בן מיכאל כתב:איש_ספר כתב:אכן ! תמכתי בדבריך ותמהתי על דברי בן מיכאל. (וכיוונתי בין היתר לר"מ חאגיז שבענין זה היה תקיף יותר מהיעב"ץ).
יתכן ודבריי היו טעות, אך בעניין היעב"ץ (והמהר"ם חגיז?), יש להבדיל בין מתנגדיו בתוך איטליה למתנגדיו מחוצה לה.
החושב כתב:זאב ערבות כתב:צ"ע, מנין להורים שהאב בעצמו לומד בכולל אפשרות לקחת על עצמו את כל חובות הדירה (אפילו רק חלק מהחובות קשה להבין) וזאת בשביל שלא יגרם לחתן שלא יוכל ללמוד ומסובב לו את כל הראש?אוצר החכמה כתב:אני חוושב שהזכרתי פעם שאמר לי ידיד ת"ח גדול ונקי דעת דבר כזה. יש לי גיס מתמיד עצום ומחפש שידוך לבתו סביר להניח שאפילו ימצא בחור מן המצויינים ביותר מתמיד כמוהו לא יהיה. ועכשיו מה ההגיון שהוא יבטל מתורתו לרוץ לגמ"ח ולא החתן?
ההיגיון שמאחורי הדברים הוא כנראה זה: אם מגיל 20-22 אדם יצטרך לדאוג לפרנסתו ולפרנס משפחתו, ולא יוכל לשקוע בלימוד ובסופו של דבר זה לא יהיה בן תורה. והכוונה כאן לא רק לזה שהוא לא יבין את הרשב"א לעומק, אלא גם שהוא יצביע לעליזה בלוך, יהיה לו סמרטפון ואת הילדים הוא יישלח למקום שיוכלו לרכוש שם השכלה יותר רחבה ממה שרכש הוא בזמנו.
לעומת זאת, אם מגיל 50 אדם יקרוס תחת עומס החובות מנשואי ילדיו, זה אמנם יהיה מאוד עצוב, אבל זה לא ישפיע בצורה דרסטית על פני הציבור החרדי בכללותו.
שמואל_הקטן כתב:שמואל_הקטן כתב:זאב ערבות כתב:שמואל_הקטן כתב:יש בנותן עניין להזכיר את בוגר אוניברסיטת פאדובה, רבינו משה חיים לוצאטו. אכן הכפירה של היום ודאי לא היתה קיימת אז גם באוניברסטאות, אבל סביר להניח שתכנית הלימודים כללה דברי מינות (למדו שם פילוסופיה) ואולי אף ע"ז ממש (האוניברסטאות במקורן נועדו בעיקר ללימודי תיאולוגיה והיו נחשבות מוסד כנסייתי, אכן בתקופת הרמח"ל כבר היו מוסד אוטונומי עם תכנית לימודים רחבה, ואינני יודע מה נשאר בהן מצורתן המקורית).
איני יודע אם בגלל סיבה זו אך כידוע רדפו את הרמח"ל.
הסיבות שרדפו את רמח"ל הן אחרות, וככל הידוע לי, הנושא כלל לא הוזכר בכל הפולמוס נגדו אפילו לא כסניף.
טעיתי, הנושא (חכמות חיצוניות, לא אוניברסיטה, כדלהלן) כן נזכר, אכן כסניף בעלמא, באגרת רבני וויניציה אגרת קד אצל גינצבורג.
ולמה ששאלוני בפרטי מניין לי שלמד באוניברסיטה, כך ידוע, וכן הוא בויקיפדיה בערכו בלא מקור. אכן חיפשתי מקור אמין, ולא מצאתי לע"ע רק זה שלמד חכמות חיצוניות והיה בקי בלטינית ועוד כמה שפות, אבל שלמד באוניברסיטה לא מצאתי, ואדרבה משמע שהיה לו מורה פרטי ללימודי חול.
היודע מקור לזה, אשמח אם יודיעני.
