקטן יירא מלחלוק על הגדול, כמבואר כל זה בפוסקים... ועתה הגע בעצמך, עיקר אזהרת התורה שהזהירה שלא לענות על רב, היתה כדי שלא יירא הקטן מלחוות דעתו ולא ימנע מלחלוק, לפי שיחשוב מי הוא שיחלוק על הגדול, ולא תתברר האמת לאמיתה של תורה, וע"ז הזהירה התורה על הגדול שלא יאמר דעתו קודם, כדי שיבררו האמת ויצרפו וילבנו הדברים על בוריים ולאמיתה של תורה. וא"כ כל שכן
המונעים ת"ח מלחוות דעתם ומאיימים עליהם בשטויות והבלים, שזה בזיון גדול ועבירה גדולה, והם הם המבזים התורה ולומדיה, ומגלים פנים בתורה שלא כהלכה, ועוברים על רצון הבורא שרצה שהת"ח יאמרו כל אחד דעתו כפי מה שהורוהו מן השמים, כדי שיצא הדין לאמיתו, כי זה עיקר רצון הבורא". עכ"ל.
ולמעשה ההיסטוריה חוזרת על עצמה, כי כן ממש עשו לגר"ע יוסף בצעירותו, וכך כתב להם:
"ועוד רגע אדבר על דברי המצפצפים ומהגים שאין לחלוק על ספרי אחרונים, ובראותם ספר חדש שבא להכריע נגד איזה אחרון, צווחי ככרוכיא ב'דברים הדברים'. וכל היודע ספר עיניו רואות נכוחה שזהו דרך כל רבותינו, מימי התנאים והאמוראים עד אחרוני הפוסקים..."
"והחולקים על זה דבריהם מהבל ימעטו, ולחפש תואנות יבקשו, ולשונם חרב חדה בלשון הרע ורכילות. ועל זה אמרו (בערכין טו:) סיפר לשון הרע אין לו תקנה, שכבר כרתו דוד ברוח הקודש, שנאמר יכרת ה' כל שפתי חלקות לשון מדברת גדולות. כי דרך מספרי לשון הרע, בתחילה יפליגו בשבח הרב אשר הושג על דבריו, חלקו מחמאות פיהם בשפתי חנף, וזהו: יכרת ה' כל שפתי חלקות, שבחלקות לשונם ירחיבו פיהם בשבח הרב כנ"ל, וכל כוונתם בכדי שאחר כך יוכלו לדבר גדולות על המחבר החדש שהשיג על הרב שקדמהו. וזהו שאמר, לשון מדברת גדולות. וכן המליצו ע"ז מש"כ בפסחים (קיח.) כל המספר לשון הרע ראוי להשליכו לכלבים, משום שבפרשת שירה אמרו, כלבים אומרים: בואו נשתחוה ונכרעה, וכן אלו דרכם מתחילה להשתחוות ולספר בשבח הרב המושג, בכדי שאחר כך יעיזו פניהם לדבר סרה על הרב המשיג. והם לא ידעו ולא יבינו כי זוהי דרכה של תורה... כי רק השנאה והקנאה מדברת מתוך גרונם, ולעפר בכבוד נושאי דגל התורה, ואוי להם מעלבונה של תורה".
וגם בהקדמה לספרו "הליכות עולם" (חלק א') הביא מכתב שכתב לגדול אחד מבני בבל שחלק עליו, בהיותו בן ל"א שנים, ובין הדברים כתב לו: "ואינני מכחיש, שיש לי קונטרס מיוחד, הערות על דברי הרב בן איש חי... וידעתי כי כל מלחמתו של מר עתה היא מכוונת להטיל עלי אימה שלא אדפיס את הקונטרס הלזה, אבל כבר לימדונו רבותינו לא תגורו מפני איש, לא תאגור דבריך מפני איש".