שו"ר הנוסח בויקיפדיה באנגלית:
He may have attended the University of Padua and certainly associated with a group of students there
כלומר: יתכן שלמד באוניברסיטת פאדובה, וודאי היה קשור לקבוצת תלמידים משם.
בן מיכאל כתב:החושב כתב:ההיגיון שמאחורי הדברים הוא כנראה זה: אם מגיל 20-22 אדם יצטרך לדאוג לפרנסתו ולפרנס משפחתו, ולא יוכל לשקוע בלימוד ובסופו של דבר זה לא יהיה בן תורה. והכוונה כאן לא רק לזה שהוא לא יבין את הרשב"א לעומק, אלא גם שהוא יצביע לעליזה בלוך, יהיה לו סמרטפון ואת הילדים הוא יישלח למקום שיוכלו לרכוש שם השכלה יותר רחבה ממה שרכש הוא בזמנו.
לעומת זאת, אם מגיל 50 אדם יקרוס תחת עומס החובות מנשואי ילדיו, זה אמנם יהיה מאוד עצוב, אבל זה לא ישפיע בצורה דרסטית על פני הציבור החרדי בכללותו.
אז מדובר בכפיית החרדיות על האדם?????? אם זה נכון זה אומר שלא ניתן לחנך אדם להיות חרד לדבר ה' כשהוא יוצא לעבוד? נשמע לי מוגזם וזאת בלשון המעטה!
מקדש מלך כתב:אין ספק שברמה הכללית חברתית, אנו כופים את החרדיות על דור ההמשך בדיוק בשיטות הללו.
ברמה הפרטנית, כל מקרה לגופו.
פרנקל תאומים כתב:תם מה הוא אומר כתב:נתבקשתי להעלות
אדם שעובר ליד "אונברסיטה", בא"י, והוצרך להכנס לאיזה צורך, האם מותר - או אסור, היות וחשיב כבית מינות, שהרי מלמדים שם כפירה ומינות, או"ד י"ל דכיון שאינו מיוחד למינות, שאני.
ואם זו אוניברסיטה בחו"ל? (למשל האוניברסיטאות/מכללות בהן לומדים בחורי ישיבות נר ישראל באלטימור או ר' חיים ברלין ועוד ועוד?)
תם מה הוא אומר כתב:אין הכי נמי
[אני לא מבין, בחורי ישיבה לומדים באונ'?]
קראקובער כתב:ר' זאב, הספר של ר"מ מייזלמן מיועד מראש לאנשים משכילים אז ברור כדי שתתקבל דעתו הוא חייב לכתוב ככה אבל על ספר למדני הוא גם יתפאר שלמד באוניברסיטה?!
לפי פשוטו כתב:אי אפשר להתייחס לאוניברסיטה כמציאות כוללת שאפשר לכנותה כבית מינות
ומסתבר שבלימודים שמושתתים על תפיסה של כפירה כגון פסיכולגיה ומחשבת ישראל אפשר להגדיר את
ההתכנסות הקבועה הזאת לבית מינות
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:לפי פשוטו כתב:אי אפשר להתייחס לאוניברסיטה כמציאות כוללת שאפשר לכנותה כבית מינות
ומסתבר שבלימודים שמושתתים על תפיסה של כפירה כגון פסיכולגיה ומחשבת ישראל אפשר להגדיר את
ההתכנסות הקבועה הזאת לבית מינות
המשלים שלך לכפירה מוזרים הם למדי. פסיכולוגיה היא כפירה? כפירה במה? בשיטה פדגוגית של חלק מהדור שלאחרי השואה? האם גם לזה מינות ייקרא?
מחשבת ישראל, אם היא מחשבת כפירה, הרי היא כפירה. ורם לאו, איננו כפירה. ממתי נהיו גדולי הראשונים כפירה?
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:לפי פשוטו כתב:אי אפשר להתייחס לאוניברסיטה כמציאות כוללת שאפשר לכנותה כבית מינות
ומסתבר שבלימודים שמושתתים על תפיסה של כפירה כגון פסיכולגיה ומחשבת ישראל אפשר להגדיר את
ההתכנסות הקבועה הזאת לבית מינות
המשלים שלך לכפירה מוזרים הם למדי. פסיכולוגיה היא כפירה? כפירה במה? בשיטה פדגוגית של חלק מהדור שלאחרי השואה? האם גם לזה מינות ייקרא?
מחשבת ישראל, אם היא מחשבת כפירה, הרי היא כפירה. ורם לאו, איננו כפירה. ממתי נהיו גדולי הראשונים כפירה?
תוכן כתב:ברור שפסיכולוגיה היא כפירה עצומה. כפירה במציאות נשמה. כפירה בבחירה חופשית. כפירה במוסר האלוקי. אין כמעט כפירה רעילה ומסוכנת כל כך, ככפירת הפסיכולוגיה!
עקביה כתב:תוכן כתב:ברור שפסיכולוגיה היא כפירה עצומה. כפירה במציאות נשמה. כפירה בבחירה חופשית. כפירה במוסר האלוקי. אין כמעט כפירה רעילה ומסוכנת כל כך, ככפירת הפסיכולוגיה!
לא מיניה ולא מקצתיה.
אמנם מפתחי התיאוריות המיושמות במקצוע זה היו, במקרים רבים, כופרים, אבל שיטות אלה בנויות על הערכת אופן התנהגות בני אדם, ואין לזה ולכפירה ולא כלום.
תוכן כתב:עקביה כתב:תוכן כתב:ברור שפסיכולוגיה היא כפירה עצומה. כפירה במציאות נשמה. כפירה בבחירה חופשית. כפירה במוסר האלוקי. אין כמעט כפירה רעילה ומסוכנת כל כך, ככפירת הפסיכולוגיה!
לא מיניה ולא מקצתיה.
אמנם מפתחי התיאוריות המיושמות במקצוע זה היו, במקרים רבים, כופרים, אבל שיטות אלה בנויות על הערכת אופן התנהגות בני אדם, ואין לזה ולכפירה ולא כלום.
מה הכוונה "שיטות אלה"?
תוכן כתב:ליטוואק פון בודאפעסט כתב:לפי פשוטו כתב:אי אפשר להתייחס לאוניברסיטה כמציאות כוללת שאפשר לכנותה כבית מינות
ומסתבר שבלימודים שמושתתים על תפיסה של כפירה כגון פסיכולגיה ומחשבת ישראל אפשר להגדיר את
ההתכנסות הקבועה הזאת לבית מינות
המשלים שלך לכפירה מוזרים הם למדי. פסיכולוגיה היא כפירה? כפירה במה? בשיטה פדגוגית של חלק מהדור שלאחרי השואה? האם גם לזה מינות ייקרא?
מחשבת ישראל, אם היא מחשבת כפירה, הרי היא כפירה. ורם לאו, איננו כפירה. ממתי נהיו גדולי הראשונים כפירה?
ברור שפסיכולוגיה היא כפירה עצומה. כפירה במציאות נשמה. כפירה בבחירה חופשית. כפירה במוסר האלוקי. אין כמעט כפירה רעילה ומסוכנת כל כך, ככפירת הפסיכולוגיה!
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:באמת אין צורך לענות ולהגיב להפונדמטליזם שלך, אבל הואיל ודבר זה הושרש בתוך הרבה מהציבור, ורבים חללים הפילה, ע"כ אענה אותך בברירות שאין זה אל פרי הדמיון שלך. מציאות הנשמה איננה דבר הנוגע לשום בן אדם כלל. הצורך בהאדם להבין את עצמו ואחריםף לדעת מה הם המניעים שלו ואיך להתמודד אתם, אינו כפירה כלל. וחכמת הפסיכולוגיה אינו אלא זה. אלו הדוגלים בשיטת המוסר דוגלים גם בחכמה זו, רק שדרכם אינו דרך המדע אלא דרך ההגיון. חכמת הפסיכולוגיה בנויה יותר, כשאר מדעים, אל אמפיריצזם.
מי שאין צריך לזה וחייו שקטים ושלוים, שיבושם לו. יש הרבה שאינו כזה, וצריכים להתמודד עם קשיים, והמרחיק אותו מחכמת הפסיכולוגיה, מסכן אותו.
עקביה כתב:תוכן כתב:עקביה כתב:תוכן כתב:ברור שפסיכולוגיה היא כפירה עצומה. כפירה במציאות נשמה. כפירה בבחירה חופשית. כפירה במוסר האלוקי. אין כמעט כפירה רעילה ומסוכנת כל כך, ככפירת הפסיכולוגיה!
לא מיניה ולא מקצתיה.
אמנם מפתחי התיאוריות המיושמות במקצוע זה היו, במקרים רבים, כופרים, אבל שיטות אלה בנויות על הערכת אופן התנהגות בני אדם, ואין לזה ולכפירה ולא כלום.
מה הכוונה "שיטות אלה"?
של מקצוע הפסיכולוגיה. אטו כי רוכלא ליחשיב וליזיל?
תוכן כתב:ואתה טוען שדבריהם אינם דברי כפירה? אטו כי רוכלא?
עקביה כתב:תוכן כתב:ואתה טוען שדבריהם אינם דברי כפירה? אטו כי רוכלא?
הטכניקה המעשית אין בה כפירה. היא מבוססת על צפיה ולמידה של התנהגותם של בני אדם. למאי נפק"מ אם יש להם נשמה או אין?
תוכן כתב:ליטוואק פון בודאפעסט כתב:באמת אין צורך לענות ולהגיב להפונדמטליזם שלך, אבל הואיל ודבר זה הושרש בתוך הרבה מהציבור, ורבים חללים הפילה, ע"כ אענה אותך בברירות שאין זה אל פרי הדמיון שלך. מציאות הנשמה איננה דבר הנוגע לשום בן אדם כלל. הצורך בהאדם להבין את עצמו ואחריםף לדעת מה הם המניעים שלו ואיך להתמודד אתם, אינו כפירה כלל. וחכמת הפסיכולוגיה אינו אלא זה. אלו הדוגלים בשיטת המוסר דוגלים גם בחכמה זו, רק שדרכם אינו דרך המדע אלא דרך ההגיון. חכמת הפסיכולוגיה בנויה יותר, כשאר מדעים, אל אמפיריצזם.
מי שאין צריך לזה וחייו שקטים ושלוים, שיבושם לו. יש הרבה שאינו כזה, וצריכים להתמודד עם קשיים, והמרחיק אותו מחכמת הפסיכולוגיה, מסכן אותו.
האם תוכל לפרט מהו בדיוק פרי הדמיון שלי? האם תוכל להסביר לי, איך פסיכולוג אמור לעזור למישהו שכואב לו הנשמה, כשהוא אינו מודה כלל בקיום הנשמה? אכן הפסיכולוגיה משתדלת לאדם להבין את עצמו, אבל מה הן נקודות המוצא שלה? אם נקודות המוצא שלה, שאין לאדם בחירה חופשית, הרי הגישה שלה תהיה שונה לחלוטין, מאם היא חושבת שיש לאדם בחירה חופשית.
ר' וולבה שהוא אחד מגדולי בעלי המוסר, אמר שכל יום שעובר הוא רואה את ההרס שהפסיכולוגיה ממיטה על אנשים.
אתה טוען שהפסיכולוגיה היא מדע אמפירי? דומה שרוב הפסיכולוגים לא יסכימו איתך.
אתה באמת חושב שהפסיכולוגיה עוזרת לאנשים, אני מפנה אותך לכתבה הזו, שבו מחקר גילה, שסבתות בורות שדיברו עם אנשים שסובלים מדכאון, עזרו יותר מאשר פסיכולוגים מדופלמים:
http://www.bbc.com/future/story/2018101 ... depression
הנה מובאה:
"The researchers split 600 people with symptoms of depression into two groups. They found that after six months, the group that had seen the grandmothers had significantly lower symptoms of depression compared to the group that underwent conventional treatment."
תוכן כתב:עקביה כתב:תוכן כתב:ואתה טוען שדבריהם אינם דברי כפירה? אטו כי רוכלא?
הטכניקה המעשית אין בה כפירה. היא מבוססת על צפיה ולמידה של התנהגותם של בני אדם. למאי נפק"מ אם יש להם נשמה או אין?
הטכניקה המעשית מבוססת על נקודת מוצא רעיונית. למשל, סקינר, מייסד תורת ההתנהגות, כפר בבחירה חופשית. אם היה מאמין בבחירה חופשית היה מייסד גישה שונה בקצת או בהרבה. עצם הכפירה בנשמה לא מאפשרת טכניקות הנועדות לטפל בסבל של הנשמה. וכן הלאה וכן הלאה. הטכניקות הן תולדות של הנחות המוצא, וכיון שהנחות המוצא הן כפירה גמורה, גם הטכניקות הן ביטוי לכפירה גמורה.
עקביה כתב:תוכן כתב:עקביה כתב:תוכן כתב:ואתה טוען שדבריהם אינם דברי כפירה? אטו כי רוכלא?
הטכניקה המעשית אין בה כפירה. היא מבוססת על צפיה ולמידה של התנהגותם של בני אדם. למאי נפק"מ אם יש להם נשמה או אין?
הטכניקה המעשית מבוססת על נקודת מוצא רעיונית. למשל, סקינר, מייסד תורת ההתנהגות, כפר בבחירה חופשית. אם היה מאמין בבחירה חופשית היה מייסד גישה שונה בקצת או בהרבה. עצם הכפירה בנשמה לא מאפשרת טכניקות הנועדות לטפל בסבל של הנשמה. וכן הלאה וכן הלאה. הטכניקות הן תולדות של הנחות המוצא, וכיון שהנחות המוצא הן כפירה גמורה, גם הטכניקות הן ביטוי לכפירה גמורה.
דעותיו של סקינר יקבעו אולי את מדורו בגהינום, אבל בכל הנוגע לשיטה טיפולית מעשית אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות.
תוכן כתב:ומה הדיין רואה?
עקביה כתב:תוכן כתב:ומה הדיין רואה?
את התנהגותו של הנישום. ממה היא מושפעת, וכיצד היא מגיבה להתניות שונות.
תוכן כתב:ומנין לך שסוגי טיפול אחרים לא היו עוזרים יותר? ומנין לך, שדוקא התניה זו עוזרת, יכול להיות שמה שעוזר זה הקשר עם הפסיכולוג, וגם אם הפסיכולוג יחשוב שהלבנה עשויה מגבינה צהובה, הטיפול היה עדיין יעיל.
תוכן כתב:בכל מקרה, ידידי היקר, אנחנו כרגע טוחנים קמח טחון. כל הדברים שאני כותב הם דברים ידועים. אפשר להמשיך את השיחה, אבל הייתי מציע שתקרא קצת ביקורת על הפסיכולוגיה לפני שאנו ממשיכים, פשוט כדי שנוכל אולי לחדש משהו שלא אמרו לפנינו.
עקביה כתב:תוכן כתב:ומנין לך שסוגי טיפול אחרים לא היו עוזרים יותר? ומנין לך, שדוקא התניה זו עוזרת, יכול להיות שמה שעוזר זה הקשר עם הפסיכולוג, וגם אם הפסיכולוג יחשוב שהלבנה עשויה מגבינה צהובה, הטיפול היה עדיין יעיל.
אה"נ.
אני לא מבין כיצד דבריך אלה קשורים לנד"ד.
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:במישור הפרקטי, אין שום ענין לדון בבחירה החפשית. אף אחד לא סומך על הבחירה החפשית בחייו הפרטיים, והתורה בעצמה ציוותה 'לפני עור לא תתן מכשול', ולא אמר שהבוחר ברע הוא האשם היחיד עבור מעשיו. (אולי הבחירה היא להגיע להפיסכולוג?). הנידון של הפיסכולוג הוא בכל הדברים שאין בחירה נוגעת בהם, ורבים הם, כמבואר לכל מעיין. ע"כ זה שהלה כפר בבחירה חפשית אינה נוגעת לאף אחד.
ענין הנשמה אינו ענין פרקטי ג"כ. מה ביאור המלים 'כואב הנשמה'? כאב זה דבר גשמי ונשמה זה דבר רוחני שאינה נרגשת בחושים גשמיים. מה שאתה קורא 'הנשמה', נראה לי שהכוונה היא המצפון, וד"ז הוא בהחלט בתוך הלקסיקון הפיכולוגי. (ומי שכופר בכל מציאות של נשמה הוא כופר? איזה מהי"ג עיקרים הוא? ובכתבי הגר"א מבואר שאין כל אחד זוכה לנשמה, ואולי יש ללמוד פסיכולוגיה לעזור לאותם הנכללים בזה)
...
תסלח לי אם אני לא סומך על מידע מהבי.בי.סי.. יש אנשי מדע בעולם, והם הקובעים בענייני מדע. בדיוק שאין לקרות להלכה שנכתבה בעיתון בשם מקור הלכתי.
תוכן כתב:עקביה כתב:תוכן כתב:ומנין לך שסוגי טיפול אחרים לא היו עוזרים יותר? ומנין לך, שדוקא התניה זו עוזרת, יכול להיות שמה שעוזר זה הקשר עם הפסיכולוג, וגם אם הפסיכולוג יחשוב שהלבנה עשויה מגבינה צהובה, הטיפול היה עדיין יעיל.
אה"נ.
אני לא מבין כיצד דבריך אלה קשורים לנד"ד.
אז ככה. אני טענתי שהפסיכלוגיה אפיקורסות.
אתה טענת שאפילו אם דעותיהם אפיקורסות, אבל הטיפול שהם מציעים, הרי הוא רק טיפול ולא שייך בזה אפיקורסות.
אני עניתי, שהדעות קובעות את אופי הטיפול.
אתה טענת, שלמעשה אנו רואים שהטיפול עוזר.
על זה עניתי את התגובה שלמעלה. שזה שאנו רואים שהטיפול עוזר עדיין לא מספיק לגזור ולומר, שאכן טיפול כזה הוא יעיל. כי קודם כל, צריך לברר אם טיפולים אחרים היו עוזרים יותר. ועוד יש לברר, אם הטיפול עצמו עוזר, או אולי דברים אחרים שבאים בדרך אגב לטיפול עוזרים.
אביא דוגמא מעשית כדי להבהיר את הטענות הנ"ל. למשל, נניח שאנו רואים שאחד שסובל מדכאון הולך לפסיכולוג פרוידיאני, ואחרי שלשה שנים הוא כאחד האדם. הרי אפשר לומר שתורות פרויד הוכחו כנכונים, הרי אדם זה החלים אחרי שהלך לטיפול פרוידיאני. אבל צריך לשאול את השאלות הבאות:
א. אולי אם היה הולך לפסיכולוג התנהגותי, הוא היה מחלים תוך שלשה חדשים, ואדרבה הטיפול הפרודיאני גרם נזק למטופל.
ב. מי אומר שהטיפול עצמו עזר, יכול להיות שעצם זה שהוא קם מהבית ויצא לדבר עם מישהו למשך תקופה ארוכה, זה מה שעזר לו. ואולי אם היה הולך ומדבר על מזג אויר עם מישהו, אולי גם זה היה עוזר לו.
ובקיצור, עצם זה שאנו רואים שטיפול עוזר למישהו, עדיין לא מוכיח שהטיפול עצמו יעיל, ואולי אפילו הוא מזיק, כי לולי הטיפול היה מחלים יותר מהר.
אשר על כן, הרצון שלך ליצור נתק בין השיטה העומדת מאחורי הטיפול לבין הטיפול עצמו, אין לה על מה להתבסס.
תוכן כתב:ליטוואק פון בודאפעסט כתב:באמת אין צורך לענות ולהגיב להפונדמטליזם שלך, אבל הואיל ודבר זה הושרש בתוך הרבה מהציבור, ורבים חללים הפילה, ע"כ אענה אותך בברירות שאין זה אל פרי הדמיון שלך. מציאות הנשמה איננה דבר הנוגע לשום בן אדם כלל. הצורך בהאדם להבין את עצמו ואחריםף לדעת מה הם המניעים שלו ואיך להתמודד אתם, אינו כפירה כלל. וחכמת הפסיכולוגיה אינו אלא זה. אלו הדוגלים בשיטת המוסר דוגלים גם בחכמה זו, רק שדרכם אינו דרך המדע אלא דרך ההגיון. חכמת הפסיכולוגיה בנויה יותר, כשאר מדעים, אל אמפיריצזם.
מי שאין צריך לזה וחייו שקטים ושלוים, שיבושם לו. יש הרבה שאינו כזה, וצריכים להתמודד עם קשיים, והמרחיק אותו מחכמת הפסיכולוגיה, מסכן אותו.
האם תוכל לפרט מהו בדיוק פרי הדמיון שלי? האם תוכל להסביר לי, איך פסיכולוג אמור לעזור למישהו שכואב לו הנשמה, כשהוא אינו מודה כלל בקיום הנשמה? אכן הפסיכולוגיה משתדלת לאדם להבין את עצמו, אבל מה הן נקודות המוצא שלה? אם נקודות המוצא שלה, שאין לאדם בחירה חופשית, הרי הגישה שלה תהיה שונה לחלוטין, מאם היא חושבת שיש לאדם בחירה חופשית.
ר' וולבה שהוא אחד מגדולי בעלי המוסר, אמר שכל יום שעובר הוא רואה את ההרס שהפסיכולוגיה ממיטה על אנשים.
אתה טוען שהפסיכולוגיה היא מדע אמפירי? דומה שרוב הפסיכולוגים לא יסכימו איתך.
אתה באמת חושב שהפסיכולוגיה עוזרת לאנשים, אני מפנה אותך לכתבה הזו, שבו מחקר גילה, שסבתות בורות שדיברו עם אנשים שסובלים מדכאון, עזרו יותר מאשר פסיכולוגים מדופלמים:
http://www.bbc.com/future/story/2018101 ... depression
הנה מובאה:
"The researchers split 600 people with symptoms of depression into two groups. They found that after six months, the group that had seen the grandmothers had significantly lower symptoms of depression compared to the group that underwent conventional treatment."
בן מיכאל כתב:בשביל זה יש ניסויים, עם קבוצות ביקורת העושים אותו הדבר ללא השיטה.
אם אתה טוען על שיטה מסויימת שבמחקרים הנ"ל הוכח כי איננה עוזרת, מעניין לשמוע.
תוכן כתב:בן מיכאל כתב:בשביל זה יש ניסויים, עם קבוצות ביקורת העושים אותו הדבר ללא השיטה.
אם אתה טוען על שיטה מסויימת שבמחקרים הנ"ל הוכח כי איננה עוזרת, מעניין לשמוע.
הניסיון להוכיח את היעילות של הטיפול הפסיכולוגי על ידי קבוצות מחקר וניתוח סטטיסטי התגלתה כבלתי אפשרית. אין שום ערך לרוב המחקרים הסטטיסטיים, בכלל בכל הקשור לפסיכולוגיה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 184 אורחים